חדש

קורות חייו

"יונתן בירן נולד בחיפה בן יחיד להוריו מרים ושמואל ברנשטיין, שהיו חברים בגדוד העבודה. אביו של ג'וני, היה מנהל המפעל בסדום, ונרצח שם ע"י הערבים ב- 1939, ויונתן אז בן 12. לימים עבר עם הוריו לתל-אביב.
השפעה גדולה הייתה לסבו חיים, על יונתן. והוא שקירבו למורשת היהדות.
רבים מאתנו זוכרים את סיפוריו על חג הסוכות, איך היה יושב בין המתפללים בבית הכנסת, והטליתות היו נדמים עליו, ככנפיים של עופות לבנים גדולים.
יונתן למד בגימנסיה הרצליה, שם הצטרף לגוש הצופים הקשישים, תנועת נוער ערה ותוססת, בה התגבשו יחסים חבריים ולתוכה נכנסה תחושת האחריות לצאת למשימות.
יונתן היה בעל יכולת למידה גבוהה, לא רק שזכר את תלמודו, הוא גם הבין אותו והשכיל להשתמש בו. התקופה הסוערת חייבה את ההכשרות להתגייס לפלמ"ח, היה בין המובילים. הוא וחבריו השתתפו בהתיישבות של אחת עשרה הנקודות שעלו לנגב.
אחת מהן הייתה קלטה, שלימים עברה למקום הקבע שלה ונקראה חצרים, שם עברה עליו מלחמת השחרור. כאשר הגיעו ימי הוויכוח הקשים ופילוגו של הקיבוץ המאוחד, עברו כמה חברים למעגן - מיכאל, ויונתן ביניהם. פה בנה את משפחתו עם אפרת, גידלו 3 בנות, ונכדים. חי ופעל בקיבוץ 40 שנה, חיים מלאים.

בשנת 1955, היה ג'וני בין מקימי מרכז ההדרכה הראשון, לתנועות הנוער העובד, הצופים, מחנות העולים, וחטיבת בני הקיבוצים.
ג'וני, עסק בהדרכה ובלימוד נוער מנעוריו עד סוף ימיו. היה בין יוזמי ומקימי ביה"ס האזורי חוף הכרמל. הוא הניח את היסודות האידיאיים, של ביה"ס שאמורים היו לייחד את ביה"ס הזה, מבתי- הספר האחרים.
תורתו החינוכית של ג'וני, תורת חיים הנשאבת ממציאות החיים, ויונקת מתוך היצירה החיה של ההוויה הארץ-ישראלית, והקיבוצית. עיקר חשוב במשנתו, היה טיפוח הזיקה לרציפות היצירה היהודית, בתרבות שיוצרת גשר אל עולם גדול, יהודי ואוניברסלי שעניינו מעוגן בגשר החי אל מקורות ישראל, אל עושרה הלשוני, וליחס העמוק למקורות העם ולייחוד גורלו.
ובעיקר, עמד על שוויון ערך לימוד המקצועות השונים והרצון לפתח את מכלול כישוריו ונטיותיו של התלמיד, מתוך היענות לצרכיו המיוחדים.
הופעתו המיוחדת של ג'וני, בלוריתו מלאת החן, וקמטי פניו העידו על מסע חייו.

ימים לפני מותו אמר: "הוראה זה קשר של מבנה אישיותי, מי שיש לו עניין בלימודים, בחומר ובטקסטים, מרכז עניינו במחקר. יש מישהו שיש לו צורך לתת חסות לאנשים יותר צעירים, ויש בו משהו יותר אבהי, זה משהו אחר. אבל מי שמחבר את שני הצדדים הללו יחד, "עוסק בהוראה ובחינוך".
בשנת 1986, גויס לנהל את "אפעל", מרכז לימודי של התק"ם. לקראת סיום תפקידו, נתגלתה המחלה הממארת, שגברה עליו.
לאחר שנתיים של מאבק אמיץ וכואב, הוא מת בתוך המשפחה עטוף חום ואהבה.

 

יהי זכרו ברוך.

קרבת משפחה 

אשתו------ אפרת בירן

נכדו -------גדעון רז