לאתר לזכרה של נעה לחץ כאן
נעה, אהובה !
תמיד אמרת לי, לפני כל אירוע או מפגש חברתי :
" הכי חשוב שיהיה תוכן " !
אנחנו כאן, כדי להיפרד ממך, כל אוהבייך – עם תוכן. הרבה תוכן, תוכן עמוק ועשיר, תוכן שאת יצרת ובנית. תוכן ומשמעות שהענקת, באהבה גדולה, לי, לילדים, לכולנו.
לפני 4 שנים, כשנתגלתה בגופך המחלה הארורה, כשהבנת את גודל המסע והמשא, אמרת לי שאת לא רוצה להילחם בסרטן, את רוצה להתיידד איתו, לחיות איתו בשלום. במלחמות אמרת, אין מנצחים. אמירה שהיא כל כך אופיינית לדרכך - וכל כך צדקת.
אף על פי כן, לא הפסקת לרגע להילחם, באומץ, בחוכמה, בשקט ובשלווה. עם חיוך ועם אופטימיות ללא גבולות .
ואני, חזרתי כמו מנטרה על מילות השיר : "אחבק אותך ויחד ננצח במשחק". חיבקתי חזק, ככל שיכולתי. זה לא היה משחק. ולא ניצחנו .
ב- 21 שנותינו המשותפות, לא תמיד היה לך קל עם ה"ג'ינג'י" שבי, אבל תמיד תמיד ידעת לנווט אותי ואת אהבתנו לכיוון הנכון, לחברות פתוחה, כנה ואמיתית שהתחזקה והתעצמה עוד יותר מאז שחלית .
ובדרכך, בחוכמה, תבונה ורגישות ועם היצירתיות שלך, הובלת את חיינו, את הזוגיות שלנו, את גידול הילדים ובניית המשפחה אל החיים היפים והמלאים שהיו לנו ביחד.
הקסם שבך קרן והקרין בכל מקום אליו הגעת וכל מי שהכיר אותך רצה להיות קרוב אלייך ולספוג ממך עוד ועוד. כל מי שדיבר איתך יצא בתחושה שזכה בחוויה מעשירה, שהמילים שלך נגעו בו בעומק הנפש פנימה, הכי עמוק שאפשר.
נעה, לפני כשבוע, כשהבנת את מצבך, קיבלת החלטה אמיצה לא להמשיך בטיפולים, שהסיכוי שלהם להציל את חייך היו פחות מקלושים. וכפי שאמרת, "יש מצב שבו הגוף כבר לא יכול יותר ונשארת רק הרוח". ומרגע שקיבלת את ההחלטה, היית שלמה איתה, היית שלווה ורגועה, מודעת ויודעת וללא פחד. נפרדת מאיתנו במילים, אותן מילים שנוגעות בנימי הנפש ועזרת לנו להשלים, לקבל ולהיות איתך בשלוותך.
הרוח שלך נשארת איתנו לעד ונמשיך לחיות אותה כל הזמן .
כולנו בוכים דמעות של כאב.
נעה את אל תבכי, אמרת פעם שאת רוצה להשאיר שריטה קטנה בעולם. את משאירה בלכתך שריטה בליבותיהם הגדושים באהבה אלייך, של המון אנשים.
וכל מה שהיה בינינו, כל שיודעים רק שנינו - שלנו לעולם.
כל מה שהיית לי, כל מה שהיינו, כל מה שיצרנו - יישמר לעולם.
אני תמיד אוהב אותך וחזק אחבק, תמיד אהיה איתך ואת תמיד איתי .
סלע, אדוה ואני נשמור אותך בליבנו לנצח נצחים.
עודד.
--------------------------------------------------------------------------------
"כל מה שיש בי בא מכם"
ב- 1 בנובמבר 2003 אמרה נעה שלנו דברי הספד על קברה של חברתה הטובה, רויטל, בת כנרת, בתם של נגה וטיקי טמיר.
כעבור שבועות אחדים נתבשרנו ע"י עודד, נעה וענת "באנו להודיעכם: נעה חלתה בסרטן".
חסרי אונים, הבטחנו להיות אופטימים וחזקים, מבלי לדעת איך עושים זאת.
מלחמתה האישית של נעה במחלה האלימה נמשכה כמעט 4 שנים!
הבאת ילדים לעולם הינה הגדולה מכל החוויות האישיות האחרות. קבורת ילדים שלנו על-ידי הוריהם ממש מטרפת את הדעת, זה מצמרר ומפחיד.
רבים חברינו שמשפחותיהם התנסו בדבר האיום הזה, הכל כך לא צודק אבל הנורא מכל כאשר זה פוגע בנו בילדה שלנו בנעה שלנו.
האם באמת לא נראה אותך יותר? זה הרי לא יתכן, בלתי נתפס, בלתי צודק!
כן, זה עצוב, אבל את נשארת איתנו במשפחה ועם חבריך וחברותיך הרבים, מוקפת אהבה וגעגועים.
נעה שלנו סיימה את חייה ללא יסורים, בצלילות הדעת ובמודעות לכל אשר יתרחש בכל רגע קרוב.
אנו גאים על אומץ ליבה, אופיה, שיכלה ואישיותה. במכתבה אלינו בתחילת מחלתה כתבה על המעטפה "לקרוא בבוא העת" ובגוף המכתב "כל מה שיש בי בא מכם".
נעהלה הצנועה שלנו, אנחנו קטנים על ידך...
אדוה, סלע ועודד נשארים איתנו וביחד נתחזק.
לא נשכח אותך עד יומנו האחרון.
יוסקה יהלום.
--------------------------------------------------------------------------------
דברים של עידית - נציגת ביה"ס האזורי חוף הכרמל
נעה,
יקרה שלי,
אני עומדת כאן ולא מאמינה...
את שיותר מכל סימלת עבורי את החיים – אינך עימנו עוד...
אני עומדת כאן כחברה וכנציגת ביה"ס המשותף חוף הכרמל. בי"ס שהיווה חלק גדול מהחיים שלך, ויותר מכך, בי"ס שאת היית ועודך, חלק עצום מחייו.
התרומה שלך, ההשפעה שלך על אופייה וצביונה של חטיבת הביניים (ועל בי"ס כולו) יוצאת דופן בעוצמתה ובחשיבותה.
נעה, את אדם כל כך מיוחד – מעולם לא הכרתי מישהי כמוך.
מישהי שיש בה יצירתיות בצד שיקול דעת, אכפתיות בצד פרגמאטיות,
מישהי ששואלת כל-כך הרבה שאלות מתוך התעניינות עמוקה בנושאים כה מגוונים, ובעיקר בבני האדם שמסביבה.
מישהי שיש לה כל-כך הרבה חברים ואוהבים.
נעה, פעם רצינו לשנות ביחד את העולם, או לפחות את פני ביה"ס. אני זוכרת את ההתלהבות שלנו ואת ההכרזה הבלתי נשכחת שלך: "המטרה שלי היא להשאיר חותם". כמה אומץ וכמה כנות צריך כדי לומר זאת...
וזה לא נשאר באויר, מיד עברת לשלב התכנון והביצוע וסחפת את כולנו איתך. היו לנו חוויות מופלאות בדרך למימוש המהפכה שלנו, והיו גם כשלונות... אך מה שאפיין את העבודה המשותפת איתך היה האתגרים שהצבת בפנינו, והיכולת שלך להגביה את רף המסוגלות שלנו.
נעה, תמיד ידעת להפוך חלומות למילים, ומילים למציאות. ידעת גם להסתכל למציאות בעיניים, בחכמה ובאומץ, ולבחור את דרכך בהתאם.
ליווינו אותך גם במציאות שהייתה רחוקה מאד מחיי ביה"ס. אבל, גם במציאות הקשה של המחלה המשכת להתעניין בנו, ללוות אותנו, לייעץ לנו ולחזק אותנו.
נעה גם כחברה הרגשתי כך – לא חשוב כמה המצב היה קשה, מעולם לא היה לי קשה להיות איתך, ותמיד-תמיד הרגשתי שאני מקבלת ממך מתנה יקרת ערך.
כי כזאת היית - פשוט... נעה. מצאת את האור ואת המשמעות בכל מצב וניצלת כל רגע.
נתת אהבה וקיבלת אהבה מכל מי שהיה איתך.
אני מקווה שהמשפחה שלך חשה את האהבה הגדולה שלנו.
נעה , השארת חותם על כל דבר שנגעת בו, ובליבו של כל אחד מאיתנו.
האהבה והקשר אלייך יהיו בליבנו תמיד.
היי שלום...
--------------------------------------------------------------------------------