אבא,
בגיל 11 התייתמת מאביך, סבא בנימין שעל שמו אני נקרא. לא זכית לגדול עם אבא שמדריך, מחנך, מטפל ודואג. ואולי בגלל זה זכית אתה להיות אבא דואג ועוטף באהבה את ילדיו, נכדיו, נכדותיו, ניניו ונינותיו. אחת המצוות הקשות בתורה היא מצוות כיבוד אב ואם, שכה רבים בה הפרטים.
בשמי ובשם אחיי ואחיותיי וכל המשפחה המורחבת, אני רוצה לבקש ממך סליחה ומחילה אם לא כיבדנו אותך בכבוד הראוי לך. נכון, השתדלנו, אבל מי יכול לקיים את המצווה בשלמותה?
אבא, היתה בך מידתו של אהרון הכהן: "אוהב שלום ורודף שלום", כמו שדיתה אשתי אמרה – "אפילו בנמלה הוא לא היה יכול לפגוע".
אבא, בזמן קשה זה שבו עם ישראל נמצא, כשהמחלוקות מרובות, וחז"ל אמרו ש"אין לך כלי מחזיק ברכה יותר מהשלום", נבקש ממך כולנו שתפעל שם למעלה ושתזעק לבורא עולם שיאחד אותנו לכלי אחד ועושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ונאמר "אמן".
בני
-------------------------------------------------
חברים יקרים
השבת ב-08:00 בבוקר ניצחו אראלים את המצוקים ונפרדנו מאבא, שהלך לבית עולמו לאחר שנזדכך בייסורים.
בחודש האחרון אבא סבל מבעיות שונות, והובהל לביה"ח מספר פעמים, לאחרונה היו לו התקפות אפילפסיה כאלו. הבדיקות שעשו לא העלו שום ממצאים, וחולשתו גברה ובנוסף נוצרה דלקת ריאות.
נהיינו אורחי קבע בביה"ח רמב"ם. כאשר המדדים במוניטור משתוללים ומצפצפים ועינינו כלות. ביום שישי ביקרתי אותו לאחרונה, נישקתי את ידיו ואת ראשו ביודעי כי אלו שעותיו האחרונות, ונפרדנו.
אבא היה דני של הנוער והתחבר בעיקר עם הצעירים. כולנו זוכרים את סרטוני שמונה המילימטר, הקרטינג, רדיו גביש, וכהנה וכהנה דברים שליוו את ילדותנו בסגנונו המיוחד.
כילד אשר גדל במושבה עתלית, עבר ילדות לא קלה עם משפחה לא יציבה, כאשר נפטר עליו אביו והוא בן אחת עשרה. כשהוא הקטן באחים נותר לאם שלא תפקדה, חשופים לכנופיות ערבים. תקופת המנדט הבריטי, הברחות מעפילים דרך חוף עתלית, כמו כן סיפר גם על תקופות לאירועים משמחים בחייו.
"ויתחזק יעקב וישב על המיטה" כך כתוב בחומש. באחד מהימים בביה"ח כאשר עוד תיקשר איתנו, סיפר לנו עוד סיפורים על תקופת ילדותו ובכך סיכם את 91 שנותיו. הוא הרגיש שסופו קרב ונתן מעין שיחת פרידה. אבא היה סבלן ומעולם לא שמענו אותו מרים את קולו בצעקה. תמיד כשפגש מישהו מחברי הקיבוץ היה נד לו בראשו לאות שלום.
מובא בספרים שאדם הנפטר בשבת או בחג וכן ביום שישי אחר חצות היום, שאלו זמנים שמידת הרחמים שולטת, נפטר מתוך חסד וממידת הרחמים.
יהי רצון שינוח על משכבו בשלום, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
אייל.
-------------------------------------------------
אבוש היקר,
בימים האחרונים ראינו איך אתה סובל, שכבת בבית החולים מחובר לצינורות וחוטים וראינו איך אתה נאבק על כל נשימה. אני מקווה שעכשיו אתה כבר לא סובל.
אני רוצה להגיד לך כמה אני אוהב אותך וכמה קשה לי לתאר את החיים בלעדיך, מה נעשה בלי הסיפורים על עתלית?
לפני 11 שנים הגיע מייקל לחיים שלנו כדי לעזור לך. מייקל, אתה מלאך. אני רוצה להגיד לך תודה על כל דקה שהיית עם אבא ואיתנו. אבא זכה בך ואנחנו זכינו בך. תודה ענקית מכולנו.
עופר
-------------------------------------------------
אבוש אהוב שלי,
כותבת לך ועליך וכבר מתגעגעת המון.
היית איש של ספר, תרבות וסרטים.
כל כך אהבת לספר לכל מי שרק הקשיב על הילדות בעתלית, על תקופת הקמת המדינה והקמת הקיבוץ, וחברת הנוער, שם פגשת את אמא והקמתם יחד משפחה גדולה.
הבית שלך בקיבוץ היה מוקד עליה לרגל לנכדים הרבים וקראנו לו בצחוק "חאן דווידסקו". ואתה כל כך אהבת להיות מוקף במשפחה הגדולה, כל שבת חיכית לביקור של ליאור וניצן והילדים והיית כל כך מאושר.
מאוד אהבת את הקיבוץ ואת השפע שהחיים בקיבוץ נתנו לך, פיצוי על ילדות שהיה בה הרבה חוסר, גם על זה סיפרת הרבה.
בימים האחרונים כשהיית מאושפז קראו לנו שלוש פעמים להיפרד ממך, ואתה לא ויתרת. ראינו אותך דועך מול העיניים, זה היה קשה ולא רצינו לראות אותך סובל.
לסיום, אני רוצה להודות למייקל היקר שטיפל בך 11 שנים במסירות אין קץ.
מייקל- אין מילים להביע את תודתנו אליך. היית המלאך השומר שלו. אבא אהב אותך כל כך ואנחנו המשפחה ידענו שאבא בידיים הכי טובות שיש. שאלוהים יברך אותך ואת המשפחה שלך ואת בנך ג'ושוע הקטן.
ולסיום ממש,
אבא יקר, אני מקווה שכבר פגשת למעלה את אמא ואת דגנית, ואתם רואים איזו משפחה גדולה עם נכדים ונינים יש לכם.
מתגעגעת המון ואוהבת אותך לנצח,
הילה.
-------------------------------------------------
סבא דני שלנו,
סבא נולד בעתלית ב-1933 למשפחת חקלאים שעלו מרומניה. ילדותך היתה שזורה סיפורים על הקמת הארץ, הכשרת הקרקעות, מפעל המלח ואנקדוטות מחיי היום יום של משפחת חקלאים בימים שלפני קום המדינה, ההתיישבות העובדת, וארץ ישראל היפה.
סבתא שולה ואתה הקמתם משפחה לתפארת. ילדים, נכדים ונינים. הייתם בית חם לכל כך הרבה אנשים. מקבלים כל אחד בזרועות פתוחות וללא שאלות. וכולם כל כך אהבו אותך, אתכם.
עבורי היית סבא אהוב.
איש עדין ואציל נפש. אוהב אדם ורואה את הטוב בכל.
תשבצים ומוסיקה עברית, מוסף שבעה ימים וקוביות סוכר לכל מקרה שיבוא. קופסאות פלסאון עם מחזיקי מפתחות מטיולים בעולם, פנס על דינמו, ובובה על קפיץ. ככה זה בדור שלך, לא זורקים, מתקנים.
כל שבת ב 16:30 טלפון ממך. "אתם מגיעים? איפה הבנים? בכדורגל? מי שבא ברוך הבא". זמן חסד משותף שהקפדנו עליו גם כשבחוץ הכל סער.
מייקל שלנו. חלק בלתי נפרד מהמשפחה ב-11 שנים האחרונות. אתה וסבא, כמו שידוך משמיים. שתי נשמות עדינות וטובות. עם זוגיות שאפשר ללמוד ממנה כל כך הרבה על אהבת אדם, חברות וכבוד הדדי.
סבא אהוב, נפרדים ממך היום בכאב ובאהבה.
ובהודיה על האפשרות שניתנה להיפרד ממך בשיבה טובה, מוקף במשפחתך האוהבת, צלול עד יומך האחרון.
לנצח תהיה בליבי.
נכדתך הבכורה,
ליאור.
-------------------------------------------------
סבא דני היקר והאהוב שלנו,
התחלתי לכתוב ליד המיטה שלך בבית החולים, כשהמצב התדרדר וכבר היה ברור שזה הסוף. החזקתי לך את היד ואמרתי לך כמה שאני אוהב אותך ותודה שזכיתי בך כסבא.
איש עם לב טהור היית. האיש עם הלב הכי טוב שאני מכיר. גם בכוחותיך האחרונים, כשכבר היית בין חיים למוות, וכבר לא יכולת לדבר או לזוז, מדי פעם היו הבלחות והצלחת להגיד בקושי רב כמה מילים. הדבר היחיד שאמרת לי זה שאלך להיות עם הילדים שלי והפצרת במייקל שלא זז ממיטתך שילך לישון בבית ושאלת אותו מה שלום המשפחה שלו בהודו.
כזה היית כל חייך. תמיד דואג קודם לאחרים.
סבוש שלי, אני לעולם לא אשכח את מי שהיית בשבילי.
מאז שאמא הלכה מאיתנו, אתה וסבתא דאגתם לי ולליאור לכל, כאילו היינו הילדים שלכם.
כל כך הרבה חוויות וזיכרונות יש לי ממך. כל חיי שזורים בך.
כילד קטן הערצתי אותך. בשבתות הייתי ישן אצלכם והיית יוצא לחליבת בוקר ברפת. סבתא שולה הייתה מסתתרת מתחת לשמיכה כדי שאחשוב שזה אתה שאיתי במיטה.
כשרציתי קרטינג, מיד התגייסת עם ידי הזהב שלך להגשים את משאלתי. פירקת חלקים מגרוטאות ובנית לי את ה'ניצנית', הלהיט של כל ילדי הקיבוץ.
כשביקשתי לנסוע למשחק של הפועל או סתם לקניון בחדרה תמיד הסעת אותי באהבה ללא היסוס וללא תנאים. היית גם נדיב ולעיתים פזרן. סבתא שולה הייתה אומרת שבחנויות בחדרה מרימים את התריסים כשאתה מגיע, כי הינה הגיע המפרנס שלהם. וזה המשיך עם תרומות ברוחב לב לכל עמותה, ישיבה ולכל מי שנזקק או ביקש עד יומך האחרון.
בילדותי אני והחברים נהגנו להעביר את הימים בהסתובבות בקיבוץ. רק דבר אחד היה קבוע בשיטוטינו- העצירה אצל שולה ודני להצטייד בממתקים. תמיד שמחתם שבאנו ודאגתם שהאספקה תתמלא באופן קבוע ושנצא תמיד עם יותר חטיפים ממה שתכננו.
לא אשכח גם את אהבתך לתשבצים אשר נמשכה ממש עד הסוף. בילדותנו היית פותר תשבצים בעיתון ושולח את התשובות למערכת העיתון על שם הנכדים ומדי פעם היינו מקבלים בהפתעה פרס בדואר.
בשנים האחרונות התפתחה מסורת יפה במסגרתה אני וליאור הגענו אליך בשבת אחר הצהריים עם הילדים שלנו, הנינים שלך. בכל שבת היית מתקשר מתישהו בין ארבע וחצי לארבע ושלושים לוודא שאנחנו אכן מגיעים. הביקורים היו מלאים בחום, אהבה וסוכר בשפע כמיטב המסורת. נהנינו מהסיפורים על הילדות בעתלית או על ניצי שנחנק מבייגלה, התלהבנו יחד איתך מעובי התפוצ'יפס שיודעים לעשות היום ומהסינים שיודעים לייצר כל צעצוע.
היתה בך סקרנות ורגישות של ילד, צלילות מחשבה וחוש הומור של צעיר ופשטות וצניעות שהן רק שלך.
ב-11 השנים האחרונות ליווה את סבא מייקל היקר. נאמן ומסור, קראנו לך המלאך מיכאל. מייקל היקר אין מילים להודות על כל מה שעשית עבור סבא והמשפחה. כמה אהבתם אחד את השני. עד הרגע האחרון לא זזת ממיטתו וטיפלת בו ברגישות ואהבה אין קץ.
סבא שלי אני מקווה שלא סבלת בסוף. אתגעגע אליך לנצח ותהיה איתי בליבי כל חיי.
ניצן
-------------------------------------------------
סבא שלי היקר ❤❤
ומעכשיו כלום לא מובן מאליו,
תגלה לנו איך היית תומך, כרגע עכשיו,
כמו שתמכת אהבת ודאגת תמיד לכל אחד כל הזמן
סבא דניאל היקר, מאז שהלכת השיר הזה מתנגן לי בראש ואני חושב "וואו, כאילו השיר הזה נכתב עליך ממש".
סבא אהוב שלי יש לי כל כך הרבה מה להגיד ואני לא יודע מאיפה להתחיל.
זוכר איך בתור ילד קטן כל השנה הייתי מחכה לחופש הגדול שנבוא אליך לפה לקיבוץ,
ברגע שאבא היה נכנס לחדר ואומר את מילות הקסם ״נוסעים לקיבוץ״ היינו קופצים מהתרגשות ושום דבר לא היה יכול להרוס לנו את המצב רוח.
ואיך כל כך שמחת לראות אותנו כל פעם מחדש, ופינקת אותנו ורצית שיהיה לנו טוב. בשבילי זו היתה החופשה המושלמת.
השנים חלפו ואני גדלתי, אבל זה לא עצר ממני לבוא אליך בכל הזדמנות ולהתרגש כל פעם מחדש לשמוע את הסיפורים שלך על החיים של פעם.
כל כך אהבתי לראות אותך נהנה מכל דבר, אפילו השולי ביותר.
תמיד שמחת לארח אותי, איך היית אומר לי: ״תרגיש חופשי, הבית שלך״.
לא זוכר מעולם מצב שבו ראיתי אותך מתלונן על משהו, בכל דבר ראית את הצד הטוב, תמיד חייכת וצחקת ויצרת אנרגיה חיובית לסובבים אותך.
תגלה לנו איך אפשר לחייך גם כשקשה עדיין, כמו שחייכת, שימחת, ושמחת, תמיד עם כל אחד כל הזמן.
סבא דניאל היקר, עכשיו כשכותב את זה עם דמעות בעיניים, קשה לי לעכל שאתה כבר לא איתנו ולא אוכל להתקשר אליך בימי שישי להגיד לך שבת שלום, לא אוכל כבר לקפוץ אליך עם איזה חבר ולהתגאות בך.
היה לי איזה חלום קטן שתהיה בחתונה שלי, לא זכיתי. אבל אני יודע שזו דרכו של עולם וידעתי שיבוא היום הזה שנצטרך להיפרד ממך, ואני שמח שזכיתי בך ויותר זכית אתה שיקויים בך הכתוב ״בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך״.
זכית להגיע לשיבה טובה וב״ה זכית לבנים, הנכדים והנינים הכי טובים בעולם, והקמת שבט נפלא ומיוחד שלא מוצאים באף מקום.
בעצם היותך גרמת לחיבור חזק ביותר של כל המשפחה, זכית שנהיה איתך בימים האחרונים שלך.
היה לי קשה מאוד לראות אותך במצב הזה, אבל בזכותך זכיתי להתחזק קצת ומהיום הזה אני יוצא עם קבלות טובות שקיבלתי על עצמי, ומידות טובות שראיתי בך.
זה שלך סבא,
ומה שבטוח, שטוב לך שם, ואת כל הכבוד הראוי בעולם, מגישים לך למעלה, אחרת לא היית מוסיף לחייך אלי ביום ובלילה, כל הזמן.
ת. נ. צ. ב .ה
אני רוצה לומר תודה ענקית וחיבוק גדול בשם כולם למטפל והחבר המסור שלך / שלנו – מייקל.
תודה רבה מייקל על מה שעשית לסבא בשנים האחרונות איך טיפלת בו במסירות ובאהבה ותמיד דאגת שיהיה לו טוב. לא חושב שיש מישהו שהיה עושה את זה יותר טוב ממך.
תהיה חזק, אוהבים ומעריכים אותך.
תודה מייקל
גד
-------------------------------------------------
סבא דני האהוב
כל כך נתגעגע אליך, כל כך יחסר לנו החיוך שלך, הלב הפתוח והאוהב, והרגישות לכל אחד.
הסיפורים המרתקים על אוניות רחוקות וגיבורים במעוזים. על הילדות בעתלית ועל טיולים בסיני
יחסר הקשר החם לילדים שלנו, הנינים שלך, שכל כך נקשרו אליך.
מגירת הממתקים המלאה כל טוב, ואוסף מחזיקי המפתחות שמספרים סיפור מכל העולם.
תחסר התחושה של כל אחד שהוא הכי מיוחד ואהוב אצלך.
ויחסר המבט השמח בעיניים שלך כשבאים לבקר אותך.
נוח בשלום סבא.
אוהב.
איתמר.
ומייקל היקר,
תודה רבה על מי שאתה ועל הקשר המיוחד שהיה לך עם סבא.