חיפוש


יום שני, 23 דצמבר2024
אבגדהוש
01020304050607
08091011121314
15161718192021
22232425262728
29303101020304

ברכמן יוסי 1947-2024

שם משפחה ברכמן 
שם פרטי יוסף 
כינוי יוסי 
תאריך לידה  17.07.1947 כ"ט בתמוז התש"ז  
תאריך פטירה 16.10.2024 י"ד בתשרי התשפ"ה 

הספד לאבא – "אבא היה"

אבא היה לי ולנו כמגדלור ומצפן. אדם משכמו מעלה. ראש השבט שמאחד את כל המשפחה סביבו. אני חש בלבול וחשש איך יהיה בלעדיו. הכאב חד ודוקר. כאילו נחתך משהו ממני.
זכיתי לאבא שבשבילנו היה תמיד נוכח. זכיתי בחבר ויועץ, שידע לומר דברים לאשורם. 
זכיתי לכבד, ללוות ולטפל בחודשים האחרונים ולנסות קצת להחזיר על כל מה שקיבלתי.
אבא היה איש משפחה מהדור שלא הצטיין בלהחצין רגשות, אבל הנכדים היו עבורו משהו אחר. הרבה פעמים הרגשנו שהוא צלע שלישית דומיננטית בגידולם לצידנו. תמיד חשב, יזם ותיכנן פעילויות עבורם, ובילוי איתם היה עבורו הסיפוק הגדול ביותר. שעות וימים השקיע בטיול עם זה או בנסיעה עם זאת. הנכדים הרגישו את האהבה וההשקעה וידעו להחזיר לו אהבה והערכה.
אבא גם היה יזם בנשמתו ואיש עשייה שטביעות אצבעותיו ניכרות במקומות רבים בקיבוץ ומחוצה לו. עומדת לזכותו תרומה משמעותית לרווחתם ועושרם של חברי מעגן מיכאל, במעגן התפלה שיזם והקים, בתוכנית חיסכון והורשה, בשתי קדנציות כמרכז משק ועוד. למרות שתי ידיים שמאליות וטכנופוביה מסוימת, אבא תמיד היה סקרן ואוטודידקט. כשהיה צריך ללמוד משהו חדש לא חשש או היסס לשבת וללמוד או ללכת ולחקור עד שהבין. התפלה, דבורים, קריספר בבקר ועוד ועוד. 
אבא אהב את היזמים שפגש וידע מהר מאוד לזהות את הברק בעיניהם וליצור איתם קשרי הערכה וחברות. 
זכורים לי הסיפורים על איך החביא במעיל תפריט של מסעדת דגים בפריז לפני שהתחיל לגדל ולשווק דגי בס, או על פגישה עם מנכ"ל מקורות שאמר לו שיצמחו לו שערות על כף היד לפני שיהיה מתקן התפלה במעגן מיכאל, או החשב הכללי במשרד אוצר שאמר "יוסי די, נשברתי. תקבל כל מה שתרצה".
לאבא היתה לעיתים צורת התבטאות מיוחדת. כמו שכתב המשורר "יש לו דרכים משלו לומר..." גם על כאלה שאהב והעריך הרבה פעמים "ירד" או הקניט, אבל רובם ידעו והרגישו שזאת הייתה דרכו לומר להם בצורה עקיפה את תחושותיו. אבא גם פגע לפעמים באנשים שפחות הסכימו איתו או שפחות העריך. אני מקווה שבמאזן הדברים זה ייסלח.
אבא דאג, תמך, היה כתובת ועזר גם לאלו שהיו אולי מעט יותר חלשים או בעת משבר. תמיד בצניעות ובדיסקרטיות. אני יודע שאבא היה אלוף הבירורים במזכירות, כלומר זה שנקרא הכי הרבה פעמים לבירור על מה שעשה, שבדרך כלל היה זה על עזרה לחבר או חברה מחוץ לתקנון, בלי עיכובים, בירוקרטיה ודחיינות. 
אין ספק שהוא היה נון-קונפורמיסט שעמד על דעתו והיה 'הכי לא' איש מנגנון גם מתוך הנהגת הקיבוץ.
השירות הצבאי בצנחנים עד רמת סמח"ט במילואים היה משמעותי עבורו גם שנים רבות לאחר שסיים את השירות. הרבה אנשים התחברו אליו בצבא ורבים שמרו על קשר עמוק מאז וחלקם לאחרונה עם התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות חידשו קשר.
לסיום חשוב לנו להגיד תודה למי שביקר, דאג ושאל לשלומו של אבא. הוכחתם חברות מה היא וכמה הוא היה חשוב לכם. נעריך ונזכור זאת תמיד. תודה גם לכל אלה שהגיעו היום לתת כבוד לאבא.
התקופה האחרונה היתה לא קלה לאבא, בעיקר לאחר פטירתה של אמא שאותה אהב מאוד ובמאבק בשנתיים האחרונות במחלת הסרטן ובבגידת הגוף. 
נזכור את אבא בכאב גדול ויהי זכרו ברוך.

איתמר ברכמן

 

 

----------------------

 

 


לא פשוט לזרוח תחת הצל של פטירת אם בגיל הנעורים ותחת אבא שגם בין דור נפילי תש"ח ודור מקימי הקיבוץ בלט. אבל אבא הצליח להשאיר חותם משמעותי על משפחתו, על הקיבוץ ועל סביבתו בכל מקום. כאשר אני מנסה להבין ולהסתכל אחורה על הדברים הגדולים שעשה, יודע להגיד שמהות אישיותו הייתה יזמות ועשייה ללא לאות, ואלו היו מבוססים על שלוש תכונות בולטות של אבא:
1. סקרנות ורצון לעשות דברים חדשים. מה שהוביל אותו לא לפחד לצלול לתחומים שלא הכיר, לרצות לשמוע ולבחון כל נושא ועניין, ולהאמין שיצליח להבין מספיק כדי להחליט, ו/או להקים ו/או לנהל דברים אלו. 
2. עקשנות והתמדה. כל יזם וכל חדשנות נתקלת במכשולים גדולים וחוסר הבנה. אבא היה עקשן גדול שדחף ודחף ולא ויתר לעצמו וסביבתו עד מימוש. בין אם זה טיפוס על החרמון המושלג עם אלפיניסטים צעירים ממנו בעשור, או עם משרדי ממשלה שלא הבינו מה זו התפלה ביזמות פרטית.
3. סוציאליזם חברתי. מה כוונתי? ראשית הסתכלות על אנשים בכלל ועל חברי הקיבוץ בפרט כאנשים הזכאים להזדמנות שווה ורווחה שווה. יותר מזה אבא ראה את הנזקקים ליותר תמיכה ושם אותם בראש סדר העדיפות שלו, במשפחה, בקיבוץ ובכלל.
תכונות אלו השתלבו בו עם החוכמה הרבה בה ניחן, ועם יכולת חברתית תקשורתית גדולה שאפשרה לו להתחבר עם כל אדם בצורה ייחודית ובגובה העיניים – ולכן גם היה מסוגל, כמו מעטים בלבד, להעליב ולהתנצל באותה הקלות. שילוב תכונות וכישורים אלו הוא הסוד לדעתי, שפועלו ויוזמותיו בתחומים העסקיים והחברתיים היו כל כך משמעותיים ומורגשים. וחשוב להזכיר את המרכיב הסודי שבלעדיו שום דבר מאלו לא היה קורה, וזו אימא! שתמכה בו בכל צעד, ידעה לאזן ולהוריד לקרקע ולייעץ בחוכמה.
תפארת גאוותו ועשייתו אליה ניקז את כל סל תכונותיו הטובות הללו, ושם בצד את אלו שפחות, הייתה לחינוך, הצמחה ואהבת נכדיו. חבל שאלו לא יזכו לעוד שנים כאלו של הסבא הכי טוב בעולם.

אוריה ברכמן

 

 

----------------------

 

 


אבא היה איש של מחשבה, מעשים, לב ועניין.
אהב את המדינה וחזר על המשפט: מולדת יש רק אחת, אין ספור פעמים.
אבא אהב את חבריו מהצבא, אנשי דור תקומת הארץ, דור הניצחון בששת הימים, דור שהציל את המדינה במלחמת יום כיפור.
היה גאה בצנחנים, צנחן נשאר צנחן.
אבא אהב את הקיבוץ, ואת החברים והחברות.
כשיכול היה עשה הכל למען החברים והחברות והקיבוץ שהבנים חברים בו.
אדם משכמו ומעלה, תמיד היה עם הצוות שעובד עימו, נותן דוגמא אישית.
אבא אהב ללא סוף את אימא ז"ל, אותנו הבנים, הכלות, ואהבתו הגדולה: הנכדים והנכדות.
תמיד עזר לאחיו ואחיותיו כשהיה צריך.
אהבתי את אבא ללא סוף.
אחרי 3 וחצי שנים אכזריות, נוח בשלום לצידה של אימא, תהא מנוחתכם עדן.
נפרד ממך בדמעות, תחסר לי מאוד, זאת דרכו של עולם, גאה בך.

אבנר ברכמן

 

 

----------------------




סבא
איך נפרדים מבן אדם כזה? 
סבא פועל ואכפתי כמו שלא הרבה מכירים. 
כזה שהיה מראה לנו מה זה באמת לאהוב את הארץ, שהיה לוקח אותנו בתור ילדים לשחק מחבואים בשדות התירס ומראה לנו את הטרקטורים הכי שווים.
כזה שבא לראות את הטקסים והמופעים שלך. 
כזה שמפנק אותך אחרי שיעור בלט בבית של סבא וסבתא עם תה, חטיפים ואמבטיה מחוממת מראש.
כזה שמסיע אותך ממקום למקום כשאת צריכה.
כזה שעד הימים האחרונים הייתה לו אחיזה ששוברת אצבעות וכשהיית קטנה הוא היה מחזיק חזק כל כך שהיית צורחת מכאב ומצחוק עד שסבתא הייתה יוצאת נגדו וגורמת לו להפסיק.
כזה שתמיד היה לוקח אותך למסעדות.
כזה שממש אבל ממש מפדח אותך שהוא אומר למלצר 'אפשר בבקשה נגרי' ולא 'ניגירי'.
כזה שכל יום שישי היה דואג לנסוע לקנות תות בבנימינה כדי שיהיה לנכדים לאכול.
כזה שמתחבר לכולם וכולם מתחברים אליו. 
כזה שאוהב אמנות ותרבות. 
כזה שעושה כל מה שאת מבקשת בלי אפילו למצמץ. 
כזה שגם מכשולים לא עוצרים בעדו. 
כזה שאומר את האמת גם כשהיא כואבת.
כזה ששר כי בא לו לשיר, למרות שזה לא אחד מהכישרונות הרבים שלו. 
כזה שתמיד היה אומר ואני מודה זה קצת עולה לי לראש 'אם הייתי יודע שכל הנכדים שלי יהיו כמו רוני לא הייתי רוצה בנים'. 
וזה כלום לעומת מי ומה שהוא היה. 
אז סבא, לא יכולתי לבקש סבא יותר טוב ממך, 
אכפתי ודואג, חכם ושנון, בעל ידע עצום וכזה שבאמת כיף לדבר איתו. 
להיפגש כל המשפחה אצלך בשישי ב12:00 ובשבת ב17:30 תהיה תמיד המסורת האהובה עלי. 
גם אם בשנתיים האחרונות לא היית במיטבך אני מבטיחה לזכור את כל הרגעים הטובים שלנו, ויש הרבה. 
אתה השראה בשבילי ואני בטוחה שלעוד רבים. 
משפחת ברכמן לא תהיה אותו דבר בלעדייך. 
מקווה שתפגוש את סבתא ותמשיך לכבוש גם את העולם הבא. 
אוהבת אותך הכי בעולם ולעולם לא אשכח 

רוני

 

 

----------------------

 



יוסי ברכמן  חברי היקר,
היום קיבלתי את ההודעה מבנך איתמר כי הלכת מאיתנו לעולם שכולו טוב.
אין מילים שמנחמות משפחה, בחרתי לספר קצת מהיכרותי את יוסי ואיך שראיתי אותו מנקודת ראותי.
הכרתי אותך  כאשר אני הייתי מנכ"ל דג שאן ואתה ניהלת את  פיתוח שוק דג הבס בייצוא לאירופה ובמיוחד לצרפת, מה שזכה באותה תקופה להצלחה גדולה. בתקופה זאת נסענו נסיעות רבות לצרפת ביחד עם נציג אגרקסקו פטריק קיסוס באותו הזמן, בנוסף להצלחה של ייצוא מישראל של דגים צמחה חברות שנמשכה עד היום (פטריק נימצא בפריז ולא יכול היה להגיע ומוסר את השתתפותו בצער המשפחה וכואב את לכתו של יוסי).
היה בך כושר חשיבה והמצאה ויזמות בלתי רגילים.
ידעת מה אתה רוצה וחתרת לשם עד שהגעת למטרה.
היתה בך קוטביות מעניינת, מצד אחד היית איש העולם הגדול, נסעת, ראית, יזמת,  עשית עסקים,  והיית אדם ומנהל שלא אוהב לקבל מרות  מאף אחד. מצד שני בחרת להיות חבר קיבוץ - שזה קבלת מרות מראש.
מכל אלו ידעת להמציא, ליזום ולהוביל פרויקטים, שרק אתה יכולת להתמודד עם מורכבותם והבאת למימוש.
כשהתחלת ליזום את פרויקט ההתפלה בסוף שנות התשעים, אמרת לי שיש לך יומיים פנויים, ואני שניהלתי בתקופה זאת את מעדני מזרע אימצתי אותך לתפקיד מנהל הייצוא. כהרגלך עשית ויזמת פרויקט ייצוא מעניין  לקו-אופ שוויץ.
במהלך השנים תמיד נפגשנו  בנושאי חדשנות ועסקים. כל שיחה איתך הייתה מעניינת ומאתגרת, ידעת לשאול שאלות מתוך הסקרנות שהיתה בך, ידעת להביא המצאות  ומה קורה בתחומים רבים ומגוונים.
אהבתי את החברות והמפגשים איתך שהיו מעשירים  וחדשניים.
לפני שנה וחצי רצית לראות בעינך את הפלא של גידול דגי דניס בעמק על מי תמלחת מהתפלה. נסענו יחד לטירת צבי וקבלת הסבר על התהליך ולשאלות הרבות כפי שידעת לשאול. בסוף הסיור אמרת לי שאתה חושב שמשהו לא בסדר אצלך ואתה הולך לבדיקות.
בפעם הבאה נפגשנו בדירתך. אמרת שהכול יהיה טוב והקרנת אופטימיות. לא רצית במצבך  מבקרים, והסכמת לקבל אותי עוד פעמיים.  הבנתי שגם הפעם בחרת לפעול בדרך שלך.
זוכר אותך תמיד כאיש עצמאי, סקרן, יוזם, חכם, דבק במטרה, חבר טוב.
ובסוף גם חבר קיבוץ נאמן.
יהיה זכרך ברוך.

גברי

 

 

----------------------

 



יוסי 
"להצלחה אבות רבים" אבל אתה היית האבא היחיד והמיוחד של מעגן התפלה. 
לראשונה דרכנו הצטלבו כשאני הייתי ילד בכיתת נחשול ואתה אבא לאיתמר בנך הבכור מכיתת חופית ואח בכור לנגה זיכרונה לברכה בכיתת נחשול. 
לאחר שסיימת את עבודתך במדגה חיפשת את הדבר הבא שייצור מקום עבודה לחברי הקיבוץ עם הכנסה בצידו. בסוף שנות ה-90 הוקם מתקן "קנטור" ואתה, כמו שרק יוסי יודע, בשקט  בשקט רקמת את התוכנית להקמה של מתקן גדול על בסיס הידע של המתקן הקטן.
לפני כמעט 20 שנה מצאתי את עצמי מחפש עבודה בקיבוץ, פניתי אליך בשאלה האם יש עבודה? ואתה כמו יוסי, עונה לי בתשובה קצרה של מפקד בצבא: 'תגיע אלי עוד שעה' ובכך סגרנו את ראיון הקבלה לעבודה במעגן התפלה. התחלתי את עבודתי חצי שנה אחרי שכבר התחילו לזרום מים במתקן. הכל היה מוזר וקצת מפחיד. מייד קיבלו אותי במאור פנים, צוות שבנית סביבך על טהרת חברי הקיבוץ. ידין אלמוג זיכרונו לברכה שקראת לו המומחה להתפלה, שאולי אורן, שהיה בתחילת דרכו כמהנדס צעיר, והטלת עליו משימות מורכבות וגדולות של הקמת מערך הקידוחים. רוני לוי, איש החשמל והבקרה שבלעדיו לא זזת ימין ושמאל, אורי ברנדס שהחברות ביניכם נרקמה שנים קודם ויוסי ארד שנתת לו את הכינוי הדוקטור, שהיה מוצא מאמרים על בעיות בתחום עולמות ההתפלה. ואתה יוסי, היית איש חזון ויזם בנשמתך.
אני זוכר שזה לא היה לך פשוט לקדם את החזון, היו מתנגדים, אבל יכולת השכנוע שלך וההסתכלות קדימה לא עצרו אותך לרגע. היו לך גם יועצי סתרים לכל תחום ועם הדבקות במטרה בתוספת ההומור והחן הצלחת להזיז את ההרים הגבוהים שרשות המים והרגולציות למיניהן העמידו בפניך. זקני הרשות היו מספרים לי שהיו שואלים אותך 'יוסי, אין לך עבודה שאתה מסתובב אצלנו כל הזמן?' ויחד עם זאת ממשיכים ואומרים 'אם היום היו צריכים להקים את מעגן התפלה זה לא היה קורה'.
 לקראת פרישתך לגמלאות, היה לך מאד קשה להעביר את "הילד" שיצרת במו ידייך למשמורת הבאה. לקח לך זמן לעכל זאת אבל במרוצת השנים ראית שהילד יודע גם להסתדר ללא השגחתך והיית מאד גאה על כך. חיזרתי אחריך ברגישות כי סברתי שהקמת משהו מאוד גדול ופורץ דרך, ועל כך צריך להוקיר לך תודה עם יציאתך לגמלאות. ואכן 6 שנים אחרי פרישתך לגמלאות הצלחנו לשכנע אותך להשתתף בסרט תיעודי על מעגן התפלה וניצלתי את ההזדמנות לעשות יומולדת 20 שנה לילד שגידלת לבגרות. אתה חשבת לבוא לעשר דקות להגיד שלום בדרכך האופיינית ולהפתעתך פגשת באירוע הרבה אנשים שליוו אותך ועבדו לצידך לאורך השנים במעגן התפלה. היית נבוך כמו ילד ויחד עם זאת נרגש ומלא גאווה על פועלך. 
יוסי נוח בשלום לצד תרצה שכל כך הערצת והייתה לך לעזר, וגם תמסור ד"ש לנגה שהלכה בטרם עת והותירה לך ולנו חור גדול בלב. אנחנו נמשיך לשמור על הנער הבוגר שיעבוד לעוד שנים רבות ושהקיבוץ שכה אהבת ימשיך להנות מפירותיו.

ברק הורביץ 


סה"כ 0 נרות נשמה הודלקו
 
בניית אתרים