חיפוש


יום שישי, 24 נובמבר2017
בגדהושא
30310102030405
06070809101112
13141516171819
20212223242526
27282930010203

אסף דורון 1988-2007

שם משפחה אסף 
שם פרטי דורון 
תאריך לידה 25.4.1988 ח` אייר תשמ"ח 
תאריך פטירה 14.1.2007 כ"ד טבת תשס"ז 
שם האב ירון 
שם האם דפנה 
ארץ מוצא מעגן מיכאל - ישראל 
מקום קבורה בית העלמין מעגן מיכאל 

ילדה שלי, מתוקה

יפה, מלאך טהור שלא רצה לפגוע באף אחד ולא היה מוכן להיפגע.
נולדת בלי מעיל. חשופה בצריח החיים. החיים אהבו אותך. אבל את לא אהבת אותם.
כל שינוי קטן הכאיב לך והתיש אותך, זה כנראה נעשה קשה משנה לשנה.
הרגשנו את הכאב שלך וניסינו לעזור. עד כתה ז' זאת הייתה דורון אחת. מוכשרת, מנהיגה, תלמידה מצטיינת, ומכיתה ח' התחילה דורון אחרת. סובלת ונשרטת, תלויה על חוט.
לפני הגיוס השארת לי מכתב. כתבת ש"אין עזיבה כואבת מזו, לצאת מההגנה. לצאת מהבית. כמו שיצאתי לפני 18 שנה ממך". ועוד כתבת: "רציתי להגיד לך יקרה שאני אוהבת אותך. שאני מעריכה את המוני הדברים שעשית עבורי בשש השנים בפרט. תאמיני בי יש לי הכוח וגם לך."
מתוקה שלי. מלאך טהור ואהוב. כל כך הרבה אנשים אהבו אותך. העולם הושיט לך כל כך הרבה ידיים ואת לא רצית להושיט לו אפילו אחת. כל כך הרבה שערים היו פתוחים בפנייך ואת לא רצית לעבור בהם.
ביום חמישי האחרון, כשנסענו לקנות דברים לחדר החדש שלך, שמת לנו באוטו דיסק של אביתר בנאי. שאלתי אותך אם זה שיר של מתאבדים, את אמרת שלא, שזה שיר של ניצולים, שאני בכלל לא מבינה וכדאי שאקשיב טוב למילים. והוא באמת אמר שם האביתר החמוד הזה: "יש לי סיכוי להינצל מזה עכשיו" ועוד הוסיף בשיר הבא: "כשאני יוצא מזה, אני קונה מתנות לכולם, כשאני יוצא מזה אני הכי חזק בעולם". את באמת לא הפסקת לתת, ולשלוח מתנות, וחבילות לצבא, ועוגות של דפני לכולם. לנעם, ולשגו, ולאיריס, ולדורון, ולשירה מזוז ולשירה צור ולטלי בקשי, ועוד היו לך תכניות, ואת שיכנעת אותי שאת לא מהמתאבדים. שאת מהניצולים. כשחזרנו הביתה מהנסיעה קיבלת מדורון הודעה שהקפיצו אותו לצפון. לרגע אחד נבהלת והתכווצת ואחרי זה התעשתת. קבעת עם דרור לסרט בערב. בארוחת ערב של יום שישי ישבנו כל המשפחה. עמרי הצחיק אותנו נורא. כהרגלו ממש הבריק, נשפכנו מצחוק ואז את הוספת את ההברקה המסכמת, וצחקנו עוד יותר. אחר כך דיברנו על זה ואת היית כל כך מבסוטה ממנו וממך. ביום שבת באת לישון איתנו. ראינו יחד טלויזיה במיטה הגדולה. את כל כך נהנית, צחקת ואמרת שאנחנו נורא נחמדים ביחד.
סיימת את המכתב שכתבת לפני הגיוס ב: "תהיי גאה בי, תהיי גאה בעצמך, את אמא נפלאה שלך דורון." אני אוהבת אותך ילדה מתוקה ומדהימה שלי. גם את היית ילדה נפלאה.
אמא

--------------------------------------------------------------------------------

דורדי

הדבר הראשון שעולה לי לראש עכשיו, זה הסיפור של אמא, על איך שכשהיית ילדה קטנה ונסעתן יחד באופניים. את נפלת וקבלת מכה חזקה ולא הזלת דמעה אחת. אמא שאלה אותך "למה את לא בוכה?" ואת, בלי להניד עפעף, ענית לה:"כי צריך לשמור על פאסון".
כל החיים היו לך המון קליפות. ולמרות כל הקליפות האלה, כל-כך הרבה אנשים הצליחו לראות את היופי שלך וידעו לאהוב אותך.
אם זה ההורים ששיגענו להם ת'שכל, אם זה עידו ודורון, וכל החברים והחברות – שבכולנו הפאסון הזה השאיר חותם כ"כ עמוק.
עכשיו אני יודע שזה גם מה שגרם לנו לא לראות עד הסוף מה קורה מתחת. ובגלל זה לא הצלחנו להציל אותך מעצמך.
חשבתי לכתוב שאם היית יודעת כמה אנשים באו הנה היום והיית רואה כמה הם אוהבים אותך, אז היית מתחרטת.
אבל דורדי יפה שלי, אני בטוח שאת ידעת את זה טוב מאוד והיו דברים שפשוט היו חזקים ממך.
דורדי, אני כל-כך כועס וכל-כך מתגעגע!
אני לא יודע איפה את עכשיו, אבל אני מקווה שאולי שם את סוף-סוף שלמה עם עצמך.
כואב לי שהלכת מאתנו לתמיד. אבל הכי כואב לי שלא הספקתי להגיד לך שלום וכמה שאני אוהב אותך.
אח שלך.

--------------------------------------------------------------------------------
 
דורוניקי,

אני זוכר את היום שבו הודיעו לי שנולדת. הייתי בניווטים ליד באר שבע, כל כך קרוב למקום שאליו היית אמורה להגיע אתמול ולא הגעת. אני זוכר את הרגעים האלו בגלל שהיה בהם משהו כל כך מיוחד ומשמח. מעין דרישת שלום מהעולם השפוי והחם של האזרחות.
והנה עכשיו אנחנו עומדים פה בקור ולא מאמינים. לא מסוגלים להבין איך ולמה. ילדה שלנו, השותפה לצמד הבדרנים האינטליגנטים עומרי ודורון אסף. כל כך חכמה, כל כך מוכשרת, כל כך מצחיקה. מה עשית? לאן הלכת?
ראיתי שקשה לך ולא ידעתי כיצד לעזור. בטיפשותי האמנתי שחוכמתך מהווה חיסון בפני הכול ושהיא תציל אותך. ראיתי את הקשר שלך עם אדווי וחשבתי שאי אפשר לא לרצות להיות כאן כאשר יש לך קשר כזה. וההורים שלך, דפני וירון, הם הרי האלוהים שלנו מאז ילדותנו. הגם ידם קצרה מלהושיע?
דורוני שלנו, מתוקה. אנחנו לא יכולים עם הכאב הזה. תגידי לנו כבר שהכול היה בצחוק. הרי במשפחה שלנו מותר לצחוק על הכול. אנחנו כל כך אוהבים אותך ורוצים אותך בחזרה. אפילו סבא יאיר לא יכול לתקן את המכונה הזאת בלי החלק החסר.

נמרוד

--------------------------------------------------------------------------------
 
היום בו טרוף טרפה נפשך -

אף כי אנחנו באמצע ינואר, אתמול היה זה כמו יום אביב מטרף - היום בו טרוף טרפה נפשך.
לפני עשרה ימים נפגשנו כל השבט, עם סבא שלך, אבא שלנו, ביום השנה השמיני למותו.
ואת, נכדתו, לא לגמרי היית איתנו בחיבור ההוא.
על שאלתנו "מה נשמע בצבא" ענית ברבע החיוך המוכר שלך כי מוטב שלא נדבר על זה. ולא שאלנו יותר.
וכך מן היום שבו טרוף נטרפה נפשנו ועד אחרית לא תבוא לנו תשובה.
עלי הכותרת שלך, פרח שלנו, ינוחו מעתה קרוב מאד למקום מנוחתו של סבא, אוהבך הגדול מכולם,
ולנו לא תהא עוד מנוחה. לא תהא.

יוסי אסף

--------------------------------------------------------------------------------
 
דורוני יפה שלנו וכל כך מיוחדת,

הלוואי שלא היינו צריכים לשבת פה עכשיו.
כולנו יושבים ומנסים לחשוב מה להגיד ואיך להיפרד ולא מצליחים לקלוט.
אין שום מילים שיוכלו לתאר את השקט, את המבט, את התחושה הזאת שאת כבר לא.
ואת יודעת משהו, דורוני? הפעם האחרונה שהיינו כך כולנו הייתה בחג מחזור, עוד רגע של סיום. היה בך כל כך הרבה מיוחד, כל כך הרבה שאין בנו.
תמיד היה לך הומור כל כך אמיתי וכנה עד שכבר לא הבדלנו בין צחוק ואמת.
היית כל כך סגורה על מה שרצית ועמדת מאחורי זה עם המון ביטחון וגם עכשיו עשית את זה בביטחון ובדרך שלך, השונה, הייחודית, והשארת את כולנו - כמו בהרבה מאוד מקרים – עם פה פעור.
את לא תדעי לעולם כמה שאת חסרה וכמה שאת אמורה להיות פה עכשיו, כמה עוד יש לנו להגיד לך, לשאול, לספר, להתנצל, להקשיב ולקבל עוד מכל מה שיש לך לתת.
גם אם בשיחת הסיום בתורכיה היה לנו קשה עם הביקורת, העוקצנות שלך כלפי אופי הכיתה, בראייה לאחור הבנו שרצית שהקשרים בינינו יבואו ממקום אמיתי וכנה ולא מהכרח, לא כי נולדנו לאותה כיתה.
בימים האחרונים היה נראה שטוב לך, שאת נמצאת בתקופה טובה ושהכול כרגיל. נהנינו ושמחנו בסוף-שבוע. רקדנו, צחקנו וכמו תמיד נזכרנו בשיר הסיום של חג המחזור, אותו את בחרת.
אבל עכשיו, כשאת אינך, כשבחרת בחירה כזו גורלית ונחרצת אנחנו מתקשים להבין ולזהות את אותה נקודה בה החלטת. איפה אותו מפנה ממנו הלכת בקו ישר עד סוף המעשה, אותו מעשה שבדיעבד נראה לנו כל כך מחושב וידוע מראש, אבל שאף אחד מאיתנו לא יכול היה לצפות ולהאמין שיקרה.
דורוני, תמיד נזכור אותך, כי באמת לא הייתה ולא תהיה מישהי מיוחדת כמוך.

כואבים, אוהבים ומתגעגעים, כיתת מפל.

--------------------------------------------------------------------------------
 
"דורון אסף בבית" 

במסגרת מתא"ן – מפעל תרבות ואמנות לנוער, מתקיימות סדנאות בהם מאתרים ומטפחים בני נוער בעלי כשרון בכתיבה ומעניקים להם מסגרת מקצועית לפיתוח יכולתם האומנותית.
דורון השתתפה בסדנא זו במשך שלוש שנים, שיר מפרי עטה זכה להתפרסם בירחון הספרותי "עתון 77 ",
גליון 312-313 יולי-אוגוסט 2006.

דורון אסף
בבית

אַתְּ תַּחְתְּכִי יְרָקוֹת אֶצְבָּעֵךְ מְדַמֶּמֶת אֶל תוֹךְ הַסָּלָט
וַאֲנִי
יָדִי שֶׁלִּי אֶאֱחֹז וְאֹמַר
לֹא כּוֹאֵב
לֹא כּוֹאֵב לִי בִּכְלָל

כָּל אִישׁ בְּבֵיתֵנוּ יָשׁוּב בְּחֶדֶר אַחֵר
וְנִרְאֶה כְּמוֹ מִבַּעַד מַבָּט קַטָּרָקְט
הַמֶּרְכָּז בָּהִיר אַךְ מִסָּבִיב מְטֻשְׁטָשׁ
וְתָמִיד בַּבֹּקֶר יוֹתֵר נָעִים

יֵשׁ לָךְ זְמַן לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת
לַעֲמֹד בַּפֶּתַח וְלִצְפּוֹת
בְּגַבֵּינוּ הַקָּשִׁים מִתְרַחֲקִים וְיָדֵינוּ אֵינָן נוֹגְעוֹת
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּאוֹתוֹ הָרֶגַע עוֹלָה בָּךְ תְּהִיָּה
הַאִם עוֹדֶנּוּ זוֹכְרִים
אֵיךְ לֶאֱהֹב וְלִהְיוֹת נֶאֱהָבִים

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
קרבת משפחה 

 סבתה-------- אביבה אסף

 סבה --------- בן-ציון  אסף




סה"כ 322 נרות נשמה הודלקו
נר נשמה הודלק על ידי אפרת דומב בתאריך  11/08/2017
 
נר נשמה הודלק על ידי דורי בתאריך  30/04/2017
 
נר נשמה הודלק על ידי דורי בתאריך  14/01/2017
 
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כ' בתאריך  14/01/2017
 
נר נשמה הודלק על ידי דורי בתאריך  25/04/2016
 
נר נשמה הודלק על ידי לירון בתאריך  15/01/2016
מקום מגורים: בנימינה
 
נר נשמה הודלק על ידי נערה. בתאריך  11/12/2015
 אני כל כל מצטערת. דורון נשמעה בחורה מדהימה.
נר נשמה הודלק על ידי לירון בתאריך  23/04/2015
מקום מגורים: בנימינה
 
נר נשמה הודלק על ידי גלעד בתאריך  23/02/2015
מקום מגורים: עפולה
 
נר נשמה הודלק על ידי לירון בתאריך  14/01/2015
מקום מגורים: בנימינה
 
נר נשמה הודלק על ידי נועה שפיצר בתאריך  04/12/2014
 
נר נשמה הודלק על ידי משפחת דבי בתאריך  19/01/2012
מקום מגורים: קרית ביאליק
 
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  16/01/2012
 דוק חיים בספרה "בא לעולם" בראה הסופרת מרגרט מצאנטיני דמות מורכבת של איש הארץ הפשוט, אך הפשוט לכאורה. גויקו, בן העיר סרייבו שחווה את איימי המצור במלחמת הבלקן, הוא נהג מונית גיבור מלחמה ומשורר עדין נפש. בשיר קצר שכתב לאמו האהובה שהמלחמה הותירה אותה בקברה, שזר את השורות האלו: אחזי בקצה החוט ועם הקצה השני בידי ארוץ בעולם כולו. ואם תאבד לי דרכי. את, אמי, משכי. כן, חמש שנים אחרי, אותו משורר בוסני, אותה סופרת איטלקיה מיטיבה לתאר את תחושתי, אלא ששם הבן נשאר על האדמה ופה הבת נכנסה לתוכה. חוט-עד משוך ביני לבינה, כבל חשמלי בו לא נפסק הזרם לעולם, דוק חיים מתוח ביני לבין מקומה העמוק והשוקק. ילדה קטנה נוהגת בי מתוך קברה, שומרת על מרחק תקין בקשר חוטי ואל-חוטי, סובב הכל.
נר נשמה הודלק על ידי דורי בתאריך  14/01/2012
 
נר נשמה הודלק על ידי גל ד. בתאריך  29/12/2011
  כל כך כואבת .. וחושבת עלייך בלי סוף!!!
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  10/11/2011
 בימים אלו בני הכיתה שלך מסיימים שנה ועוד שנה ומתחילים לצאת לראות עולם, אני יודעת שאת מלמעלה רואה עולם חיצוני ופנימי ויודעת שתמיד את בלב שלנו גם שאת אינך אני מאמינה שאת מלווה אותם וחווה יחד איתם ברמה הנשמתית את השינויים הגילויים החדש שמרי עליהם בדרכים את איתנו תמיד
נר נשמה הודלק על ידי רותם בתאריך  21/06/2011
קרבה: משפחה
 
נר נשמה הודלק על ידי דבורי בתאריך  13/06/2011
קרבה: חברה
 נפשך המיוחדת והחכמה! דורוני המדהימה ימים לא קלים עוברים עלי בבית שהיה גם ביתך.וכל פעם מחדש נזכרת בך ובראיה הענקית שלך על המקום הזה כמו חכם השבט. חסרה את לי פה עם הידע העצום שלך בדרכי עולם. בטוחה ששם את מוצאת את המקום לבטא את עצמך במלואו וכולם לומדים ונהנים ממך.
נר נשמה הודלק על ידי רונית בתאריך  09/05/2011
קרבה: משפחה
 זוכרים אותך ואותכם...
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  05/05/2011
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  בצל יום הזיכרון , על במותייך חלל שתבל לא עצרה, לא נתחלחלה, ולא עמדה, לא נרעדה, לא כבתה ולא אמרה איכה? איך לא נזדעזעה כולה, לא דיממה ולא דַממה. מישהי כאן נגמרה. שתבל לא עמדה, לא הסתירה פניה, ולא הגביהה פניה. לא מתחה צווארה לראות איך מישהי נשרה ממנה. אני, כבר לא התרגלתי אליה יותר.
נר נשמה הודלק על ידי דורי בתאריך  25/04/2011
 
נר נשמה הודלק על ידי - בתאריך  23/04/2011
 עוד חלום-הזיה של שנת צהריים: כמו פעמים רבות בעבר את ניצבת מולי לא שטנית לא מלאכית פשוט את בחולצת פסים אדומה-לבנה השפתיים שלך נעות בלי קול. אני מצליח לפענח את התנועות. את אומרת: "היה בכוחך לעצור אותי ולא עשית את זה" וגם עכשיו אחרי יותר מארבע שנים אני לא מצליח לפענח את משמעות המלה האחרונה: "למה" או "תודה" ?
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  18/04/2011
 הפסח הזה כי קשה קצת הפסח הזה. סוף אפריל עומד להתרסק. בשיר המעלות אני חולמת את שובך עם יום הולדתך.
נר נשמה הודלק על ידי עומר בתאריך  20/03/2011
 כבר שנתיים שלא הייתי פה ביום הארור ההוא בו בחרת ללכת... תמיד את במחשבותיי... וביום לכתך מקדיש לך כמה דקות נוספות ותוהה... תוהה על כל כך הרבה דברים.... ועצוב... עצוב מאוד... רוצה רק עוד מילה אחת... ר' עוד קצת.... כל שנה בשנתיים האלה הפך למשמעותי וכואב יותר.. רחוק מהבית, לבד, עם עצמי ועם כל הזמן שבעולם רק לחשוב... לבד בתחושותיי, לבד בכאבי, ולבד עם ההזדהות... זהו יום ותאריך שלא אשכח לעולם... היום ההוא הוא אחד הימים הנוראיים והכואבים בחיי.... המסע חזרה הביתה באותו היום היה מסע ארוך וכואב... תמיד חושב עלייך. וביום לכתך מקדיש לך כמה דקות נוספות ותוהה... תוהה על כל כך הרבה דברים.... ועצוב... עצוב מאוד... מתגעגע עד עמקי נשמתי... חולם ונזכר ומדבר בכל הזדמנות... לא מפחד להגיד את שמך ולדבר אלייך.... רוצה להזכיר ולזכור כמה שרק אפשר... אוהבת וכנראה שתמיד אוהב...
נר נשמה הודלק על ידי הדס פרנקל בתאריך  04/02/2011
קרבה: חברה של דפני וירון ובת כיתה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  דורוני קרה הרבה מאז לכתך. אבל ההורים שלך דפני וירון שהשקיעו בך כל כך הרבה נשארו עדיין נפלאים. וכמו כן אחיך עומרי. הדס
נר נשמה הודלק על ידי עדיאל בתאריך  19/01/2011
 לדפנה וירון שלא בפניכם. אתם המובחרים שבמין האנושי. עדיאל
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  17/01/2011
  משפחת אסף היקרה לנו זוכרים ומחבקים מכל הלב משפחת דומב
נר נשמה הודלק על ידי תאיר בתאריך  16/01/2011
 
נר נשמה הודלק על ידי אלון,שגית והילדים למשפחת אסף בתאריך  15/01/2011
קרבה: משפחה
מקום מגורים: הרצליה
 נר נשמה הודלק על ידי , , בתאריך 15/01/2011 יום השנה הרביעי לדורון זוכרים ומחבקים את המשפחה בהמון אהבה
נר נשמה הודלק על ידי inez בתאריך  14/01/2011
מקום מגורים: maagan michael
 you are always in my thoughts
נר נשמה הודלק על ידי רונית בתאריך  14/01/2011
קרבה: משפחה
 
נר נשמה הודלק על ידי לירון ל. בתאריך  14/01/2011
 אל תעמוד על קברי ותבכה. אני לא שם, אינני נם. אני אלף רוחות מנשבות. אני הניצוצות שבשלג בוהקות אני אור השמש בתבואה שהבשילה. אני המטר העדין בסתיו שהגיע. וכשלבוקר של דממה תתעורר, אני הוא המיית משק-כנף ממהר של ציפורים שקטות שחגות מלמעלה. אני הוא אורם הרך של הכוכבים בלילה. אל תעמוד על קברי ותבכה. אני לא שם, אינני נם. ארבע שנים, ומתגעגעת.
נר נשמה הודלק על ידי דינה ויוסי אסף בתאריך  14/01/2011
קרבה: משפחה
מקום מגורים: בית השיטה
 ולא תבוא מנוחה...
נר נשמה הודלק על ידי דינה ויוסי אסף בתאריך  14/01/2011
קרבה: משפחה
מקום מגורים: בית השיטה
 
נר נשמה הודלק על ידי מיכל ואמיר אסף בתאריך  14/01/2011
קרבה: דודים
מקום מגורים: גבעת חיים מאוחד
  נר נשמה דורון שלנו. ארבע שנים בלעדיך. אוהבים. זוכרים. מתגעגעים.
נר נשמה הודלק על ידי אמיתי שטרן בתאריך  14/01/2011
מקום מגורים: ירושלים
 
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  14/01/2011
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף , אמא , מעגן מיכאל בתאריך 14/01/2011 רביעי לדורון דורדיל'ה שלנו, ארבע שנים עברו מאז הנחת את חסרונך על כף ידנו. שלוש מאות שישים וַחמישה מניין ימים, ועוד שלוש מאות שישים וחמישה, מאט החיסָרון הזה את ימינו, כבר נאמרו המילים כולן ונאספו לשק כבד. השמש זורחת מידי, והגשם רטוב כל-כך. נורא להשאיר אותך בחוץ כל הזמן, תלויה על הרוח, שוחקת מן המרחקים. נורא שבשבילנו את כבר לא. שלוש מאות שישים וַחמישה מניין ימים בכל שנה שהליטוף אותך משאיר אוויר שבור. נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף , אמא , מעגן מיכאל בתאריך 14/01/2011 רביעי לדורון דורדיל'ה שלנו, ארבע שנים עברו מאז הנחת את חסרונך על כף ידנו. שלוש מאות שישים וַחמישה מניין ימים, ועוד שלוש מאות שישים וחמישה, מאט החיסָרון הזה את ימינו, כבר נאמרו המילים כולן ונאספו לשק כבד. השמש זורחת מידי, והגשם רטוב כל-כך. נורא להשאיר אותך בחוץ כל הזמן, תלויה על הרוח, שוחקת מן המרחקים. נורא שבשבילנו את כבר לא. שלוש מאות שישים וַחמישה מניין ימים בכל שנה שהליטוף אותך משאיר אוויר שבור. רביעי לדורון דורדיל'ה של
נר נשמה הודלק על ידי דניאלה סקר בתאריך  14/01/2011
 זוכרת את דורון המיוחדת, היצירתית, האותנטית. חבל שלא פגשתי אותה בטרם. חושבת עליכם בהרבה הערכה ואהבה.
נר נשמה הודלק על ידי ימית בתאריך  13/01/2011
מקום מגורים: תל אביב
 
נר נשמה הודלק על ידי דורי בתאריך  13/01/2011
 
נר נשמה הודלק על ידי רמון אסף בתאריך  13/01/2011
קרבה: משפחה
מקום מגורים: בית השיטה
 ------------------------------------------------------------------------------- לדורוני שלום דורוני,אוהב ומתגעגע מאוד. ארבע השנים שחלפו מאז הלכת מאיתנו לא מצליחות למלא את החסר הגדול שהשארת אחריך אותו יום שהחלטת לעזוב אותנו פתאום. השארת את השאלות פתוחות ללא מתן תשובות. לא איפשרת לנו לענות לך בחזרה ולהראות שיש תקווה. את חסרה לי בכל ארוע משפחתי, בכל מסיבה או טיול. עדיין שמורות עימי, בתוכי, תמונות מהפעם האחרונה בה ראיתי. זה היה בהצגה של סוף יב' בה השתתפת.
נר נשמה הודלק על ידי משפחת דבי בתאריך  05/01/2011
מקום מגורים: קרית ביאליק
 
נר נשמה הודלק על ידי דפני וירון בתאריך  01/01/2011
מקום מגורים: מעגן-מיכאל
 יום השנה הרביעי לדורון לידידינו שלום, השנה נקיים את האזכרה לדורון במסגרת המשפחה. מוקיריה מוזמנים להדליק נר זכרון בביתם. תודה.
נר נשמה הודלק על ידי זיו בתאריך  21/07/2010
 ההבדל ביני לבין דורון ראיתי את הסדרה בערוץ שמונה ולא יכולתי שלא להיזכר בי ושלא לראות את ההורים שלי יושבים מול מצלמה ומדברים עליי כמו שהוריה של דורון דיברו עליה. הייתי נער אובדני שהתגייס להיות חייל לוחם אובדני. הסיבה שלא התאבדתי כמו דורון היא שנדמה היה לי שההורים שלי לא יתאוששו מזה. אז עכשיו אני על כדורים ויציב. אני לא יכול להגיד שהחיים מאושרים אבל אני יודע שלא פגעתי באחרים. אני מבין את דורון, את הכאב הזה. היא עשתה את מה שהיה נכון לה. ובאיזשהו מקום אני יודע שזה גם מה שאני הייתי אמור לעשות. הלוואי שאף אחד מסביב לא היה נפגע מזה. אני מאחל למשפחה של דורון שיימצאו אושר, הרבה צחוק ושימשיכו לחיות ולהיות פעילים וחיים.
נר נשמה הודלק על ידי ליאת בתאריך  19/07/2010
מקום מגורים: תל אביב
 ראיתי את דורון בדקות האחרונות לחייה היום צפיתי בערוץ 8 בפרקים "כשהכאב גדול מנשוא", ומייד חיברתי את התאריך עם הפרטים, באותו יום, היה יום אזכרה לסבא שלי ונסעתי ברכבת מעזריאלי, עברתי בגשר ופתאום שמענו קול, רצנו מייד וראינו את החיילת בריצפה, לא הבנתי בהתחלה כי לא היה שום דם, וזה לא הסתדר לי, אבל הבנו שהיה נסיון התאבדות,...דורון מתוקה שלי אני כותבת בשבילך ובשביל הורייך, חשבתי עלייך רבות באותו שבוע, מה גורם לנו לצאת מהמסלול, ואולי זה היה ידוע מראש כשבאנו לכאן, התמונה שלך לא יצאה לי מהראש, אני בטוחה שאת במקום טוב יותר, תודה לך יקירה שבמותך ציווית לנו את החיים וחשיבותם ולא לתת לייאוש לגבור .. אני מחזקת את ידיהם של הורייך המרגשים, ומקווה שבמותך ציווית גם להם את החיים את האהבה לחיים, את הפשטות את ההערכה למסע, את האוילות של הקול שברגע של מיצר , צובע את השמיים. יהי זכרך ברוך
נר נשמה הודלק על ידי רביב כהן בתאריך  09/06/2010
קרבה: אין
מקום מגורים: קיבוץ כברי
 חיבוק למשפחת אסף רביב כהו מקיבוץ כברי בן 23. משפחת אסף שלום. צפיתי בשעת לילה מאוחרת בשידור חוזר בתוכנית בערוץ 8 "כשהכאב גדול מנשוא" ומיד הדלקתי את המחשב לחפש פרטים על המקרה של דורון . גם לי בקיבוץ היה מקרה התאבדות של חייל שנה אחת מעליי ואני יודע שהכאב הוא אין סופי. אני מקווה ומתפלל שתוכלו עם הזמן להגיע להשלמה עם היגון והכאב למרות שזו משימה כמעט בלתי אפשרית. אני מאחל לכם תמיכה ואחדות משפחתית ושולח את תנחומיי הכנים.
נר נשמה הודלק על ידי לירון בתאריך  23/05/2010
 
נר נשמה הודלק על ידי ניצן בתאריך  30/04/2010
מקום מגורים: תל אביב
 אפילו לאביב גדג' הגיע האביב הופעה שלו לפני שבוע, ושיר של מזי כהן ב88 שאמא שלך כתבה את המילים. והכל חוזר, חוץ ממך. איך הייתי רוצה שתהיי איתי שם, כמה קסם יש בו כשהוא מחייך ושר בגרון שבור את עיר בלי זיכרון וילדה ותפילה ליחיד, וחדר ללילה. ובכלל לא חיכית לו, שהוא ישיר לך את השירים האלה. רק השארת לנו משלך, ואם היינו שואלים, אף פעם לא היית נותנת באמת. אבל אין עכשיו את מי לשאול. ואני לא שוכחת. והלוואי שהיית יכולה לבוא לבקר כמו טל. המטוס הכתום לי מחכה רק לך.
נר נשמה הודלק על ידי לאה ויונתן אורן בתאריך  30/04/2010
קרבה: חברים
מקום מגורים: ירושלים
 דפני ירון ועמרי, חושבים עליכם
נר נשמה הודלק על ידי נעם בתאריך  30/04/2010
 
נר נשמה הודלק על ידי תאיר בתאריך  18/04/2010
 
נר נשמה הודלק על ידי רונית בתאריך  18/04/2010
קרבה: משפחה
 
נר נשמה הודלק על ידי אדם בתאריך  14/04/2010
 הסיפורים שלפעמים שוברים אותך לא הכרתי את דורון ולמען האמת, עד היום לא שמעתי על המקרה. אני לא מחשיב את עצמי כבן אדם רגיש מידי אך פשוט לא יכולתי לעצור את הדמעות שהופיעו לאחר כתבה שקראתי עליה. עולמנו הוא קשה, קשה מידיי. קשה הוא במיוחד לאנשים מיוחדים, אנשים שאולי טובים מידיי להיות פה, אנשים שאנו לא ראויים להם. אני לא חושב שיש בי את המילים לנסות ולתאר איזה בן אדם נפלא דורון מצטיירת בעיניי, אם מתיאורים של חברים ומשפחה או מטקסטים שהיא כתבה. לעיתים אנו זוכים באנשים כל כך טובים שרוע העולם כואב להם יותר מידי. אני משתתף בצערם וכואב לי מאוד.
נר נשמה הודלק על ידי משפחת דבי בתאריך  23/01/2010
מקום מגורים: קרית ביאליק
 
נר נשמה הודלק על ידי סיון בתאריך  21/01/2010
 ילדה לא הכרתי אותה... לא נפל בחלקי המזל הזה אבל אני עדיין מרגישה חוסר אונים מול העובדה שלא יכולתי לעשות כלום כדי לגרום לה לא לוותר, להראות לה שיש בשביל מה לחיות. למדתי על דורון רק מהמילים שכתבו עליה, מהמילים המדהימות של אימא שלה והאנשים הנהדרים שהיו סביבה. אני זוכרת את היום ששמעתי על המקרה, לא הייתי מודעת לכך שעברו כבר 3 שנים מאז. יש בי תחושת החמצה אדירה על כך שלא יכולתי להיות חלק מהחיים שלה, היא יכלה לתת כל כך הרבה, לגדול לאישה מדהימה. אבל הרגישות העצומה הזאת שהייתה בה, הייתה גם המקור לכאב שלה ובמקום שיש אנשים כמוני שעוצמים עיניים ומזילים דמעות רק בין 4 קירות יש אנשים כמו דורון, שהסבל היה גדול מדי בשבילם ועדיין, הלוואי והייתי יכולה להכיר אותה... משתתפת בצערכם.
נר נשמה הודלק על ידי דורי בתאריך  14/01/2010
 
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  14/01/2010
 שלוש שנים עברו ילדה שלי. שלוש שנים עברו, אך מעגל לא נחתם. יש לנו חיים רגילים, טובים אפילו, אבל איכשהו כל כמה זמן צריך לשקם משהו. כי את פצעת אותנו דורדי, והמקום הזה ממשיך לנבוע ולפעום, ובלי כל אזהרה הוא מדמם פתאום, מגסיס כמעט עד מוות. מופיע בעיקר כשהלילה מוסר את משמרתו ליום והערב מפנה את מקומו ללילה. אלו הם רגעים חורכים. רגעים של אין שיגרה, בהם את מופיעה. רגעים של שקט ללא שלווה. געגוע למקום הריק שאליו רצית והִצלחת להגיע. ילדה שלי, "הנשוב בפעם המאה חלק בדברים ליטול בעודנו מחווים דעה נהפך לילה זה לתמול". (נתן אלתרמן) אוהבת ונכאבת - אמא.
נר נשמה הודלק על ידי אורית רון בתאריך  14/01/2010
 בת שלכת (לנערה שנטלה את נפשה במו ידיה) אֲנִי בַּת שַׁלֶּכֶת נוֹשֶׁרֶת טֶרֶם זְמַנִּי לא צָמְחוּ לִי כְּנָפַיִם, גַּם לא טָבַלְתִּי בְּאַמְבַּטְיַת שֶׁמֶש. חוֹפֶנֶת חַיַּי בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹתַי וְיוֹרֶדֶת קוֹמָה. לא יִהְיֶה לִי קַר בַּחרֶף הָאָרוךְ אֶתְעַטֵּף בְּזִכְרוֹנוֹת. יעקב ברזילי בני משפחת אסף - בהרב יקרים, אני מאמינה, שגם במרחבי הזמן והאבדן, יש דברים שאינם אובדים ואינם מתכלים. לא בעולם שכאן ולא בעולם ששם, שאין בו חומר. אלה הזכרונות והאהבה והקשר המיוחד שבנה כל אחד מכם עם דורון, המורכב מהפיסות הקטנות של חיי יומיום; של מבטים, של מגע, של חוויות, של דיבורים, של שיתוף, של חיוך וכעס וצחוק ובכי ושל סתם היות יחד. בגלימת זכרונות שלה ושלכם היא, בת שלכת, עטופה ומוגנת, מנוחמת ומעורסלת בחמימות, רחומה ומרוחמת כחפונה בשילוב כפות הידיים של כל אוהביה כולם - אבא, אמא, עמרי, שתי הסבתות, סבא, הדודים הקרובים לליבה, ילדיהם, דורון שלה, חברים. כמו בפסל הידיים בגן הפסלים, רק שהוא פתוח כלפי מעלה, מין ערסל-לוטוס נעים, רך, חי ופועם. לו תראו בכך גם אתם, האוהבים, כואבים, חסרים אותה כל כך - מעט נחמה. באה
נר נשמה הודלק על ידי גל ד. בתאריך  14/01/2010
 דורדי, לקח לי זמן להצליח להבין באמת מה קרה ואת המשמעות של כמה זה הולך להשפיע וימשיך להשפיע על החיים הבוגרים שלי. לקח לי שלוש שנים לכתוב לך משהו וכנראה שסוף סוף הצלחתי. אולי לא ידעת את זה כי לרוב שתקנו אחת ליד השנייה אבל אהבתי אותך מאוד ונורא רציתי לדעת אם גם את מחבבת אותי, לצערי לא הספקתי. מרחוק מתגעגעת מאוד וחושבת עלייך בלי סוף...
נר נשמה הודלק על ידי נועה בתאריך  14/01/2010
 
נר נשמה הודלק על ידי לירון בתאריך  13/01/2010
מקום מגורים: בנימינה
 מתגעגעת וכואבת
נר נשמה הודלק על ידי דניאלה סקר בתאריך  13/01/2010
 ממרחקים, איתכם, אוהבת, דניאלה
נר נשמה הודלק על ידי דפני וירון בתאריך  19/12/2009
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 ביום השנה השלישי ללכתה של דורון, יום ה' 14.01.2010, נעלה לקברה בשעה 16:30 ואח"כ ב 17:00 נפגש במועדון חברים (מתחת חדר האוכל). מוקירי זכרה מוזמנים. עמרי,דפני וירון.
נר נשמה הודלק על ידי הדס פרנקל בתאריך  19/12/2009
קרבה: אוהבת הכי את דפני וירון
 דורוני יקירה רציתי להזכיר לך איזה הורים ומשפחה נפלאה השארת לבד. כואבת מאד הדס
נר נשמה הודלק על ידי גל ד. בתאריך  27/12/2010
 
נר נשמה הודלק על ידי .דפני וירון בתאריך  01/01/2011
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 יום השנה הרביעי לדורון לידידינו שלום, השנה נקיים את האזכרה לדורון במסגרת המשפחה. מוקיריה מוזמנים להדליק נר זכרון בביתם. תודה.
נר נשמה הודלק על ידי אני... בתאריך  17/10/2009
 חושבת, נזכרת, מדברת, כותבת וכואבת...כל כך מתגעגעת אלייך.
נר נשמה הודלק על ידי דרור בתאריך  15/10/2009
 לא מצליח לשחרר אותך או להשתחרר ממך. מצטער.
נר נשמה הודלק על ידי תמרה בתאריך  07/07/2009
קרבה: קאסט 'על הקצה'
מקום מגורים: גני תקווה
 מילות השירים של דורון לא יוצאות לי מהראש כבר תקופה ארוכה דפנה וירון, תודה שכיבדתם אותנו בנוכחותכם בהצגה. שולחת חיבוקים וכואבת איתכם.
נר נשמה הודלק על ידי תיאה בתאריך  06/07/2009
 דורד, אני רוצה לראות אותך רוצה לגעת בך, רוצה שתהי לידי ואהיה לידך וזה יהיה ודאי. לא חלום. לא הזיה. לא אמונה "שאת תמיד איתי". המחשבה על העובדה שזה בכלל לא משנה מה אני כותבת, וסביר ביותר להניח שאת לא יושבת מול מחשב וקוראת את זה, ממוטטת אותי. ונגיד שאת קוראת, או איכשהו מרגישה את רגשותיי ונמצאת איתי, למה את לא מגיבה? למה אני לא מצליחה לקרוא אותך, להרגיש אותך איתי? למה? איך יתכן שזה נגמר, היום הארור ההוא נמשך ונמשך, אני לכודה בדרך ההיא באוטו בחיפושים בתל אביב האיומה, מחפשת תיק, סימן, דורון? מישהו?
נר נשמה הודלק על ידי ניר ח בתאריך  12/03/2009
 נר נשמה הודלק על ידי בתאריך המוזיקה הזו שמבעבעת אומרת דברים טובים יותר מאיתנו. המילים הכתובות על הדף ומסרבות לצאת במילים החוצה. לפעמים ההגיון משתלט על הלב ולהפך. לפעמים הגעגוע הזה נראה לי לא הגיוני וההגיון גורם לחיוך ודמעה וגעגוע נוסף. מפגש מתא"ן נוסף, כולנו ביחד. ואז לשבת בשקט בדירה הקרה בתל-אביב ולהקשיב שוב ושוב למילים של אחרים, למילים של מישהו אחר אבל בעצם, באותו הרגע, הן שלך. "לקטוף את הירח דרך שורות על מצע רך של מילים לנפץ דמעות ללטף ברכות או לפצוע בעור להתחבר אל הדם ולזרום ולזרום במשגל עצבני כמו ריקוד מטורף חיית טרף דרך כלוב שנפתח להמיס אותיות כמו מתכת בחום נוזל של מילים לצוק לשורות" (כנסיית השכל)
נר נשמה הודלק על ידי שי בתאריך  07/03/2009
מקום מגורים: חולון
 מחנק בגרון... הגעתי לכאן בטעות - אך נשארתי. כדי לקרוא את הסיפור, כדי לצפות בוידאו - כדי לנסות ולהבין איך הנערה היפהפייה הזו כבר לא איתנו. ומצאתי את עצמי בוכה, פשוט בוכה.
נר נשמה הודלק על ידי מאיה בתאריך  23/01/2009
  פשוט מתגעגעת..
נר נשמה הודלק על ידי דינה , יוסי, דור,רמון בתאריך  17/01/2009
קרבה: הדודים
מקום מגורים: בית השיטה
 שנתיים. עכשיו זמן חורף וקר. אבל הקור החותך הזה אינו בא מן החורף. ואנחנו מולו בידיים ריקות.
נר נשמה הודלק על ידי נמרוד בהרב בתאריך  מעגן מיכאל
קרבה: אח של דפני, דוד של דורון
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 לדורדי דורדי, בספר מקס ומוריץ כתוב ש "הזמן רופא גדול הוא עוד יתקן הכול". את ודאי היית אומרת: בטח, הכול חוץ ממה שבאמת שבור. שנתיים עברו ואנחנו מנסים לבנות מחדש את עולמנו. כמו נמלים שילד שובב דרך על קינן והן אינן מבינות מה הוא הדבר שהביא לחורבנו. רקפת ורון והילדים מגיעים לעיתים קרובות ואנחנו מתכנסים אצל סבא וסבתא ונהנים מהחברותא המשפחתית. גם אדוי ושירה מגיעות מדי שבועיים מתל אביב. שירה כל כך מתוקה וכשאני רואה אותה ואת עומר משחקים ביחד, הלב שלי עולה על גדותיו והעולם נראה פתאום מחייך, ואז אני חושב שאולי אם היית איתנו ברגעי האושר האלו גם העולם שלך היה מחייך אלייך. וברור שהדברים הם הרבה יותר מורכבים. הרי ידעת גם רגעים של אושר שבסופו של דבר לא הושיעו. וקרני האור שמצליחות לחמם אותנו ולתת לנו כוח להמשיך כנראה שלא הצליחו לחדור את האטמוספרה שלך, אז למרות שלפעמים נראה שלכל בעיה יש פתרון ושהכול ניתן לתיקון, בסופו של דבר, הזמן, שהוא כנראה לא רופא כזה גדול הוא הרופא היחידי בסביבה (בעיקר כשירון נמצא באפריקה) ואנו נאלצים להסתפק בשירותיו המוגבלים.
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  14/01/2009
 ליום השנה השני. דברים שנאמרו ליד הקבר דורדי שלנו, שלי. עד היום, לפני שנתיים, היינו חבורות וַחבוקות. עד לפני שנתיים, זה היה הסיפור שלנו. מיום ראשון הארבעה עשר בינואר לפני שנתיים, כשחזרתי הביתה מהעבודה, ולפי העדויות, התחלתי להבין שהוותך ניתקה ממני, שכף ידך כבר לא תחסה בכף ידי, זה נהיה הסיפור שלי. סיפור שנשאר לי לספר לבדי. ביום הזה היינו בבית, עמרי, אבא ואני. חיכינו לקצין העיר שעמד להגיע, כבר הבנו שעוד רגע נשמע את הנקישה הנוראית על דלת ביתנו. וכשזה קרה, נשכבתי על הרצפה הקשה, כמו שלפעמים את היית עושה. לא הבנתי למה אני עושה את זה, היה לי צורך חזק להיות שטוחה, קרובה לאדמה, לשורשים של אני לא יודעת מה. הכי קרובה לקרובה, ולא רציתי לקום משמה. אולי רציתי להיבלע אתך עוד רגע לפני שאני קמה. עמרי אסף אותי וביקש ממני לקום, להירגע. זה היה רגע בו קיבלתי מהכאב את צליפתו הראשונה, הרגע בו הכתה בי העובדה הידועה והפשוטה, שאין בחיים דפי טיוטה, שאי אפשר למחוק ולהתחיל מהתחלה. בערב, בסוף היום הראשון ללידת מותך, לא רציתי להתקלח, לא רציתי להסיר את הבגדים שקיבלו את הבשורה המרה, לא רציתי לשנות דבר. אולי אם יוקפא
נר נשמה הודלק על ידי משפחת דבי בתאריך  14/01/2009
מקום מגורים: קרית ביאליק
 
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כרמי בתאריך  14/01/2009
 
נר נשמה הודלק על ידי תמר בתאריך  10/01/2009
  אוהבת וזוכרת כל הזמן...
נר נשמה הודלק על ידי אלעד בתאריך  10/01/2009
 קירבה היי, עברתי באתר הזה במקרה לפני כמה חודשים, ובמקרה גם נכנסתי לדף להנצחתה של דורון, כאן באתר. סיפורך הכתוב בכישרון רב, נגע בי עד צמרמורת, תמונותיה האחרונות של דורון מיוחדות ומעוררת הזדהות עם מכאובי נפשה הכואבת, ומאפשרות לחוש בכאבה של הנפש התועה. כמה חודשים לאחר שראיתי את הדף עליה באתר, נכנסתי לאתר "פרופיל חדש" ומצאתי שם כמה מילים עליה והפניה לכתבה מרתקת ב"הארץ", שהותירה אותי המום, כואב ומזדהה, עם הבדל קטן, הפעם אני גם יודע למה אני מזדהה ולא רק "בגלל המבט". בנוסף, צפיתי בסרטון לזכרה ביוטיוב, התרגשתי עד דמעות ואף השארתי תגובה ביוטיוב שאתם מוזמנים לקרוא. מעולם לא הכרתי את דורון, ואני בהחלט לא יכול להסביר באופן רציונלי מה גורם לי להזדהות עם דמותה, אבל היא הצליחה לרכוש לה פינה קטנה בנפשי השמורה רק לה. רוצה לשלוח את חיזוקיי הכנים לקראת יום השנה השני למותה ואת הערכתי הכנה אליכם...
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  29/12/2008
 יום השנה השני למותה של דורון למוקירי זכרה של דורון. ביום רביעי ה- 14.1.08 יום השנה השני למותה דורדי שלנו נעלה לקברה בשעה 16.30. לאחר מכן, ביתנו יהיה פתוח עד השעה 22.00. הנכם מוזמנים לעלות לקברה ולבקרנו באופן חופשי בביתנו בשעות אלו, ביום זה. ירון ועמרי נמצאים בחו"ל, אשמח לפגוש אתכם - דפני אסף
נר נשמה הודלק על ידי שלומית בתאריך  10/12/2008
מקום מגורים: מודיעין
  דורון, את לא יוצאת לי מהראש עובדת איפה שאבדת. רואה את המקום יום-יום. הרבה סיפורי זוועה היו כאן. אבל משום מה - שלך לא מרפה ממני. נוחי על משכבך בשלום. מקווה שכל מכרייך ומשפחתך ימצאו קצת נחמה.
נר נשמה הודלק על ידי נוי בתאריך  12/11/2008
מקום מגורים: סדנת תיאטרון גני תקוה, ראש העין
  מקווה להצטרף לשליחות הסיפור של דורון מלווה אותי בשבועות האחרונים יום יום. פגשתי את ירון לפני כמה ימים כשהוא דיבר עם הקבוצה שלנו בתיאטרון על דורון. במהלך השיחה עלו בי כ"כ הרבה מחשבות והייתה לי סערת רגשות שגרמה לי פשוט לרצות לקום ולעשות משהו. השליחות שלכם , דפני וירון, היא כ"כ חשובה! וחוץ מזה שאני מעריצה אתכם על זה אני רוצה להגיד לכם תודה. פשוט תודה. אף פעם לא חשבתי שזה ישפיע עלי כל כך. אתם מדהימים והייתה לכם בת מדהימה!
נר נשמה הודלק על ידי ירון בתאריך  05/11/2008
 עטרה - התקשרי אלינו, נשלח לך את ספר הזכרון לדורון. 04-6394546
נר נשמה הודלק על ידי עטרה בתאריך  01/11/2008
 לפני שנתיים התגייסתי למודיעין שדה ואני לא אשכח את הרגע שראיתי יום אחד את התמונה של דורון בחדר זכרון בבסיס בדרום... מאותו רגע רציתי לדעת כל דבר עליה ואולי אפילו לנסות להבין קצת. אני לא יודעת לתאר איך הסיפור שלה גורם לי להרגיש אבל אני יודעת שלעולם לא אשכח את השם שלה.
נר נשמה הודלק על ידי Moran בתאריך  22/10/2008
קרבה: Family
מקום מגורים: Maryland
 
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  13/10/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 יהי זכרך ברוך חייך היו כה קצרים אך מלאי חוויות, דמותך, ייחודך, רגישותך האין סופית כמו פצע שאינו מגליד וחשוף לכל העובר ושב ברוח, כישרונך וכישורייך, ניכרים מבעד לתמונות והזכרונות. זוכרים וכואבים עמכם עומרי, ירון, דפני והמשפחה!
נר נשמה הודלק על ידי ניר בתאריך  03/08/2008
 לפעמים, כשאני שוכבת לבדי במיטה הגדולה מסתכלת בתקרה ומתפללת שהפעם משהו ישתנה בה. התקרה המוכרת, כמה שהיא מוכרת. אני משתדלת להשאיר את העיניים פקוחות, אסור לי למצמץ. כל דמעה שיורדת, עולה בי שאלה חדשה. את תמיד עונה בסתר בתוכי, כותבת בשקט בשקט את נשימותיי, לפי הקצב שדופק בי. קצב נשימותיי, קצב הלב. לעתים אני מקבלת בחילה, סחרחורות ממלאות את כולי, הלוואי והיה זה רק הראש. "מטרה. תתמקדי במה שאת רוצה עכשיו. מטרה" כמו ילדים, כמו הכתיבה הכי עמוקה, כמו לקשור את עצמך לעץ ולנסות לרוץ הכי רחוק, החבל חותך, הדם זורם ואני רק מנסה לרוץ.
נר נשמה הודלק על ידי גבריאל בתאריך  10/07/2008
קרבה: אנונימי
מקום מגורים: סן-חוזה קוסטה ריקה
 מלאך טהור כואב לי מאוד על אסונכם ולמרות שלא הכרתי את דורון אני מרגיש כאילו איבדתי אותה בעצמי מה שמעיד מבחינתי על מיוחדותה העצומה ושלכם כמשפחתה המעצבת. הרשנו נא לי לחזק את ידכם ולבכות,להצטער ולקוות שלא תדעו עוד צער לעולם.
נר נשמה הודלק על ידי אבא בתאריך  15/06/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 ילדתי, טו [טז] "כל אהבה שהיא תלויה בדבר--בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטילה לעולם." [מסכת אבות,פרק ה'] וכך כנראה, גם העצב והגעגועים.
נר נשמה הודלק על ידי תומר בתאריך  02/06/2008
 
נר נשמה הודלק על ידי עמרי יערה שי נועה ויונתן איגר בתאריך  26/01/2012
מקום מגורים: כרכור
 זוכרים ואוהבים
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  18/05/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 טיפת החסד חיים מחולקים לתאים. צער נערם בכלים שלובים לחלקים שרוצים לחיות, לחלקים שרוצים למות, לחלקים שאין בהם אוֹנוּת. עינייך נמות בתוך עיני עוצמות את עולמי מתוכי. מחשיכות את עוצמתי. טיפת החסד חסרה לי הבוקר, ריתקה אותי אל סדין-הגעגוע. בפאתי לבי נולדו ציפורים חדשות. תועות, נודדות, עגונות. נפשי הלכה לעולמה, ירדה למצולות.
נר נשמה הודלק על ידי איתמר בתאריך  15/05/2008
 את בליבי, תמיד.
נר נשמה הודלק על ידי יל בתאריך  06/05/2008
 דורון נשמה אחות אולי עכשיו כבר מצאת שלווה הזמן עובר
נר נשמה הודלק על ידי תומר בתאריך  02/05/2008
 
נר נשמה הודלק על ידי נ בתאריך  30/04/2008
 נר נשמה הודלק על ידי בתאריך 30/04/2008 אני הכותב את מותך המישיר מבט אל הכאב הקפוא נושא עיניי דרכך זוכר את סתווייך את קצות שלכותייך
נר נשמה הודלק על ידי רותם בתאריך  30/04/2008
קרבה: משפחה
 
נר נשמה הודלק על ידי דן לנצט בתאריך  7/04/2008 2
 נר נשמה הודלק על ידי בתאריך 2
נר נשמה הודלק על ידי דינה ויוםי אסף בתאריך  26/04/2008
קרבה: משפחה
 ליום ההולדת כבר אביב שני שאין לו, שאין לנו, דורון. שאין לו ואין לנו אותך , פרח שאבד לו אביבו.
נר נשמה הודלק על ידי ירון בתאריך  25/04/2008
קרבה: אבא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 ליום הלדתך ה 20, דברים שנאמרו ביום השנה לרקוד עם שד הוא בא בלי הזמנה, ללא התראה ובלי שום הכנה מגיע עם קצין העיר, אפילו לא ארוז באריזת מתנה מאותו רגע הוא שלך, הוא איתך, שותף בכל דבר, דייר משנה לא קרוא, אך עם חוזה לכל החיים. זה כמו לרקוד עם שד, אומרים פורטיס וסחרוב בשירם ניצוצות, זה כמו לרקוד עם שד, שמחבק ולא עוזב. ופעם השד הוא כמו ג'ין שיוצא מתוך כד וגדל וגדל, ועיתים הוא קטן, כמו ג'וקר מטורף המגיח מאיזה מג'יק בוקס. הוא די ערמומי ונבזי השותף, מנצל שאתה הוא הצד הפגוע יש לו כמה שמות וכמה מופעים. והתחום ביניהם לעיתים מטושטש ובלתי ידוע פעם הוא עצב עמוק ופעם הוא כעס, תסכול או דכדוך, אך תמיד כאב וגעגוע בדרך כלל אני לא רב איתו לא מתעמת. לא חושב שמשנה מי בינינו ינצח באמת. לא הולך לקבוצת תמיכה, לא רוצה שום יועץ שיתווך בדיאלוג עם השותף. לומד עם הזמן לשלוט בו מעט, להגיע להבנות, לשים לשותף מגבלות. אבל כן, זה כמו לרקוד עם שדים, ולנסות להשתלב בצעדים. יש לשותף מנהגים קבועים, הוא די מנומס ועם המון סבלנות. כל היום הוא מחכה במושב האחורי של המכונית, ובדרך הביתה ככה בין צומת פל-ים לאורות הוא נהי
נר נשמה הודלק על ידי מישהו מהשכבה בתאריך  17/04/2008
 ויבשו כבר שפתי הקיץ דם עורקיך חודר,קודר,הולם. וצבע השקט אינו מרפא אינו עוזב ..השקיעה נעלמה לעת ערב כבר היו כוכבים בלי גווני שמיים מרהיבים רק חושך לילה מעיב על עולם. ולו רק ידעתי ולו רק רציתי הייתי עושה יותר כך בטח כולם חושבים,אבל לא זה לא קרה. היינו אדישים חשבנו על הבעיות של עצמנו עונות השנה ימשיכו לחלוף אנחנו נתבגר נתבשל נרקיב ונמות בסופו של דבר אותך יזכרו צעירה ולא מקומטת ואתנו יזכרו כדף מקומטת שהעת כתב עליו בליו הרף הרס את הבעות פניו.הנשימות מכבידות כלכך לפתוח את העיניים ליום חם כל כך מבחוץ אבל קר כל כך מבפנים.ואני יכול להרגיש חופשי כבול בכבלי עצמך קשור לעולם הזה שלא נותן לך לעזוב אותו. עוד טלפון אחד מצלצל שוב-געגוע.
נר נשמה הודלק על ידי נטלי ב בתאריך  17/03/2008
 תודה שחלקתם את הסיפור שלכם. מאז שנחשפתי אליו לא עובר יום בו אינני חושבת על דורון. היא תשאר בליבי מעתה. היו חזקים ודעו שהיא חיה בליבם של הרבה אנשים.
נר נשמה הודלק על ידי עומר בתאריך  17/03/2008
מקום מגורים: ירושלים
 תנחומיי הכנים למשפחה, לחברים ולאוהבים, לאלו שזכו להכיר וגם לאלה שלא, דורון היא אמת שאבדה.
נר נשמה הודלק על ידי עמית בתאריך  16/03/2008
מקום מגורים: שפלה
 חידה ממרחקים מהרגע שנחשפתי לסיפור של דורון באחד הימים האחרונים (גלי צה"ל, עיתון הארץ, הסרט לזכרה, האתר הזה), אני לא מצליח להשתחרר מהמחשבות עליה. איזה אוצר, איזה קסם, איזו רגישות, איזו עדינות, איזו תמימות - ואיזה חורבן. כל כך מחושבת במהלכים האחרונים, ובתוך כל זה - כמו איזה תחום עיוורון לא מוסבר, הדחקה, או קלות ראש לא מובנת - כאילו לא שיערה בכלל עד כמה הפרידה ממנה תהיה קשה לאנשים הקרובים אליה כל כך. כמו לא היתה לה בכלל "תמונה" של אוהביה אהוביה כפי שיהיו ביום שאחרי ההיקרעות ממנה, תועים במרחבי התימהון התהומי המסויט הזה בלעדיה. כמו חתיכה חסרה, או נשכחת, בפאזל שהרכיבה. אולי יש לזה הסבר שנשגב מבינתנו. אולי בשולי ההעזה האחרונה והמחרידה שלה היא ידעה או נגעה במשהו שאנחנו כאן לא יכולים לדעת ולא מסוגלים להבין. אולי בזה יש נחמה. כאבא לילדים רגישים המתקרבים לגיל הגיוס, שנסערו מאוד מהקמפיין נגד ה"השתמטות", המציאות המסויטת שלכם לא מרפה ממני. הלוואי, הלוואי שתימצא איזו תובנה, איזו נקודת אחיזה, בהווה או בעתיד, שתקל על הכאב. למרות שמעולם לא פגשתי בה, לעולם לא אשכח אותה. ואתכם.
נר נשמה הודלק על ידי ידי ל בתאריך  16/03/2008
 כלכך הרבה דברים עברו לי בראש בזמן שקראתי את הסיפור בהארץ, אני לא יכול לתאר אותם. אני לא יודע מה להגיד. יהיה זכרה ברוך
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  16/03/2008
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 תמה שלי תמה שלי הלכת לאין קץ. סופייך רחוקים. קצוֹתַי אינם נוגעים בך. תרמילך תלוי באפלה. ליד ספסל בגן האופק נעלייך ממתינות, ריקות מהליכה. חפות מן ההמשך, משארית הדרך.
נר נשמה הודלק על ידי דן לנצט בתאריך  16/03/2008
מקום מגורים: חברון
 מדהים איך שזיכרון מתפתח, משתנה, מתעצב וגדל. המציאות כאן משוגעת. עכשיו אני בין שמירה לשמירה לתורנות, לפטרול רציתי להדליק נר ללא מילים באינטרנט של הפלאפון. נכנסתי וקראתי.. הבנתי שעשיתם מעשה כ"כ אמיץ וקשה.. אבל האדוות שיצרתם יש בהן נחמה גדולה ושליחות. ואני נשאר ללא מילים.. אתם מדהימים דפני וירון. נר לזכרה של דורון
נר נשמה הודלק על ידי אלעד בתאריך  16/03/2008
קרבה: מרכז
 צמרמורת זאת המילה היחידה שיכולתי לחשוב עליה בזמן שקראתי את הכתבה. יצר הכתיבה חזק ממני, ולכן אני מרגיש מחוייב לספר את הסיפור שלי. http://www.fullgaz.co.il/.sheled/15-3-08.pdf אלעד
נר נשמה הודלק על ידי טל בתאריך  13/03/2008
מקום מגורים: פתח תקוה
  תודה any day now, mark my word. any day now, i will be heard. any day now, my ship will finally come in. למשפחה היקרה גם אותי תפס השידור הבוקר תוך כדי נסיעה שגרתית ללימודים. אין מילים שיוכלו לתאר כיצד נגע הסיפור של דורון לליבי. מניסיון העבר שלי עם אדם שבחר לוותר על חייו, אין בי ספק שדורון הייתה בעלת אינטיליגנציה רגשית עשירה ומיוחדת במינה שרבים היו יכולים רק לחלום עליה. צר לי שלא יכלתי להכיר אותה. הלוואי והייתה לי את ההזדמנות להראות לה עד כמה החיים יפים. היו חזקים. תודה על ההזדמנות שניתנה לי הבוקר להכיר את דורון.
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כרמי בתאריך  13/03/2008
 תודה על הכתבה המרגשת. על האומץ להיחשף. על היכולת לעמוד בקשיים האלה, נוסף לכל השאר. וכמו בספר שהוצאתם, שהשכיל לרקום מקרעי חייה ונפשה של דורון תמונה שלמה כל-כך, מדהימה כל-כך, מקווה שגם עוזר במעט לצד המחיר שזה גובה. נרות הזיכרון שנוספו היום לנרות באתר מצביעים שהגעתם, ובגדול, לאנשים רבים אחרים. שהרי דברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. לו תהא זאת נחמת מעט.
נר נשמה הודלק על ידי טלי בתאריך  13/03/2008
מקום מגורים: חיפה
 קראתי ובכיתי. יודעת שהמילים לא מתארות את האובדן כראוי.
נר נשמה הודלק על ידי אלון בתאריך  13/03/2008
 נגעתם עמוק היום בבוקר, בתכניתה של אילנה דיין, שמעתי לראשונה את סיפורה של דורון. אני רוצה לספר סיפור אישי, שיש בו כמה קווים מקבילים, רק שהסוף שלו אחר. כששמעתי את סיפורכם חשתי הזדהות גדולה. משפטים כמו: "מילדות היה לה רומן עם המוות" נשמעים לי מוכרים. לפני כעשר שנים חוויתי משבר אישי גדול. הייתי אז סטודנט לקראת סוף הלימודים, המחשבות לשים קץ לכל הייסורים הללו, רדפו אותי. קסמו לי. בשיא של אותו משבר, קיבלתי את "המעטפה החומה" שקראה לי לשירות מבצעי במילואים. כאילו פתרון שבא אליי משמיים. התחלתי כבר לתכנן, איך בסיומו של אחד מיימי האימונים, אמצע לי פינה שקטה ופרטית, ואקח את הנשק איתי. חשבתי מה אכתוב במכתב. למזלי, הייתי באותה תקופה בטיפול נפשי, ונותרו בי דיי שפיות וחוסן נפשי. ידעתי שבמצב שבו אני נתון, עם נשק זמין, עם המועקה שהשרות במילואים תמיד הישרה עליי (למרות ששרתי שרות סדיר מלא וקרבי, ועוד למעלה מחמש שנים בשירות מילואים פעיל, מעולם לא התרגלתי לכך. מעולם לא נהניתי מהשירות) ידעתי שטוב לא יצא מהיצאה הזו לשירות, ושיתפתי את הפסיכולוגית שלי במחשבות שהתרוצצו בראשי. מועד הגיוס היה קרוב, לכן הייתי צריך
נר נשמה הודלק על ידי יפה הראל בתאריך  13/03/2008
מקום מגורים: תל-אביב
 הורים יקרים, עד הבוקר, לא ידעתי עליכם ועל דורון ז"ל, דבר. לאחר קריאת הכתבה, נכנסתי לאינטרנט וקראתי כל מילה, שיר, תנחום.. ראיתי כל תמונה וקטעי וידאו, ואני עדיין נסערת. בתי היחידה בת 18 וחצי.. וכל כך עזרתם לי להבין.. תודה!!! מחבקת אתכם באהבה, ומדליקה נר לזיכרה של דורון ז"ל המופלאה. יפה, אמא
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  05/03/2008
קרבה: אמא
 קורות העצב החדש דק מן הדק, הוא עור החיים. מתוח, מהודק, נעוץ במסמרים. חַלַק ומחפה, מתקיים בהחבא. שומר על ההספד בפנים, ללא פנים. קור הגיע, חורף בא, ועצב חדש בקע. כרה לו חלקה, עיצב לו שורה. בתווים חשוכים ניגן בפינה, סונטת אֶבֶל בלי מנגינה. כתב לו תולדות, הידק לו קורות, בשקט, בעוצמה חרוכה. דקיק מדק הוא עור החיים, חסין לסירוגין, מחזיק עד רבע הלילה. נותן לעצב נחלה קבועה מפַנה לו מנגינה.
נר נשמה הודלק על ידי נועה שפיצר-קם בתאריך  23/02/2008
 
נר נשמה הודלק על ידי רודד בתאריך  21/02/2008
קרבה: חבר
מקום מגורים: כרכור
 לדפני ירון ועמרי צפיתי בסרטון קראתי בחוברת, ככל שאני חושב ומעמיק יותר אני מגלה עוד ועוד מתוך העומק שבחוכמה ברגישות ובשנינות ואת העומק האין סופי שהיה בדורדי שלכם. דפני וירון יש בה כל כך הרבה משניכם וזה ישאר לעד. תיהיו חזקים ותנו לדורדי לשמור עליכם בדרכה שלה. קבלו חיבוק גדול ואוהב
נר נשמה הודלק על ידי טל בתאריך  17/02/2008
מקום מגורים: תל אביב
 משתתף בצערכם איך אפשר לעכל, זה מאוד עצוב. משתתפים בצערכם. שיהיה לכם הכוח להמשיך בשביל החיים.
נר נשמה הודלק על ידי דן לנצט בתאריך  06/02/2008
 דורון, יפה מאז האזכרה את איתי כל הזמן. בשיעור על ניתוחים ובשיעור על פגיעות מעיכה. בתרגול אב"כ ובטורים לחדר אוכל. היומיום הזה לא מאפשר כלום, ואת מסתכלת מלמעלה ואני לא יודע אם את צוחקת או בוכה. קראתי את שירייך זאת לא בפעם הראשונה וכל פעם אני מגלה עוד דבר ועוד דבר. אינני זוכר אם כתבו כך בשיר אך למי שתהיי חייו מלאי שיר. אני חושב עלייך ועל השיר הזה הרבה, ועל כמה שהחיבור הזה יוצר משמעות כ"כ אחרת.. ילדה, את באמת כפית שקט על ההיגיון, שקט שצורם כ"כ.. שגם תקווה מעמדת מולו נבוכה וחסרת אונים. יהיה בסדר, החול מרגיע את עצמותי
נר נשמה הודלק על ידי יוני הראל בתאריך  04/02/2008
קרבה: חינוך, הורה במפל, אוהבת
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דורון יקרה, רוחך זו הניבטת מהספר שלך, כה גדולה ועצומה. רוח שופעת שלא יכלה לו לגוף החומרי שסגר וצמצם אותה. רוח פראית וסוחפת שביקשה להתבטא, להיראות, להשאיר טביעת אצבע בעולם הזה: לגרום לכולנו להתפקח. לראות ולדעת שהדברים הם הרבה יותר ממה שהם נראים. ילדה מוארת שכמוך. רוחך זו נחבטה בקירות בלתי נראים של המציאות הקשוחה. ובשיריון הבלתי חדיר של כאב ההתפכחות. זוכרת, פעם, לפני שנים, למדנו ביחד את אמנות הנאום "שיג ושיח". נולדת לזה. נמרצת עמדת מול קהל, טענת טיעוניך, הבאת עוצמתך, סחפת שומעייך... ואני דמעתי בגאוה של המורה. ובכלל לא ידעתי אז לאיזו יוצרת מופלאה תגדלי להיות. לאיזו חולמת תהיי, הרואה דברים הנשגבים מאתנו, והשואפת לעולם חדש של אמת. עולם של עומק, רגישות, וחום הלב. רצית שנדע לראות "לפני ולפנים", כי לך כבר היה את זה. חשפת שיש בך באר עמוקה ובלתי נדלית של מים חיים וזכים שנבעה כפיוט, כרגישות אנושית לעוולות ולקהות. נותרנו כאן אנחנו עם טביעת היד הכל כך משמעותית שהשארת לנו, עם המסר החזק כל כך: "היו אנושיים, הקפידו לראות זולתכם, הרבה מעבר למה שאתם חושבים שיש שם." דורון אהובה, תודה שהארת (הערת) את
נר נשמה הודלק על ידי נועה בתאריך  02/02/2008
 
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  28/01/2008
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 אֶבֶל II שנה עברה, שנה כמו מאה. כל יום שעובר מדליק עוד נר. נר של נשמה. ואת נושמת פה מכל חלקה. עוד יש לך כאן דעה. ימים של קציר דמעות. ילדה שלי, סחופת רוחות, לכודה באור של ארגמן. שפע שלא יהיה ממנו עוד. בלי קידושין ובלי חופות. יחידה שלי, את פת געגועי, לחם מרורי. הרקיע השתנה, האדמה התמעטה ואין לי מחילה להיסתר בה מגעגועי. בדממה, אני מבקשת חנינה. שנה עברה, שנה כמו מאה.
נר נשמה הודלק על ידי רוני שני בתאריך  26/01/2008
קרבה: דודה של דפני
מקום מגורים: שדה משה
  לאחר שנה דפני, ירון עמרי, אספים, נאספים משפחת אסף, יקרים. שנה עברה ואני לא מכירה, לא מבינה. אתם גיבורים בחוזק ובחולשה. הספר הכחול עמוק, של שמים וים ותקווה ואופק הוא, הוא הדבר והיפוכו והופך ושובר. אם רק אפשר היה שיהיה פרק אחד מאוסף העשורים לחייה, שיכול היה ללוות את הגיעה ליובלות ולגבורות. עטופים בכחול, המשיכו הלאה. עם השמים והמים התקוות והאופק, לו יהי! אוהבת. רוני.
נר נשמה הודלק על ידי דוד ואפרת סבאג בתאריך  26/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 מדליקים נר נשמה וזוכרים.
נר נשמה הודלק על ידי משפחת אסף בתאריך  25/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  מוקירי זכרה של דורון, זהו קישור לסרטון שערכו זהר ודן יונתן, והוקרן באזכרה. חלק הראשון: http://www.youtube.com/watch?v=-GciBgEs1Qc חלק השני: http://www.youtube.com/watch?v=twnI4rotJVI דפני וירון.
נר נשמה הודלק על ידי יערה ועמרי איגר בתאריך  24/01/2008
קרבה: חברים
מקום מגורים: כרכור
 ירון דפני ועמרי יקרים מזה שלושה ימים שה"כחול " הזה לא עוזב אותי. איזו בחירה מדהימה לכרוך בה את חייה של דורון. ה"כחול" הזה שאליו היא פורשת ידים וממריאה וה"כחול" הזה שאליו היא מפנה את הגב. ה"כחול" הזה שהיא עפה בגבהיו, אוספת את גווניו,רואה רחוק מכל מרחיק ראות, רואה צלול מכל דק הבחנה, וה"כחול" שהיא טובעת במעמקיו, חווה עמוק מכל מעמיק, יורדת נמוך מכל מנמיך... ובתווך - בין העילאי והבלתי אפשרי טווה חיים שלמים. אוהבת ונאבקת. מתפייטת ונחנקת. איזו בחירה אמנותית . איך היא פוגעת בי במקום שבו הכי יפה נפגש בהכי קשה. ורק אחר-כך באו המילים... בחדות, באומץ, מיישרים מבט, מחייכים וכואבים. יקרים לנו- אם רק תוכלו לפרום את ה"כחול" ולטוות ממנו יצירה חדשה, עשיה אמנותית, משמעות ונחמה. איתכם בגובה ובעומק יערה עמרי שי נועה ויונתן איגר.
נר נשמה הודלק על ידי נעם קדמיאל בתאריך  23/01/2008
  יש מצבים בהם לא יודעים מה להגיד? ואיך להגיד? אבל בכל זאת התחושה החזקה היא שרוצים להגיב. משפחת אסף היקרים וכל שבט מאגן מיכאל האהובים.(ירון, דפני, עמרי, וכל המשפחה המורחבת) אני משתתף במה שעובר על כולכם ודרך הסיפורים והתמונות לומד להכיר את דורדי! קצת יותר טוב ומצטער על כל השנים שהייתה לי את האפשרות ולא ניצלתי אותה. שולח המון אהבה ואיכפתיות ממני נעם ק.
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  21/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר לזכרך דורון דורון יקרה, לא הכרנו אותך כל כך, ואנו מרגישים החמצה גדולה על כך. דפני ירון ועומרי המלים אובדות מימד הזמן מתפוגג ונראה כבלתי נתפס את אשר הדעת לא תופסת. אתכם במחשבות, בלב ויותר מכל מחבקים חזק! לכם המשפחה המורחבת והקרובה, סבים דודים דודנים הרבה חום מאתנו לכם. מאתנו אפרת וישי
נר נשמה הודלק על ידי ידי . בתאריך  21/01/2008
 קראתי את החוברת ובכיתי. אחרי שלוש שנים, בכיתי. בכיתי, כי פתאום עלתה בי תהיה: אם דבר שכמוך חלף מן העולם, מה כבר נשאר? הרבה אנשים הפכו לחוברות. גם שם נשארת מיוחדת.
נר נשמה הודלק על ידי כיתת מפל בתאריך  21/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דברים מהאזכרה דורון, עברה שנה, שנה שכל כך הרבה קרה בה, שנה שכל כך היית חסרה בה.. יפה, קרו כל כך הרבה דברים טובים בשנה שחזרת להיות בקשר איתנו- שנת י"ב, בחג מחוזר שהיית שותפה דומיננטית בו, ההפלגה- פשוט היית חלק מאיתנו. את חזרת עם הרבה רצון להשפיע, שנהיה חברים באמת, חברים טובים, בלי צביעות או העמדות פנים, וזה מה שהיה.. דורוני, יוצא לנו לשבת סתם בחדרים ולהיזכר, להסתכל בתמונות ולחשוב.. זה לא יאומן איך הזמן לא עוצר לשנייה וכבר עברה שנה.. שנה עם כל כך הרבה מחשבות עלייך, על החיים ועל המשמעות שלהם. אנחנו נזכרים על הרגע בו חזרת עם המון כוח, עם כל כך הרבה מנהיגות. היית חלק כל כך חשוב מאיתנו, חלק בלתי ניפרד.. וגם עכשיו אחרי שבחרת ללכת את עדיין חלק מאיתנו, עדיין בפנים, בלב.. ואנחנו לא שוכחים.. היה נראה שזאת תקופה טובה. היית עם המון מוטיבציה ואנרגיות והיית מוכנה להשקיע בהרבה מאוד דברים.. היו לך עקרונות שדגלת והתעקשת עליהם ולא היית מוכנה להקשיב לאף אחד. היית היחידה מהבנות שהלכה לקרבי, וגם כשניסינו להוריד אותך מזה, את לא הקשבת לאף אחד... כמו תמיד, גם כילדים, את היית בשלך ולא משנה אם כל העולם יחשוב א
נר נשמה הודלק על ידי עמרי אסף בתאריך  21/01/2008
קרבה: אח
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 שנה למותה דברים שנאמרו באזכרה דורדי, התיישבתי לכתוב לך בפעם המי יודע כמה וגיליתי שזה מוזר לי וקשה לי בדיוק כמו הפעם הראשונה. מוזר, כי אני מנסה לכתוב עלייך אבל יוצא לי רק לספר מה עובר עלי. בכלל קצת משונה לי כל המילה הזאת – אזכרה. כי לי אין יום אחד שהוא יוצא דופן. אני זוכר אותך ונזכר בך בכל יום שאני מתעורר, ובכל לילה כשאני הולך לישון. וכּל פעם שאני מרים על הידיים שלי את שירה או מיקה, הבנות-דודות החדשות שלנו, אני מתמלא שמחה, אבל גם קצת נשבר לי הלב, כי אני יודע שאת הילד שלי את כבר לא תרימי אף פעם. אין לך מושג כמה חסרה לי הקוטביות שלך, הציניות מצד אחד והרגישות המופלאה מצד שני. חוסר הביטחון על ההגה וה"פאנצ'ליינים" האכזריים מנגד, רציתי להגיד לך שהעולם לא רק פחות יפה אלא גם הרבה יותר משעמם בלעדייך. כל יום שעובר אני מבין כמה גדול החלל שהותרת מאחורייך. ואחרי כל הכעס ורגשי האשמה רק רציתי להגיד לך שוב שאני מתגעגע, אני כל כך כל כך מתגעגע.
נר נשמה הודלק על ידי ערן הררי בתאריך  20/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
נר נשמה הודלק על ידי עפרה עשת בתאריך  20/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 שנה בלי. לדפני ירון ועמרי כמה עצוב! מה עצוב!כמה חבל. כמה נורא. כמה כוח ואומץ ואהבה צריך כדי להוציא חוברת כזו, ולהמשיך אחרי לכתה של בת ואחות ונכדה יפה ומיוחדת במינה. קראתי את החוברת עם דמעה כאבתי והערצתי.
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כרמי בתאריך  19/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 אחרי השנה לירון, דפני ועמרי בשנה הראשונה כל יום, כל ארוע, צורב. כי הוא הראשון בלעדיה. אחרי השנה הראשונה האובדן נוקב עוד יותר. עכשיו זאת לא הפעם הראשונה. זאת הפעם השנייה, ואחר כך השלישית והרביעית. עד קץ. הכאב הזה, שלהיות בלעדיה נהפך ל"שגרה" - הוא ודאי ללא נשוא. עד לתחתיתה של הנשמה.
נר נשמה הודלק על ידי פון בתאריך  19/01/2008
קרבה: חבר
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דפני ירון ועמרי יקרים, אני קורא והופך בחוברת המדהימה לדורון. מסמך כל כך חזק ומרתק ומצמרר. כל כך הרבה רגש וחכמה בבת שלכם. כל כך מסובך. כל כך כואב ומיותר במושגים שלנו וכל כך בלתי נמנע ומתוכנן במושגים שלה.
נר נשמה הודלק על ידי אורית רון בתאריך  14/01/2008
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 שנה ללכתך דורוני אהובה, שנה שלך בלי בית שנה של בית בלעדייך, והבית חסר - ומלא אותך. אני מרגישה שנשארת קרוב לבית, במידה מסויימת, היית ב"שנת שירות". יודעת שזקוקים לך עוד, שפרידה חד צדדית כזו אי אפשר להכיל מיד, שפרידה כזו פותחת שלב בלתי צפוי בחיים -"גיל ההתגברות", שעלול להימשך המון זמן. ואת נתת את הזמן. ונתת את עצמך. מצאת את הדרך לספר את הסיפור שלך. בסבלנות היגשת פיסה ועוד פיסה שתסגור פערים בתמונת עולמך, שתבהיר את תעלומת חייך ומותך. ולא תותיר ספק, שאהבת והיית נאהבת. התחברת לכל אחד מאוהבייך בדרך האבל שלו, עזרת לו למצוא את שביל הפרידה, השביל שבו תמשיכי ללוות אותו הלאה. שנה עברה. עשית עבודה נהדרת. אולי עכשיו תרגישי יותר משוחררת. אוהבת, אורית
נר נשמה הודלק על ידי ידי . בתאריך  14/01/2008
  365 שמשות זרחו מאז לכתך. איך אפשר להשלים עם זה שהן שוקעות?
נר נשמה הודלק על ידי ריקי גת בתאריך  14/01/2008
 שנה דפנה וירון יקרים שולחת לכם חיבוק חזק ואוהב
נר נשמה הודלק על ידי מיכל שני בתאריך  14/01/2008
 מנסה לשחזר בראש מה היה היום לפני שנה. וזה כואב נורא. שולחת חיבוק לדורון. וחיבוק ענק לדפני היקרה.
נר נשמה הודלק על ידי דן בתאריך  14/01/2008
  עברה שנה..
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כרמי בתאריך  14/01/2008
  שנה
נר נשמה הודלק על ידי משפ' דבי בתאריך  13/01/2008
מקום מגורים: קרית ביאליק
 
נר נשמה הודלק על ידי ניצן בתאריך  13/01/2008
 -------------------------------------------------------------------------------- דורוני שלי רק שנה אחרי אני יכולה להכנס לדף הזה. עם דמעות בעיניים, ולהכריח את עצמי לכתוב לך משהו. שנה שלמה לא הסכמתי. והמילים האלה שכתבת לי אז, כשעזבתי מהדהדות בי. החור שנפערת, לא מוצא שברים וסדקים להתמלא ממנו. ואת חסרה. ואני כבר לא בצבא, לא במסגרת, לא במשרד. ואת עדיין אינך
נר נשמה הודלק על ידי ירון בתאריך  03/01/2008
קרבה: אבא
 ילדה שלי, אתמול - יום השנה העברי. תחזרי אבא
נר נשמה הודלק על ידי אמיר ומיכל אסף בתאריך  30/12/2007
קרבה: דודים
  דורון שלנו. כבר שנה שאת שאת לא אתנו אבל בליבנו תמיד. תמונתך ממולנו. נערה יפיפיה יושבת על המצוק, בין שמים וארץ, ברקע-המדבר האין סופי. הכל חד וברור, הגבולות קיימים. הכחול שלמעלה ולמטה, הקרקע הסלעית, עמוק למרגלות המצוק. הרחק ממהמון הסואן. מחובקת בזרועותיו החמות של הטבע. אין אי ודאות, אין תהיות, הכל סדור ומוחלט. על פנייך חיוך מאופק מה, שלווה, שום דבר שמסגיר את הסערות שבלב. כנראה שכך אהבת. אין בידנו לשנות, בידנו לבחור ואת בחרת את שטוב לך. כואב לנו שכך בחרת. היי שלום אהובתנו. מיכל ואמיר אסף
נר נשמה הודלק על ידי אמיר ומיכל אסף בתאריך  30/12/2007
קרבה: דודים
מקום מגורים: גבעת חיים מאוחד
 נר נשמה לדורון
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  18/12/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 עכשיו יותר מתמיד דורוני... כבר שנה שאת אינך כבר 4 עונות מתחלפות שוב השמיים מתכסים עננים, שוב מחכים לקרן שמש שתאיר שנה שלמה של פרידה ואני בצפיה לאור חדש במשפחה חובקת בן קטן וחושבת על הוריך שלא חובקים אותך וכולי עצב מנגבת דימעה , ואת חסרה להם אני יודעת ואין חיבוק ואין מגע רק עונות מתחלפות. חושבת עליך וזוכרת.
נר נשמה הודלק על ידי ריקי גת בתאריך  15/12/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
נר נשמה הודלק על ידי נדרית בתאריך  13/12/2007
מקום מגורים: נהריה
  לעמרי, לירון, ולך-דפנה יקרה!קראתי את הכתוב באתר. מרגש מאוד. מי יתן ותמצאו יחד את הכח והרצון להמשיך במסע החיים, ולחיות אותם במלואם!
נר נשמה הודלק על ידי מאיה בתאריך  10/12/2007
  עדיין מתגעגעת... ואוהבת.
נר נשמה הודלק על ידי אורה גיל בתאריך  09/12/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר נשמה הודלק על ידי בתאריך
נר נשמה הודלק על ידי נועה ויובל קם בתאריך  30/11/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי Moran בתאריך  20/11/2007
קרבה: Family
מקום מגורים: Maryland
 
נר נשמה הודלק על ידי דן לנצט בתאריך  10/11/2007
 מהמדבר באהבה
נר נשמה הודלק על ידי נונה ואורי בתאריך  07/11/2007
 מחבקים אתכם חיבוק גדול, דפני וירון. והניצוצות שעולים למעלה מן המקומות הקשים, שתיארת כל כך יפה, הם גם במקרה, או בכלל לא במקרה, התמצית המזוקקת של החסידות. איזה ילדים נפלאים הם.
נר נשמה הודלק על ידי רוחקה יהלום בתאריך  04/11/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר זכרון חושבת עליכם תמיד, רק עכשיו גיליתי את האפשרות להדליק נר. מחבקת ואוהבת אתכם
נר נשמה הודלק על ידי גילה ר בתאריך  27/10/2007
קרבה: מעגן מיכאל
 סתיו באויר סתיו באויר, ריח של תקופה חדשה, עוד לא ניפרדים לגמרי מימי השמש היפים, אך מרגישים את לטיפות הרוח על הפנים. ואת אינך..... לא תיראי את החצב פורח את השקיעות האדומות את הים בגאות את..... לא שוכחים אותך ילדה.
נר נשמה הודלק על ידי אילנה ירקוני בתאריך  26/01/2012
קרבה: אמא של ורד , מורה לעולים בדימוס
מקום מגורים: פרדס חנה
 משתתפת בצערכם
נר נשמה הודלק על ידי תיאה בתאריך  18/10/2007
 אני אוהבת אותך.
נר נשמה הודלק על ידי יוספה בתאריך  30/09/2007
מקום מגורים: מדרשת שדה בוקר
 דפני יקרה, ונדמה כאילו אני מכירה את דורון. דמותה העדינה, האהובה, עולה כאן באופן כל כך חד, כל כך חי. את בליבי דפני. מחבקת, אוהבת וחושבת עליך.
נר נשמה הודלק על ידי Moran Maryland בתאריך  25/09/2007
קרבה: family
 Dear Yaron, Daphnie and Omri, We wish We could take away some of your pain and make it easier to breath in and out everyday that goes by. Thinking about you and sending our love. Moran, Allan, Eden, Ben and Adam
נר נשמה הודלק על ידי יובל קם בתאריך  25/09/2007
קרבה: חבר
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 אזכרת נשמות חברים יקרים ! יש אומרים כי יום הכפורים מצטיין בעצבות ובטוהר. דבריכם - דפני וירון - בטקס באסם היו עבורי שילוב נעלה של העצב והטוהר, שבאו מעמקי הנשמה ואף הגיעו לשם. אוהב ! יובל
נר נשמה הודלק על ידי עפרי בתאריך  25/09/2007
קרבה: משפחה
 זוכרת וכואבת, מלטפת ואוהבת, מרגישה אותך כל הזמן, דורוני יפה ובלתי נשכחת. דפני ירון ועמרי אני מחבקת אותכם, איתכם.
נר נשמה הודלק על ידי ידי מהשכבה בתאריך  23/09/2007
 ... איך גופנו שובק פתאום חיים. איך יכול להיות שהחיים אותם אנו חיים כל כך רגעיים? כל כך ניתנים לשליטה,ואיך תמיד התחושה היא שאין לנו שליטה בכלום? עד מתי נוכל לספוג מתות? עד כמה נפשנו מסוגלת להרחיב אופקיה? מתי היא פשוט אומרת:"די, הספיק לי..אני רוצה מקום אחר...". איך יכול להיות שפשוט אנו יום אחד נעלמים ..קבורים מתחת אדמה? איך יכול להיות שאף אחד לא אומר משהו, מעיר, צועק.. איך מקבלים דבר כזה? איך לאף אחד אין תשובות. איך כל הנושא לוט בערפל...ואולי יש עולם אחר? אולי הם נמצאים בטוב יותר? אולי ברע יותר? ומה איתנו? מתי נפסיק להיות עבדים לרגשות האשמה? מתי נספיק לעבוד את הבכי, הצער והיגון? עד מתי תחושת האובדן תחלחל אלינו לדם, בין העורקים...לנימים. זה לא פייר פשוט לא פייר,אני לא יכול שלא להפסיק לכעוס.זה פשוט לא בסדר, ואת נמצאת בכל. בכל ספר, בכל ים, בכל שקיעה, בכל בוקר,בכל ערב, בכל פרח, בכל דשא, בכל חלום, בכל שיר, בכל שעה, בכל צחוק, בכל עצב. בהכל. אז איך אפשר להפרד? ואיך אפשר להפרד מהתחושות ,הרגשות המאווים,הכעסים,הרצונות,השאיפות איך נפרדים מהכל? איך?
נר נשמה הודלק על ידי לופטנר בתאריך  23/09/2007
קרבה: משפחה
מקום מגורים: בנימינה
 נר נשמה הודלק על ידי ענת ודני דפני, ירון ועמרי, מחבקים ואוהבים דני וענת
נר נשמה הודלק על ידי רותם בתאריך  23/09/2007
קרבה: משפחה
 
נר נשמה הודלק על ידי דינה ויוםי בתאריך  22/09/2007
קרבה: משפחה
מקום מגורים: בית נשיטה
 תנו לנו לדפני, לירון ולעמרי, תנו לנו לחבק אתכם, להיות עמכם, לתת לזעקה מילים, לתת לצעקה להצעק... לחבור שוב אל יפי חייכם. שלכם עד מאוד, דינה ויוסי
נר נשמה הודלק על ידי שלומה בתאריך  22/09/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  נר נשמה הודלק על ידי שלומה , חברה , מ"מ בתאריך 22/09/2007 לדפני וירון יושבת קוראת ודומעת עם כל מילה שנכתבה על ידכם ועל ידי כל האוהבים את דורוני. ולו מילה וחיבוק חם יכולים היו לעזור ולו במעט קבלו זאת ממני בכל זמן ובאהבה אמיתית.
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  22/09/2007
מקום מגורים: מ.מ
 זמן סליחה דורוני ערב יום כיפור, שערי שמים ניפתחים אולי נוכל לחוש לגעת לדבר , הרי זה כבר נגיש לא עוד רחוק מעבר לעננים, הנה זה פה רק יד מושיטים, הלכתי לים חשבתי ששם קרוב עוד יותר, הבטתי למעלה ושלחתי תחינה לאל היושב במרומים שיעביר לך מסר לפחות מילה אחת סליחה!!! שלא ראינו ולא יכולנו לדעת את שחווה נפשך סליחה שלא חיבקנו נגענו ליטפנו שעוד יכולנו, ואת ילדה עדינה רזה וכולך טוהר ויופי. קבלי את סליחתנו של החיים למטה בלעדיך סליחה!!!
נר נשמה הודלק על ידי ירון בתאריך  21/09/2007
קרבה: אבא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דברים שנאמרו ב"אזכרת נשמות", ערב יום כיפור, מעגן מיכאל. (קרא עפר אשולין) הגשמים של סוף ינואר היו קשים ביותר הגשמים של סוף ינואר היו הקשים ביותר, תחושה פיסית ממש שקר לך שם באדמה, שאת נרטבת. דחף חזק, פשוט להגיע אליך לחבק אותך ולהוציא אותך משם, מהחושך והבדידות - וההבנה שאני לא עושה זאת, רק כדי שהפסיכיאטר המחוזי לא יצטרך לאשפז אותי. ואח"כ פריחות האביב, טיולים שלא נטייל שוב יחד, שאינני יודע אם באמת אהבת או פשוט הבנת שכך יהיה לנו יותר זמן משותף. יום הולדתך ה - 19 שכבר לא הגעת אליו. וקייץ, וחום תמוז ואב, מאיר באור בהיר מדי את העובדה, הידיעה שאת בחרת בדרכך - והופך את זה לקשה מנשוא. לומד לבכות פנימה בעת שאיש לא מרגיש, לחייך באור היום, לדמוע בחשכת הליל. ועכשיו יבוא הסתיו עם כל רוחותיו, והחצב ויתר קלישאותיו. רק העצבות שאין לה סוף נשארת כל כך מוחשית. "גמר חתימה טובה" הם אומרים עכשיו אחד לשני, בלי ממש לחשוב על זה. זה מצמרר אותי כל פעם מחדש. הֵיי אלוהים, - מה עם החתימה הרעה? למה? הגשמים של סוף ינואר היו קשים ביותר. הם יחזרו עוד מעט, את כנראה כבר לא תשובי לעולם .
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  מעגן מיכאל
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דברים שנאמרו ב"אזכרת נשמות", ערב יום כיפור, מעגן מיכאל. סליחה כי לוקחת ממני ולא תהיי לי עוד, ביום של פתיחת שערים, את מאחורי דלתות. בתי האהובה, לעולם לא תחזרי להיות. ביום של כפרת עוונות, אין הד לך ולא קול ענות. לא תשליך, לא תפילין, לא קול שופר. ימים נוראים הולכים ובאים, הקיץ לא תם, הסתיו לא עבר, הכל חתום בדם, עומד ונשאר. יום זה הוא לי יום של חשבון ותשובה. כמו כל יום בשמונת החודשים השנה. ולו הסליחה, ילדתי האהובה, הייתה מכסה במעט את הריק הצלול העירום שהותרת, לו הסליחה תהיה לך לנחמה אעמוד על קצותַי אמלא ראותי ואצעק ואזעק עד אֵיני, עד כלותי. ס ל י ח ה
נר נשמה הודלק על ידי ניר בתאריך  21/09/2007
מקום מגורים: מ"מ
  "עכשיו אתם תמונות" מתים *** כל הזמן *** רק הזמן
נר נשמה הודלק על ידי אורי קם בתאריך  15/09/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דפני, את כותבת כל כך יפה, כל כך אמיתי ועצוב... אני מקוה שהשנה החדשה תביא עימה תקווה, השלמה ושלווה, למרות שהכאב הוא גדול ונורא... איתך תמיד
נר נשמה הודלק על ידי ידי -- בתאריך  15/09/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 תפילה "תפילה" מאוד אישית...(ערעורים שבלב) הלוואי והיית חוזרת מדי פעם אל ה"ריח" המוכר, אל ה"עוגן" הביתי שנשאר יתום, אל "קו" האהבה המדהים של הורייך שהשארת כאן חוזרת אל "גן העדן" של החיים שאבדו לך ואל "גן העדן" של החיים שבו אבדת את לכולם... כל כך חבל! במשך תקופה ארוכה "חלמת" היותך... לאורך זמן לא הקלת ראשך, ולא פעלת על פי רצון עיוור שקונן בך. הציפייה הדרוכה שלך ל"יציאה" למסע , הייתה (כנראה) מאותה נקודת מוצא של אותו רגע נתון בחייך, ולוותה לבטח במתח סמוי. כל אלה לבטח נבעו מה "עימות" שלך עם שאלות מהותיות בחיים. כל אלה לבטח נבעו מ"התפתלות" וטלטלה שלא חלפה לך – ממחשבות, מלבטים, ממראות, מקולות, מעובדות החיים שהתגלו כל הזמן לנגד עינייך ולא היטיבו איתך. למרות ה"חזות" הנונשלנטית שהפגנת, הוכרעת, בחרת להתנתק מקרקע המציאות.. ה"קולות" הסמויים שבקעו ממעמקי נפשך והמתח הסמוי ששרר בך במשך תקופה ארוכה, נראה כי "בחרו לך" את ההתנתקות הפתאומית שלך מכאן. התנתקות ב"טיסה", ב"המראה" אל השחקים, ב"מעוף" מעל המחוזות החיים אל "פלטפורמת" העולם האחר... אל מרחב היקום הנעלם והנאלם... "בחרו בך" "לנשום" אויר פסגות, שממ
נר נשמה הודלק על ידי נועה ויובל קם בתאריך  14/09/2007
 נר נשמה הודלק על ידי נועה ויובל קם בתאריך 14/09/2007
נר נשמה הודלק על ידי עפרי בתאריך  14/09/2007
קרבה: משפחה
 
נר נשמה הודלק על ידי צבילי ודליה בתאריך  14/09/2007
קרבה: משפחה
 נר נשמה הודלק על ידי צבילי ודליה , משפחה , בתאריך 14/09/2007 מהסלע מנסים לחצוב את המלים אך במקום המלים ניתזות רק דמעות
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כרמי בתאריך  12/09/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר נשמה הודלק על ידי נעמה כרמי בתאריך 12/09/2007 כי הוא נורא ואיום מִי יָנוּחַ וּמִי יָנוּעַ מִי יִשָּׁקֵט וּמִי יְטֹּרֵף מִי יִשָּׁלֵו וּמִי יִתְיַסָּר (...) אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לֶעָפָר בְּנַפְשׁוֹ יָבִיא לַחְמוֹ מָשׁוּל כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר כְּחָצִיר יָבֵשׁ וּכְצִיץ נוֹבֵל כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלָה וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וּכְאָבָק פּוֹרֵחַ וְכַחֲלוֹם יָעוּף (מתוך תפילת ונתנה תוקף הנאמרת בראש השנה וביום כיפור) דורון חרצה את דינה במו ידיה. בעיניה - לנוח, להישקט ולהישלו. וגם את שלכם - לנוע, להיטרף ולהתייסר. מאחלת לכם מעט מנוחה לנפשכם בשנה החדשה. [ערה"ש תשס"ח]
נר נשמה הודלק על ידי ידי מהשכבה בתאריך  06/09/2007
  נר נשמה הודלק על ידי רותם , משפחה , בתאריך 09/09/2007 ... ילדתי שלי אל תלכי לבדך... ונראה כי בתמונות הכל היה טוב,אף פעם לא נראה כאילו זולגת דימעה מעיניך,אף לא נראת סוערת,אף פעם לא נראת חושבת על חידלון כמו זה. ובהכל אתה כבר לא בטוח.הנפש חצויה לשתיים ואתה לומד להכיר בזה שאתה הפכת להיות שני אנשים בגוף אחד האחד צוחק ושמח והשני פשוט לא .פשוט לא מוכן לקבל כלום ,וההרגשה הכי כמו מבט חד לעבר צוק גדול,זהו.כאן תפילותיי נגמרות. ילדתי שלי אל תלכי לבדך. התחושה היא תחושת כובד שכנראה לא תעלם כרוח יום קיץ. כל פעם שאני כותב לך רק בא לי לשיר לך שירים.למה?אני לא יודע. ילדתי שלי אל תלכי לבדך.כי דרכך אינן ידועות ואחריהן לא כדי שנלך,ומה יעזור לי עכשיו כל זה?איך פטרת אותי מלהרגיש? צרובה את בתוכי כמעט היית את אני.ואם אני זה כנראה לא את ...אז מי זה אני? ילדתי שלי ,פרח נעורים דבר אל תחסירי מאלו החיים.
נר נשמה הודלק על ידי עמרי יערה שי נועה ויונתן איגר , חברים ואוהבים בתאריך  05/09/2007
קרבה: חברים ואוהבים
מקום מגורים: כרכור
 יקרים לנו מאד, מלווים אותכם מקרוב ומרחוק עד קצוי העצב ככל שביכולתנו לחוות ומבקשים בהתחדש שנה חדשה שיהיה קצת יותר קל שהלילות יהיו פחות טרופים והימים מאירים ומנחמים אוהבים האיגרים
נר נשמה הודלק על ידי אמיתי בתאריך  31/08/2007
  לא עבר יום שלא הספיקה השמש להזכיר לי שקרניה לא פוגעים בך עוד. והיא מתגעגעת כל כך, שקשה לה לזרוח.
נר נשמה הודלק על ידי ידי מהשכבה בתאריך  31/08/2007
 ... תמיד סובבת אותי התחושה שמחר אולי מחר זה יעבור מעצבן שהעולם לא נגמר כשנגוזים ממנו החשמל ממשיך לפעול הפרחים באור פורחים השמיים ממשיכים לזוז שנים חולפות ילדים מחדש נולדים כמו לקלף עוד קליפה מתפוז. הבכי אינו חדל ואתה מייחל,שאולי פעם תרגיש שקט תרגיש רוגע ,מתפלל שיהיה יותר טוב. אבל הכל שוב טובע בעצמו נשטף אל תהומות הנפש אשר אין לה סוף. את אינך מתמודדת יותר עם זה רק מי שעדין מפחד. צר היה כל כך הייתי אז מוכרח לפרוס כנפים ולעוף...
נר נשמה הודלק על ידי VENUS בתאריך  26/08/2007
 צער העולם/א.הורוביץ צער העולם רובץ כמי תהום על פני השטח הבט בעיניהם של מי שחייהם לימדו אותם דבר אחד או שניים והנה הוא שם צער העולם צער העולם אינו יודע גבול ויש לו את הזמן זוגות מאוהבים בערב מול הים או מישהו שבאיזה קרב ניצח הוא יגיע אל כולם צער העולם אני לא פוחד,לא-אני לא פוחד ויש לי מישהי שלא פוחדת גם למרות שהסיפור יגיע אל סופו זה לא מפריע לנו לצחוק בפרצופו של צער העולם.
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  24/08/2007
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף , אמא , מעגן מיכאל בתאריך 24/08/2007 איה את? איה את בתי האובדת? להיכן נגוזו חייך? לסוף סופי היבשות? לקץ הארצות? לעמקי המחשכים? אל מפלי זהב, או אל שכינה בוערת? אל מפתחי שדות או אל חומה סוגרת? היכן הן מניפות חייך? צל רגעייך? עניני ואל תעניני. אני מחפשת אותך בכל מקום.
נר נשמה הודלק על ידי גילה בתאריך  24/08/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר נשמה הודלק על ידי גילה , מ.מ בתאריך 24/08/2007 הזמן עובר ולא שוכחים דורוני ילדה יקרה באשר את נימצאת נשמות מטיילות שם במרומים כך אנחנו רוצים ומאמינים, לדעת שזה לא באמת ניגמר, גם עם זה רחוק מהעין ורחוק מהישג יד. נשמות עלינו מלמעלה שומרות ואת כול צעדינו מלוות, כך אנחנו מאמינים, כך אנחנו שורדים. אחרת איך אפשר להבין את החלל שניפער, איך אפשר להכיל את הגעגוע, עד מתי? אני פוגשת את אמא בשבילי המשק, רוצה לחבק ולהגיד לה שאנחנו איתה, שותפים לכאב . אנחנו סומכים עליך דורון נשמה שתדעי להעביר לה את המסר, את התמיכה והאהדה. כך אומרים על הנשמות שהן כולם טובות. היי טובה למשפחתך והיי תמיד איתם, במחשבה בחלום סתם כך ברחוב....
נר נשמה הודלק על ידי ידי . בתאריך  24/08/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דורון, הזמן לאט לאט עובר. עדיין חושבת עלייך. אני כבר לא כועסת, לא בוכה, לא מתקשה לקבל. אני עדיין מתגעגעת ולפעמים חושבת כמה חבל...איך הייתי רוצה שתהיי פה איתנו. לא בשבילנו, אלא בשבילך. שתראי מעבר לגדר, שתראי כמה אוהבים אותך, ושתראי כמה את אוהבת את החיים. אני יודעת שאהבת את החיים, למרות שהיה קשה. אוהבת מאוד..
נר נשמה הודלק על ידי ידי מהשכבה בתאריך  17/08/2007
 ... עכשיו גם אני חייל,ולא יכול לא להפסיק לבכות ילדה. המדים,הריח,האווירה. כן יש בזה משהו מטורף ובלי הרבה הגיון. והכי כואב שאי אפשר שתיהיה לבד. אי אפשר שתיהיה עצוב כי אתה תמיד עם כולם ,וכשאני רוצה להיות לבד וכשאני רוצה להיות עצוב זה רק במקלחת כי שם לא רואים כשבוכים. יש איתי מישהו בטירונות שהוא גם ממעגן מיכאל ותמיד אני רוצה לדבר איתו עלייך, לשאול אם הוא ראה אותך לאחרונה ומה שלומך,וזה חודר שוב ושוב שהוא בכלל לא ראה ולא יכול לדעת מה שלומך. כשאני רואה אותך את שקופה לגמרי מזכירה לי את עצמי מתחבא מעל כל כך הרבה שכבות וקליפות של אישיות ומנסה להראות שהגימור מבחוץ בסדר אבל גם זה לפעמים יותר מידי. ואם יש סדק אז הכל נפער הכל מתפרץ, הכל שורף. דורון גם אם אני מדבר איתך עכשיו יותר מאשר דיברתי בעבר אני עדין מרגיש חסר. נומי פרח נומי...נומי ילדה קטנה... אוהב.
נר נשמה הודלק על ידי ניר בתאריך  14/08/2007
מקום מגורים: בארי
 זה עדיין כל-כך קשה, אני שרה שוב ושוב, חזרות לפני עיבודים שונים והקלטות. חצי מהפעמים אני בוכה באמצע, נשברת. אני לא יכולה להפסיק לשמוע את השיר של עצמי, להפסיק לשמוע אותך. דפני, ירון.. אני אתכם, אמנם מרחוק. אבל לכל מה שרק תרצו.. אני אתכם.
נר נשמה הודלק על ידי גדי ושני ביאליק בתאריך  29/07/2007
קרבה: חבר
 -------------------------------------------------------------------------------- נר נשמה הודלק על ידי גדי ושני ביאליק , חבר , בתאריך דפני, ירון ועמרי, לא שוכחים ומאוד מאוד אוהבים אתכם. דפני, ירון ועמרי, לא שוכחים ומאוד מאוד אוהבים אתכם.
נר נשמה הודלק על ידי ידי מהשכבה בתאריך  28/07/2007
 ... אתמול כשדיברנו שוב לא אמרת כלום.רק אני מדבר כאן לעצמי. ואולי את יודעת ואולי את לא, אולי את שומעת ואולי את לא אך תמיד העצב שזור בי. את לא הראשונה שעוזבת בלי לומר שלום את גם לא תיהי האחרונה לצערי. ובי הלב אינו פועם עוד מכה ומת להתפוצץ כבר, מדמם בעודו חי, פצוע. למה הלכת? איך הסכמת לזה? מי שכנע אותך ששם יהיה יותר טוב? הגבול הרגשי כבר אינו מסוגל להבין דבר. רק בואי תחזרי לרגע אפילו למעט.. אפילו בחלום..תגידי לי שזה אפשרי. אמצע הקיץ עכשיו והשמש אינה עושה רושם שהיא הולכת להיגמר בקרוב, רק אני.
נר נשמה הודלק על ידי נונה ואורי בתאריך  26/07/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי שרון בתאריך  25/07/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  25/07/2007
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 חצי שנה עברה הפרידה הכפויה חתוכה. עם כל הסליחות, אין מחילה. כל הארצות התהפכו, ואני נותרתי תלויה בין שמיים. גשם של בכי יורד על פני ואין מחילה להיסתר בה ממעמקי.
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  10/07/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 מחשבות עכשיו, כשיש לי הפרעות קצב וריכוז, המחשבות הן הדבר הכי יקר שנשאר לי. אני רוצה לתת חלק מהמחשבות שלי לבני משפחתי ולאלו שאני אוהבת. מחר אני אהיה קבועה וחזקה יותר, למחשבות שלי יהיו כבר יתדות והן יהיו הרבה פחות מעניינות. יש מחשבות שמטילות צל נעים. אותן אני מוכנה לשמור. יש מחשבות שדוחפות בתוך הראש שלי אגמים של עצב, ימים של דמעות. אותן אני רוצה להכניס לתוך קופסא ולשלוח לאף אחד. תמונות זמן הצפייה בתמונות מהעבר המשפחתי, הוא זמן מוכה אסון. זה זמן שהגעגועים דופקים בדלת הראשית ובגוף, הדם מתרכז פנים מול פנים, בבת אחת. אני לא יכולה להחזיק עם זה מעמד. במצב כזה המחשבות שלי נהיות הרות גורל ואני רוצה להפסיק את המעמד הזה. הבנות ההבנות באות בשקופיות. ביניהן אפשר להדליק את האור. אני עדיין לא מבינה מאחורי מה מסתתרות הנחמות. ייקח זמן עד שהמוות הזה יהפוך ישן, עד שהשגרה לא תהיה כל כך רעה. דברים קטנים, אוכלים את החיים כמו נמלים. בכל זאת, אני שומרת עוד על קצת פַנים.
נר נשמה הודלק על ידי על ידי . בתאריך  04/07/2007
  grave is getting older And the ashes are gone And yet it's been so long And yet it's been so wrong
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  01/07/2007
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 חיים מקולפים לכאורה הכל פשוט, רגיל ברגילים. חיים שנגמרים. הייתה ילדה קטנת צמות ילדת איננה עוד. ולכאורה הכל פשוט, פשוט שבפשוטים כאילו לא היה פה חורף. כאילו לא ירד ליבי למרתפים. ** ימייך שחלפו, תלויים על סף דלתי, לוקחים איתך אותי. כל בוקר, אני מחכה שתתלבשי.
נר נשמה הודלק על ידי רותם בתאריך  01/07/2007
קרבה: משפחה
 ------------------------------------- מחבקת חיבוק אוהב. שהלב יבין ויסלח, שמלאכית קטנה בחרה אותכם, ללכת איתה ולתמוך בנפשה, בזמן שבחרה להיות כאן, ובזמן שאמרה שזמנה תם. המלאכית הקטנה בחרה את ההורים הכי נפלאים שילוו את מסעה. והמסע היה שוצף וקוצף, ומעלה ומטה, והייתה וחוותה בכל ליבה ונישמתה, ואמא ואבא הכי בעולם תמיד עם חיבוק לידה. מסעה הסתיים כי החליטה שכך. וראתה הכל וחוותה הכל, וניפרדה, והיא שקטה. ונישמתה ממשיכה את מסעה בעולם עם אהבתכם העצומה.
נר נשמה הודלק על ידי על ידי מהשכבה בתאריך  23/06/2007
  נר נשמה הודלק בתאריך 23/06/2007 ... ובשביל ההולכים אינך עוד מתהלכת..באין קץ הימים מצאת לך נחמה. בין רוחות מלחמה נלחמת את על עצמך אותך הפעם כבר לא ישברו. כמו מראה המשקפת לנו את מציאות ימינו את ניצבת מולנו,כנגדנו.יודעת את התשובה האמיתי לכל הסיפור ,אך שומרת אותה לעצמך פן תפגעי או אחר יפגע. ועוד רגע של געגוע עוטף את נפשי המבקשת תשובות שלעולם לא יענו לי עליהן. ואפור הוא היום יום אינו כמו שהיה פעם.שטוח. כבר אינך עומדת מולנו חזיתית,רק מבין הצדדים מופיע מדיי פעם ופעם. יושבת תחת העף וקוראת,מביתה לפעמים בשמש המסנוורת,לוגמת מיים,אך כשמסתכלים ישר ומרור רואים כי אינך את היא זו העומדת שם .אלא הדמיון אשר מתקש לעכל מציאות שכזאת. לרסיסים אנו שבורים,נוטפי דם געגועים.לוחשים בלילות מחלומות שלא ורים וגם לצערי לבטח לא יקרו. קרה מפז היית,גם אם לא קרובה את לנפשי. תודה על שנתת לנו את מתנתך היותך פה ,גם אם למעט הזמן.
נר נשמה הודלק על ידי "נוּצי" בתאריך  20/06/2007
 היית כאן, בגופך הדמעות שבעינייך יודעות שתפילתן אילמת נשמתך מטיילת גרונה צמא ורגליה כושלות רוצַה לחזור אל השבילים בהם הפסקת ללכת אוזניי נזקפות לקול חרטותיך והכאב שבלכתך לא שוקע
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  18/06/2007
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 ש י ג ר ה בתוך מעטפה, אני שולחת לַך תפילה, עם מילים שקמות בלילות. בבוקר, אני מורידה פתקים שנתלו על משקופי נפשי. מבקשת רחמים על עצמי ויוצאת מחלון אחורי. מחפשת חללים פנויים בתוך שבילים שקופים בתוך שורות של חולין. אני מדגמנת חיים לאלוהים ומזמנת אותו לשיחה. בשפתיים חשוקות, בדלתיים סגורות. לעת ערב, אני אוספת תפילות נותרות וחובשת להן את הפצעים. אלוהים לא מלא רחמים.
נר נשמה הודלק על ידי הילה בתאריך  14/06/2007
  כוחן של המילים נוגעות עמוק בתוך הלב שולחת חיבוק...
נר נשמה הודלק על ידי רותם בתאריך  12/06/2007
קרבה: משפחה
  מחבקת אותכם מרחוק, אבל קרוב ללב.
נר נשמה הודלק על ידי ניר בתאריך  10/06/2007
מקום מגורים: קיבוץ בארי
 כל יום אני עולה לכאן, מסתכלת בתמונות, קוראת שוב ושוב את מה שכבר נכתב ואת כל ההודעות החדשות שנוספו. כל פעם מחדש אני בוכה ולא מבינה ומתעלמת וחושבת וסוגרת את החלון ופותחת אותו שוב. יפה שלי, לפני שבוע, ישבתי מול המסך הריק בבלוג שלי וזה כל מה שהצלחתי לכתוב: יום הולדת. "ביום ההולדת שלך אנחנו טסות! עפות מכאן!" אז יקירה, הנה יום ההולדת שלי. ואנחנו לא טסות לשום מקום. אני מתחילה בקרוב שירות לאומי, ואת - מקוה ששומרת עלי. מתכננת לי את הטיסה הבאה. אני לא עצובה, למרות שזולגות לי קצת דמעות. אני לא בוכה כי אני שמחה, אולי קצת. אני בוכה כי את לא פה כדי לקחת אותי ביד ולעבור איתי את השומר שישאל אם ארזנו לבד. אני בוכה כי אני בטוחה שאקח אותך לטייל באיטליה ובאירלנד, אקח אותך איתי לדרום אמריקה ולאוסטרליה. היום יום הולדת, תראי יש פה סוד ישן חדש. ** דפני ירון וכולם, כבר תקופה ארוכה(עד כמה שהיא לא..) אני יושבת מול המספר ומחייגת ולא מסוגלת להמשיך. בוכה במספר האחרון, לא יודעת למה בכלל, מה יש לי להגיד? ויש לי הרבה. לפני שבוע חל יום הולדתי ה 19. והיום, כמעט שבוע אחרי אני יושבת שוב פה, מול הדף. כשהתח
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  10/06/2007
  אתכם במחשבות ובלב
נר נשמה הודלק על ידי על ידי מהשכבה בתאריך  09/06/2007
 ... צר הפכת את עולמנו..כמו עלה בסתיו. ודמעה קטנה יורדת ואחריה עוד אחת ונשפכות הן אט אט ולא יגמרו לעולם. לא יפסקו אליך הנחלים לזרום השמש גם לא תדום, הירח את מחזורו לא יפסיק וגם כוכב קטן של למעלה את אורו לא יפסיק. הרוח תמשיך לנשב בעורפינו וחצרות הבתים ימלאו ילדים וצחוקם מתגלגל, ולפעמים גם בכיים לא יחדול. אבל כל אלה אינם חשובים רק השאלה איפה היינו כל הזמן הזה? איך התעלמנו? מה היינו מנוכרים כלפי ההרגשה שלנו? ולמה גם היום זה ככה? למה זה נראה שהכל תיכף יגמר..שמחר תחזרי עם לפיד של אש ועלי דפנה על הראש, כאלה, כבת אל מוות ותחיי פה איתנו בשלוות עולמים, בלי כעס אלינו, האחרים.ותיצרי את היצירה שלך. תבריאי אותך מההתחלה ועד הסוף, אל תתני לסוף להקרב. הכח כבר נמוג מידינו פספסנו את ההזדמנות ...צר הפכת את עולמינו, כמו עלה סתיו.
נר נשמה הודלק על ידי רונית בתאריך  09/06/2007
קרבה: משפחה
 רק חיבוק אילם,עצוב ואוהב
נר נשמה הודלק על ידי תור בתאריך  08/06/2007
מקום מגורים: מעין צבי
 
נר נשמה הודלק על ידי ריקי גת בתאריך  06/06/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי על ידי מהשכבה בתאריך  06/06/2007
  ... ודעי כי העולם אינו נגמר רק רצף געגועים אשר אותך לא יחזרו, כאלומות בשדה נאספת ואפילו כמה לא השארת. והעולם שותק ,הוא שתק אז גם היום ,והעולם בועט והוא בעט אז והוא בועט גם היום,ואין מנוח אין מרגוע רק ליפול לתוך תוכך..לשקוע. ולהרדם בלילה זה קשה כי צל גדול נופל והמחשבות כמו מפל נסחפות אליך מבלי שתרגיש והאוויר דליל והנשימות קצובות ולא נח פשוט לא נח . ולגדוע את כל זה זה קשה ולהשאר פה זה עוד יותר קשה ,כי החיים האלו לא מזמנים אליך דברים טובים,אהבה,ורגש לרוב בדיוק את ההפך. ברור לי המקום שאליו נשאבת ברור לי למה רצית ללכת,עוד יכולתי לראות זאת לפני יום ראשון, די בהסתכלות אחת כדי להבין שמשהו לא בסדר, משהו לא נראה כראוי, והמביט לא שם לב לאחר ורק מסתכל על עצמו וכנראה זה לא משכנע אותך,זקוקה את היית לחום אהבה ואני בטוח שקיבלת זאת מאחרים שאהבוורדפו וצחקו והתעלמו, אך אין משמח מזה שבסוף השגת את מה שרצית רק עננה שחורה מרחפת והמבט מזוגג וחיוור אפילו מעולף...ואין אופק לראות רחוק אליו ,אין עתיד טוב יותר לשאוף אליו רק דממה החוצבת בי ובנו ומשמיטה את הקרקע מבין רגלינו
נר נשמה הודלק על ידי על ידי מהשכבה בתאריך  06/06/2007
 נר נשמה הודלק על ידי מהשכבה בתאריך ... ודעי כי העולם אינו נגמר רק רצף געגועים אשר אותך לא יחזרו, כאלומות בשדה נאספת ואפילו כמה לא השארת. והעולם שותק ,הוא שתק אז גם היום ,והעולם בועט והוא בעט אז והוא בועט גם היום,ואין מנוח אין מרגוע רק ליפול לתוך תוכך..לשקוע. ולהרדם בלילה זה קשה כי צל גדול נופל והמחשבות כמו מפל נסחפות אליך מבלי שתרגיש והאוויר דליל והנשימות קצובות ולא נח פשוט לא נח . ולגדוע את כל זה זה קשה ולהשאר פה זה עוד יותר קשה ,כי החיים האלו לא מזמנים אליך דברים טובים,אהבה,ורגש לרוב בדיוק את ההפך. ברור לי המקום שאליו נשאבת ברור לי למה רצית ללכת,עוד יכולתי לראות זאת לפני יום ראשון,די בהסתכלות אחת כדי להבין שמהשהו לא בסדר ,משהו לא נראה כראוי,והמביט לא שם לב לאחר ורק מסתכל על עצמו וכנראה זה לא משכנע אותך,זקוקה את היית לחום אהבה ואני בטוח שקיבלת זאת מאחרים שאהבוורדפו וצחקו והתעלמו ,אך אין משמח מזה שבסוף השגת את מה שרצית רק עננה שחורה מרחפת והמבט מזוגג וחיוור אפילו מעולף...ואין אופק לראות רחוק אליו ,אין עתיד טוב יותר לשאוף אלליו רק דממה החוצבת בי ובנו ומשמיטה את הקרקע מבין רגלינו
נר נשמה הודלק על ידי פון בתאריך  04/06/2007
קרבה: חבר
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דפני ירון ועמרי, מדהים ומרגש לראות את כמות הנרות והדמעות. אני יודע שבסופו של יום אתם נשארים לבדכם עם כאבכם הנורא וכך תישארו לעד. ובכל זאת אם יש במילים של כולנו להיטיב עמכם ולו לרגע אז זה גם משהו.
נר נשמה הודלק על ידי על ידי ... בתאריך  04/06/2007
קרבה: מהשכבה
 רק זיכרון מה שווה אהבה בלעדם? מה שווה העבודה כשאתם לא כאן? מה שווה היצירה,המחשבה,ההרגשה? מרחפים עכשיו בלי לומר לנו את האמת,צודקים בדבריכם ואנחנו נשארים פעורים ולא יודעים דבר..גלי לא מסודך? איך את שומרת עליו ככה? איך מצולות הים יותר גועשים ורועשים ממך? מתי חשבת אלינו?האנשים מאחוריך?מתי חשבת על הכאב שאת מסבה לי? מתי תגידי שזה לא נורא ויום אחד נפגש ועד אז אמשיך לדבר איתך בחלומות? בת האלוהים עכשיו מדדה בינינו מותירה אותנו אילמים ,דפוקים שטחיים כל כך..רק זיכרון של עצב וידיעה של כאב ,רק דיפדוף בחלום געגוע בהקיץ ,ילדות לתמיד, נערות נצח, קורבן של העולם, של עצמך, תני לך לבוא אלינו, תחזרי ,תגידי ,תדברי ,תביני שאין מנוס ,שזה לא כואב יותר שיש מציאות שונה
נר נשמה הודלק על ידי נועה קם בתאריך  01/06/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי אמא ואבא בתאריך  31/05/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 שנת המיתה שלנו: נדמה שכולם התפזרו ואנחנו שכחנו ללכת. בכל מקום עברה ציפור בוערת. מופסדים ועניים, עמדנו בחושך מול פני תהום, קשה היה לנו לנשום. באוויר התעופפו נוצות, געגועים חיפשו את קצות האצבעות. לא ידענו שזו שנת השמיטה שלנו לא הבנו שזו שנת המיתה שלנו.
נר נשמה הודלק על ידי שרון בתאריך  30/05/2007
  דפני , ירון, עמרי מחבקת ובוכה איתכם. זה לא עובר עם הזמן
נר נשמה הודלק על ידי דן לנצט בתאריך  30/05/2007
  אני קורא את יצירותייך, והדמעות חונקות את גרוני. כתיבתך כל כך יפה.. איך אפשר לברוא בין ים ההריסות? אולי להתקשר? אני הרי כבר בקיבוץ. רק להגיד שלום, לשאול לשלומך, לראות את יופייך. מתגעגע אלייך כל דקה, כל שניה. את בליבי תמיד.
נר נשמה הודלק על ידי הדס פרנקל בתאריך  28/05/2007
קרבה: אוהבת את דפני וירון
 לדפני וירון יקרים. לא כותבת אני הרבה כי זה מכאיב. אבל זיכרו כי זה כייף לחיות מוקפים במשפחה וחברים שאוהבים אתכם הרבה. אוהבת הדס.
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  27/05/2007
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגם מיכאל
  שיר יציאה מלאכים בלי פסקול בשיר יציאה. אמהות בְּשוּרה מבקשות חנינה. להקת נגנים, גם "אלג'יר" התפרקה. רוחות מלטפות ילדים לעולם הבא, שערות של מכחול מפזרות מסיכה. מלאכים אוהבים ילדים שמורים, ילדים נקיים. ילדים שלמים, ספיר בלי חריצים. ימים הולכים ובאים, רוחות אוהבות שערים לא סגורים. לא שמתי לב, בכל רגע חיים נכרתים.
נר נשמה הודלק על ידי על ידי . בתאריך  26/05/2007
 דורון, איפה את? איך בחרת ללכת, ויתרת על העולם. ואנחנו נשארנו כאן, נושאים הכל על הגב, לאן הלכת דורוני? לאן נעלמת? איך השארת אותי בודדה בעולם הגדול הזה?
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  26/05/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 יום העצמאות הגיע, חיילנו עלו על במה, ואני אמא לחייל מדמה אותך איתנו, מחייכת חיוך ילדותי, גם את צריכה לעמוד פה לצד הוריך, גם להם היתה בת חיילת, חג העצמאות עבר .. כולם ירדו מהבמה ותארגנים לחג הבא. ואת אינך והם ממשיכים והם תיזכורת לכאב שאת אינך!
נר נשמה הודלק על ידי אורי להבי בתאריך  25/05/2007
 רק לנקיים והחצובים, ללא אף מילה נרדפת - יכול להיות כנראה איזשהו "שיוויון נפש" נדיר נוכח הטילים השקטים של החיים. זה בא אולי ממקום של לא לאהוב את עצמך יותר מדי, והשיוויון הזה (שיוויתי וגו') הוא מעלה גדולה מאוד. אולי זו הצוואה.
נר נשמה הודלק על ידי אסתר שקד בתאריך  23/05/2007
 איתכם יום יום.
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  23/05/2007
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 מלכת הרגישים מִדי היא הייתה מלכת הרגישים מדי. חייתה הכל ולא חייתה בכלל. רצתה להישאר כמו ענן, כמו פסל. נקייה וחצובה, בלי אף מילה נרדפת. זמנים ריקים, שולי דרכים, חיים לא משומשים. שושן צחור, זקוף ועול ימים. שיש על לבן לבן על שיש. בשדות שלה נפלו טילים שקטים. מרחבים רועשים נותרו צוננים. היא חייתה כמו שכתבה – למגירה. בלי צפירות אזעקה, בלי מקום לחמלה, לב עם צוואה.
נר נשמה הודלק על ידי ניר ש. בתאריך  22/05/2007
 היינו בנסיעה לחיפה היום ויצא לי לדבר עם ליאור על הכיתה שלו, מי התגייס וכו'. כמובן שחשבתי עליכם. לפי המבט אני חושב שגם הוא. תמיד אתכם
נר נשמה הודלק על ידי דן לנצט בתאריך  22/05/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי חיה'לה בתאריך  16.5.2007
קרבה: חברה של דפני וירון
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  נר נשמה לדורוני לדפני וירון היקרים, אני איתכם כל הזמן, במחשבות, ברגשות, בפגישות על השבילים... אוהבת אותכם, ומחבקת אותכם, חיה'לה
נר נשמה הודלק על ידי עידו פרום בתאריך  13/05/2007
קרבה: חבר
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 הקבר שלך הוא הקבר שלי הקבר שלך הוא הקבר שלי ביום שקפצת, אני נפלתי בהלוויה שלך, אני נקברתי האבן ששמו עליך רמסה את חיי ומאותו היום נעלמו רגשותי. אמרת לי שהלב שלך שבוי בידים שלי ועכשיו נעלם כל רכושי הקבר שלך הוא הקבר שלי ביום שקפצת, הפסקתי לחיות ביום שנדמת, התחלתי לראות. איך יכולת כך להשאיר אותי לבד? למה לא הצלחתי להבין מה יש לי ביד. למה לא קראת לי לבוא איתך? למה לא השארת לי חלקה צמודה לשלך? איך אפשר להמשיך כך בחיים? אני בן אדם מת מבפנים חסר כל תקווה וחסר כל דאגה כי הרע מהכל- כבר קרה. דורדי שלי, הקבר שלך הוא הקבר שלי, רק שהקבר שלך הוא אמיתי ושלי, לצערי, נמצא רק בדעתי.
נר נשמה הודלק על ידי אורי להבי בתאריך  10/05/2007
 הפייאטה היא אכן החיבוק של האהבה והרחמים הגמורים שאין למעלה מהם. או אז, במדרגה הזו, מתחולל נס התחייה מחדש (ביהדות - הסתלקות הגורמת דווקא להתפשטות). בהסתלקות החלק הגשמי שלהם אנחנו מחבקים אלינו - את החלק החשוב יותר - הרוחני, שלהם. הוא פושט בכל, הוא נצחי, ויש בו נחמה.
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף, אמא בתאריך  08/05/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 פְּיֵיטָה פְּיֵיטָה ואחרי שחזרנו הביתה, התחלת למות יותר ויותר, ואני להיחנק ולהיגמר. וצער גדול לפת אותי, על שלא הייתי שם בזמן שהורידו אותך מהצלב. עכשיו, אני רוצה לחזור לאחור. להניח אותך אצלי. להיצמד למדים הספוגים, לחאקי ולכאבים. להוציא ממך את המסמרים, לנגב את הדם, להוריד את הכתר, להרגיש את גופך השמוט הכנוע, לכרוע אלייך בכפיפה רחומה, לשמוע איוושת חיים אחרונה, להביט בפנייך הזכות, הנחות, ולהיפרד ממך לשלום. לחוש את מלוא הרחמים, רגע אחד לפני שאני מקבלת עלי את הדין, רגע אחד לפני שאני אומרת: "היא הייתה ילדה מקסימה".
נר נשמה הודלק על ידי שרית בתאריך  07/05/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי לאה אורן בתאריך  02/05/2007
קרבה: חברה אוהבת
מקום מגורים: ירושלים
 לכולכם,יקרים שלי, אחת לכמה ימים אני מתישבת מול המסך. מתחילה בתמונות. רואה שוב את דורוני: יפה,מעניינת, מסקרנת ומרתקת, שברירית, מסתורית... בוכה אל מול התמונה שלך, דפני,התמונה שמספרת הכל: מכילה,מקיפה,מגנה, נוכחת,אוחזת,כל כך אוהבת.. ואל מול התמונה שלך, ירון,כל כך עם דורון ,והכל שם נמצא במבט, בהבעה: החיבור והקירבה,האהבה ושמחה.. ואני עוברת לכתובים, דפני יקרה שלי,המילים שלך נוגעות בי וחודרות לליבי, מדוייקות וכל כך כל כך כואבות... ולי-אין מילים. אוהבת אותכם מאוד,שלכם-לאה
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  02/05/2007
 לזיכרך לזיכרך ילדה יפה , נר דולק לנשמה, שיאיר לך שם, ויאמר...לא נישכחת.
נר נשמה הודלק על ידי רינת הררי בתאריך  29/04/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דפני- היכולת שלך לומר את הכאב מותירה אותי נפעמת וללא מילים. מחבקת רינת
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף בתאריך  26/04/2007
קרבה: אמא
מקום מגורים: מעגן מיכאלן
 25.04.07 - אתמול. יום הולדת תשע עשרה א י נ נ ה נכון שהיית כאן? באת לשפוך עננים על הים שהזדקן, לראות שהסרטנים רצים לצד, נבוכה ושקטה, באת כאילו את יֶשְנה. רצית לראות אותי שלמה. אבל המוות שלך, הוציא אותי מהשורה. את יודעת, להפסיק שיר באמצע, זה לפצוע בְמִילים. להיכנס לרומן עם המוות, בלי לוח זמנים, זה טבח המונים. היופי שהלך איתך כל כך כואב, שהכאב הופך ליופי - לפעמים. נמסך לתוך החללים הפעורים. יש מילים שמורידות אותי על הברכיים. שהלכו לעולמן, או נכתבו עם דם על הידיים. נכון שהיית כאן? חזרת ברפרוף. באת לאסוף כאבים אחרונים. אבל המוות שלך כבר הִכה שורשים. ליד אגם המר שלך נחים עכשיו פרגים.
נר נשמה הודלק על ידי אסף מיכל ואמיר בתאריך  26/04/2007
קרבה: דודים
מקום מגורים: גבעת חיים מאוחד
 נר נשמה לדורון לירון, דפני ועמרי היקרים. אוהבים ומחבקים אתכם. מיכל ואמיר
נר נשמה הודלק על ידי דן ל בתאריך  25/04/2007
 מה אפשר להגיד? ביום הולדתך? כ"כ קשה וכואב.. אני מאבד את יכולת הביטוי שלי,לא מוצא מילים. אני חושב עלייך בלי סוף.. וכואב וקשה... מה אומר לך ביום בו נולדת, כשאת בחרת ללכת?
נר נשמה הודלק על ידי אורה גיל בתאריך  24/04/2007
 זיכרון לדורון מחר יום הולדתך ה-19 ואת אינך. והתמונות כל הזמן חוזרות ומציפות. אמא דפני ודורון התינוקת-בסניף. אבא ירון ודורון במסיבת הבוגרים בגן ב'. וכיתה א' ו-ב' וטיולים בנגב, והתמונות באלבום שלנו מלאות אותך. וקצת התרחקות, ובכיתה י"ב שוב התקרבות, וחג מחזור. ואת מדהימה בכשרונך וביופייך. וגיוס לצבא, ופגישתנו האחרונה ליד הדלפק בחדר האוכל.פיטפוט סתמי שכן ודאי יהיו עוד רבים כמותו.......אך לא. וצער ועצב וכאב וחיבוק חזק לכם דפני,ירון ועמרי. וגם לכם צעירים יקרים המתמודדים עם כל כך הרבה אובדנים.
נר נשמה הודלק על ידי על ידי בתאריך  23/04/2007
 גם אם היא ביקשה שלא. ואיך אפשר שלא להיזכר ביום הזה
נר נשמה הודלק על ידי רונית בתאריך  23/04/2007
 משפחה שלי אהובה כל כך! פעם אחרי פעם רוצה לכתוב! לנחם לא באמת אפשר אך לפחות לתת חיבוק מהלב, חיבוק במילים. אבל הכאב מתקיף את המילים וחוסר היכולת לקלוט ולשאת מתקיף את המחשבה. הכאב על דורון, יפה ומקסימה, מיוחדת, חיה ואהובה כל כך, ועל החור שנפער בכם, בליבכם, בגופכם, שאת עוצמתו לא יכולה להתחיל לדמיין. אז ללא המילים והיכולת להגות רק רוצה שתדעו שאתם בליבי כל הזמן, והלואי שהיתה דרך להקל ולו במעט. אוהבת - רונית.
נר נשמה הודלק על ידי שחר בתאריך  23/04/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי רונצ'ה בתאריך  23/04/2007
קרבה: של מיכל
 
נר נשמה הודלק על ידי ענת לופטנר בתאריך  23/04/2007
מקום מגורים: בנימינה
 מתגעגעת
נר נשמה הודלק על ידי נועה קם בתאריך  22/04/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 יקרים, ביום הזיכרון חושבת עליכם ומחבקת אותכם...
נר נשמה הודלק על ידי ידי C בתאריך  22/04/2007
 יקרים, ביום הזיכרון חושבת עליכם ומחבקת אותכם...
נר נשמה הודלק על ידי פנינה דנא בתאריך  21/04/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נהלוואי והשמיים יתבהרו לכם למשפחת אסף היקרה. הלוואי והשמיים יתבהרו לכם... העצב, הכעס, כאב הזיכרון... לחבק את דורון חזק חזק עוד פעם אחת אחרונה... ולצעוק שלא תלך... הלוואי והשמיים יתבהרו לכם... ואתם התוודעתם למציאות המרה מתייסרים בכאבכם המפלח והלב שוטט הדם זועק על אובדן דורון ביתכם/ האחות היקרה. כאב שקשה לשאת, כאב בלתי אפשרי, אינסופי ...כאב. שאין לו גבולות וזמן ואין לו נחמה. הכל עוד כל כך קרוב "חי", "טרי", "זב דם"... כמה קשה לשאת ולעבד את אסונכם. בהתקרב יום הזיכרון רצות לי בראש תמונות. מהולות בעצב ובכאב של זיכרון מתוק רחוק מהימים של כיתת מפל. אילו... רק ניתן היה לעצור לך דורון את אותו הרגע... אולי היית עוד ממשיכה "לפזר" את שנינותך... להצחיק את כולם ופשוט להיות כאן... יום ועוד יום עובר והשגרה שנכפתה... הלוואי והשמיים יתבהרו לכם... יהי זכרה ברוך! ר נשמה הודלק על ידי פנינה דנא , חברה , בתאריך 21/04/2007 הלוואי והשמיים יתבהרו לכם למשפחת אסף היקרה. הלוואי והשמיים יתבהרו לכם... העצב, הכעס, כאב הזיכרון... לחבק את דורון חזק חזק עוד פעם אחת אחרונה... ולצעוק שלא תלך... הלווא
נר נשמה הודלק על ידי אורית רון בתאריך  20/04/2007
קרבה: חברה
 דורון, יש אנשים, שבשבילם החיים הם מתנה. את היית מתנה לכל אוהבייך, אך בעינייך החיים לא היו עטופים בסרט, גדושים הפתעות ומעוררים ריגושים. ח"י שנים ריחפת בעולם הזה, לא מתחייבת להשקיע בו דריסת רגל של ממש. כמו באת רק לבדוק אם הוא מתאים לך, ואת - לו. נוגעת לא נוגעת. כמה היטבת, נערה כה צעירה עם נפש כה בוגרת, להביע במילים את המצב המפַרפֵּר הזה בשיר שלך "בבית". שוב ושוב אני מדמה לנגד עיני את התמונה האחרונה - דורון, קטנת הגוף עם העור הצח, השקוף, עם פני הילדה הרכים והעיניים המבויישות, עומדת שם למעלה, שלמה, נחושה, מבינה. לא התקף של חולשת הדעת, לא כעס של רגע, לא מרד, לא התרסה. יודעת שאת אוהבת ואהובה. בטוחה בהחלטה.רואה את העולם הזה שאת עומדת להיפרד ממנו במבט על-, והוא נראה קטן קטן וקטנוני. עוד רגע תיפרד נשמתך מהגוף שכלא אותה---. הוא בלבד יפול ויתרסק, ואת, משוחררת, תעלי לעולם אחר של רוח ללא גשמיות. החייפ פה היו לך קשים וכואבים מדי. לא יכות להכיל אותם עוד. את בחרת בַּחֵירוּת. וזו היתה הדרך שלך לזכות בה. אילו רק יכולת לעמוד שם למעלה - ולעוף אל החופש... אילו רק הדרך אל החופש לא היתה מחייבת התרסקות נור
נר נשמה הודלק על ידי הדס פרנקל בתאריך  20/04/2007
קרבה: חברה הכי טובה ואוהבת
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 מי כמוני מבינה וכואבת ומתגעגעת איתכם זיכרו כי לא נשארתם לבד לרגע. ובשביל עומרי כמובן ורבים אחרים היו חזקים והמשיכו בחיים. אוהבת הדס
נר נשמה הודלק על ידי משפחת גל בתאריך  17/04/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי רותם בתאריך  16/04/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי נונה ואורי להבי בתאריך  15/04/2007
 כן, אין נוקב מן הצער הזה הכאב אינו מגדל דבר. הכאב הוא מה שהוא. אני בוכה עליך כמו אבן, העומדת בגשם ובוכה. מי שבוכה על המת אוחז ברגלו של המת, מונע ממנו לישון במיטת האדמה שלו, אבל אני אבכה עליך. עד שהאבן תבקע, עד שהאדמה תעלה ותוריד גשם נחמה על פני הארץ הרטובה. שורות משיר של סירקה טורקה.
נר נשמה הודלק על ידי ניר בתאריך  14/04/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי נועה בתאריך  13/04/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 ורק הפחד... הפחד הזה שמחלחל לכל שניה ביום ושאוכל את הגוף מבפנים שתופס משתק ולא מרפה... זה הפחד הזה שמכהה את הגוף מכהה את החושים...את הרגשות...עוצר את הדמעות ולא נותן להן לצאת. אבל הן שם הדמעות...גודשות את ראשי ומציפות את נפשי. חושבת עלייך בכל רגע ביום ולא מוכנה להרפות...
נר נשמה הודלק על ידי דפני אסף , אמא בתאריך  11/04/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 לא נחתמה - שיר לדורון לֹא נֶחְתְמָה לֹא תַּמָּה יַלְדּתִי. בִּתִי הַמֵּתָה לֹא נֶחְתְּמָה. בַּאֲווִיר שֶׁבֵּינִי לְבֵינָהּ אֲנִי עַכְשָׁיו קְרוֹבָה לָאֲדָמָה וּלְכל מַה שֶׁבָּהּ. לָאָדָם, לַדַם. לְדַמָּה. קְרָבוֹת מָרִים בֵּין נְפִילָה לְקִימָה, לֹא תַּמָּה בִּתִּי הַמֵּתָה. הָאֲווִיר שֶבֵּינִי לְבֵינָהּ שוֹתֵת שְתִיקָה. וְרַק הָאֲדָמָה שֶׁלִי רֵיקָה.
נר נשמה הודלק על ידי ימי בתאריך  11/04/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 איתכם לגמרי
נר נשמה הודלק על ידי נועה ויובל קם בתאריך  07/04/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
נר נשמה הודלק על ידי אורי קם בתאריך  07/04/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר נשמה הודלק על ידי בתאריך לדפני... כשראיתי אותך בפסח, כל כך יפה וחגיגית, הרגשתי המון עצבות וגאווה בו- זמנית. עצבות רבה על שדורון לא נמצאת איתכם ואיתנו בחג הזה וגאווה על שאת וירון וכל המשפחה מסוגלים לאגור את כוחות הנפש ולהמשיך בחיים... כי הרי בזמנים הטובים, בחגים ובאירועים הכי קשה, כי אז החוסר והאין כל כך מורגש שזה בלתי נסבל... רציתי לומר שאני חושבת עלייך המון ועצוב לי... אורי
נר נשמה הודלק על ידי 'על וזיו בוכסוייל בתאריך  07/04/2007
קרבה: חברים
מקום מגורים: רמת השרון
 לרשותכם עצוב
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כרמי בתאריך  06/04/2007
 חג בלי דורון לירון, דפני ועמרי – אתכם בלבי בימי החג; חג ראשון בלי דורון, שהעדרה צורב ודאי בבשר החי יותר מתמיד. "הֵיכָן יָקִיץ הַקֵּץ לָזֹאת, לַיְבָבָה חַסְרַת-הַקוֹל, לַקְּמִילָה הַדְמוּמָה שֶׁל פִּרְחֵי-הַסְתָו הַמַּשִּׁילִים עֲלֵיהֶם וְנוֹתָרִים לְלֹא-תְנוּעָה; הֵיכָן יָקִיץ הַקֵּץ לַשְׁבָרִים הַנִסְחָפִים, לִתְפִלַּת הָעֲצָמוֹת עַל הַחוֹף, הַתְּפִלָּה שֶׁלֹא-תְפֻלַּל עִם בְּשׂוֹרַת-הַפֻּרְעָנוּת? אֵין קֵץ, כִּי אִם תּוֹסֶפֶת: עֶרְכָּם הַמְּזְדַּנֵּב שֶׁל עוֹד יָמִים וְשָׁעוֹת, כְּשֶׁהָרֶגֶש מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַשָּׁנִים חַסְרוֹת-הָרֶגֶשׁ שֶל הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַשְְּׁבִירָה (...) אֵין קֵץ לָזֶה, לַיְבָבָה חַסְרַת-הַקוֹל, אֵין קֵץ לִקְמִילַת הֶעָלִים הַקְּמֵלִים, לִתְנוּעַת-הַכְּאֵב חַסְרַת-הַכְּאֵב וְחַסְרַת-הַתְּנוּעָה, לְסַחַף הַיָּם וְלַשְׁבָרִים הַנִּסְחָפִים, תְּפִלָת הָעֲצָמוֹת לְמָוֶת אֱלֹהֵיהֶן. אַךְ הַתְּפִלָה, אֲשֶׁר בְּקֹשִׁי אֶפְשָׁר לְשֵׂאתָהּ, שֶׁל הַבְּשׂוֹרָה הָאַחַת. (ט.ס. אליוט, "'סלעי הפרא' הצחיחים")
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב בתאריך  04/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 אובדן המלים לקח לנו זמן לכתוב ולומר לכם דפני, ירון ועומרי...ביקרנו אתכם ניחמנו, אך המלים אבדו...לא נולדו המלים שיתארו את רגשותנו ואהבתנו לכם לחיבוק חם ותומך... החסר יהיה חסר ועם הזמן ימשיך להיות חסר...אז מה נאמר??? והיום - דווקא בפורים מצאתי את המלים והלוואי והכל היה ו"נהפוך הוא" והיום ההוא לא היה והפור יהיה אחר...אז יקירים יותר מהכל נראה לי שפתאום מובנת לי (אפרת) המצווה לשמוח...כי לא ברור שאפשר לשמוח...החיים מזמינים המון התנסויות וארועים לא קלים שבגינם אי אפשר לשמוח השמחה ניטלת באכזריות והחיים במהפך מוחלט...טעמם נשכח. ותכליתם כבר לא ברורה...ולא מובנת. אז אני רוצה לומר לכם הלוואי ותמצאו את הכוח לשמוח, שמחה אמיתית שמחה שבלב...שתמצאו את הכוח להכיל את עולם הניגודים, הטוב והרע...האבל ושמחת החיים על מה שיש ולתת ליש למלא אתכם ... ובעיקר שלא תדעו עוד צער...כי הקלות הבלתי נתפסת בה התרחשו תהפוכת החיים קשה מנשוא. כי המחשבה על אובדן ילדך, פרי בטנך קשה מלעכל את האש המעכלת בכל פרור של שמחה אפשרית. כי הלא הנורא מכל התרחש! ויותר מכל רוצים לומר אוהבת אוהבים ומחבקים ושלא תדעו עוד צער אפרת ישי דומב
נר נשמה הודלק על ידי על ידי . בתאריך  06/04/2007
 אין לי את המילים לתאר. כבר כמה זמן שאני חושבת עלייך - ואפילו לא באתי לנחם בביתך, לא ביקרתי במקום מנוחתך, שמך כמעט ולא נישא בפי. ועדיין אני חושבת עלייך. על המאבק שלך, שהיה כמו המאבק שלי. תמיד הרגשתי ששתינו מנצחות. תקופות דומות עברנו למרות שאנו כה רחוקות. לא קשה לי להבין כמו שקשה לי לקבל. קשה לי לקבל את העובדה שלא ראית המעבר, לא ראית את המחר. אני אוהבת אותך. מאחלת לך שקט ושלווה. חושבת עלייך כל יום, בקריה, ברכבת, אצל ניסן ובשבילי הקיבוץ. כשנפלת בלי כנפיים נפלתי איתך, ואת אפילו לא ידעת עד כמה.
נר נשמה הודלק על ידי פנינה דנא בתאריך  05/04/2007
 נר נשמה הודלק על ידי פנינה דנא בתאריך 05/04/2007 למשפחת אסף היקרה המחשבה עונדת קול פנימי נסתרת היא לעין,בהירה היא ללב מחפשת רחוק משמעויות , מהאתמול, מהזמן שהלך ולא ישוב, מהשעות של טרום התרסקות. המראה מנגד משקפת את הנגיעה בעומקו של לב שנעלם ותהום שנבקעה. המראה משקפת, את דמעות הצער את השקיעה אל תוך העצב ההולך ומתפשט, ואת גודל האובדן. מבקשת עבורכם נחמה, שזמן הנצח יהפוך רוגע, שאורות רכים מעברה וקרן מרחקים מזיכרונותיה, יפיגו כאבכם וייתנו בכם קולות של חיים חדשים. אתכם בצערכם.
נר נשמה הודלק על ידי אמיתי בתאריך  03/04/2007
  יש אנשים שנוכחותם איתנו בכל זמן ובכל מקום. דורון, אני כל כך מתגעגע וכל כך קשה כשאני מבקר אותך. את היית מהמיוחדים האלה, שבעיניהם רואים את החופש המוחלט. ת.נ.צ.ב.ה. אמיתי
נר נשמה הודלק על ידי אפרת בתאריך  03/04/2007
 נשמה יפה שלי, היום בבוקר קמתי מחלום. כל כך אמיתי וכל כך חי רציתי שתשארי איתי גם כשאקום אבל כשפתחתי את עיני לא מצאתי אותך. כל יום עושה את זה להרבה יותר קשה והגעגוע רק גדל וגדל. יפה שלי אני כל כך מתגעגעת..
נר נשמה הודלק על ידי טל שני בתאריך  03/04/2007
מקום מגורים: רבדים
 -------------------------------------------------------------------------------- לדפני ירון ועמרי היקרים, ברצוני להביע בפניכם את כאבי ואת תחושת הצער שיש בי. לעולם לא אשכח את טוב-ליבכם האינסופי- כיצד אירחתם אותי והענקתם לי את תחושת החום והשייכות בביתכם. וכל זאת,ללא גבול. תמיד, בכל מצב. אתם חקוקים אצלי בלב לעד. מאחלת לכם שיתווספו לחייכם רק דברים טובים ושתזכו לחוות הרבה רגעים מאושרים, כי מגיע לכם! שתמשיכו להיות חזקים בהתמודדות היומיומית עם שגרת החיים הלא פשוטה עבורכם. משתתפת בצערכם ואיתכם תמיד, טל.
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  30/03/2007
 עבר כבר זמן ואת רחוקה דורוני שם שאומר כבר הרבה באת לעולם כמתנה , מי שלומד קצת ומרחיב את הדעת ברוחניות יודע שיש לנשמה תחנות, והיא יכולה לבחור, את בחרת וחבל כול כך השארת משפחה פצועה עם חור גדול ורק אהבה תוכל למלא את החלל הכול כך ריק שהשארת שם. לאהבה תכונת נוזל שניכנס בכול סדק וחורושקע,וממלאת חללים ריקים, את עצרת את זרימתה למשפחתך והקמת חומה גבוהה כול כך, שכמה שהם ינסו לא יוכלו להגיע אליך, אך בחלומותיהם ובליבם אני מקווה שהזיכרונות וחום האהבה שנתת להם ימשיכו לזרום, ולאט לאט ירפאו את הכאב. הם חייבים להרפות מהכעס ומהכאב ולמלא את מה שנותר בזיכרונות חמים שלך, כי נשנתך עדיין כאן גם עם היא לא "בכלי" שמוכר ואת תהיה איתם אני יודעת שכך. חבקי אותם בלילות הלבד, בואי בחלומות עבורם. דפני ירון ועומרי דורוני תמיד תהיה בכול פינה ומקום , אני יודעת כמה היא חסרה אבל התמקדו בנותרים , חבקו אחד את השני והיו משפחה יפה וטובה כפי שאתם. איתכם בכאבכם גילה
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז, בתאריך  30/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דורוני עבר כבר זמן
נר נשמה הודלק על ידי יעל אייזנר בתאריך  30/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 ליבי איתכם, הימים חולפים, אנחנו בקושי מתראים. אני בליבי איתכם. חושבת זוכרת ובוכה על דורון, עליכם על מה שהיה יכול להיות, ונקטע.
נר נשמה הודלק על ידי הדס פרנקל בתאריך  26/03/2007
קרבה: אוהבת אותכם
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דוקטור אלוהים יקר, דפני מתוקתי אהובים שלי. בזמן האחרון אני בוכה איתכם יותר ויותר. אהיה לצידכם ואיתבם כל חיי. הדס
נר נשמה הודלק על ידי ורד מגן בתאריך  26/03/2007
קרבה: חברה של דפני אסף
מקום מגורים: פרדס חנה
 עצב כבד שוטף אותי
נר נשמה הודלק על ידי דפני, אמא בתאריך  24/03/2007
 יומן העדרות: יומן היעדרות: דו"ח מצב ככוויה: ילדה שלי, קטיפת יגון. נשמה עדינה ופרירה. הגמילה ממך קשה כל דקה. את לא רצית יותר משמונה עשרה שנה, בכל זאת נלחמת, לפעמים בעוז, לפעמים בקול ענות חלושה. לא הצלחת לטווחים ארוכים. נפלת בקרב על החיים. כבר היו ימים שנעדרת. כבר היו זמנים שהיית שבויה, ואני לא הבנתי כמה את צריכה. לא שמעתי את שאון המוות לא, הרגשתי כמה את דוויה. החיים לא הקריבו אותך, את הקרבת אותם. אבל זה לא משנה את התנאים. ילדתי השבורה, נפש שקטה והומייה, זה בלתי אפשרי לוותר, אני נפרדת ממך באין ברירה. אני מקנאה במי שהלכת לעולמו. את בטח לא שטה לך שם לבדך. מישהו מואר מהנוגה שלך, מישהו חש את משק כנפייך. אני יורדת במדרונות חייך - שכולה, כרותה, שותתת, ניגפת.
נר נשמה הודלק על ידי מאיה בתאריך  24/03/2007
 דורי היפה כל כך הרבה פעמים רציתי לכתוב לך כאן, אבל הכאב היה גדול מדי. גם עכשיו שאני מצליחה לאזור אומץ, הלב שלי דופק חזק והידיים רועדות.. יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר לך עליהם, כל כך הרבה שפספסת.. או בעצם שאנחנו פספסנו בעצם העובדה שאת פשוט לא היית כאן כדי לחוות הכל.. יש כל כך הרבה שאני רוצה להגיד לך אבל הכל מתערבב.. אז אני רק יגיד את מה שהכי בוער.. את איתי כל יום, כל דקה. אני הכי אוהבת אותך בעולם ומתגעגעת עד כאב. שלך תמיד מאיה.
נר נשמה הודלק על ידי טליה בתאריך  20/03/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי רותם בתאריך  19/03/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  16/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  לו רק יכולתי אילו יכולתי, הייתי בוחרת להיות מנגינה לשיריך. או להיות המילים בפרקים שיכלו להיות חייך. אילו יכולתי, הייתי בוחרת להיות התווים שירעידו את מילותייך. לו רק יכולתי לפרום את זר הקוצים שסכסך את תוכך. להסיר את גבעות הכאב שטפחו על עורך. להדליק את הדממות ששתקו לך בין הצלעות לו רק יכולתי, לפני שהפכו מרוסקות. אילו יכולתי, הייתי קושרת לך קשרי דם חדשים חבלים חזקים וגמישים, עם גשרים מייצבים. לו רק יכולתי, הייתי מאדימה לך את הוורידים, מכה את מראותייך בסנוורים לו רק יכולתי הייתי עושה את חייך, ליותר אפשריים. לו רק יכולתי.
נר נשמה הודלק על ידי אורי קם בתאריך  16/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
נר נשמה הודלק על ידי נועה ויובל קם בתאריך  16/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  14/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 געגועים טושקי שלי, את מתה. ההכרה מחלחלת לאט, אבל היא מחלחלת. בהתחלה מכה רק הנוראוּת שבאין. אבל עכשיו זה כבר האין עצמו שמכה. הבית מלא אותך. הריאות שנשמו לצידי עדיין כאן. הדופק שלך בכל מקום. פה חיית בפעם האחרונה. בתי הקטנה, האם את שומעת אותי? לחיות אותך רק במילים זאת הקזת דם. קצות האצבעות שלי שרוטות ומדממות. איך אפשר להפסיק לאהוב מישהו רק בגלל שהוא כבר לא קיים? איך אפשר להפסיק לראות יופי רק מפני שהוא נכחד? לאן אוביל את כל השייכות הזאת? לאן? טושקי שלי השמיים לא תמיד עניינו אותך, אבל הארץ עוד פחות. ילדים כמוך צריכים לגדול עם כנפיים, או כל אמצעי תחבורה אחר, שירים אתכם אחרי שאתם קופצים ממגדל המים. שיעזור לכם לא לגעת באדמה שבוערת לכם מתחת לרגליים. יסיע אתכם מדי פעם לעולמות רחוקים ויחזיר אתכם לקרובים. החלל השותק שורף כמו להבת הנר שליד תמונתך. העדר החיים שלך סמיך כל כך. ככל שעובר הזמן את פחות מגיעה. את לא חוזרת, את לא עונה.
נר נשמה הודלק על ידי אחת כמו רבים אחרים בתאריך  13/03/2007
 נר נשמה הודלק על ידי אחת כמו רבים אחרים בתאריך 13/03/2007 קרן אור דורון..לא הייתי קרובה אליך,כעת לאחר הפרידה הכואבת כשאני מגלה עוד ועוד פרטים עלייך ומי היית אני חשה פספוס כה גדול שלא הכרנו. רק מהסיפורים והתגובות אני מבינה איזה פספוס היה לי ולרבים אחרים, ובכלל לעולם להפסיד אדם מיוחד כמוך. חוכמתך ויופיך פורצים ממך. וגם אני שלא הייתה לנו שום קרבה מרגישה פתאום כל כך קשורה ומחוברת אליך בגלל שהיית כל כך אמיתית! ואפילו מאוד מתגעגעת והכי מרגישה את תחושת ההחמצה! מדי יום כשאני נכנסת לכאן או ברגעים שאני נזכרת, התחושה היא אותה תחושה של כאב והלם כבראשונה! כשאני קוראת את הסיפורים עליך אני מרגישה קנאה באדם שהיית אך יותר מזה את השאיפה ללמוד ממך! אני מקווה שעכשיו את נחה על משכבך בשלום ושלמה באשר את. ורואה איזה חותם ענק השארת! נר נשמה הודלק על ידי אחת כמו רבים אחרים בתאריך 13/03/2007 קרן אור דורון..לא הייתי קרובה אליך,כעת לאחר הפרידה הכואבת כשאני מגלה עוד ועוד פרטים עלייך ומי היית אני חשה פספוס כה גדול שלא הכרנו. רק מהסיפורים והתגובות אני מבינה איזה פספוס היה לי ולרבים אחרים, ובכלל לעולם להפסיד
נר נשמה הודלק על ידי אורי קם בתאריך  13/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 לדפני וירון- החיים נמשכים, כל אחד בשיגרת יומו ולפעמים זה נראה כמעט לא הגיוני שהכל כאילו בסדר ובעצם כל כך כואב מבפנים... רציתי שתדעו שאני חושבת הרבה על דורון ועליכם ואני מעריצה את ההתמודדות שלכם.. באהבה, אורי
נר נשמה הודלק על ידי שני לוזון בתאריך  10/03/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: ירושלים
  והשתיקה שלך מחרישה את האוזניים והדמעות, הן שלא ירטיבו עוד... המטב החודר שלא יכבה לעולם. אוהבת ומתגעגעת..
נר נשמה הודלק על ידי יפתח אמיר בתאריך  10/03/2007
קרבה: חבר
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 אין מלים דפני ירון ועמרי יקרים, אני עוד לא מתחיל לעכל את גודל האובדן. מעריץ את דרך ההתמודדות שלכם בגבורה. באהבה רבה פון
נר נשמה הודלק על ידי ניר שהם בתאריך  09/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 למשפחה מקווה שאתם מסתדרים.. תהיו חזקים
נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי בתאריך  04/03/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר נשמה הודלק על ידי אפרת וישי דומב , מעגן מיכאל בתאריך 04/03/2007 אובדן המלים לקח לנו זמן לכתוב ולומר לכם דפני, ירון ועומרי...ביקרנו אתכם ניחמנו, אך המלים אבדו...לא נולדו המלים שיתארו את רגשותנו ואהבתנו לכם לחיבוק חם ותומך... החסר יהיה חסר ועם הזמן ימשיך להיות חסר...אז מה נאמר??? והיום - דווקא בפורים מצאתי את המלים והלוואי והכל היה ו"נהפוך הוא" והיום ההוא לא היה והפור יהיה אחר...אז יקירים יותר מהכל נראה לי שפתאום מובנת לי (אפרת) המצווה לשמוח...כי לא ברור שאפשר לשמוח...החיים מזמינים המון התנסויות וארועים לא קלים שבגינם אי אפשר לשמוח השמחה ניטלת באכזריות והחיים במהפך מוחלט...טעמם נשכח. ותכליתם כבר לא ברורה...ולא מובנת. אז אני רוצה לומר לכם הלוואי ותמצאו את הכוח לשמוח, שמחה אמיתית שמחה שבלב...שתמצאו את הכוח להכיל את עולם הניגודים, הטוב והרע...האבל ושמחת החיים על מה שיש ולתת ליש למלא אתכם ... ובעיקר שלא תדעו עוד צער...כי הקלות הבלתי נתפסת בה התרחשו תהפוכת החיים קשה מנשוא. כי המחשבה על אובדן ילדך, פרי בטנךקשה מלעכל את האש המעכלת בכל פרור של שמחה אפשרית. כי הלא הנורא מכל התרחש! ויותר מ
נר נשמה הודלק על ידי פנינה ד. בתאריך  24/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אולי מחר תופיע קשת בענן מוקדש לכם משפחת אסף שלא תדעו עוד צער ביצוע: אסתר שמיר מילים ולחן: אסתר שמיר איך לנחם אותך ארץ אהובה איך לנחם אם בתוך כאבה מה אומרים למי שאור חייו נגמר מה אומרים למי שעולמו נשבר איך לנחם גם כשאין בי נחמה רוצה לומר מילה טובה, לא יודעת מה איך להרגיע את מה שלא ניתן כשהדמעות זולגות מי יעצור אותן אולי מחר תופיע קשת בענן ותשרה חיוך קטן על לחי אולי מחר יופיע לנו נס קטן בשמים סוערים מבכי נתחבק עד שייפתח השער באהבה גדולה מכולם הלוואי שלא תדעו עוד צער שלא תדעו עוד צער לעולם. איך לאהוב אותך ארץ אהובה איך לא לאבד את החיוך והתקווה איך לנחם כאב כל כך גדול כשנדמה שכבר אמרנו את הכל אולי מחר תופיע קשת בענן...
נר נשמה הודלק על ידי שלומית ונדב כהן בתאריך  21/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  דורון אהובה דורון אהובה, נערה יפה,ילדה מתוקה. ביאושך קפצת אל מותך, זה נכון, אבל את חיה מאוד איתנו, רק לא בגופך. איתנו וגם במחוזות רחוקים, שידנו קצרה מהגיע לשם. המרחק הזה כואב לנו. לקרובים לך ביותר, המרחק הזה כואב באופן שלא ניתן לתאר, הרחק ומעבר לשדה ההבנה, קרוב ובפנים פנימיותו של הלב, בדיוק במקום בו ישבת ובאמת עדיין יושבת. אלא שעכשיו הם לא יכולים לחבק אותך, לא יכולים לשאול מה שלומך, לא יכולים לשאול אותך מה אפשר לעשות בשבילך, ובעיקר, חסרות העיניים שלך קרובות, נבונות, שמאשרות שאת כאן. דורון, חיית חיים מלאים. לא תמיד מלאים במה שרצית. היה שם הרבה סבל, והסבל שלך לא היה בשלך. לא אנחנו מחליטים במה חיינו יהיו מלאים. זאת זרימת החיים המתקיימת בכל, היא גדולה מאיתנו, היא לא הגיונית, היא זורמת דרכנו והיא לא לבחירתנו. גם הצעד שעשית הוא חלק מאותה זרימה, כמו גם הגעגועים, הכמיהה והרצון להחזיר את הגלגל אחורה. דורון את עדיין קיימת ונוכחת איתנו מאוד, מעירה בנו חמלה שנרדמה, בלתי מאומנת. מעירה בנו אהבה גדולה, עילגת מעט, מהססת לעיתים, נבוכה. את מעודדת אותנו להתבונן פנימה אל הקשה לנו ביותר, עוזרת לנו להתקרב
נר נשמה הודלק על ידי ריקי ויעל גת בתאריך  21/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  מרגישות מחבקות ואוהבות
נר נשמה הודלק על ידי אורה גיל בתאריך  אורה גיל
 נר נשמה הודלק על ידי אורה גיל בתאריך 19/02/2007 "העצב אין לו סוף".... לזכרה של דורון בחרתי משיריו של רון אדלר ז"ל "עד היום קטפתי פרח,ממחר אקטוף ענן". "היי שלום,ילדה היי שלום. באשר את נמצאת באשר את כואבת כוכבך מאיר. והוא לא יפול. דעי,ילדה אי שם,בין השנאות, בין האורות בין הבתים בין האהבות ובין הרחובות תמיד יהיה מי שיראה אותך. תמיד יהיה מי שידע ואל תאמרי לא. כוכב אחד מאיר יותר כוכב אחד מאיר פחות אך אי שם בין המים והגלים ישנו האור ישנו מי שרואה ישנו מי שמבין מי שאוהב שמור עליה שמור עליה יותר מכל." דפני ירון ועמרי כואבת איתכם ומחבקת. - נר נשמה הודלק על ידי אורה גיל בתאריך 19/02/2007 "העצב אין לו סוף".... לזכרה של דורון בחרתי משיריו של רון אדלר ז"ל "עד היום קטפתי פרח,ממחר אקטוף ענן". "היי שלום,ילדה היי שלום. באשר את נמצאת באשר את כואבת כוכבך מאיר. והוא לא יפול. דעי,ילדה אי שם,בין השנאות, בין האורות בין הבתים בין האהבות ובין הרחובות תמיד יהיה מי שיראה אותך. תמיד יהיה מי שידע ואל תאמרי לא. כוכב אחד מאיר יותר כוכב אחד מאיר פחות אך אי שם בין המים והגלים ישנ
נר נשמה הודלק על ידי נעמה כרמי בתאריך  19/02/2007
 לדפני, ירון ועמרי וכל בני המשפחה על האובדן, על הבזבוז הנורא, על החור שנפער שלא יוכל להתמלא, על השבר שנשבר שאיש לא יצליח לאחות, על כל מה שיכול היה להיות ולעולם כבר לא יהיה - אתכם בכאבכם שאין לו קץ.
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  19/02/2007
  אזכרה כול כך כואבת דפני ירון ועומרי היקרים: אין מילים בפי לתאר את הכאב הניבט מעינכם, כאב ומילים שברחשי לב אנו פוחדים להריץ, והנה אתם אומרים ונותנים לנו חלון הצצה לסיוט שכול הורה פוחד ממנו, האובדן!!! איך ממשיכים , מה מרגישים, וכמה כמה זה כואב, אנחנו איתכם מלווים מזילים דימעה, ופוחדים בלילה מיום החדש שעוד לא בא. מי יתן ותמיד תהיו אחד לשני לנחמה ליחד ואהבה.. שביתכם יהיה מלא בדורון ושתמשיכו בחייכם איתה בלב ובלעדיה ביום יום. תהיו חזקים תהיו לעומרי ואחד לשני. איתכם בלא כואב ובאהבה גילה
נר נשמה הודלק על ידי ניר שהם בתאריך  19/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  למשפחת אסף אחרי ביקור עם אמא בבית שלכם הרגשתי צורך להיכנס הנה.. כמו שבטח שמעתם אינספור פעמים- אין דרך לתאר את האובדן, ובכל זאת, אני בטוח שתמצאו מקור לאופטימיות בחייכם, יהיה אשר יהיה.. "אני בתוך הצינורות. כבר כמה ימים. כבר כמה שבועות. כמה שנים טובות. אולי איבדתי כל תחושה, חושב שאני עף אבל בעצם על הריצפה. אז שותה את הגשם המלוח. מסומם מהים, שיכור מהרוח. אני בתוך הצינורות." "בתוך הצינורות", אלג'יר.
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  18/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  דברים ביום השלושים יומן מחסור - שיבעה יום ראשון: זה דומה לרימון שהוציאו ממנו את הנצרה והמרעום עוד לא פועל. האם נעשיתי כל כך כהה לסבל? האם הרוע והאכזריות והעושק והגזל והכיבוש שהרחיקו אותי ממסך הטלוויזיה ומחתימה על עיתונים הרחיקו אותי גם מהסבל של עצמי? יום שני: זה קורע את הבטן. את הרחם. מלאך שלי, את הלכת ממני, אבל לא היום. את כבר התחלת ללכת קודם, במיתות קטנות ומצטברות. דווקא כשחווית אושר, הבנת כמה העולם קשה לך. תמיד כיבדתי את הבחירות שלך והלכתי אתן עד הסוף. כשרצית להחליף בית ספר, כשלא רצית לנסוע לפולין, כשלא רצית ולבסוף כשכן רצית, להתגייס לצבא, למסלול קרבי, ועוד עשרות בחירות קטנות. אך הבחירה האחרונה קשה מדי. אני עדיין מכבדת את לכתך אבל רוצה אותך כל כך. מוכנה להסתפק במועט. רק תגידי אם אפשר לשלוח לך סנדוויץ'? יום שלישי: לקח זמן להבין את בואך. את שתי היונים המביטות בי מעיניך. את הראש המורם, הסקרן, עם פלומת השיער הרכה. את המתיקות הזאת והתבונה. שמונה חודשים אחרי שנולדת התחלת ללכת ואחרי תשעה עברת לריצה. אבל כמעט תמיד העדפת להישאר בבית. ייקח זמן להתרגל ללכתך. מבחינתי את רק סגרת שבת, ובכל מק
נר נשמה הודלק על ידי Inez בתאריך  17/02/2007
קרבה: friend
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  Doron.....for what is it to die but to stand naked in the wind and to melt in the sun? and what is it to cease breathing but to free the breath from its restless tides,that it may rise and expand and seek G-d unencembered? Only when you drink from the river of silence shall you indeed sing,and when you have reached the mountain top,then you shall begin to climb.And when the earth shall claim your limbs,then shall you truly dance....May your soul dance with the angles! My deepest symphathy to your loving family....
נר נשמה הודלק על ידי יעל אייזנר בתאריך  17/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  מדליקה נר לדפני וירון אתם בליבי, קשה לתפוס את גודל האבידה. רק בחודשים האחרונים זכיתי להכיר מעט את דורון סביב חג המשק, ואני מודה על הזכות הזו- קצת להכיר ובעיקר להנות ממהומור והחינניות האינסופיים. בכל יום בחוזרי מעבודתי בתל אביב על יד הגשר בקריה אני עושה אזכרה קטנה לדורון בליבי. זוכרת בחיוך אמירות שנונות בחג המשק ובוכה בוכה על אובדן ענק שכזה מחבקת אתכם יעל
נר נשמה הודלק על ידי שרון בתאריך  13/02/2007
 נר לדורוני מקווה שאת בסדר, ששקט לך, ושלא כואב היית יפה וחכמה, וכך אזכור אותך
נר נשמה הודלק על ידי נועה בתאריך  2/02/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי ימי ונדב בתאריך  11/02/2007
קרבה: חברים
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  מדליקים נר זוכרים, כואבים,אוהבים,מחבקים
נר נשמה הודלק על ידי אורי קם בתאריך  10/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 נר נשמה הודלק על ידי אורי קם , מעגן מיכאל בתאריך 10/02/2007 אני עדיין לא מאמינה שדורון איננה... שלא נראה אותה יותר, זקופת קומה, יפה ושברירית, מהלכת בשבילי הקיבוץ. דורון הייתה חלק מהחיים שלי, חלק מהילדות שלי. גדלנו יחד, דלת ליד דלת. יש לי כל כך הרבה זיכרונות ,תמונות ומכתבים מדורון שפשוט קשה לתפוס את גודל האובדן... ודפני, שהיית קצת כמו אמא בשבילי, בייחוד בתקופות הקשות (את יודעת), רוצה להגיד לך שאני איתך בליבי. אוהבת, אורי.
נר נשמה הודלק על ידי נטע ולארי בתאריך  10/02/2007
קרבה: חברים
  לדפני ירון ועמרי יקרים, הכאב גדול מהיכולת לתארו במילים.הכאב על חוסר האונים, על הצער, על האובדן, על הגעגוע, על הבלתי הפיך, על האהבה ועל עצמנו...שנותרים כך. מחבקים ומאחלים שלא תדעו צער ושיהיו לכם גם שעות של טוב, ימים של פיוס, שבועות של רוגע, חודשים של נחמה ושנים של שלום. מעומק הלב נטע ולארי
נר נשמה הודלק על ידי דן לנצט בתאריך  09/02/2007
  דורון "הכי יפה בעולם יודעת טוב מכולם ושיער ארוך מתנופף בתמונה קפואה ומקסימה".
נר נשמה הודלק על ידי עמנואל אהרון בתאריך  08/02/2007
קרבה: מחנך
מקום מגורים: כרכור
  מה עושים כשהכאב גדול מהלב? בוכים אחר כך מאחסנים אותו ולפתע נזכרים ושוב בוכים, נרגעים ושואלים למה? אוהב לנצח עמנואל
נר נשמה הודלק על ידי פנינה דנא בתאריך  07/02/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  כואבת את אובדנכם לירון ודפני הבשורה על מותה של דורון עדיין מכסה את פני היקום בדממה. קשה להאמין. המילים נעתקות. מנסה להבין ולעכל את גודל הגזרה. לא צליחה. כואבת את אובדנכם, את הפרידה הפתאומית מבתכם האהובה והיקרה. חיוכה של דורון נחרט בזיכרוני(ראיתי אותה ביום שבת רכובה על אופניה- יום לפני האסון). חיוכה הונצח אצלי באותו הרגע כשחלפה על פני. לא לא ידעתי כי זה חיוכה שנשלח לעברי הוא אחרון לכיווני ואחריו תבוא הבשורה המרה. חיוכך זה נעלם איתך דורון לעולמים. אזכור את חיוכך זה האחרון. דפני וירון, כואבת איתכם ושולחת לכם תנחומים.
נר נשמה הודלק על ידי רקפת זהר בתאריך  07/02/2007
  את מלווה את מחשבותי. אולי אחרי מותך אוכל להכירך יותר.
נר נשמה הודלק על ידי נועה ויובל קם בתאריך  06/02/2007
קרבה: חברים ואוהבים
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 ר נשמה הודלק על ידי נועה ויובל קם , חברים ואוהבים , בתאריך 06/02/2007 מי ימצא נחמה? חברים יקרים ואהובים!אמנם חלף לו הזמן, אולם אין בו בכדי להסיר את דמותה של דורון האהובה מנגד עיננו...
נר נשמה הודלק על ידי דבורי בתאריך  06/02/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אוהבת וכואבת דפני ירון ועומרי היקרים ליבי נשבר! קשה לי מאד לנחם כי אני עדין לא מצאתי ניחומים לנפשי. דורוני היתה ילדה מיוחדת בשבילי מעין הבת שלא היתה לי. אהבתי אותה הערכתי אותה חשתי את כאביה נדהמתי מרגישותה האין סופית לכל העולם הלא נחמד הזה. ועדין קיוותי שכל תכונות השפע שלה יתנו לה את הכוח לשרוד ואפילו אולי למצוא איזה יופי ושלווה בעולם זה שהיה כל כך קשה לה ואין ספק שהוא קשה! ליבי כואב ביטני מתהפכת והיא איתי כל לילה בחלום מודה קשה לי להרפות. מקוה ומתפללת שנפשה מצא מרגוע. מתגעגעת ומלאת אהבה. דבורי אלקלעי
נר נשמה הודלק על ידי תמר לוי בתאריך  05/02/2007
קרבה: מלווה ומורה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  "חלום ושברו" לדפני,ירון ועמרי היקרים- אין מילים בפי-כמה אהבתי ואוהבת את דורוני, אותה ליוויתי מתינוקות באותו בית ילדים ועד שזכיתי ללמדה. לא אשכח לעולם את דמותך היפה את נאומך הבוטח לערוץ הטלווזיה שהגיע לכיתה שלנו בכיתה ז' על אהבתך לביתך-מעגן מיכאל, על הוריך השורשיים, בני המקום, על הסבים הגרים כולם כאן, המשכת בלהט וסכמת:(כמו בשיר "כאןנולדתי..") "אני אבנה את ביתי רק כאן מכל העולם, במקום הנפלא והמושלם בין כרמל וים" היה חלום, היה אידיאל מושלם ועם הגיל הגיעו הסדקים, ההתפקחות וההתפכחות, אך לא ההשלמה שאין שלמות וכנראה לא יכולת לוותר על פחות ... עצוב.. ועצוב.....תמר
נר נשמה הודלק על ידי פול ומיכל בתאריך  05/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
 דורוני בתחילה נבלעת בשקט לחדר של עידו ושמענו רק את קולך הבא והולך. במשך הזמן הופיעו פניך היפות בסלון ומאוחר יותר כבר ישבת איתנו ונהננו משיחתך הקולחת ומחדות לשונך-ילדה יפה ומאוהבת, מנקרת פירורי אוכל ומכינה עוגיות ועוגות מעולות. ליווינו אתכם באהבה ושמחנו באושרכם. כל כך כואבת היא הבחירה שלך שהותירה אותנו המומים וחסרי אונים ומשתאים מעוצמת המעשה
נר נשמה הודלק על ידי גדי ביאליק בתאריך  05/02/2007
קרבה: חבר
מקום מגורים: חיפה
  אוהבים אתכם ירון, דפני ועמרי, שני ואני כלכך אוהבים אתכם וכואבים את כאבכם. תמיד נזכור את דורון כילדה יפה, חכמה, תמיד התעניינה, ענתה בחינניות לטלפון וכשנפגשנו. תמיד תמיד נזכור אותה לחיוב. ואתם, אנשים נהדרים, דוגמא ומופת לכולנו, ארץ ישראל היפה. מחבקים אתכם חזק חזק, גדי.
נר נשמה הודלק על ידי אמא בתאריך  04/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  ומה עוד תוכל לומר על ילדה שתופי נשמתה היכו צלולים ורמים. שענניה חלפו קרועים וריקים, חללים חללים. שאהבה את "אלג'יר" בהמשכיות והתמדה, דיממה אותם לוריד, כמו את אנג'לינה המלכה לא רק בגלל שהיא יפה. ילדה כלנית. קטיפה ענוגה ושבירה. איי היונים בעינייך לא יאירו יותר. את רוסקת, את חוסלת, את אינך. את ריטשת את עצמך לדעת. השחרור שלך זה הכלא שלי. השלווה שלך זה העינוי שלי. עכשיו את תהום מקלפת אותי אליך בשקט. את כבר לא איתנו באותה השמש. השברים שלך בפלנטה אחרת. שדים באים בלי הזמנה. מביאים לי חתיכות מדורון הקטנה.
נר נשמה הודלק על ידי חוסאם מאדי בתאריך  04/02/2007
קרבה: חבר
מקום מגורים: חיפה
  תמשיך להיות חזק ירון החזק..צר לי וכואב לי מאוד לקבל ידיעה כזאת, אין לי מילים כדי להביע את צערי. אבל אתה תמשיך להיות חזק, איך שהכרתי אותך מהיום הראשון בהתמחות ביחד בכירורגיה. חוסאם..
נר נשמה הודלק על ידי צפרא קיפניס בתאריך  04/02/2007
קרבה: חברה
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  דפנה וירון יקרים, עצובה עצובה עצובה, מחבקת אותכם ואוהבת אותכם מאד מאד.
נר נשמה הודלק על ידי אבא בתאריך  03/02/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי יריב ומליסה בתאריך  02/02/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  המומים וכואבים דפני וירון המומים וכואבים,משתתפים בצערכם על מותה של דורון ילדה יפה ומוכשרת, מקוים שלא תדעו עוד צער.
נר נשמה הודלק על ידי טל ואיציק חזן בתאריך  28/01/200
קרבה: חברים
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  נערה שקטה ויפה
נר נשמה הודלק על ידי אורית בתאריך  24/01/2007
  כואבת איתכם דורון שלכם כרגע עם אחי דורון סייר, שם למעלה(לפי מיטב הבנתי מאותה סיבה). אלוהים לוקח את הטובים אין דרך לנחם כאב כה גדול. תנחמו משמים
נר נשמה הודלק על ידי ענת בתאריך  23/01/2007
מקום מגורים: בינימינה
  אהובה שלנו שקט לך עכשיו וטוב, אני יודעת. הכאב פסק ושלווה נעימה וטובה עוטפת אותך וכך את איתנו כל הזמן...יפה וטובה ואוהבת וזה מה שהשארת לנו מלאך טהור אהבה
נר נשמה הודלק על ידי רותם בתאריך  22/01/2007
  תנוחי עכשיו מתוקה אהובה שלנו
נר נשמה הודלק על ידי טל בתאריך  19/01/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  מדליקה נר עבורך ולא מאמינה... משתתפת בצער המשפחה
נר נשמה הודלק על ידי דורית ה. בתאריך  16/01/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אוהבת ומחבקת שלכם
נר נשמה הודלק על ידי גילה רז בתאריך  16/01/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  לדורון דורוני... איך כותבים על ילדה שעד אתמול עוד הייתה והיום היא כבר חלק מהעבר, מזיכרונות ואף פעם לא תהייה חלק מהעתיד... איך צוררים הכול למספר משפטים מבלי להשמיט את עיקר הדברים, ילדה חמודה סמוקת לחיים, שיער קצר ושימלה ארוכה בחורף ואני בנסיעותי משוטטת ולבקשת אימה לדורון שימלה קונה. נסיעות משותפות בילדותך, הצגות ביקורים אחר הצהרים, יחד בבית הילדים הרבה שימחה וצחוקים, פעוטון אחד, גנון, גן- כל הדרך יחדיו ואז עברת לבית ספר אחר כמעט לא רואים רק פה ושם בשבילים ואני מעכבת ומתעקשת להחליף איתך מילה ולזכור שפעם היית קצת קרובה שבאלבום ישנם תמונות, זיכרונות ואת כבר נערה חיוך ביישני מילים בודדות תשובות קצרות. חג מחזור הגיע אותה הכיתה, צחוק רעש המולה ואת מוכשרת כוכבת רוקדת על במה וניראה שהכול בסדר ואת במרכז הבמה מוקפת חברים, פורחת בחיוכים... עברת חדר יש חבר חדש ומדים... ושוב אני פוגשת ושואלת "מה הענינים?" וברוך עדין חצי חיוך את משיבה "הכול בסדר" אז מה קרה דורוני מה השתבש למה בחרת להישאר רק בזיכרון למה לא קצת יותר? אוהבת גילה
נר נשמה הודלק על ידי שחר בתאריך  16/01/2007
 
נר נשמה הודלק על ידי דנה בתאריך  15/01/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אני מצטערת..
נר נשמה הודלק על ידי גלילה גובר בתאריך  15/01/2007
מקום מגורים: מעגן מיכאל
  אין מילים לדפנה, ירון וכל המשפחה, אין מילים בשפה שיכולים לבטא את הכאב על האובדן והיגון הנורא על אובדנה של דורון שהלכה אל שלה. משתתפת בצערכם, גלילה




חיים מקולפים
כתבה - דפני אסף
לחן ליאור סקר
שירה - מזי כהן

 
בניית אתרים