חיפוש


יום חמישי, 22 אוגוסט2019
בגדהושא
29303101020304
05060708091011
12131415161718
19202122232425
26272829303101

גל דנה 1947-2012

שם משפחה גל 
שם פרטי דנה 
תאריך לידה 10.11.1947 ז` כסלו תש"ח 
תאריך פטירה 23.6.2012 ג` תמוז תשע"ב 
שם בן/בת הזוג רוני 
שמות הילדים אור, דן, אדם ודוד 
מקום קבורה בית העלמין בקיבוץ מעגן מיכאל 

קורות חיים

דנה שרי בלזר נולדה בברוקלין, ניו יורק בשנת 1947. סבא רבא שלה היה רב וסבה וסבתה הגיעו לארה"ב מרוסיה. הם שמרו על המסורת היהודית. הוריה נולדו באמריקה והיו פחות מסורתיים אך תמיד שמרו על זהותם היהודית והנחילו גאווה זו גם לילדים. העולם שהקיף אותה היה יהודי וכך תפסה אותו.
באוניברסיטה למדה הוראת חינוך מיוחד. בהיותה באוניברסיטה, הבחינה לראשונה כי אנשים עושים הבחנה בין יהודים ללאומים אחרים והצורך להכיר את השורשים שלה גדל. שם גם פגשה שליח של הסוכנות היהודית ושמעה על הצורך בצעירים יהודים בישראל, וכך החליטה לבוא לארץ ולעשות אולפן. במקרה הגיעה למעגן מיכאל. לדבריה, כשהגיעה לארץ מיד הרגישה בבית בלי להבין בדיוק למה. היא אהבה את חיי הקיבוץ, את העבודה והאנשים, וגם את השפה העברית שכאילו היתה אצלה במוח ורק צריך היה לעורר אותה.
אחרי שבעה חודשים חזרה לארה"ב והשלימה תואר M.A. בחינוך מיוחד. היא עבדה כשנה במקצוע וב- 1972 החליטה לחזור לארץ, הפעם כעולה חדשה. בספטמבר 1973 הכירה את רוני גל. ב- 1978 נישאו דנה ורוני, ונולדו ארבעת ילדיהם אור, דן, אדם ודוד.
דנה עבדה בקיבוץ כמטפלת בכיתות נרקיס וסופה.
ב- 1988 נסעה המשפחה כדי לחיות בפרפילד, עיר של מודטים במדינת איווה, וב- 1990 חזרה לקיבוץ.
מאז ועד היום הקדישה עצמה לטיפול ברוני ובמשפחה, לימדה ציור על עץ והמשיכה במשך השנים ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת ת"א.

דנה יקרה לי כל כך - דנה גל

אתמול בבוקר ,כמה שעות לפני שנפרדת מאיתנו, התעורר עדי, נכדך הבכור, בבכי וסיפר לי שחלם חלום נורא ,בו את והוא מטפסים על האוורסט וכשאתם מגיעים לפסגה את נופלת והוא רואה את מותך, כמה קשה היה לו וכמה קשה היה לי להסביר לו שהמרחק בין החלום למציאות ברגעים אלו כל כך קטן. ושבעוד כמה שעות (לא ידעתי זאת אז) נצטרך כולנו לחוש את התחושה הנוראית של לאבד מישהו כל כך יקר .
איזו סבתא היית, בכל פעם שביקשנו עזרה, בכל דבר , תמיד אמרת כן, תמיד הגעת עם שמחה אדירה להתחיל בבילוי עם הנכדים והם כל כך אהבו אותך, לבלות איתך בבריכה ובים, לישון איתך בסופי השבוע, לקרוא סיפור, לעשות יצירות פאר והכל בסבלנות ובשקט, נוטעת בכל נכד את כמות הביטחון והרוגע והשמחה שהוא צריך כדי לגדול וזה כל כך יחסר .
כשהגעת לעולם הזה ,לא הספיק אלוהים לקצוץ את כנפי המלאכים שלך ומאז כמו פיה ,מלאכית, הסתובבת בעולם ופיזרת סביבך אנרגיות שקטות נעימות, להיות לידך  היה מספיק ,להרגיע מכאוב של הנפש והגוף.
נתת ונתת ונתת ,החזקת את המשפחה הזו בכוחות שלפעמים נראו על אנושיים, אבל לא ויתרת.
את אישה מדהימה, אך כדרכם של מלאכים, כך גם את, הופעת בחיינו ואת ממשיכה הלאה.
משאירה אותנו ממררים בבכי, כואבים ואבלים, אבל יודעים שעכשיו את לא סובלת יותר, אין יותר כאבי בטן לא פוסקים, אין כאבי גב, רגליים, אין. הגוף שקט ואת בשלווה האופיינית לך נפרדת מאיתנו ועלית לעולם שיש בו רק טוב .

תודה שנתת לנו את הזכות להכיר אותך, להיות קרובים אלייך
תשמרי עלינו שם למעלה
אוהבים אותך ומתגעגעים כל כך
כולנו

Donna Belzer Gal -  Uncle Allan

I knew Donna all her life.   She was kind, gentle, lovely, intelligent, adventurous, curious and loving to many.   We all benefitted from her enormous generosity of spirit.   She was as close to being a saint as any one I have met, though she would be completely dismissive if she heard me say that.  She was her own greatest critic, regularly thinking she was not good enough.    I am deeply grateful to have been both family and a friend of hers.   It's my great good fortune to have known her.   In this life, we are all lucky to know even one person of her sheer goodness.  Susan and I loved her dearly and will miss her very much.                                       Uncle Allan

 

התקדשות / דוד עתיד

רקוויאם לדנה גל

היא רק רצתה להיות טובה
היא רק רצתה לתת, לתרום
היא רק ניכשה את גינתה
שעה אחר שעה, יומיום.

לשכוח את העלבונות
לפסוח על מכות גורל
רק לסדר ולנקות
כמו נמלה. לבנות היכל.

לבנות מקדש שאין בו רע
שאין בו צער ויגון
שיש בו שקט ושלווה
ללא עלבון, ללא קלון

היא רק רצתה להיות אחת
מהפורמות והטוות
מהחולין ליצור שבת
לזרוע פרח בבטון.

כשגאו גלי הים
היא לא עצרה ולא ברחה
היא רק המשיכה וחתרה
כובשת רעד נשימתה

כובשת חיל ורעדה
אל מול ברקים וסערות
ולא נשברת. מתמידה
לפרום ומחדש לטוות.

והשמיים נעתרו
גם ילדים, גם נכדים.
וגם כשאחרים קיטרו, -
היא רק הגבירה צעדים.

היא רק רצתה להיות שלמה
ללא פשרות ומעידות,
עם משימתה: להיות טובה,
לתת, לתמוך, להמשיך לטוות. 

מעגן מיכאל
אמצע יוני 2012

 

דנה- גידי זורע

יום קיץ חם לפנות ערב זאת השעה, פחות או יותר, בה היינו לעיתים נפגשים בים אבל עכשיו הגיעה העת לומר שלום אחרון ולהיפרד.
"היית כמו קרני שמש המפיצות  אור שחודרות דרך העננים והעצים ביום חורפי בשקט ובעדינות מאירה את האוויר הנקי והצלול שלאחר הגשם". עיניים ירוקות ולחיים אדומות, חיוך זורח והרבה שקט המשרה שלווה על סובביך.
הגעת לקיבוץ ב- 1968 בתור דנה ויצמן, "אולפניסטית" מברוקלין ניו יורק נצר למשפחת בלעזר מחסידות בלעז.  הכרתי אותך לראשונה באמצע שנות ה- 70. היינו נערים צעירים וביקשנו מרוני "בורסון" הצעיר ומלא המרץ שלא לומר "המשוגע" להיות המלווה הבוגר של הימיה  - הפגישה התקיימה לפני החדר של רוני ושלך בבית הקומותיים של פיקא על הדשא מתחת לעץ האקליפטוס הענקי שמאחורי המרפאה הישנה. רוני עסק בפעילויות שונות עם עצים ואת צעירה, יפה וחתיכה, הסתובבת למטה על הדשא. בשבת לפני שבוע פגשתי את הדס ואחותך בדרכן לבית הסיעודי ובדיוק עברנו מתחת לאקליפטוס הנ"ל - נזכרנו ביחד גם בסמל המסחרי שלך באותה התקופה - "הביקיני הירוק".
רוני הסכים תוך שהוא מגייס לעזרתו את עמי עידן - וביחד עמנו, הנערים, יצאנו לפעילות ימית ענפה. מדי פעם, כשרוני היה מתחיל עם "השיגעונות" שלו ויורד עלינו, ידעת תמיד לבלום או לכל הפחות לנסות לבלום אותו... "ככה לא מדברים לילדים". בהמשך הקמתם משפחה ויצאתם מהקיבוץ לבנימינה ועתלית, לשם הייתי בא לבקרכם דרך השדות רכוב על ה- BSA המצ'וקמק שהיה לי אז. אחר כך נפרדו דרכינו, יצאתם לארה"ב ופגישותינו הבאות בראשית שנות התשעים היו כבר בבית בשכונת הכברה או בביתכם הנוכחי. הבנים צמחו וגדלו, בנים אחד אחד! השרית בבית תמיד אווירה נינוחה ומרגיעה, ידעת לתת לכל אחד את מה שהוא צריך ואף מעבר - היה תמיד מעשיר לבוא ולבקר, לקשקש וכמובן לשתות איזה משקה בריאות או תה של גורו או מהרישי כלשהו  - השיחות היו על כל נושא, מהמרישי והמדיטציה ואור ותאורה ואנשים מוארים וגם חשוכים - האור היה תמיד נקודה מאד מרכזית בדרך הסתכלותך על הדברים.
מפגשים רבים היו לנו גם בחוף הים, בדרכנו אליו וממנו - תמיד היית עוצרת ואומרת למה אתם לא באים לבקר, תבואו תבואו...
בתקופה זאת כבר קראתי לך "בלזר", השם המקורי על שם החסידות. הילדים הקימו משפחות, נכדים נולדו והיית "סבתא גאה" ושמחה. שמחת לספר בגאווה על ביכורי הילדים, התינוקות החדשים.
כל זה נגדע! מהר! מהר  מדי!  הגורל הכה!...
דנה, השמש עוד מעט תשקע, השמיים בצבעים נפלאים כמו שהיו חייך והאור הנעים והעדין שהפצת, אור שילווה בהמשך למרות שאת תלכי להאיר במקומות אחרים אבל רוחך תישאר - תמיד אמרת לי "הרוח - זה הדבר החשוב ביותר". רוחך הייתה שקטה ומאירה. עיניים ירוקות ולחיים אדומות, חיוך זורח והרבה שקט.
עכשיו שקט, הרוח רגועה, הפליגי לשלום!
להתראות,  דנה

גידי זורע

דנה היפה - החברים והחברות במועדון "בצוותא"

דנה היפה
נפש זכה ואהובה,
שבירה, שמימית וענוגה,
כל כולך שקט וחמלה,
אין בך אף מילה רעה.
את רק נותנת מעצמך,
ובידיים מלאות אהבה
מטפלת בכל בני ביתך.
מביתך תמיד עולים
ניחוחות של תבשילים מיוחדים.
החצר והגינה
גדושים נהרות של פריחה
כאילו הם מראה
לנשמתך היתרה.

דנה הטובה,
כל פיסת עץ הופכת אצלך ליצירה מופלאה
של פרחים וארנבים. תותים ודובים,
של כל הדברים היפים,
אשר נבעו ממך, כמעיין נעורים.
הנחת המכחול והטכניקה המיוחדת של ציור על עץ
הפכו לתחביב מבוקש אצלנו במועדון ההורים.
מדי שבוע הגעת,
שנה ועוד שנה, כמעט עשור.
קיווינו שתחזרי אלינו...
נמשיך ונזכור אותך עם כל חתימת מכחול
באהבה גדולה.
החברים והחברות במועדון "בצוותא"

דנה - ימי רז

אתמול בערב הלכתי על החוף בשעה היפה של השקיעה, השעה בה תמיד הייתי פוגשת בכם – בך, ברוני ובכלבים, מהלכים בדבקות בכל עונות השנה.
אתמול נדמה היה שגם הים ידע וערך לך כמו טכס פרידה. רצועת חוף ארוכה היתה זרועה בהמוני ורדים סמוקות על קו המים והשמים בכו באדום.
דנוש אהובה, כמו גזורה מציוריו של בוטיצ'לי.
את משאירה אחרייך שובל של יופי אצילי ונדיב.
תחסרי כאן מאוד על הגבעה הזאת.
בגעגועים עצובים,

ימי רז

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
קרבת משפחה

חמותה -ברכה (בכי)גל
חמה   - בוריס (דב) גל

סה"כ 7 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי אירינה יוזפוביץ' בתאריך  15/05/2016
 
נר נשמה הודלק על ידי א.ש. בתאריך  14/07/2012
 אהבתי, אוהבת, אוהב לעד!
נר נשמה הודלק על ידי Barry בתאריך  25/06/2012
קרבה: brother
מקום מגורים: United States
 I am the luckiest person on earth to have you as my sister. You have made me a better person and world is a better place thanks to your presence I will always love you
נר נשמה הודלק על ידי Mindy - בתאריך  25/06/2012
קרבה: sister
מקום מגורים: United States
 Chances made us sisters Hearts made us friends You will be forever in my heart You are my guardian angel I will love you always and forever
נר נשמה הודלק על ידי דנה בתאריך  24/06/2012
 כואב הלב.משתתפת בצער המשפחה.
נר נשמה הודלק על ידי מרגו עובדיה בתאריך  24/06/2012
 משפחה יקרה, כאב גדול. אישה יקרה שבנועם הליכותיה ורוחב ליבה מרגישים למרחוק. ליבי איתכם, מרגו.
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כ' בתאריך  24/06/2012
 נשמה טהורה. "במעלות קדושים וטהורים" - פשוטו כמשמעו. תנחומים למשפחה האבלה.
 
בניית אתרים