חדש

קורות חייו

אבא נולד בשנת 1898, בפולין, בעיר בנצ'ין. היה בן למשפחת רבנים. היו לו 2 אחיות.
כשהגיע לגיל 17, היה מועד גיוסו לצבא הפולני, והוא עבר לגרמניה.
בשואה נספתה כל משפחתו. אין לנו פרטים על המשפחה.
בגרמניה אבא למד נגרות והתחיל בתור שוליה. בעבודת הנגרות התמיד כל ימיו.
גר בדיסלדורף, ושם הכיר את אימי שושנה. נולדנו 3 ילדים: דבורה, יוסף ועליזה.
אבא עבד קשה לפרנסת המשפחה המורחבת והתמחה בעבודת רצפות עץ פרקט.

בשנת 1933, חבריו בעבודה, אשר היו מאנשי החולצות החומות, הפלוגות של היטלר, הציעו לו ביוזמתם לקחת את המשפחה לפלשתינה א"י, כי הולך להיות קשה ליהודים בגרמניה, ובאם לא נעזוב הם יהיו לנו ל"מגן".
אבא לא התלבט הרבה, ארז חפצים שכללו מזוודה אחת גדולה עם חישוקי עץ וכמה חבילות קטנות, העמיס הכל על כתפיו הרחבות וכל המשפחה נסעה ברכבת לטריאסט. משם עלינו על אוניה ועגנו ביפו. קיבלונו ספנים ערביים, אשר לקחו אותנו בסירות משוטים לחוף. משם עברנו לקצה רחוב העלייה בתל אביב, לבית עולים, אשר דמה יותר לאורווה ענקית.
לאחר כחודשיים, עברנו לפתח תקווה, ושם אבא עבד בפרדסים. כעבור שנתיים עברנו לשכונת מונטיפיורי. באותה תקופה חלתה אימי ונפטרה - 21.5.1935 .
אבא נשאר עם 3 ילדים קטנים, בארץ חדשה בלי ידיעת השפה, והיה הכל עבורנו: מפרנס, מבשל, מתקן את הבגדים והנעליים, מכבס ומסדר. הוא עבד ב- 3 משרות, הייתה לו תבונת כפיים בלתי רגילה.

בתחילת מאורעות 1936, אבא גויס לנוטרות, ועברנו לכפר תבור. שם יצא עם הטנדר המפורסם, לשמירת השדות בלילות. אנו הילדים היינו מודאגים בהישמע היריות בשדות, אך עם התרגלנו ל"ניגון הזה" בלילות. למדנו בביה"ס בכפר תבור וכעבור שנתיים חזרנו לתל אביב. גרנו בדרום תל אביב. אבא עבד בנמל יפו, בנגרייה לייצוא רהיטים.

ב- 1941, נישא שנית, ועברנו למושב נטעים, שם חילק זמנו, בין המשק אשר כלל: פרות, לול מטילות, פרדס 10 דונם וגם ירקות, לבין הנגרות.
בערוב ימיו עבר לראשון לציון, עד 1980, אז הגעגועים לעירו שבגרמניה הביאו אותו לשם, שהה שם שנתיים וחזר ארצה כשחלה. את השבוע האחרון שלו בחייו, חי בתוכנו במעגן מיכאל.
נפטר כעבור שבועיים מיום חזרתו ארצה, והוא נקבר בביתנו.

תהי מנוחתו עדן. היה איש עבודה ועמל כל חייו.

 

יהי זכרו ברוך.



קשרי משפחה

בנו מם עמית

 
 
בניית אתרים