חיפוש


יום ראשון, 16 יוני2019
בגדהושא
27282930310102
03040506070809
10111213141516
17181920212223
24252627282930

אדר שאול 1943-2007

שם משפחה אדר 
שם פרטי שאול 
כינוי דרזי 
תאריך לידה 5.9.1943 ה` אלול תש"ג 
תאריך פטירה 12.10.2007 ל` תשרי תשס"ח 
שם האב סלים 
שם האם מרים 
שם בן/בת הזוג איילה (איה) 
שמות הילדים שייקה, אדוה, הילה ומאור 
ארץ מוצא ישראל  
מקום קבורה בית העלמין מעגן מיכאל 

שאולי שלנו,

כבר חמישה שבועות שאנחנו מחכים ומקווים שתתאושש. הרי נכנסת לניתוח כל כך פשוט ואתה איש בריא וחזק.
ופתאום סיבוך על סיבוך והריאות הולכות ונחלשות. ואתה שוכב לך וישן שינה עמוקה. לולא כל הצינורות סביבך היה נראה כאילו הלכת לרגע לנוח.
אתה נראה כל כך טוב, כל כך רגוע ושליו. רק לפני כמה ימים, לאחר השיחה עם מנהל המחלקה ליד מיטתך הבנו שלמרות מראך הטוב כבר לא נשאר לך כמעט זמן. ואנחנו – אנחנו למדנו ממך שיש להביט תמיד אל העובדות, לחיות על פיהן ולא להיתפש לאשליות.
רצינו כל כך שיקרה נס, שמשהו ישתנה, שאולי זו טעות, שאולי בכל זאת...
אהוב יקר, כל כך קשה להיפרד עד כי אני לא מאמינה שאני אומרת את המילה. הרי לא יתכן שמשהו יפריד בינינו. כל כך הרבה זמן שאנחנו קשורים זה בזו. אני מכירה אותך כמעט מיום לידתי.
אתה הגעת לארץ מעבדאן שבאיראן כאשר היית ילד קטן. למעגן מיכאל הגעת כשהייתי בת שלוש ואתה עוד לא בן שמונה. עדיין לא פתחו את כתת "חבצלת" וצרפו אותך לכמה חודשים ל"שחף". רב משפחתך גרה בירושלים ואתה לבדך – כאן במעגן מיכאל בחברת ילדים זרים אחד לשני שרק עם הזמן הפכו לחבורה מגובשת. לאחר זמן אומצת כבן משפחה ע"י בכי ובוריס. זה לא היה קל בתחילה אבל בעקשנותם וסבלנותם נקשרו קשרים נהדרים. כך גם קשריך עם רוני הדס ושלומה.
ואתה דרזילה פיתחת מהר מאד סוג של דרך חיים עם המון הומור, ציניות ויותר מכל – אופטימיות! אתה האיש הכי אופטימי שאני מכירה. חי בקצב, חותך מהר וממשיך הלאה. תמיד בוחר בחצי הכוס המלאה. מתחבר בקלות לאנשים ונותן כל כולך לחברים. זה התחיל בגיוס לגולני, אחר כך עם אותה חבורה במילואים. גם כשכבר לא קראו לך נשמרו קשרים עם האנשים. בכל מקום בו היית תמיד נקשרו אליך אנשים – בלא גינונים, בנתינה, בחיוך, ובפשטות ההתחברות האופיינית לך.
הרומן שלנו אהובי – החל בתקופה בה הייתי עדיין בבי"ס ואתה בצבא. אחרי השחרור כשעבדת בדייג – הייתי מחכה לך בגעגועים ומקווה שתהיה סערה ותחזרו מהר הביתה.
כשסגרו את ענף הדייג נשארת לעבוד עם יוסלה דרור על גלים כספינת הפלגות לימודים. היית כל כך מאושר. חיית ונשמת את הים. תמיד חוזר מלא געגועים ומתאר את כל חוויותיך מהטיולים באיים. אך בעיקר נהנית מהכיף של ההפלגה על המים – לפעמים שקטים ולפעמים סוערים. ויוסלה – כל כך הערכת אותו וכל כך הרבה למדת ממנו. לא רק את דרך הימאים אלא דרך ארץ ויחסי אנשים.
ומאז – אתה תמיד בעבודות כפיים טכניות. בונה, מתקן, מפעיל, מסדר. הכל בידי הזהב שלך, תמיד עם ראש פתוח ללמוד ולהבין.
אם כילד היית שובב לא קטן ותעלולן גדול, זה התחיל להשתנות כאשר הפכת לאבא. אתה הפכת לאבא עוד כשהייתי בהריון – כאשר הבאנו אלינו את ארמיק. כל כך השתדלת וכל כך הרבה השקעת כדי לקלוט אותו כאן. כאשר נולד שי – לא היה מאושר ממך. הסתובבת בקיבוץ כתרנגול נפוח כאילו המצאת פטנט- איך עושים בנים שכאלו. הרי רק אתה יודע! מרגע זה היה רק דבר אחד חשוב – לשמור על המשפחה שלך. נתת כל כולך לילד הזה ובהמשך למשפחתנו המורחבת. מי לא זוכר את ה"דרזילנד" שהקמת בשכונת התקווה – רק כדי שיהיה גן משחקים לנסיך של דרזי. בנית עבורו אין סוף משחקים מעשה ידיך, בנית לו רכב עם דוושות – לנסוע בשבילי הקיבוץ. הייתם מבלים המון בים האהוב עליך. הייתם יושבים שעות, מספרים סיפורים ומשחקים על השטיח, משתובבים כשני ילדים קטנים.
שנינו רצינו מאד בילד נוסף. עברנו יחד שנים של ניסיונות, טיפולים ואכזבות. אתה היית החזק מבין שנינו. תמיד מעודד, מנחם ולא מרפה. רק שנינו יודעים איזו נפש עדינה חבויה בך. כמה רוך ונשמה ענקית. תמיד למצוא את המילים הטובות המלטפות כשצריך. השנים האלו כל כך העמיקו את הקשר שלנו. הוסיפו רבדים נוספים והפכו אותנו לשניים השלובים זה בזו.
גם כשהצלחנו להרות והיו בעיות בתחילה – היה ברור שאתה תישא בהחלטות. במהירות ויעילות הגעת עד החלונות הגבוהים וארגנת, תיאמת וסידרת כל מה שצריך. חיכינו בציפייה ודי במתח שמונה חודשים. וכשנולדו אדוה הילה ומאור – הייתה חגיגה ושמחה אדירה. וגם כאן – התגייסת במלוא הכוח – ביעילות במסירות ובאהבה ענקית. ובין טיפול לחיתול – בנית שוב צעצועים ומשחקים ושוב הקמת גן משחקים ע"י הבית לשמחת ילדיך וילדי כל השכונה. כבר אז ידעתי והיום אני בטוחה – אתה האיש האידיאלי לגידול שלישיה. וכולנו יודעים שבעצם נשאר בך הילד השובב. מתגושש עם הילדים על השטיח כאילו היית הילד החמישי במשפחה. ילד מגודל שכמותך.
אבא שלנו, אבונא – אתה האבא הכי הכי בעולם!! אין עליך ולא יהיה! כל כך משקיע, נותן, עוזר, דוחף, תומך, מסביר, מלמד, מטייל, משחק, שותף ומשתף ומעל הכול כל כך אוהב.
יקר שלי, אישי הטוב, אח שלי, בני, אבא שלי, אהובי המתוק, שותף אמיתי – איבר מאיברי גופי, נפשך ארוגה בנפשי.
לא ידענו ולא תארנו מעולם שכל כך מהר נאלץ להיפרד. תמיד ביקשת – כשאמות אני רוצה לוויה שמחה – שירים, בדיחות והרמת כוסית קוניאק עם קצת קרח. ולא יזיקו כמה בקבוקי בירה, עדיף גולדסטאר. אנחנו רוצים להיענות לבקשתך ולא יכולים. זה יותר מידי קשה. זו לא פרידה פשוטה – ניתקו אותך מאתנו כל כך מוקדם.
קפצנו יחד, משפחה מאושרת אל שמחת החיים – ופתאום צריכים לנחות בלעדיך, בלי עמוד התווך החזק שלנו, לנחות נחיתה קשה וכואבת כל כך.
מבטיחים לך דרזילה – כפי שהבטחנו לך בעבר – נשתדל ככל יכולתנו ונתאמץ להמשיך על פי בקשתך ורצונך הבלתי מתפשר – לאהוב את החיים, להיות שמחים ככל שניתן, לשמור על אופטימיות כפי שהיית אתה בכל שישים וארבע שנותיך.
נפרדים בכאב נורא מגופך החם והנעים אך לא ניפרד לעולם מנפשך, מרוחך ומאהבתך המלטפת.

אמא וארבעת הנסיכים והנסיכות שלך- שייקה אדווש הילולי ומאורשיק

--------------------------------------------------------------------------------
 
משאולי אורן

רציתי להגיד כמה מילים בשמי ובשם הלקוחות של דרזי במסגריה.
כשהייתי בא למסגרייה לדרזי לבקש שיכין לי משהו או יפתור עבורי איזושהי בעיה, הדבר הראשון שהייתי רואה היה הניצוץ של החיוך שהיה לו בעיניים (אולי גם היה לו חיוך בפה, אבל אי אפשר היה לראות בגלל הזקן). אחר כך הוא היה זורק בדרך כלל איזה בדיחה קטנה ואחר כך היינו יושבים להבין את הבעיה שאותה צריך לפתור. בין לבין היה כמעט תמיד איזה סיפור על מה שהיה פעם, ודרזי ידע איך לספר סיפור. דרזי היה משרבט על נייר או חתיכת קרטון סקיצה פשוטה של הדבר שהיה צריך להכין, בלי הרבה התחכמויות ושרטוטים מסובכים. דרזי עבד עם המון אינטואיציה ופחות חישובים על מנת לתת את הפתרון הכי זול והכי אמין שהוא יכול היה לחשוב עליו. הוא אהב להסתמך על הניסיון שלו ועל דברים שהוא כבר עשה בעבר (בעיקר "ככה היינו עושים בספינה"). ויחד עם זה הוא היה יצירתי מאד והמשפט "דרזי כבר ימצא לזה פיתרון" היה נפוץ בין לקוחות המסגריה. הרבה פעמים כשהייתי נתקל בבעיה שלא היה לי פתרון בשבילה, גם אם היא בכלל לא בנושאי מסגרות או מכונאות, הייתי בא למסגריה ומנצל את הראש היצירתי והחוש הטכני המפותח של דרזי כדי לקבל ממנו עצה טובה, מנקודת מבט שבכלל לא חשבתי עליה.
דרזי, הלכת מאיתנו לניתוח פשוט ולא חזרת. אנחנו כמו המשפחה ושאר חברי הקיבוץ עדיין מנסים לעכל את זה. יחסר לנו מאד החיוך שלך, הראש שלך, ידי הזהב, ההומור, הסיפורים, החברות, הדבקות והנאמנות לערכי הקיבוץ כפי שאתה האמנת שהוא צריך להיות. נוכחותך, עם הכובע והזקן, תחסר לנו מאד מאד בעבודה היום יומית, אבל לא פחות מכך, גם סתם בין שבילי המשק. יהי זכרך ברוך.

שאולי אורן.
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
לאיה, שייקה, הילה, אדוה ומאור,

שלום לשאול דרזי
זקן, הרבה זקן ומתוכו בורקות זוג עיניים חכמות שמתחתיהן חיוך ממזרי ומעל כל אלה כובע המצחייה המרופט והנצחי כסמל מסחרי.
"אני דרזי, יוסל'ה הקפטן, אבל כל מה שאתה רוצה לדעת- תבוא אצלי."
כך הכרנו בשנת 1968 על הספינה "גלים" בהפלגה של כיתת "שחף" משדות-ים לים האגאי.
התחברנו שוב כעבור 22 שנים ב-1990 מדי ארוחת בוקר במעגן מיכאל במשך 14 שנים.
איש סגור היה שאול לדברי חבר מעגן מיכאל שמכירו מקרוב עשרות בשנים ואני מצטט: "הבן אדם שומר הכל בבטן, אולי פתוח יותר איתך כי אתה לא מכאן, לא ממעגן מיכאל."
דרזי עבורי הוא איש שחברו בו חוכמת חיים ותבונת כפיים, ושבראש מעייניו האהבה, הגאווה והדאגה למשפחתו הקרובה - לאיה ולילדיו.
"מה יהיה שחה? איה לא יוצאת מזה" היה שואל בדאגה כאשר איה לא הייתה בקו הבריאות יותר מפרק זמן סביר לדעתו.
איך דאג "שמאורצ'יק קטן" וש"שייקה לא מתמסד" וכו' וכיצד ריחף בגאווה כאילו הילך על כרית אויר כשהילדים עברו בהצלחה או בהצטיינות מבחן בבי"ס, בבגרויות או בצבא.
דרזי לא היה הורה גאה סטנדרטי, דרזי היה אדם שמשפחתו הביאה את האור לעיניו ולחייו. הוא נמס מהגאווה שהבאתם לליבו ובזכותכם ריחף בהתרוממות רוח מנחת רוח גבוה הרבה מעל הקשיים שהיו לא פעם מנת חלקו בחיי היום יום.
קשה היה לדרזי לקבל רוע לב. במין תמימות היה שואל בכאב אמיתי "למה? למה מתעללים בבן אדם? אתה יודע איזה איש טוב וחרוץ היה?" זאת כאשר להבנתו קיבל חבר קיבוץ ותיק יחס לא הוגן מצד הממסד.
נשארנו בקשר גם לאחר שפרשתי מפלסאון ולא מזמן הודיע לי בשמחה, "תהיה רגוע, אתה ברשימת המוזמנים לחנוכת הבית".
בשיחה האחרונה התקשר אלי מרמב"ם וסיפר לי שעבר ניתוח ריאה אבל "הכל בסדר, נצא מזה". כמובן שהאמנתי לו, הרי היה איש של כבוד ותמיד עמד במילה שלו.
התקשרתי לאחר ימים ספורים לנייד שלו והתבשרתי שהוא מורדם ומונשם ולאחר שבועות של "החזקת אצבעות" לא הצליח לקיים את שהבטיח, הוא לא יצא מזה.
היה שלום אחי, כפי שאומרים היום, היית עשר. הבט וראה כמה אהבה, יופי, תקווה ועתיד משפחתי מבטיח אתה משאיר אחריך. עשית זאת בגדול ואתה יכול לנוח, בטוח ורגוע לנצח.

שחה / שדות ים

--------------------------------------------------------------------------------
 
דרזי של שייקה - דברים שנאמרו בלוויה

אבא דרזי, אהוב יקר, אני מתגעגע אליך.
שלושים ואחת שנותיי איתך הן החוויה העוצמתית והמרגשת ביותר שיכולתי לבקש מאבא, חווית חיי.
איש אהוב וישר, אדם פשוט וגם מיוחד מאין כמוהו, איש ים ועבודה, אדם שמח וחם עם לב ענק.

אבא, אני מודה לך ומתגעגע.
מודה ומתגעגע על רגעים גדולים וקטנים איתך.
מודה ומתגעגע על שגידלת אותי בדרכך המיוחדת.
מודה ומתגעגע על שלימדת אותי כל כך הרבה דברים.
על כך שהיית שם תמיד בשבילי ובשביל כל המשפחה היפה הזאת.

אבא, אני מתגעגע כל כך לשיחות איתך. השיחות הקטנות רוויות ההומור והחוכמה, על כוס תה אחרי הצהריים שדרכן התווית לי דרך חיים.

לראות אותך לבוש בגדי עבודה, נכנס לחדר האוכל והולך מיד לנשק את אימא ריגש ושימח אותי כל פעם מחדש, ואולי לזה אתגעגע יותר מכל.

אבא, נתת לנו כל כך הרבה אהבה ואושר ואני מתגעגע לצחוק שלך, ולקולך, ולעיניך החמות והשמחות.

אבא יקר, כל מי שהגיע להיפרד ממך היום והכיר אותך, מי יותר ומי פחות, יודע שיצא לו להכיר אגדה אמיתית – אגדת דרזי.

אבא, המשפחה המדהימה הזאת שבנית היא אתה ובצלמך, ולכן הפרידה היא קשה כל כך ועצובה. אבל, בדיוק בגלל שהמשפחה היא אתה, נמשיך לשמוח ולקחת דברים בקלות, ולחייך ולהיות מאוחדים, כמו שלימדת אותנו, בדרכך שלך ושל אימא. נמשיך קדימה בחיים כמו שהיית רוצה שנהיה, וזאת הבטחה.

אבא שלי, אני אוהב אותך.
עוד ניפגש.
שייקה.
 
--------------------------------------------------------------------------------
 
דברי אדוה בלוויה 

אבא שלי,
זה לא הוגן שאני צריכה להיפרד ממך, אז במקום להגיד שלום אני רוצה להגיד תודה.
תודה שהיית שם בשבילי.
תודה שלימדת אותי.
תודה שהסברת לי.
תודה שצחקת איתי.
תודה שחיבקת אותי.
תודה שהראית לי איך בן אדם צריך להיות.

אבא, אתה האדם הטוב ביותר שאני אכיר בחיי.
אני יודעת שתמיד אמרת שאתה רוצה שבלוויה שלך נשמח ונשיר ונצחק. אז את זה אני לא יכולה לתת לך. אבל אני יכולה להגיד לך שעוד נחזור לחייך ולשמוח, כי ככה לימדת אותנו.
ותדע אבא, שיש בעולם הזה לפחות חמישה אנשים שתמיד יאהבו ויזכרו אותך כמו שהיית – עם הכפכפים, הזקן והכובע, ותמיד תמיד עם חיוך מתחת לשפם.

אני אוהבת אותך אבא תמיד,
שלך, אדוה.

12/10/2007

--------------------------------------------------------------------------------
 
מבתך הקטנה הילה 12/10/2007

אבא אהוב שלי !
כבר כמה זמן שאני יושבת מול הנייר ומנסה למצוא ולהוציא מתוכי את כל הדברים שאני רוצה להגיד לך. וזה כל כך קשה. במשך כל חיי כל כך התאמצת לתת לי הכל. את חייך הקדשת לאושר שלנו, של המשפחה שלנו.
ועכשיו כשתורי לתת לך קצת מעצמי אני לא יודעת מאיפה להתחיל ואיך לומר לך את אשר על ליבי.

אין מספיק מילים כדי שתדע עד כמה אני אוהבת אותך ועד כמה אני מתגעגעת אליך. המילה הכתובה פשוט לא מצליחה לרדת לעומקם של דברים.

אין, ולא יהיה עוד אחד כמוך בעולם - האבא הכי הכי הכי שיש!!

ובמקרה שלך, אבא, זה לא סתם משפט, כי מי שמכיר אותך באמת יודע שזה הכי נכון שיש.
אני יודעת שאהבת את חבריך ואת העבודה שלך. אני יודעת שיכולת ליצור הכול בשתי הידיים המחוספסות שלך שהסתירו בתוכן כל כך הרבה חום.
אני יודעת שאהבת את הים ואת הקיבוץ, ואהבת להיות צודק, אהבת להצליח לעבוד עלינו בעיניים ולצחוק. אהבת לראות את הצד הטוב שבכל דבר. אבל אני יודעת שמהכול – הכי הכי אהבת אותנו – את אמא ואת הילדים שלך.

את כל נשמתך נתת לנו, בדאגה אין סופית, בביחד שיצרת בבית שלנו, בלנסות לתת לנו כל מה שרק רצינו. ואין לי שום ספק שהצלחת.
אחרי שנתת לי כל כך הרבה כל הזמן, פתאום עכשיו נותר מין ריק שכזה ואני כבר לא אספיק להשיב לך בחזרה את כמות ההשקעה והאהבה הזאת.

תודה על הכול אבא, על שהפכת אותי למי שאני היום, כי אצלנו במשפחה כולם יודעים שאני הכי דומה לך. תודה על שהתווית לי את הדרך לחיים מאושרים וטובים ותודה על כל הדברים הקטנים שבינינו שנאספו ונצברו בזיכרונות שלי כבר 21 שנה.

אני תמיד אזכור איך בכל יום שישי כשאספת אותי מהצבא ודיברנו באוטו רציתי שהנסיעה תימשך עוד קצת. איך כל פעם שראיתי את העיניים שלך מצטמצמות ידעתי שזה אומר שאתה מחייך. הרי השפם שלך מסתיר את הפה.

אני תמיד אזכור כל מבט מרוצה ומאושר ואוהב שלך לכיוון של אמא, כל פעם שהצלחת לעבוד עלינו, כל פעם שהיית הכי מרוצה בעולם כשאתה צדקת ומישהו מאתנו טעה, כל פעם שהפחדת ידיד חדש שבא הביתה ועדיין לא הכיר את הציניות שלך. כל שאגת שמחה שלך עם עוד גול של בית"ר.
כאלה זיכרונות קטנים יש המון והם אלו שישמרו אותך בליבי.

אבא יקר ואהוב – חיית את חייך במלואם וניצלת כל רגע ורגע. רצית שאנחנו נמשיך בדרכך ונהיה מאושרים. נמשיך בדרך של צחוק, אופטימיות ושמחת חיים.

תנוח בשלום, אבא, ותדע שאני מבטיחה לך שנמלא את מבוקשך, גם אם ברגעים האלו זה נראה קצת קשה.

אתה תמיד היית איש של מעשים ולא של מילים ולכן אנסה לסיים.
אתה עוזב אותנו מוקדם מידי אבל רוחך, דרכך והווייתך תישאר בליבי תמיד.

מתגעגעת כל כך ואוהבת אותך הכי בעולם.
בתך הקטנה הילה

--------------------------------------------------------------------------------
 
לשלושים - דרזילה 12/11/2007

שאולי שלי
אהוב יקר-

לא ידענו שתלך באופן כל כך מהיר,
היית כל כך בריא ונעלמת מבלי להזהיר
לפני שהספקת לסיים דברים
לפני שהבנו שנסתיימו החיים.
מכה איומה פתאום קיבלנו
ואין לנו אותך שתנחמנו
ואין לנו את חיבוקך האוהב
ואין את מילותיך המרגיעות
ואין את ביטחונך שתמיד יהיה טוב.

ואין עיניך היפות העמוקות
ואין המבטים המיוחדים
המלווים את שנות חיינו המשותפים.
מבט מיוחד לכל עניין
מבט אחר, מבט מכוון
מבט מביע כל דבר
מבט האומר יותר ממילים
מבט אותו רק הקרובים ביותר מבינים.

ואין יותר אותך אותנו למלא
אין אותך איתנו מבלה
אין אותך איתנו נהנה
אין אותך אותנו להצחיק
אין אותך אותנו אפילו להרגיז.
אין אותך לבנות לנו בבית
אין אותך לראות כדורגל או כדור סל
אין אותך להתווכח על כך בכלל.
אין אותך להכין לך תבשילים
אין אותך להסיע את הילדים.

קשה מנשוא להמשיך בלעדיך
נותרו החלומות והגעגועים אליך
המחשבות עולות כל יום, כל דקה, כל הזמן
לא מרפות ולא נותנות מנוח
מלוות כל מעשה, נכנסות נדחפות בכוח.

אתה כל כך חסר
ונותר רק געגוע,
אין נחמה.
יש רק זיכרונות.
זיכרון של חום
זיכרון של חיבוק עוטף
שיחות מלב אל לב,
והלב כל כך רחב
לב כל כך שופע, מאוהב
לב ענק של איש אדיר
לב חזק לב כביר.

ליבך שלך נדם
ליבי אין לו מרגוע
לבך שלך נדם
ליבי רוצה לגווע.

אתה אינך יותר עכשיו
הלילות קרים מרים ועצובים
הימים חולפים עוברים ליד החיים
החיים – כאילו חיים, כאילו אמיתיים.
מנסים, מושכים, ממשיכים, משתדלים
מקווים שיהיה בסדר,
מחכים שהשקט יגיע
מחכים שיהיה יותר רגוע.

שאולי פעם השלווה תופיע
כפי שהיה כשאתה היית!
שאולי פעם נצחק בקול
כפי שהיה כשאתה חיית!
שאולי פעם נאהב את החיים
כפי שאתה כל כך רצית!

אתה את ידי מזמן לקחת בידך
את ליבי כבשת ברוחב לבך.
בתוכי טמונים כל הזיכרונות
שמורים כל הריחות והמראות
כל הקולות הטעמים והתחושות
כל שחלקנו יחד באלף שנות.

רוצה יותר מכל לשמור
את זיכרון עיניך המיוחדות
מבטך המיוחד, עיניך המאירות
אהבתך הנוטפת מלטפת ועוטפת.
רוצה לחזור אל הימים הרחוקים-קרובים
ימי החיזורים, ימים שלובים, ימים משותפים
אל הימים היפים, השלווים, הנעימים
הימים שלך, שלי ושל הילדים,
הימים שלא ישובו, הימים האבודים.

כשנפשי אינה מוצאת מנוחה
מחפשת נחמה, ובליבי בוכה
אני עוצמת את עיני
ורואה אותך בדמיונותיי
צעיר, מהיר, מתכנן, מבצע
בונה, חותך, מחבר, צובע.
מתאמצת לא לפתוח את העיניים
להתענג לרגע כאילו אתה עוד כאן בינתיים.

בדמיוני אותך רואה
בחלומותיי איתך מדברת
שואלת שאלות
מבקשת תשובות
ואתה אינך כאן כדי לענות
ואני ביני לביני
עונה במקומך לעצמי.

ברית כרתנו ללא מילים
כרתנו ברית-אהבה לעולמים
ואני רוצה לקיים לך הבטחה
להמשיך לאהוב את החיים.

מנסה להבין מנסה להשלים
מנסה לאחות את שברי החיים
לא להיתפש לעצב, לחיים האפלים.
כשמאד קשה ואור היום נראה כדמדומים
רואה לנגד עיני את ילדינו האהובים
ויודעת מה היית אומר לי שוב ושוב -
תהיי מעשית, תבחני מה באמת חשוב!

ויודעת במדויק את תשובותיך
מכירה את מילותיך
את טון הדיבור המיוחד רק לך
רואה דרכך, מרגישה את לבך
וכל כך רוצה אותך.

אתה היית מחייך, מרגיע, נותן קריצה
מזכיר לי - אלו החיים, אתן לך עצה
חישבי מה ניתן לעשות, מה את רוצה
אל תהיי כל כך רצינית, היית אומר
נגבי את הדמעות – יש לך חיים לחיות
יש לך משפחה גדולה וכאלו בנים ובנות!

ואני רק מנסה להחזיק מעמד
לא ליפול,
לחיות חיים ראויים לאישי האחד
לאישי היקר מכל!!

אנחנו נותרנו בלעדיך – יודעים שלא תשוב
ואתה – שן לך בשלווה איש מיוחד ואהוב.
 

--------------------------------------------------------------------------------
 
בשלושים - שייקה 

אבא דרזי, אנחנו אוהבים אותך
הזמן חולף והגעגוע גובר. זה אחרת עכשיו בלעדיך, וקשה להתרגל לכך שבאים הביתה ואתה לא שם.

לא קולך וצחוקך המתגלגל.

לא פניך השמחות.

והעיניים הנוצצות.

והשיחות והבדיחות והתבונה.

והחוכמה.

והטוב הגדול הזה - אבא דרזי.

אבא יקר ואהוב שלנו, אמרתי לך שעוד ניפגש ונמשיך קדימה בדרכך, כולנו ביחד, ולא נשקע בתהומות החוסר. אולם, לא ידעתי שניפגש כל כך מהר:

עם האהבה הגדולה שנתת אני נפגש דרך אימא המחבקת והיקרה.

חוש ההומור שלך והקלילות נמצאים בבית כל הזמן ועוטפים אותנו.

את העצות והתבונות שלך אני פוגש שוב ושוב, ורק עכשיו קולט כמה רבות הן.

חום גופך הגדול, המחבק, פוגש אותי דרך האהבה הגדולה לאימא ולשלושת.

ואת עיניך החמות הנוצצות והשמחות אני פוגש דרך עיניהם של אדוי,לולי ומאורס.

אבא, אני נפגש בך בכל רגע. אתה איתנו תמיד ואני אוהב אותך כל כך ומתגעגע אליך.
אבא אהוב, נמשיך בדרך שלך – דרך של טוב ושמחה ואהבה, ויושר, ואמת גדולה.

ונמשיך להיפגש.

12/11/2007

--------------------------------------------------------------------------------
 
על דרזי / נעמי זורע 12/10/2007 

לא תמיד "דרכם של רשעים צלחה", אך פעמים רבות מדי "זוכים" אנשים טובים ללא עוול בכפם למנת ייסורים עצומה ולמות בטרם עת.
כשאנו צופים בסרטים הישנים של קיבוצנו אנו רואים מה רבים האנשים שכבר עזבונו, רבים מהם בטרם עת.
את דרזי החביב אפשר היה לאהוב מבלי שיהיה חבר נפש שלך או שותפך לקפה פעמיים בשבוע.
הוא יחסר לרבים מאתנו מפני שהיה מה שהיה.
לא נותר לנו אלא לקבל את הדין. להתאבל עם המשפחה ולזכור אותו לטובה.

נעמי זורע

--------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה 

אמו מרים דרזי
חתן של  ישעיהו אבן-טוב שייקה
חתן של  יפה אבן טוב 
חתן של  חביבה מוזיקנט ליבקה

סה"כ 29 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי שייקה בתאריך  06/06/2016
 געגועים כול הזמן כול רגע כול מעוף ציפור כול שקיעה כול ים כול אור ונצנוץ קטן או סינוור שמש
נר נשמה הודלק על ידי שייקה בתאריך  22/08/2011
 אני יודע אתה כאן ובכל מקום רואה שומע מרגיש נוגע מתגעגע אליך כל כך היא אתה ואתה היא דבר אלי עוד אהובי בבקשה..
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  16/08/2011
  אהוב יקר לנצח נצחים הימים עוברים השנים חולפות ואתה אתנו בכל הימים ובכל הלילות נכדה נפלאה מעלה צחוקים על שפתותינו מאירה כל פינה בבית וכל פינה בלבבותינו. ובכל צעד ובכל מעשה לא יכולים מבלי לחשוב לו היית כאן ורואה. לא היה גאה ממך בבנך ההורה לא היה מפנק ממך מעניק עוטף אוהב מהנה ונהנה. אתה בכל זאת אתנו כל הזמן לעולמים תהיה אתנו כאן. לתמיד תהיה דרזי האהוב היקר איש אב חבר ידיד ותומך נהדר. מתגעגעת אליך כל יום כל שעה כל דקה כל שניה !!!
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  21/11/2010
  12/10/2010 שלוש שנים נוראות שלוש שנים של כמיהה בלתי נגמרת שלוש שנים של זכרונות שלוש שנים של דמיונות שלוש שנים של אהבה בלב שלוש שנים של מה היה לו היית שלוש שנים של חלומות שלוש שנים בלתי נגמרות שלוש שנים של זכרונות חיים על זכרונות ממצים כל זכרון נעים שהיה והיו כל כך רבים כאלו לעולם לא תהיה אהבה כזו בעולמנו לעולם לא יהיה מסור כמוך לעולם לא יהיה לעולם
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  14/09/2010
  דרזילה אישי האהוב הימים עוברים הלילות בקושי, ןשוב חלפה לה שנה פעם נוספת חגגנו את ראש השנה - בלעדיך. הילדים כהרגלם עושים שמח בהרמת הכוסית בבית ואתה מרחף לך כעננה מעל כולנו. מברך בחיוך כל אחד מאתנו מאחל איחולים נעימים וכמו תמיד רק דברים אופטימים. ככה גם ילדיך הנפלאים ילדים ההולכים וגדלים. בקרוב יהיו לנו שלושה סטודנטים צעירים ובן גדול ולו ידים נפלאות שאת ידיך כל כך מזכירות. אי שם מרחפת רוחך מעל כולנו אינה מרפה, אינה עוזבת כאילו מלווה ושומרת. שלוש שנים של חיים בלעדיך שנים של כמיהה עצומה למה שהיה מה שלא ישוב עוד לעולם. איש יקר שכמותך, איש אוהב ונאהב וכל שנשאר - להנות מהזכרונות ולחלום עליהם בלילות.
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  21/03/2010
  אהוב יקר מפז יקר מכל שרק אפשר הגעגועים אליך כל כך עצומים אתה כל כך קיים כל כך נשאר נשאר בכל דבר בבית, בחוץ, בשבילים, בכל המקומות שלנו. כל החלטה כל צעד נעשים לאחר התלבטות פנימית אתך. כאילו אתה כאן. ואתה באמת כאן אתה תמיד...
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  27/09/2009
  שאולי אהובי היקר אישי הנהדר כל שרשמתי לך בשנה החולפת נמחק מכאן בשל תקלה כל שהיא, כך נמסר בלשון קצרה במכתב מתנצל. המילים נמחקו אבל הלב זוכר. אין יום, אין שעה שאתה מרפה עמוק בראשי, עמוק בנשמתי, בכל הוויתי אינך נמחק ממחשב ראשי אינך עוזב ולו תא אחד מתאי ליבי. כפרפר מרפרף סביבי כשפירית שאינה עוזבת גם כאשר אני מתקדמת מרגישה שאתה עוטף אותי במעטפת שקופה נמצא תמיד בסביבה. שומר מכל רע, מגן סמוי, רואה ואינו נראה. זה נשמע הזוי ולא מתאים לאדם מעשי שכמותי ובודאי שלא היה מתאים לך אהובי איש כל כך אמיתי. אבל כך זה קורה כנראה כאשר מה שנשאר הווה רק במחשבות ואין שליטה על הרגשות. כבר כמעט שנתיים שאתה לא כאן ואתה עדיין איתי כל הזמן. לא קל להיות אחד בשביל שניים לשאת אותך על כפי, לקחת אותך לכל מקום אבל אתה מכריח אותי ללא ידיעתך להמשיך לחיות אתך. לקום אתך בבוקר, ללכת אתך לעבודה, לראות אותך בכל פינה בדרכים ובשבילים ולהמשיך לדמיין אותך כאילו אתה כאן באמת נמצא.לעבור אתך מחדר לחדר בבית שלנו, לצאת אתך לגינה ובסוף היום להכנס אתך למיטה. ואולי זה מה ששומר עלי, שנותן לי את האפשרות להמשיך בלעדיך. הרי הכל בדמיון. הכ
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  27/09/2009
 
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  05/08/2009
  החיוך ואתה בזכרוני לפני כשבוע איה עברה עם קלאבקר והציעה לי את עזרתה...וישר חשבתי עליך איך שככה תמיד לא הית מציעה אלא קובע קדימה דומבית עלי אני אקח אותך עם הסלים ו/או הכביסה...עם החיוך השובב ושמחת החיים. תמונתך הופיעה בחדר האוכל עם הזקן והעיניים המצומצמות בחיוך רחב מאוזן לאוזן...וכמו אש מעודד את הנבחרת במשחק...כל כך דרזי...שמחת החיים והושטת העזרה תמיד יהיו לי זכורים ממך.
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  13/10/2008
  איתך בשנה למותך כואבים, מתגעגעים אך אותך זוכרים לעד!
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  12/10/2008
 יום השנה מכתב לאהוב שנה בלעדיך - מותך הכה בי פתע. זו אינה אמירה לשונית זו מכה פיזית ממשית מכה כואבת יום יומית. האמירה הכל כך בנאלית - כואבים את מותך! הייתה כך עבורנו עד שהגיעה שעתך. הרי מדובר באדם האהוב והיקר מכל! הכאב כל כך אמיתי. כאב פיזי פנימי כאב ראש, כאב בטן כאב לב ממשי. כאבי הגוף שנטע בי מותך אינם נעלמים. פצעי הנפש שהשאיר לכתך מסרבים להחלים. הם קיימים כל יום, כל היום מתחזקים בלילות בחסות החשיכה. כאבי מותך מזדחלים לתוך עצבי הנפש פולשים אל עצבי הגוף לכל אורכם פוגעים בכל שריר קיים. שנה חלפה ועדיין בחלומותיי אתה כל כך קיים. ובהקיצי עם בוא האור אתה נעלם, קולך נדם ורק בליבי אתה עדיין קיים. ואני גונזת כל חלומותינו אותם כבר לא נגשים ומבינה שמה שהותרת בינינו זה כל מה שיש זה מה שנשאר ועם זה צריך להשלים. שנים של חיים לצידך, של חיים אתך נטעו נפשי בנפשך וגופי בגופך. הניתוח שלך יקירי ניתק אותך מהחיים. הניתוק שלך מן העולם ניתק את חציי השמח מכאן השאיר בי פצע נורא המסרב להחלים. הזמן, אומרים, מרפא פצעים. פצעים של מי? וכמה זמן? כמה זמן יעבור, כמה צריך לספור? שנה בלעדיך - 365 ימים, 8,760 ש
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  07/08/2008
  חבר אתה חסר!!! חגגנו את חג המחזור, בתך ניצחה על ההפקה, הבן צילם ולי עלה זיכרון -חיוך המאיר מהבר מצווה ואחר כך חג המחזור של השלישיה. דרזי לך ילדים מקסימים שי- מתנה של ממש, והשלישיה מקסימה! אתה חסר לי עם החיוך המאיר והמוסר "יהיה טוב". ככה בשביל ליד הקראוונים מביטה לקראוון, נזכרת בטרמפים המסורים שלך! היית איתי ועם ישי בחגיגת חג המחזור שלנו -הראשון חושבים וזוכרים אפרת וישי דומב
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  26/07/2008
 בחלומותי אתה עדיין כאן בחלומותי אתה כל כך קיים. היית איתי כאילו כלום לא קרה כאילו לא מתת. כל כך חי ואמיתי מדבר ומחבק אותי חיבוק שרק אתה יודע חם אוהב ומזמין. משוחח על כל דבר מצוי בכל הנושאים רואה את הבנות והבנים והם כל כך בוגרים. יודע בדיוק מה קורה עם כל אחד ואחת מייעץ כמו תמיד משוחח על כל עניין. בחלומותי אנחנו שוב מטיילים הולכים ובודקים מה התחדש פוגשים אנשים משוחחים את שיחותינו הנעימות ומתכננים תכניות. בחלומותי זה תמיד קורה אתה מגיע והווה. אין שם צער כי יש אותך. בחלומותי
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  08/06/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  שאולי, אהוב יקר חג השבועות היום חג הביכורים ואצלי - רק געגועים. ביקשת שנהיה שמחים ואנחנו כל כך משתדלים זה קשה, צריך לכך הרבה כח להתגבר על הלב ולהקשיב למוח. למלא אחר בקשותיך האחרונות לחיות בטוב, בשנים הבאות לעזור, לשתף, ולראות את החיוב כשאתה לא כאן זה כל כך קשה, כל כל עצוב. מזל שגידלת כאלה ילדים מתנותיך לי לשארית החיים. אוהבת אותך בחיים ובמתים בזכרונותי הנישאים עימי לעולמים. אתה כצל לצידי פוסע, לוחש לי מילים מעודדות מזכיר כיצד לנהוג ומה לעשות בכל פעם שיש צורך בעצה נבונה אנחנו אותך מושיבים בינינו ואומרים - כך דרזי היה אומר וזה תרגיל שבהחלט עוזר. וכך יקירי - אתה בינינו כל הזמן ממלא אותנו, מרחף לידנו, נמצא, קיים.
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  17/03/2008
  מתגעגעים אליך חבר דרזי יקר! פורים מגיע חג מלא שמחה וחיוכים- לך היה חיוך תמידי מאוזן לאוזן משופם ומלא חום ואהבה. ההומור והשמחה היו חלק בלתי נפרד ממך- לפחות כפי שאנו הכרנו. אתה חסר בשולחן הבוקר שם בין החברה שלך הקבועים, בשבילי הקיבוץ, במרכולית ותמיד איתך בדרך לביתנו "בשביל הקראוונים"...שם היינו נפגשים והחיוך שלך מתוח מלא אופטימיות ואהבת חיים. מתגעגעים ואוהבים הדומבים
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  19/02/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 ארבעה חודשים 12/02/2008 ארבעה חודשים שאתה לא כאן ארבעה חודשים איומים ארבעה חודשים אתה בליבנו ארבעה חודשים אתה כל הזמן איתנו אתה הכל הכל אתה כל דבר מזכיר אתה ישנו בכל אתה איתנו בבית אתה איתנו בגן אתה איתנו בכל דיבור אתה איתנו בכלי העבודה אתה בספרים אתה בספורט אתה בצחוקים אתה בטיולים אתה אתה אתה... רק אתה ורק אותך אבאלה שלנו אהוב כל כך
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  12/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  שלושה חודשים שלושה חודשים עלי הלב נושרים שלושה חודשים מגדלים עצים נוטעים שיחים שלושה חודשים מטפחים את הטבע כי לא יכולים בלי החיים החיים שנגדעו החיים האמיתיים נוטעים ומדמיינים שותלים ונזכרים בוכים ומחכים...
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  08/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  יום הולדת עשרים ושבעה בדצמבר - שבעה בינואר חגגנו יומולדת לילדים ואתה איננו הרמנו כוסית לחיים ואתה במתים זה לא אותו דבר בלעדיך זה לא אחד מתוך שישה זה הרבהיותר זאת ממש לא חלוקה שווה זה לא חשבון נכון זה לא חישוב מתימטי זה חשבון של שווי אחר חשבון הלב חשבון הנשמה חשבון החסר הנורא כאב העלמותך כאב בלתי נסבל בלתי נשכח איום כל כך חגגנו יומולדת, היינו שמחים היית אתנו ללא מילים אוהבים מתגעגעים כמהים כא
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  03/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אוהבים, חושבים ומתגעגעים דרזי, החיוך שלך מלוא הזקן מאוזן לאוזן חסר בשבילי הקיבוץ ולנו באופן אישי. אתה חסר נשיקות לך שם למעלה מאתנו.
נר נשמה הודלק על ידי אלי בתאריך  26/12/2007
קרבה: חבר
 אתה חסר יקירי.דברים שלמדתי מימכך ישארו בתוכי לעד .מתגעגעים לצניעות שלך ולחיוך מאחורי הזקן.נוח על מישכבחה בשלום
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  19/12/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 אהבה אהבה אהבת עלם לילדה אהבת צעיר לנערה אהבת איש לאשה אהבה חובקת אהבה אישית שאינה תלויה בדבר אלא בעצמה מאין באה היכן נולדה מתי זה קרה - זה הסוד שלה מתקיימת, מתפתחת, מתעצמת מזינה עצמה בי ובך מערבבת נשמות מחברת נקודות העוברות ביני לבינך טווה חוטי משי בין אחד לאחת רוקמת רקמה עדינה מחברת שניים יחדיו חיבור עדין בחוטי זהב אהבה בהנאה מטלטלת מענגת מהתלת מזמינה ומצחקקת קוראת לך וממכרת משכיחה ומנעימה עד כי אין לך מלבדה אהבת עולם אהבה עד כלות אהבה עד מות ועוד
נר נשמה הודלק על ידי איה בתאריך  12/12/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  חודשיים בלעדיך כבר חודשיים בלעדיך וכל כך מתגעגעים אליך אתה כל כך חסר זה לא נתפש שאינך יותר אתה ישנך כל היום כל שעה, כל דקה, בכל מקום אתה איתי כנוסע סמוי מלווה, מרחף מעלי, על ידי, בתוכי כל מקום זכרון אין לאן לברוח כל תמונה זכרון אי אפשר לשכוח כל פינה זכרון מי ייתן לי כח לשאת אותך איתי לשאת אותך בליבי לבכות אותך לבדי לשמוח כאילו אתה לידי להתנחם בילדים שלך ושלי ילדים אהובים שהשארת לי לשמח את עצבוני להחיות את ביתי להטעים את נפשי להטעין כוחי עברו כבר חודשיים געגועים שבעתיים אתה כל כך חסר מתגעגעת יותר ויותר
נר נשמה הודלק על ידי לי בתאריך  27/11/2007
קרבה: חבר
  חבל כן ירבו כמוך חבל
נר נשמה הודלק על ידי יעל ונועם אייזנר בתאריך  27/10/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 בליבנו איתכם לאיה והילדים, כואבים איתכם את הפרידה מדרזי. בליבנו איתכם
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  15/10/2007
קרבה: חברים
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 כואבים את הפרידה עמכם לאיה, הילדים והמשפחה! אתכם כאבכם, דרזי יזכר בליבנו כאיש מלא שמחת חיים, חיוך משופם, מלא הומור ושובבות בעיניו. תמיד שמח לעזור לומר שלום ובוקר טוב. כואבים ומתגעגעים. לכם איה, הנים והבנות והמשפחה כולה- שלא תדעו עוד כאב וצער. מכל הלב! אפרת וישי דומב
נר נשמה הודלק על ידי אסתר בתאריך  14/10/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כרמי בתאריך  14/10/2007
  לאיה ולילדים ולכל בני המשפחה, אתכם בכאבכם
נר נשמה הודלק על ידי דנה בתאריך  14/10/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי אבן טוב מוניק בתאריך  14/10/2007
קרבה: משפחה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  למשפחה אני מביעה את הצער שלי ומשתתפת איתכם
 
בניית אתרים