חדש

אודות מרים

מרימל'ה, מרימל'ה החביבה והאמיצה - איננה.
רק שלוש-עשרה שנים חייתה בתוכנו, אך באיזה אומץ ובאיזה בטחון, חיית אותן.
באיזה אומץ התגברת על כל המגבלות שעמדו לך למכשול, שלב אחר שלב כבשת לעצמך דברים שלאחרים ניתנו כמובנים מאליהם. ותמיד היית שותפה מלאה לפעילות סביבך - אם בחוג המשפחה, אם בחוג הילדים ואם בחברת המשק הגדולה.
אינני יכולה לשכוח איך כשחזרה מקנדה ונכנסה לגן, היה בקר אחד צורך בביצים לעוגה, או למשהו אחר. מרימל'ה נעלמה וכעבור זמן-מה חזרה עם כלי מלא ביצים.
כמעט ללא דיבור, בשיווי-משקל כושל, היא הלכה למטבח והצליחה להסביר לז'ק את רצונה ולחזור בשלום עם הביצים.
הביטחון הזה והאמון הזה בעולם הסובב אותה.
איזו הרגשה נוראה היא, שאנו - עולם המבוגרים, עולם הרפואה המודרנית, אנו כולנו שמרימל'ה נתנה בנו אמון, שתמיד נתמוך בה ותמיד נעזור לה - לא היינו ראויים לאמון זה ולא יכולנו לעזור לה.

יהי זכרה ברוך.
 
 

קשרי משפחה 
בתה של רחל אורי
בתו של  אריה אורי 
נכדתה של  יוכבד פרנקל ברטה
בת דודתו של  שי גובר 
בת דודתה של  מיכל גובר