חדש

קורות חייה

הוריה של אימי, באו לארגנטינה מליטא, לפני מלחמת העולם הראשונה. סבתא הייתה בהריון עם שתי בנות קטנות וב- 1915 נולדה אמא בבואנוס-איירס, בת רביעית למשפחה בת 6 בנות!
הייתה זו משפחה דלת אמצעים, שבראשה עמד האב כדמות מרכזית ותומכת. הם היו חילוניים, עם קשר דל לדת, אבל חיים בתוך קהילה היהודית בעיר.
אמא למדה בביה"ס עממי בעיר ואחרי כן נרתמה לעזרה בפרנסת המשפחה. היא למדה לתפור ומאז היה מקצוע זה, לפרנסתה ולאהבתה. במקומות עבודה רבים עבדה והתנסתה בתפירה בכל סוגי החומרים. במשך השנים המשיכה ללמוד ולהשתלם במקצוע, ככל שניתן היה. פיסת בד, הייתה עבורה עולם ומלואו שאפשר ליצור ממנו הכל ואת בגדי הסובבים אותה נהגה לבחון בעין מקצועית וקפדנית.
בגיל 17-18, עזבה את בית הוריה ובגיל 24 נישאה לאבי, גם הוא יליד ארגנטינה ובן למשפחה ליטאית. אחרי שנולדנו אנו, בלנקה ומרתה, הייתה אמא לעקרת בית.
בנוסף לביתה היא גם טיפלה, בישלה, תפרה ודאגה לכל המשפחה הגדולה.
אמא התאלמנה בגיל 42, ועול הפרנסה הוטל עליה. אז החלה לעבוד כתופרת סלונית, מקצוע שפירנס אותה בכבוד, עד עלייתה ארצה.
בעקבות עליית בנותיה, הגיעה אמא לארץ ולקיבוץ ב- 1973 והיא בת 56. בשנותיה כאן עמנו, הייתה חלק בלתי נפרד ממשפחתנו. עזרה לנו מאד בגידול הילדים, להנאת כולם, הייתה חברמנית אמיתית וטיילה אתנו בכל רחבי הארץ וכמובן השתלבה בענף המתפרה, בו עבדה עד שתשו כוחותיה.
לפני כשנתיים, הדרדר מצבה הבריאותי והיא עברה לבית הסעודי שלנו. התקופה האחרונה של חייה, הייתה קשה מאד עבורה ועבורנו.
לשמחתי, זוכרים אותה חברים, כפי שהייתה לפני שחלתה. אשה מעורבת בחברה, מתעניינת בזולת ומוכנה תמיד לעזור, בעיקר בתחום אותו כל-כך אהבה - התפירה.

יהי זכרה ברוך.

קשרי משפחה

אמה של בלנקה צ'יזיק

 
 
בניית אתרים