דברים שכתבה נעה לפני מותה
אני רוצה לחבק את כל הקיבוץ הזה.
אני רוצה להתחבק עם האנשים שפתחו לנו את הלב ואת העיניים ומזה 20 שנה נותנים לנו את ההרגשה שזה הבית שלנו.
אני רוצה לחבק את האנשים שחיבקו אותנו באופן וירטואלי בתוקף תפקידיהם וחשבו איך לעזור עוד לפני שידענו לבקש.
אני רוצה לחבק חיבוק פיזי חם ואוהב את עשרות האנשים שחיבקו אותי והטעינו אותי באהבה. חיבוק חם והדדי, לכל חברינו שאינם בקיבוץ ואיתם למדנו שיעור על נאמנות, שיעור שיישאר איתנו לעד.
גיליתי שהאהבה היא הכח שמזין את העולם, הכח שמזין אותי.
ובימים שהגוף לא יכול היה לשאת והכדוריות הלבנות והאדומות היו בשפל ששום מעבדה לא הכירה בו- בגופי, רוחי ונשמתי, המשכתי לחיות, להרגיש אושר, לצמוח. והכל- בזכות כדוריות האהבה שקיבלתי, שנתתי, שקיבלתי, ששלחתי.
אני מאמינה שלכל אחד יש כאלה. חפשו אותם ותחיו.
דעו לכם שמול הבדיקות הכי קשות וכואבות הייתי מטעינה את הגוף בזיכרון אחד החיבוקים החמים ולוחשת: אני אהובה, מחובקת, ומחוזקת.
מול העוצמה הזאת שום כאב לא יכול לי.
אני מתרחקת היום בשלווה. בידיעה שהאהבה שאיתי נשארת ביקום, שגם אתם וגם אני חלק ממנו.
תשתדלו לאהוב, באמת, בטוב.
--------------------------------------------------------------------------------
גחליליות / לחן ומילים אסתר שמיר
אני חוזרת אל היער ללקט גחליליות
אורות קטנים השארתי בעוזבי
מלים כבדות מצער, שלא יכלו לעוף
שירים שלא אספתי בלכתי
אני חוזרת לעבר ללקט גחליליות
לבנות מהן סולם של כוכבים
שבילים שלא הלכתי כי לא יכלו להיות
אולי עוד מחכים שם בשבילי
אם תבוא ליבי לשם
תבוא אל העבר בלי לעצור
נאסוף את כל הטוב
נאסוף את כל התם
נאסוף גחליליות ונחזור
ילדה שם מחכה לי, היא מתאהבת בלי לראות
גחליליות דולקות סביבה באור בוהק
בואי שוב אלי, אשמור עלייך מצרות
בואי וביחד נתחזק
אני חוזרת לעבר, לא פוחדת מהזמן
יודעת להבחין בין טוב ורע
נאסוף את כל הטוב,
את כל האור, את כל התם
נביא אותם לכאן בחזרה
אם תבוא ליבי לשם
תבוא אל העבר בלי לעצור
נאסוף את כל הטוב
נאסוף את כל התם
נאסוף גחליליות ונחזור.