חיפוש


יום חמישי, 19 יוני2025
אבגדהוש
01020304050607
08091011121314
15161718192021
22232425262728
29300102030405

קולמן ריימונד 1943-2025

שם משפחה קולמן 
שם פרטי ריימונד 
תאריך לידה 12.3.1943 ה' באדר ב התש"ג 
תאריך פטירה 8.3.2025 ח' באדר התשפ"ה 

 

 

ריימונד נולד בשנת 1943 בליברפול אנגליה, חמש דקות לפני אחיו התאום רודני.
למד בבית הספר Liverpool Institute High School for Boys באותו השנתון עם שניים מחברי להקת החיפושיות: ג'ורג' הריסון ופול מקרתני.
ב-1956 עברה משפחתו לגור בלידס שביורקשר וב-1961 בגיל 18 התקבל למחלקה ללימודי זואולוגיה באוניברסיטת לידס. שם למד 6 שנים, עסק במחקר וקיבל תואר דוקטורט ב-1964.
ב-1967 התמנה כמרצה באוניברסיטה בלונדון.

את צפרירה פגש לראשונה במסיבת פורים של הסטודנטים בבית הלל, כאשר הייתה בביקור בלונדון.
בכל אותה התקופה היה פעיל בתנועת "הבונים דרור" וביקר מספר פעמים בארץ. ב-1971 עבד במחקר באוניברסיטה העברית למשך חודשיים ולאחר מכן ביקר לראשונה בקיבוץ ופגש את משפחתה של צפרירה - רבקה וציון. יחד נסעו לאנגליה, והתחתנו בבית כנסת בלידס ב-1972.

בשנת 1973 עלו ארצה, שבוע לפני פרוץ מלחמת יום כיפור. כל הגברים התגייסו ומייד הכניסו את ריימונד לעבודה בפלסאון, כבר בשבוע הראשון להגעתו לקיבוץ ולארץ.
לאחר חודשיים התחיל לעבוד כחוקר באוניברסיטת תל אביב, וב-1974 החל ללמד בפקולטה לרפואה בטכניון, שם עבד 40 שנה כמרצה להיסטולוגיה ולמעבדנות רפואית. הוא קיבל תואר פרופסור וזכה פעם אחר פעם בתואר מרצה מצטיין. ריימונד לימד רבים מהרופאים שטיפלו בו בעשר השנים האחרונות ברמב"ם. 

בשנים האחרונות לפני פרישתו יזם והוציא לפועל פרויקט שהיה לו חשוב מאוד, בתחום מיקרוסקופים אלקטרוניים, כדי להקל על לימוד ואבחנות היסטולוגיות.
במקביל לעבודתו בטכניון היה עורך ראשי למגזין מדעי בינלאומי, עד שחלה בגיל 72, שנתיים אחרי שצפרירה נפטרה.

למרות מגבלות פיזיות ב-10 השנים האחרונות, תמיד שמר על גישה חיובית ושמחת חיים ממש עד לרגע האחרון. אהב מאוד את החיים בקיבוץ, את הטבע סביב ואת חוף הים.
תודה מיוחדת לריי שטיפל באבא לצד עליזה במשך 10 שנים במסירות רבה.

תודה לצוות המרפאה הנהדר ולכל החברים שעזרו ותמכו באבא ובנו על אף שלא היה חבר קיבוץ.
תודה לצוות מועדון 'צוותא' הנפלא שבמשך שנים היה תמריץ עבורו לצאת מהבית ולהישאר פעיל. גם כאשר נהיה פחות פעיל והעדיף להישאר בבית המשיכו להתעניין בשלומו ולהזמין אותו להרצאות שכה אהב.
תודה שחר שהגעת בהקפצה של רגע ביום שבת והצלת אותנו בכזאת רגישות ואכפתיות.
תודה שלומית שדאגת לכל פרט, כדי שאנו לא נצטרך לדאוג לכלום.

אבא,
אנחנו נפרדים ממך בצער גדול.
אוהבים
עליזה, תרצה ושי







סה"כ 0 נרות נשמה הודלקו
 
בניית אתרים