קורות חיים
חנה פלד נולדה ב- 3.2.1925 בפולין, ועלתה ארצה עם משפחתה בשנת 1934, בהיותה בת 9.
אביה, אהרון כרוך, היה ארכיטקט ואמה, סבינה, עקרת בית. את שנות ילדותה עברה בחיפה וסיימה בי"ס תיכון בריאלי, במגמה המסחרית. דודה, אריה כרוך, היה בין מוריה והוא ממייסדה של תנועת הצופים בארץ, מה שהביא אותה באופן טבעי להיות פעילה וחברה בתנועת הצופים.
אחרי התיכון הצטרפה לגרעין של תנועת הצופים שעשה את הכשרתו בגניגר, ומשם הצטרפה לגרעין הראשון של צופים א', שהקים את מעגן מיכאל. חנה היתה הצעירה בגרעין ומשום כך נקראה חנהל'ה כל חייה.
ההיכרות הזוגית עם אריה החלה בפרדס חנה כשנה אחרי הגעת הגרעין. איתן, בנם הבכור, הוא הבן השלישי שנולד בקיבוץ, נירי ז"ל נולדה במעבר בין פרדס חנה לרחובות, וגילי, עלוה ויסמין נולדו לאורך השנים במעגן מיכאל.
ברחובות יצאה להכשרה בטיפול בתינוקות, בגבעת השלושה, והיתה מטפלת תינוקות כ- 25 שנה.
כ- 3 שנים ניהלה את מחסן הבגדים, וכשאיתרה שיש מחסור בתופרות, יצאה לקורס תופרות של משרד העבודה ועבדה במתפרה כ- 25 שנה.
בגיל 55 הרגישה שעדיין לא מיצתה את הנתינה שלה כאימא, ואז אימצו את קרן בהיותה בת 4.
בגיל 65 סיימה תואר BA במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה.
חנה היתה אישה חרוצה, פרפקציוניסטית, אוהבת אדם, צנועה ורגישה.
חיתה 85 שנים, בלכתה השאירה 11 נכדים ו- 11 נינים, והזרוע עוד נטויה...
--------------------------------------------------------------------------------
דבריו של אריה בלוויה
67 שנים של יחד, אני בן 20 ואת בת 18, חיינו כאן בהרמוניה ועזרנו אחד לשני, כל אחד בנקודת הכוח שלו.
זכיתי בזכותך ללמוד באוניברסיטה הפתוחה דרך זה שנהגתי עבורך, ישבתי איתך בהרצאות ונחשפתי לחיים האקדמיים.
גידלנו את ילדינו ועשינו הכל וגם בתקופות הקשות, בתחילת הדרך, שלא ירגישו שיש מחסור.
כתבת הרבה שירים בצעירותך והפסקת לכתוב אחרי החתונה, אמרת שאת לא צריכה יותר.
טיילנו הרבה יחד, ראינו וחווינו עולם ומלואו. מעולם לא היינו חייבים לאף אחד פרוטה מכיוון שידענו להסתדר עם מה שיש לנו ויכול אני להעיד שלא חסרנו דבר.
נוחי בשלווה באדמתנו.
אריה.
--------------------------------------------------------------------------------
אוהבת אותך, אמא
זוכרת ואני קטנטונת, עוד בגן, מחוברת אלייך, צמודה אלייך בעבותות, מגיעה אלייך כמעט כל יום לבית התינוקות שם עבדת. עוזרת לך לחתל, לרחוץ ולחבק את התינוקות,
מביטה בך אמא, ורואה:
אשה חזקה, עצמאית, בטוחה ונמרצת.
הערצתי אותך, אמא שלי, רציתי להיות כמוך.
עברו השנים, גדלתי, בגרתי, והמשכתי לדרכי ואני קצת שונה, קצת אחרת.
לא תמיד היה לך קל איתי, אמי שלי, אבל תמיד, תמיד אהבת בכל לבך, בכל מאודך, ללא סייג ועוררין אותי, אותנו,
ילדייך, נכדייך וניניך.
גיליתי אותך שוב בהולדת בתי, נכדתך שני, עשית את כל הדרך עד ארה"ב ואת כבר לא צעירה כדי להיות שם בשבילי, בשבילה, בשבילנו. ואת שוב אישה חזקה, בטוחה ונמרצת, מחתלת, רוחצת ומחבקת, אמא וסבתא אוהבת,
וכך אזכור אותך ואנצור אותך בלבי, אמא שלי.
סעי לשלום, אמא. עלוה.
--------------------------------------------------------------------------------
סבתא / דברים שנאמרו על ידי שחר נכדתה
אתמול בשעות הפרדה שלי ממך זכיתי להתחבר אלייך מהמקומות הכי פשוטים, תמימים, יומיומיים, בשקט, בשלווה.
רצים אל מול עיני תמונות, סרטים, חוויות, רגעים, הרבה מאד של יחד.
אין לי ספק שזכיתי, זכיתי באהבתך הגדולה אלי כנכדתך הבכורה. זכיתי באמונה שלך בי ובברכת הדרך שלך בכל שבחרתי לעשות. לא הפסקת להודות לי על הקשר, על החיבורים, על שהייתי לרשותך כשם שהיית לרשותי והתודה לא מובנת מאליה ועל זה שוב תודתי.
סבתא שלי,
לוקחת איתי ממך את האומץ, הכנות והיושרה לעמוד מאחורי הבחירות שלי בדרך חיי,
סוקרת את חייך, את בחירותייך והן היו לא פשוטות, לא רגילות, משמעותיות בלי יכולת לחזור מהן לאחור. שילמת מחירים, מחירים לא קלים, גם אם בחרת לא לגעת, לחשוף ולהתעמת איתן, ברורה ודעתנית היית עד סוף דרכך ועל כך גאה אני בך.
נפרדת ממך מתוך הבנה ברורה כמה הפרידה קשה אבל בונה,
מבקשת ממך לשמור עלי, עלינו, עזרי לנו בלכתך לבחור נכון, להמשיך לאהוב, לסלוח, לשנות, להאמין ולבנות יחד.
ילדת עם סבא חמישה ילדים, אנחנו 11 נכדים ו11- נינים ועוד ידנו נטויה...
נוחי על משכבך בשלום. תני חיבוק גדול לאימא שלי.
אוהבת אותך, שחר.
--------------------------------------------------------------------------------
רק זו היא הדרך / חנה פלד
שביל אפור עקלקל משתרע
נתיב צר משתפל וגולש
פס עגום חדגוני וקרח
נעלם ומופיע לאור החרמש.
וכה קר האור, כה עמום הירח
כה חיוורת נוגה המסילה
כה משמים וכהה הסהר זורח
עלי שיא היגון, על נתיב הגולה.
ותזרח השמש ואורה בכנפיה
וינס האופל ויגוז הצל
בהירה מזהירה המסילה תשתרע
אור שבעת הימים עליה יהל.
וחיים ושמחה במקום יגון ומות
ובנין ויצירה תחת שממת עולם.
עמל תוך חדווה לא בטלה ועצבת
התנערות, עבודה ותקומת כל העם!
בהירה, רבת אור המסילה תשתרע
למרחקי אין סוף תוך חיים ויצירה
כקו כסף טהור, בהיר וזורח
יתפתל הנתיב – שביל חיים ואורה.
ויחידה היא הדרך ואחד הוא השביל
רק הוא יתפתל תוך מרחבי העולם
אלי מטרת התקומה והגיל
רק הוא האחד ובלתו לא קיים!
קשרי משפחה
בעלה אריה פלד
בתה נירי ורד
חתנה עמירם ורד