קורות חייו

בקיבוץ קראו לו אהרונצ'יק, בנעוריו בפולין קראו לו אהר'לה. כאשר נולד, בן בכור להוריו פסיה ושרגא הורוביץ, נקרא אהרון ישעיהו. רק בשנת 1972 , שינה את שם משפחתו לאשל.
אהרונצ'יק נולד ב- 3.7.1921 כ"ז סיון תרפ"א. בעיירה הורוכוב שבחבל וולין. הייתה בה קהילה יהודית גדולה ומגוונת וכן בי"ס תרבות, שלימד בעברית ואפילו גן ילדים עברי. משפחתו של אהרונצ'יק, הייתה ציונית עם זיקה חזקה לתנועות החלוציות. כל קרובי משפחתו שעלו לארץ, הלכו להתיישבות, מי לקיבוצי השומר הצעיר, מי לקיבוצי מפא"י ומי למושבים. אהרונצ'יק למד בגן ובבי"ס " תרבות " ושפת הקריאה והכתיבה הייתה עברית.

הוריו קיוו לעלות יום אחד לארץ ועל כן, שלחו את ילדיהם לפניהם לארץ. אהרונצ'יק עלה לארץ עם סבו, מיד אחרי פסח 1936 . בתחילה התארח אצל דודותיו ברחובות ובכפר בילו ואחר כך התחיל ללמוד בביה"ס המחוזי בגבעת השלושה. אחרי שנת לימודים אחת עזב את ביה”ס ויצא להכשרה של הנוער העובד, בעין חרוד. בהכשרה למד להשתמש בנשק ואף היה יוצא לעיתים רכוב על סוס, לשמירה בשדות ומאז נקשר לנושא הביטחון. בתום שנת ההכשרה עבר לקיבוץ גינוסר. כאשר היה בגינוסר, התנדב למשטרת הישובים, הנוטרים או הגארפירים, כפי שנקראו באותם ימים.
התחנה של הנוטרים הייתה במגדל, שם הכיר את בוסה שהייתה בת מגדל והייתה באה להוריה בחופשות של ביה"ס. בוסה למדה בביה"ס הריאלי בחיפה והייתה חברה בתנועת הצופים. ב- 1940 יצאה בוסה להכשרה של הצופים בגניגר. אהרונצ'יק עזב את קיבוץ גינוסר והצטרף להכשרת הצופים. ב 1941, התגייס לפלמ"ח שהיה בשלבי התארגנותו הראשונים.
באותה עת, נכבשה פולניה וחולקה בין רוסיה וגרמניה, העיירה הורוכוב הייתה תחת הכיבוש הרוסי ועדיין התקבלו משם מכתבים בדרך לא דרך, אבל כאשר תקפו הגרמנים את רוסיה, נכבשה העיירה הורוכוב ע"י הגרמנים והקשר עם המשפחה נותק לגמרי. לימים התברר שרוב יהודי הורוכוב, נהרגו דווקא ע"י שכניהם הגויים וביניהם גם הוריו ואחותו הצעירה של אהרונצ'יק. אחותו השניה, עלתה ארצה שנה אחריו, למדה בבן שמן ואח"כ הייתה חברה בקיבוץ שדות ים.
בשנת 1942 , עזב אהרונצ'יק את הפלמ"ח והתגייס לבריגדה, אולם דווקא כאשר יצאה הבריגדה סוף סוף לאירופה, חלה אהרונצ'יק בדיזנטריה ונאלץ להשאר מאחור במצריים.
אהרונצ'יק השתחרר מן הצבא הבריטי ב- 1946 וחזר לקיבוץ, אך כשם שכל הקיבוץ היה מגויס לתעשייה הצבאית, גם הוא עבד בשירות התעשייה המחתרתית. הוא נהג במכוניות שונות שהותקנו בהם סליקים והם הובילו נשק ותחמושת לכל מקום שנדרש. כאשר פרצה מלחמת השחרור התגייס אהרונצ'יק לצבא ונלחם בעיקר בגליל, במשמר הירדן ובצפת.

עם תום המלחמה חזר לקיבוץ שהתיישב כעבור זמן קצר, כאן על הגבעה במעגן מיכאל. בראשית שנות החמישים, עבד במפעל הבנייה של הקיבוץ המאוחד והיה אחראי על קנייה וסיפוק החומרים הדרושים לבנייה.
במלחמת סיני היה בחטיבה 9 שהגיעה עד שרם א- שייך וכרס"ר, היה אחראי על הטיפול במאות השבויים המצריים שנפלו לידי צה"ל.
במשך מספר שנים, עבד אהרונצ'יק בארגון משקי עמק חפר. הוא התחיל שם, כאשר המשרד היה בתל אביב וכל תפקידו היה להשיג למשקים אספקה של מזון ומצרכים אחרים, לאדם ולבהמה, במחירים הזולים ביותר. במשך הזמן הנושא הלך והתפתח, הקימו את מפעל התערובת אמבר ואחריו מפעלים אחרים, הלא הם מפעלי "גרנות ", אך אהרונצ'יק עזב עוד בטרם נשלם מכון אמבר. מאז עבד לסירוגין במשק ובכל מיני מקומות בחוץ, בעיקר בענייני בטחון. הוא עבד באפריקה, בגאנה ובאתיופיה. עבד באבטחת אניות ומטוסים.
לאחר מלחמת ששת הימים עבד בשב"כ, בחבל עזה, בתקופה של פעילות טרוריסטית קשה. ב- 1973 היה קצין הביטחון של הצירות הישראלית באנקרה וגם שם היו בעיות בטחונית לא קלות .
בשנת 1974 חזר אהרונצ'יק לארץ ולקיבוץ, אך אחרי זמן מה, הוא יצא לעבוד כקב"ט במפעלי הבשר של הוד חפר בחדרה. כשגמר לעבוד בהוד חפר, שוב חזר לקיבוץ ובין יתר עבודותיו היה שומר שדות, בעיקר בבריכות הדגים.
אהרונצי'יק לקה בשבץ מוחי ב- 1980 ונשאר משותק למחצה בצדו השמאלי. במשך מספר שנים המשיך לעבוד כל יום, כמה שעות בפלסאון, אך במשך הזמן הדבר נעשה לו קשה מדי ואת רוב זמנו בילה בבית
וב- 5.6.1996 י"ט סיון תשנ"ו , חודש לפני שמלאו לו 75 שנה, הגיעו חייו לקיצם.

יהי זכרו ברוך.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

קרבת משפחה 

אשתו ------ אשל חנה (בוסה)