שחר שלי ושל כולנו,

הכל קרה כל כך מהר ואנחנו עדיין לא מעכלים ולא מאמינים.
במהלך השבועות האחרונים כשנלחמת במחלה הקשה, לא השארנו אותך לדקה לבד – ימים ולילות 
שניסינו להקל כמה שאפשר.
היית לנו ותישאר לעד – בן נפלא, אח הכי טוב לטל וניצן, בעל אוהב לאילנה, אבא הכי הכי ליהונתן, 
אהוד ומאיה.
מודה לך על 50 שנים שהיית שלי, אתגעגע אליך בכל יום שיעבור.
נוח בשלום על משכבך ילד אהוב. 
אוהבת אותך הכי בעולם 

אמא

---------------------------------

שחר,

שקט עכשיו, אתה נח סוף סוף. המלחמה עם הגוף שלך נגמרה.
ועכשיו אנחנו נפרדים.
היית עבורנו כמו עץ אלון. צמרת גבוהה שנותנת לנו צל שנעים לשהות בו. ענפים שמתפרשים למרחב כמו החיוך, טוב הלב והחוכמה שלך. גזע רחב וחזק כמו הבטחון שאתה נותן ושורשים שנטועים ומחוברים עמוק לאדמה, למשפחה ולקיבוץ. 
וכשעץ כזה נגדע הוא משאיר אחריו חלל שלא ניתן למלא. 
נולדת אחד הילדים של חורף 73, בן בכור לאמא אסתר ואבא דרור ז"ל, חבר בכיתת "סופה". 
כשהיינו צעירים הלכתי אחריך לכל דבר, לשייט במפרשיות ולעשייה משמעותית בימיה, לעבודת נערים בבננות וכמובן לכדורסל שאהבנו מאוד לשחק ואח"כ לצפות כשהגוף כבר לא אפשר.
היית לי תמיד גיבור וחזק. התגייסת לחי"ר לפלוגת בני-משקים בנח"ל ועשית שירות משמעותי ומסוכן בחזית בקווים בעזה ביו"ש ובלבנון. לאחר הצבא בחרת שוב בתפקיד בטחוני מאתגר של מאבטח במעבר רפיח.
היית איש של אדמה וצמח, מלימודים בפקולטה לחקלאות דרך מטעי האבוקדו ועד גרנות. הכרת את אילנה ובניתם ביחד בית במעגן מיכאל. נולדו לכם ילדים מופלאים, יהונתן הבכור ואחריו התאומים מאיה ואהוד. היית אבא מסור ואוהב, אכפתי ודואג. אהבת מאוד את כל האחיינים שלך והיית דוד אהוב מאוד. אני זוכר שבזמן הלידה של איתמר לקחת את דניאל הקטנה לגן החיות בקרית מוצקין, ואני עדיין זוכר את הפנים המחייכות של שניכם כשחזרתם מרוצים אך עייפים.
היית אדם מיוחד במינו. גבוה ועוצמתי וגם שקט רגיש, נדיב ובעל לב גדול. 
התמודדת עם המחלה באומץ. לימדת אותנו את המשמעות האמיתית של חוסן וחוזק. אפילו ברגעים הקשים ביותר, מעולם לא איבדת את חוש ההומור שלך ואת היכולת שלך להכניס אור לחיים של כל הסובבים. היה לך חשוב להיות בבית, להרגיש שאתה אתה, ולהיות מוקף במשפחה האוהבת שלך בכל שנייה.

שחר, אח גדול שלי,
תודה על כל מה שנתת לי. 
תודה שתמיד היית עבורי ועבורנו בכל מה שצריך.
תודה על השקט שלך, על החברות והאהבה שלך.

היית צריך להיות בן 50 השנה. היו לך עוד הרבה תוכניות שלא תוכל להגשים. 
קשה לתאר במילים את הכאב של הפרידה, אבל מנחם שאתה נמצא במקום טוב יותר, משוחרר מהכאבים ומהסבל, ועכשיו אתה יכול לנוח בשלום. 
תמיד תהיה בלב שלנו.

אוהבים ומתגעגעים,

המשפחה

----------------------------------------

שחר גיסינו האהוב והיקר,

אני רוצה לספר לכל מי שהגיע היום ללוות אותך בדרכך האחרונה מי זה שחר שלנו. נכנסת למשפחתנו לפני כ-16 שנים ומיד תפסת מקום בלב. השקט העמוק, החכמה יוצאת הדופן, הצניעות והענווה היו האיכויות הבולטות שבך. טוב לב וחיוך מקסים ששובה את כולם. 

שחר יקר, איש האבוקדו, האס שלנו. בחרת להיות אגרונום למרות שבתי הספר לרפואה רדפו אחריך, קראת לעצמך פלאח. "כי האדם עץ השדה" זה כל כך אתה, אהבת לעבוד את האדמה והטבע. ניהלת בחריצות את מטעי האבוקדו של קיבוץ מעגן מיכאל ומשם התקדמת לדרג בכיר בגרנות. האמנת בתוצרת שהאדמה של ארץ ישראל יודעת להוציא ושיווקת אותה לחו"ל והצלחת כמו בכל דבר שעשית. והשורשים שלך, כמו של העץ היו חזקים כאן במעגן מיכאל שבו נולדת וגדלת. סיפרת לי על  חוויות הילדות הטובות שהיו לך כאן. שורשים זו אמונה שנותנת לאדם את היציבות. היא מעניקה לו חוסן פנימי גם בעתות משבר. בלעדיה, רוחות קלות, לחצים חברתיים או סביבה משתנה תזעזע את חייו ואתה שחר היית חזק גם בהתמודדות במחלה.

שחר אוהב אדם ואמת, סקיפר בים וביבשה שמנווט את הספינה קדימה, עם הומור משובח ושנינות מיוחדת. היית דוגמא ומופת לכיבוד הורים ביחס שלך להוריך דרור ז"ל ואסתר שתבדל לחיים ארוכים וכן ביחס ובכבוד שהענקת להורי, חמך ז"ל וחמותך.

היית המאושר באדם עם המשפחה הגרעינית שלך. אילנה, ושלושת האוצרות – יהונתן, אהודי ומאיה. כמו העץ זכרת תמיד את הזולת. להעניק, לתת את המיטב. ככה היה בהענקת זמן איכות עם הילדים בטיולים ברחבי הארץ ובחינוך לאהבת המולדת. ועידוד וטיפוח כל אחד מילדיך בהתאם לכישרונותיו. גם את האהבה שלך לכדורסל וקבוצת הפועל הצלחת להשריש.

טוב הלב שלך ניחן בכל מטלה או עזרה שנדרשה גם בפרויקטים ובפעילויות לטובת אחוזת הילדים, והשיא היה פתיחת ביתכם ואימוץ של חייל בודד ודאגה אליו סביב השעון.

בשנתיים בהן היית חולה תפקדתם כמשפחה, כזוג, וגם כיחידים למופת בגבורה, וניהלתם שגרה. אחזתם בטוב, והתנהלתם מיום ליום והיה לכם חשוב לנהל את המחלה ולא ההפך. 

אילנה אחותי, ומשפחת שקד, לא ויתרתם לרגע ועשיתם את כל מה שיכולתם בכדי להעניק לשחר רגעים טובים ורגועים עד כמה שניתן. 

"מעפר באנו ולעפר נשוב", השאלות הן קשות ולא את הכל ניתן להבין, כולנו זמניים כאן וכל אחד משאיר את חותמו ואתה שחר השארת חותם גדול. נשתדל להיות טובים יותר ולהמשיך ביחד.

יהונתני, מאיה ואהודי היקרים, אנחנו אוהבים אתכם כל כך, זכיתם באבא נדיר שהייתם כל עולמו ואנחנו יודעים שעכשיו הוא כבר לא סובל. למרות שאבא שחר כבר לא כאן פיזית הוא ימשיך להיות איתנו ברוח. אנחנו נלווה ונתמוך ולא נעזוב למרות הבור הענק שנפער היום בתוכנו.

שחר היקר, אנחנו נפרדים היום בלב בוכה וכואב מנשוא. היה שלום שחר אהוב ויקר שלנו, נמשיך להזכיר אותך בכל יום ולא נשכח לרגע. נוח בשלום על משכבך כי סבלת מספיק ואין לנו ספק כי שורת המלאכים שלנו בשמיים – אבא דרור, סבא אליהו, דינוש וציפי הגיסות יקבלו אותך שם בחום ובאהבה. תשמור עלינו משם.

נתגעגע לדמותך, לחוכמתך ולאישיותך ולחיוך המקסים שלך. יהי זכרך ברוך. 

גיסתך מיכל

 

״יש לי רק בקשה אחת,
אמר לי שחר לפני כשנתיים כשנכנס לעדכן אותי באבחון המחלה,
״אל תוותר לי בכלום״ ביקש,
ושנינו ישבנו שם בשקט מחזיקים את הרגע עם עיניים רטובות.
מאז שחר לא מוותר לעצמו בכלום…
במאמצים אדירים עבר סיבוב ועוד סיבוב של טיפולים במחלה הארורה הזאת, ממשיך להגיע לבית האריזה ולמטעים למרות קשיים פיזיים גדולים, לשלוח מיילים ווטסאפים כשהוא רק יכול, ולוודא שהמערכת מתפקדת הכי טוב שאפשר…

אנו נפרדים היום  מחקלאי, מגדל אבוקדו, שמבט חטוף על עץ מספיק לו בכדי לומר מה הבעיה וגם מה נדרש לעשות בכדי לטפל בה.
אנו נפרדים היום מאיש מקצוע נדיר, מהשורה הראשונה בישראל, שמכיר לפני ולפנים את ענף האבוקדו על כל מרכיביו והיה מהדמויות הבולטות בו בשנים האחרונות - ״איש אבוקדו״ בכל רמ״ח אבריו.
אנו נפרדים היום מקולגה, מציר מרכזי במערכת מורכבת שנבנתה בשנים האחרונות בגרנות כשלשחר תפקיד מרכזי ומוביל בהתקדמות ובבנייה שלה.
אבל מעל הכל אנו נפרדים היום מאדם נדיר וחבר.
חבר אמת שפיו וליבו שווים,
חבר אהוב שתמיד היה מוכן לעזור ולסייע בכל דבר ועניין,
חבר שהיה הדבק והלב של משפחת צומח גרנות.

אמא אסתר, אילנה, יונתן, אהוד מיה וכל משפחת שקד - ליבנו איתכם, אתם תמיד תהיו חלק מהמשפחה שלנו – שחר יחסר לנו מאוד, נזכור אותו תמיד -  נזכור ונתגעגע
יהי זכרו של שחר ברוך

גיורא- גרנות.