חיפוש


יום ראשון, 17 פברואר2019
בגדהושא
28293031010203
04050607080910
11121314151617
18192021222324
25262728010203

גל (דב) בוריס 1924-2012

שם משפחה קודם גולדברג 
שם משפחה גל 
שם פרטי דב 
כינוי בוריס 
תאריך לידה 23.8.1924 כ"ג אב תרפ"ד 
תאריך פטירה 14.5.2012 כ"ב אייר תשע"ב 
שם האב אליהו 
שם האם ירדנה 
שמות האחים עדנה 
שם בן/בת הזוג ברכה (בכי) 
שמות הילדים אהרן (רוני), הדס, שלומית 
ארץ מוצא ישראל 
מקום קבורה בית העלמין בקיבוץ מעגן מיכאל 

בוריס שלנו, מקצת מקורות חייו.

מקצת, משום שכדי לספר בכולן יידרש ספר שלם ולא דף בעלון...
בוריס נולד ב-1924 בתל אביב, להוריו ירדנה ואליהו גולדברג. כשהיה בן שנתיים וחצי עברו הוריו לביירות לצרכי עבודתו של האב שהיה כימאי. עד גיל 14 בילה את רוב זמנו בביירות (שם למד בבי"ס צרפתי), לעיתים בדמשק ומעט בירושלים. בדמשק נפגש עם ביאליק שהיה נערץ כמשיח. את בר-המצווה שלו חגג בירושלים, אצל הסב והסבתא קלוריסקי, ועלה לתורה בהפטרת "נחמו נחמו עמי"... בן 14 חוזר בוריס, השולט במספר שפות, לארץ, לביה"ס 'הריאלי' בחיפה. את סיסמת הריאלי "והצנע לכת" אימץ בכל היבט של חייו. בגיל 16 הצטרף לצופים לשבט 'משוטטי הכרמל', התנדב להגנה, ויצא להכשרה בגבת. בסוף 1942 הצטרף הגרעין לקבוצת הצופים בפרדס חנה לאחר ויכוח קשה, כשהמשכנע היה שטולץ ז"ל, אחיה של בכי רעייתו לעתיד. בפרדס חנה עבד בחפירת גומות, בפרדס ובבניין. עם המעבר לרחובות היה שותף להקמת מכון איילון. בניית הארץ היתה הייעוד, הדחף והאתוס. בוריס, כלשונו, בא מהבורגנות והצטרף מתוך הכרה למעמד הפועלים. סבא קלוריסקי, מוותיקי המיישבים בארץ, היה היחיד במשפחה שהיה מאושר על לכתו לקיבוץ...
עם ההצטרפות לקיבוץ המאוחד משתנה יעד ההתיישבות מהבְּטֵחה לכיבוש הים ובוריס מתחיל לעבוד בדיג. בעבודה לא היה שמץ של חשיבה קרייריסטית. אלא, במה שראו כהוראת שעה. "ידענו לוותר", סיפר בוריס.
ב-1947 נישאים בוריס ובכי, שלטענתה בוריס הצביע נגד קבלתה לקיבוץ... למחרת החתונה יצא בוריס לקורס ימי של הפלי"ם בקיסריה. הוא ממשיך לעבוד בדיג שבו הוא רואה מעשה חלוצי והרחבת גבולות הארץ, ומשמש ב-1949 כמזכיר איגוד הדייגים במשך כשנתיים. ב-1960 יוצא עם המשפחה לפלוגה באילת ומוביל את הקמת קיבוץ אילות. בשנים 1965-67 למד כלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים בהצטיינות.
בקיבוץ כיהן בוריס פעמיים כגזבר וארבע פעמים כמרכז משק. הוביל את תנופת הבנייה, את קליטת חברות הנוער, והחלטות משקיות וחברתיות לאינספור. כשהוקמה 'פלסאון' היה מרכז משק. בסוף שנות ה-60 מרכז בוריס את ועדת התעשייה של הקבה"מ, נאבק על הכנסת התעשייה לקיבוצים רבים, וגם מלווה אותם מקרוב בתמיכה וייעוץ לאורך שנים רבות. במחצית הראשונה של שנות השבעים גויס לוועדת המשק של התנועה לעזרה לישובים. בסוף 1975 מקים בוריס את 'צורון' ומנהל אותו בחמש השנים הראשונות. ב-1980 יוצא עם בכי לשליחות בניו-יורק מטעם איגוד התעשייה הקיבוצית. ב-1983 הם חוזרים לארץ ובוריס עובד ב'פלסאון'.
בסוף שנות ה-80 מגויס בוריס לעזרה לקיבוצים במשבר במסגרת המכון לייעוץ ארגוני, בין השאר בית אורן ובחן. הוא נושא הרצאות בקיבוצים רבים על השינוי העומד בפתח (הפרדת העסק מהקהילה), יוזם את תכנית הפנסיה שלנו במעגן-מיכאל, ושותף להובלת התכנית לחיסכון והורשה. ב-1993 הכין את התשקיף לבורסה של 'פלסאון'.
בוריס השאיר את טביעות אצבעותיו בכל אשר עסק. דאגתו בסוף ימיו לא היתה נתונה למעגן מיכאל, שהיה בטוח כי תמצא את דרכה, אלא למדינת ישראל. "טרם הגשמנו את החלום הציוני, שבין השאר אמר שנשתלב בין עמי המזרח התיכון; שילוב שלא יכול להיעשות עם חרב", הוא אומר בסוף הסרט התיעודי המרתק שערך איתו מושיקו – 'מחסן הסיפורים של בוריס'. (ניתן לצפייה באתר הקיבוץ).
יום לפני מותו, לאחר שעיין בעיתון 'הארץ', פתר בוריס סודוקו מסובך והתאונן שהפעם הוא מעט איטי... אל כל אדם שטיפל בו בימיו האחרונים פנה בשפתו ובאדיבות שאפיינה אותו. והכול רק לא להפריע.
חיים ארוכים, מרתקים ומספקים תמו באחת.
נוח בשלום על משכבך,
המשפחה האוהבת.

 
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

סבא בוריס אהוב שלי /  ים אפרתי

סבא בוריס אהוב שלי,  
בימים האחרונים אמרת לנו, ואף כתבת על פנקס שהחבאת לנו בין תוכניותיך לעתיד, שאתה לא רוצה "דברי שבח והלל בדרכך האחרונה על אדמת קיבוצנו" שכה אהבת. בצניעותך וברגישותך הכה אופיינית, רשמת שנשבץ בעלון מספר סיפורים מעברו של הקיבוץ ושנקפיד שלא לספר אודותיך שבחים כדי שלא להכביד על הקהל בהלוויה. אז למרות שניתן לכתוב על פועלך אנציקלופדיה שלמה, או לפחות ספר בעל מספר כרכים על הבית שהקמת פה, אני לא מקריא לך הספד, אלא רק משתף בתחושותיי.
קשה להאמין שרק אתמול ישבנו בבוקר ודיברנו על הנינים המקסימים שלך ורק לפני יומיים עוד פתרת סודוקו וחייכת למראה תמונות הילדים שכה אהבת. אני חש שהאור שהאיר לכולנו את הדרך כבה בבת אחת והלפיד שהלך לפני המחנה אינו בוער יותר. לא הייתי מוכן לרשום מסמך שכותרתו "הספד לסבא בוריס" ולא דמיינתי שאצטרך להגיד "סבא שלי נפטר", הרי היית כל כך צלול והגיוני ומתעניין ומבין. והרי יש עוד נערים שמחכים שתכין אותם לבגרות ואני הבטחתי לשלומית שאתה תלמד את נוה שח ושנינו הסכמנו שהילדים שלנו חייבים לשמוע את סיפוריך על הילדות בבירות ובדמשק, ולשחק איתך, ולספוג ממך את יופייה המקורי של הארץ ואת הכמיהה הנצחית לשלום.
סבא, בטח תהיה מעט נבוך לשמוע שהיית עבורי מצפן אנושי ונביא שאמר תמיד הכל, אבל בתוך תוכך הרי ידעת שכולנו מסתכלים עליך וממתינים בשקיקה למשמע דבריך. גם כשלא היה נעים לקהל לשמוע, לחמת על הצדק והאמת ולקחת את סבלו של הזולת ללב. היה לך לב כל כך גדול ומחמם. לב שידע להכיל הכל ולהיות קשוב ורגיש ועדין לכל בן אנוש. אך כמו שהנביא נאלץ להתייסר כשההמון אוטם את אוזניו ועוצם את עיניו לנוכח המציאות, כך גם ליבך חש את הגודש. חשנו תמיד שאין דבר שאינו נוגע בך ואין נושא שאינו מונח על ליבך. אותו לב שקרס אתמול לנוכח המסע הרב שהוטל עליו במהלך השנים.
סבא, לא צריך להכביר מילים כדי לתאר איזה אדם נדיב וחם היית. די היה להביט בעיניהם המעריצות של הנינים שתמיד סירבו להיפרד ממך, או להיזכר בסדרי פסח השמחים בהם אספת סביבך את כל המשפחה. השילוב המדהים של אדם ענק, שהוא מודל לחיקוי, עם צניעות, ענווה, צלילות דעת ואדיבות, היוו עבורי תמיד דמות של אדם בלתי מנוצח.
ואכן, כל כך רצית לחיות, היה לך עוד כל כך הרבה להעניק לסביבה מטוב ליבך, שהלב נחמץ רק מהמחשבה שילדינו לא יוכלו ללמוד ממך את כל החכמה והערכים שנטעת בנו, ולרכב על גבך כפי שאנחנו רכבנו עליו בתור ילדים.
ולסיום, למרות שמילות השיר המהדהדות בראשי הן "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות?", אני חושב שדווקא המילים שממחישות יותר את תחושותיי הן:
"הו רב חובל, אבי שלי, זרועי תתמוך ראשך
סיוט הוא לראותך פתאום נופל על סיפונך
רב החובל אינו עונה שפתיו חוורו אילמות
הוא לא יחוש מגע ידי, הוא לא ייתן לי אות".
סבא יקר, כל כך אהבת את הים והיית לנו רב החובל שניווט את ספינתנו, תוך שאתה אוחז בהגה ובמשוטים בו זמנית ואתה כבר חסר לנו. אנחנו גאים בך על מי שהיית ועל המקום שאליו הבאת אותנו. אנחנו מתגעגעים וכואבים ומחפשים את הדרך לראות את האור בתוך החושך הגדול הזה. תמיד נאהב אותך. תמיד נזכור אותך ותמיד נוקיר אותך על כל האהבה שהרעפת עלינו ועל כל היופי שבנית עבורנו.
המשפחה, הנכדים והנינים

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


בוריס / איציק קנטור

 

לכתוב היום על בוריס כאשר רק לפני ימים שוחחנו על ״מה יהיה״, זה מפגש אמיתי ואכזרי עם המציאות.
אתמול אנחנו כאן, חיים וחולמים, והיום הכל נגמר, הכל נגמר.
בוריס היה המחולל הגדול של מעגן מיכאל, לבוריס היו התכונות הנדירות של אנשים שמשפיעים על מהלך ההיסטוריה. חזון, אמונה בציונות הסוציאליסטית, תשוקה למימוש החזון ואומץ לקבל החלטות.
בוריס בחר לתרום את יכולותיו במסגרת הקיבוץ, ולכן את רוב המפעלים שהוא יזם אנו רואים במסגרת מעגן מיכאל.
משק מעגן מיכאל הפורח צריך להוקיר ולזכור את בוריס כאחד היזמים והבונים של המשק.
ככל שחלפו השנים, הלך והתחזק הקשר בינינו, למדתי להעריך את בוריס כאיש ישר והגון, צנוע, חבר טוב. אהבתי את חריפות המחשבה והניתוח שלו בכל עניין.
הלך מאתנו איש גדול .
איציק קנטור


-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הדב הגדול איננו / יובל קם

הדב הגדול איננו. עד כמה תחסר לי הברכה, מאור הפנים, החיוך הלבבי וחוש ההומור ומעל לכל החוכמה וטוב הלב, הפתיחות והאצילות ותמיד הנכונות לסייע לזולת. לאחרונה זכיתי להיות בין חברי המועדון שביחד נהנינו מאורו של בוריס, מדמותו הקורנת, מסיפוריו רבי החוכמה, ממנהיגותו ומהרוח הטובה שהשרה סביבו. במפגש השירה בציבור שקיימנו במועדון לפני מספר ימים היה חשוב לחברים להקדיש רבים מהשירים לחיזוקו של בוריס. ביניהם שרנו כאלה שמשמעות רבה להם וחיבור לאישיותו ולדמותו.
שירים כמו "תחזקנה" ו"מאום לא יפחידנו". אי אפשר היה שלא לסיים בשירה של חנה סנש  "אלי, אלי שלא ייגמר לעולם". והנה רצה הגורל וגם זה נגמר!...
לך לשלום, איש גדול ויקר. בעיני תמשיך להוות דוגמה לאיש מופת, או כפי שהגדרתי אותך "הקבוצניק האולטימטיבי"!
לא אשכח ולא אפסיק להעריך ולהתגעגע.
יובל קם


-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בוריס יקר / מהחברים ב'בצוותא'

בוריס יקר.
שותף שלנו.
מורנו ורבנו בכל נושא.
ובמיוחד בכלכלה ובאקטואליה, פעם בשבוע.
וגם יועצנו, בגלוי ובסתרים. לעניינים של דרך ומוסר.
בוריס הצעיר לנצח, הנסיך והאביר,
רובין הוד של הקיבוצים.
בוריס, המקדים שלום לכל אחד.
במבט אחד רואה מה צריך לעשות.
ומי לא בא. ומי סובל. ומי צריך עזרה.
ובמבט שני, מרכיב חלקים (של "פלסאון") במאות אלפים. במקצועיות. במסירות.
בכל נושא מעמיק; לומד, אוסף חומרים, משרטט טבלאות וגרפים.
מנתח את כל הנתונים.
באוטודידקטיות. בווירטואוזיות של גאונים.
כל מי שביקר אותנו, זכה לקבל ממך הרצאה בהירה ויפה על הקיבוץ של פעם והיום.
ביקשת שנשיר לך שיר מתקופת ההכשרה בבית השיטה;
("הי הו הנני מוכן")
אתה תמיד היית מוכן. וכלום לא הפחיד אותך.
אך בלעדייך שירתנו נחלשה.
אנו נמשיך בדרכך, שהייתה מלאה
בצניעות וענווה
באהבה ובחמלה
בכנות, ביושר, בנתינה
בבניה, בעשייה ובעבודה
אנו כולנו מיותמים ועצובים. וחסרים –
את הקברניט שלנו. את רב החובל.
אותך בוריס. 
מהחברים ב"בצוותא"


-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בוריס יקר / נעמה כרמי

בוריס יקר,

נדמה היה שלנצח תהיה כאן בינינו. פשוט, אי אפשר היה, אי אפשר כעת, לתאר את החצר הקיבוצית שלנו בלעדיך. ה-ענק של דור הנפילים שלנו.
מעגן מיכאל של פעם, מעגן מיכאל של היום, חבה לך חוב שקשה למדוד. איש חזון וּמעש. בקיבוץ, במפעלים, בתנועה הקיבוצית, באיגוד התעשייה הקיבוצית – בכל מקום ששירתת, בכל דבר שעסקת בו, ומה מרובים היו הדברים – טבעת את חותמך.
ולצד המעשה, לב ענק למשפחה שלך. מגדולה ועד קטן.
לו הייתי נזקקת למלה אחת כדי לתאר אותך, היא היתה ודאי: הומניסט. ולכן אין מתאים מכך שנקברת לצלילי שירו של טשרניחובסקי, החולם ששח "כי עוד אאמין באדם". בכל מה שנגעת בו, היה זה תמיד מתוך הגישה האנושית. ככלכלן היית הראשון לעמוד על כך שמדובר ב'חברה וכלכלה'. לדעת שכלכלה איננה "מדע"; שלא רק שאיננה מנותקת מערכים ומהעדפות חברתיות, אלא נגזרת מהם. ובערכים, תמיד היה לבך במקום הנכון. היית איש של סולידריות, הלכה למעשה. החל מהשכנים בג'יסר וכלה בעם היהודי, שמאז שחזרתם מהשליחות בניו-יורק צמת מדי יום-כיפור, לאות סולידריות עימו. ואך סמלי הוא כי בשבת האחרונה קראנו את פרשת "בְּהַר". ה-פרשה של הצדק החברתי. לב ליבה של החקיקה הסוציאלית במקרא.
מקורי, רחב אופקים, עתיר ידע ורעיונות. בעל עמדה. קורא, משכיל, מעודכן בתיאוריות החדשניות ביותר ועד לפרט האחרון של העיתונות העולמית. תמיד נכון לספק הסבר, תמיד שמח לתת עצה. ותמיד מברך כל אחד ואחת לשלום. לא כולם ידעו עד כמה רגיש.
ענקים שכמותך מטילים את צילם. אם לעיתים אי אפשר היה לראות את צילך, הרי זה רק על שום אור הענווה שלך שזרח מתוכו. שאיפשר גם לאחרים לפרוח.
אז תודה, בוריס. תודה על החברות. על התבונה. על הצניעות. על נועם ההליכות. על שיחות אין סוף. תודה על שהיית מי שאתה.
אנחנו פה, מבטיחה, נמשיך לעשות כמיטב יכולתנו.  ואני כבר כל-כך מתגעגעת.

נעמה כרמי

 
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


בוריס גל יקיר לבבי / ענת יהלום

הכרנו בדרכים מפתיעות בקיץ 1973 עת הביאוני פצועה מקרבות מלחמת יום הכיפורים בסיני.
החיוך החם שלך וסדקי עינייך הבורקות תמיד... הביטו בי מבעד למסכת החמצן שכיסתה את פניי.
אחזת בידי וכך אמרת: אל דאגה ילדה, הכול יהיה בסדר! הנה הבת שלי הדס... היא תטפל בך כמו שצריך והאמיני לי הכול יהיה בסדר...
הבטתי בך מבעד למסך הכאבים והמורפיום ובפעם הראשונה מזה ימים, נבטה בליבי האמונה ש"כך יהיה". משהו בקולך החם, במבטך המחייך, בראשך המוטה מעט להקשיב לתשובתי הנלחשת, נסך בי את תחושת הביטחון כי דבריך אמת.
מאז, בכל פעם שנפגשנו, במשך 40 שנה (כמעט) בעת שמחה ובעת כאב, הייתה פנייתך תמיד בכינוי החם ההוא, 'ילדה' ו'חמודהל'ה' ומיד, בבת אחת חזרתי לתחושת החום הנפלא שחשתי אז ממילותיך המנחמות.
כמה ימים לפני שצללת אל תהומות האין סוף, שוחחנו בטלפון וברכת אותי להולדת נכדתי נועה. כמה אוהבות וחמות היו מילותיך. הן תהיינה על לוח ליבי כמתנת חיים שהשארת בלכתך.
"ברית דמים היא לנו, קשר לא נותק, רק אשר אבד לי קנייני לעד", רחל.
נוח בשלום איש אהוב ונאהב
תהיה אהבתך שורה בנינו.
משפחת גל יקיריי - משפחתי אתם.
שלכם מאז... ולתמיד

ענת יהלום (אחותה של נועה רגב ז"ל)
קיץ תשע"ב 15.5.2012

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


אם בארזים... / דוד עתיד

לא, לא, לא בוריס!
הוא כמו ארז -
הארזים אינם כלים.
הם מגיעים מלבנון,
הם נישאים ממרחקים.
חזקים ונחושים  --
הם איתנים ללא פשרות
הם תומכים במקדשים
ומתרנים באוניות.
לא, הם לא מתכופפים
לא נרתעים מביקורות
הם פשוט עושים: בונים
מהמסד עד לתקרות.

לא, לא בוריס!
כי הוא ארז -
במיוחד לא בוריס גל –
לא נרתע הוא לא ממים
לא מאש, לא מסקנדל
לא נבהל ממעקף :
"כברה דרך איילון"
לא עוצר מחוסר כיס
-"נמצא ממי לגייס הון"
אין כבר פרנסה בים ?..
ניצור דגים ביבשה !
אין ברכה בחקלאות ?..
נבנה חרושת חדשה !
יש פלסאון? – נוסיף צורון !
חסר שיכון? נביא המון
נוסיף שכונה, נקלוט עולים
ובין לבין – נגשים חזון !

כי כמו ארז, כך גם בוריס
עשוי מחומר לא שביר
עשוי מחומר שממנו
בונים קיבוץ, מושב ועיר
עשוי מחומר שהוא רוח
כי רוח משנה צורה
אבל נשארת בפתוח
פורצת גבול ומשתנה
ולא נבהלת -  מחדש, מלא מוכר, מלא צפוי
כי שורשיה בנכר, אך משבה קרוב, גלוי...

שלום חבר!  היית לנו
גם קברניט וגם מלח
וגם במריבות אתנו
נשארת רע, כמו אח.

אומרים שעם נפול הארז
כל העצים עומדים דומם
אך מהאדמה, בשקט
כבר מבצבץ הדור הבא.

והוא יגדל, יגדל אחרת,
אולי בארץ חדשה
ורק הרוח הנושבת
תמשיך לשאת
את רוחך.


דוד עתיד

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

קשרי משפחה
אשתו- ברכה (בכי)גל
אמו
ירדנה גולדברג
גיסו אהרון (שטולץ) שטולצברג
חמתו גיטל שטולצברג
חמו מרדכי שטולצברג
כלתו -דנה גל

 

סה"כ 8 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי אירינה יוזפוביץ' בתאריך  15/05/2016
 
נר נשמה הודלק על ידי ש-לום בתאריך  20/05/2012
קרבה: עובר אורח ברחוב
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 שלום חבר, אתה שהקדמת לברך כל אדם באשר הוא בברכת שלום, הדברים הקטנים והפשוטים הם שעושים את האדם לגדול. וכזה היית. נזכור אותך
נר נשמה הודלק על ידי עוזיא בתאריך  15/05/2012
 בוריס סימל תמיד עבורי, יותר מכל אדם אחר, את דור המייסדים של הקיבוץ: את החזון, העבודה הקשה, ההתמדה, הדוגמא האישית, החברות, החוכמה וקבלת ההחלטות הנכונות והשקולות. אדם משכמו ומעלה. אבדה גדולה וכואבת. תנחומי למשפחה.
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כ' בתאריך  15/05/2012
 האבידה גדולה ממילים. איש ענק שנדמה היה שיהיה בינינו לנצח. כי פשוט אי אפשר לתאר את החיים כאן בלעדיו. ומעל הכול, אדם. שאהבתי מאוד. תנחומים לכל המשפחה.
נר נשמה הודלק על ידי צביה וגד ברנע בתאריך  15/05/2012
קרבה: הדודים של נדב כהן
מקום מגורים: קיבוץ יפעת
 לשלומית ונדב, לכל המשפחה הרחבה, משתתפים בצערכם הכבד ומזילים דמעה על לכתו של ידידנו וקרוב משפחתנו בוריס ז"ל. נזכור אותו כאיש אשכולות, בן שיח מרתק, בעל ידע עצום בכל תחום, איש עקרונות ובעל לב חם ורחב. נזכור אותו לתמיד, צביה וגד ברנע
נר נשמה הודלק על ידי אביבה ויואב מגנוס בתאריך  14/05/2012
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה?... איש יקר משכמו ומעלה שהחזון לא עזב אותו מעולם ותמיד ידע להסתכל על החיים בעיניים של ילד מלא סקרנות ועניין ורצון להיטיב ולשפר. בוריס יחסר מאד
נר נשמה הודלק על ידי יואב סימון בתאריך  14/05/2012
קרבה: בן של בן דוד
מקום מגורים: ירושלים
 צער רב על מותו של בוריס, שסיפורו, הוא סיפורה המופלא של הארץ הזאת.איש מקסים רב פעלים והשראה.תנחומינו הכנים לכם:בקי, רוני, הדס ושלומה ולכל שבט גל. ננצור את דמותו ואת פועלו לעד.יהי זכרו ברוך.
נר נשמה הודלק על ידי נטלי ויריב בתאריך  14/05/2012
קרבה: חברים
מקום מגורים: תל אביב
 תנחומים על מותו של איש דגול ומרשים. מדור הנפילים שהולך ונעלם מנוף ארצנו. יהיה זכרו ברוך.
ממחסן הסיפורים של בוריס

הרצאה על שיוך נכסים במועדון "בצוותא"
 
בניית אתרים