תודה לכל מי שהגיע לחלוק איתנו כבוד אחרון לאבא.
אבא נולד בשנת 1926 בסלוניקי שביוון. בשנת 1931 החליטו הוריו לעלות לארץ, במשך 3 שנים נדדו בין אתונה לפריז עד שקיבלו את אישור העלייה. הם הגיעו חסרי כל לשכונת גבעת שפירא אשר בדרום בתל אביב.
בכתה ה' סיים אבא את לימודיו והחל לעזור בפרנסת הבית למורת רוחם של הוריו. כנער הוא מאוד הושפע מהחיילים שהסתובבו ברחובות תל אביב והחליט להתגייס לצבא האנגלי. עקב גילו הצעיר הוא התבקש לשוב בעוד שנה, אנשי ההגנה שהיו בשטח גייסו אותו לפלמ"ח, וכך מוצא עצמו אבא מגוייס ונשלח לקיבוץ נגבה.
אבא שלא כל כך ידע לאן הוא נכנס התלבש במכנסי גברדין, חולצה לבנה, עניבה אדומה, נעלי שפיץ וקדימה למדבר.
מנגבה עוברת הפלוגה לגבעת השלושה שם נפגשים אמא ואבא ונרקמת אהבה גדולה בין השניים. אבא יצא לקורס סיירים ואחר כך נשלח לסזון. לאחר תקופה היו אמא ואבא בין 16 הפלמחניקי"ם שהקימו את קיבוץ משגב עם, משם יצא אבא לקורס נוטרות. לאחר שאמא נכנסה להריון חזרו לת"א ואבא היה בין 6 המאבטחים הראשונים של בן גוריון שהיווה את הבסיס ליחידה לאבטחת אישים. חוויות היו לו בעיקר עם פולה אשתו שכינתה אותו "ספרדי" בשל מוצאו. לאחר מכן החל ללוות שיירות לירושלים הנצורה, הוא תיאר תקופה זו כשליחות חשובה.
לאחר שנפצע בפיצוץ עיתון "פלסטיין פוסט" ואחר כך בקרב על לטרון, נשלח אבא להתגייס לצה"ל.
כעבור מספר שנים בעיר כשגיורא ואיריס ילדים קטנים החליטו ההורים ועוד כמה זוגות לחזור לחיי השיתוף בקיבוץ. הם הסתובבו בין הקיבוצים השונים כאשר באותה תקופה ישבו סביב המדורה בלילות דיברו אידיאולוגיה ורקדו הורה... כאשר עלה אבא על הגבעה במעגן מיכאל וראה את הים, הודיע לאמא ולחבריו "אני נשאר כאן!" וכך יחד עם יפה ואיציק שמר נקלטו בקיבוץ.
אבא עבד בלול יחד עם שרה בורובסקי שם נרקמה החברות בניהם. אחר כך עבד בנוי והיה ממקימי בית העלמין היפה הזה, ואריק דאג לשמור לו מקום של כבוד.
אחר הצהריים המה ביתם הקטן של ההורים בחבר'ה מחברות הנוער שהתחברו לאבא ובהמשך עשרות אולפניסטים שלכולם נתן את החום שספג בבית הוריו.
לאחר שעבר אבא מספר ניתוחי בטן החליט כי עקב המגבלות הפיזיות יש לשנות כיוון ואכן השלים השכלה באפעל, למד לתואר בארכיונאות באוניברסיטה, הקים את ספריית אפעל ובמקביל את ארכיון מעגן מיכאל. תמיד קינן בו ייצר החדשנות ולכן היה בין חלוצי מחשוב הארכיונים בארץ. לימים זכה אבא בפרס ישראל לארכיונאות.
באותה תקופה החל לשלב אבא את תחביב הריצה למרחקים ארוכים והיה מקפיד ללכת למרתונים השונים ואף זכה בפרסים. עד לפני שנתיים היה צועד כל יום בים.
אהבה גדולה הייתה לו לספרים, הקפיד לא לזרוק אפילו את הספר הכי פחות חשוב שמא מישהו יצטרך אותו. אבא היה קורא אובססיבי, קרא ספרי פילוסופיה וגם מתח, ותמיד כמה במקביל.
עם יציאתו לפנסיה חזר לאהבתו הישנה- הציור, והשקיע בכך רבות.
בשבועות האחרונים אבא נחלש אך ראשו היה צלול לחלוטין וכמי שתמיד היה אופטימיסט ידוע נתן לנו להרגיש שהכל יהיה בסדר. אבא, היית עבור כולנו דוגמא ומופת לאידיאליסט מושבע אשר לא ויתר על הרצון לצעוד קדימה, ליצור, להתחדש (ואוי למי שלא יצביע מפלגת העבודה), נתינתך האין סופית לכולם היתה חלק מההוויה בה גדלנו.
"ספרדי טהור", שעומד במטבח, לבוש גופייה לבנה, ברקע גליקריה, בידו האחת כוסית ערק ובשנייה מכין חומוס עם פול. יחד עם אמא גידלתם משפחה לתפארת וזו גם הייתה גאוותך.
אוהבים אותך מאוד, הבנים. אנחנו רוצים להודות ליואב וצוות המרפאה, לכל צוות הסיעוד ורווחת הקשיש על הליווי בשבועות האחרונים.
To Shandy, a wonderful and caring woman, who took care of our parents during this difficult time. ולמיכל שדה המלאכית שלנו שליוותה את אבא במשך זמן רב יום וליל במסירות אין קץ- תודה.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
יעקב ראש השבט...
עם השנים אספתם אותנו לביתכם, לליבכם ולמשפחה. באהבה ללא תנאי, ללא שיפוט ובהרבה חום.
כל אחד מאיתנו התקבל עם נישואינו לגיורא, איריס, מודי וניר, ארבעת הילדים שלך שאהבת והיית כל כך גאה בהם.
יעקב, בקצב מזרחי יווני השרית על כולנו את האווירה החמה והמפנקת.
הילדים שלנו בטוחים שהם ממוצא יווני. למרות שמדובר רק על רבעים ושמיניות. המשפחה כולה יווניה!!
להיות חלק מהשבט שלך ושל רינה זוהי זכות גדולה. כולנו אוהבים, חברים ומשפחה חמה...
המורשת הזו שלך ממשיכה הלאה לנכדים ולנינים... שהם כולם חברים ושומרים על האהבה והשמחה ביניהם.
אנו הכלות והחתן. יענקל'ה, ג'יל, דנה ואיריס... נפרדים ממך באהבה, כשכולנו מרגישים שגם אנחנו איבדנו אבא.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
סבא שלנו
נשיקה וחיבוק בשבילים.
סבא שלנו, גם בגיל ,90
החתיך מכל הסבאים.
סבא שקורא כמה ספרים
במקביל ויש לו עוד ערמות של ספרים ודיסקים כפולים.
סבא שלנו לא יפסיד
חדשות בחמש ובשמונה, עם כוסית וויסקי, גבינות טובות וחטיפים.
סבא מטייל כל יום לים
עם מקל נגד כלבים.
לסבא שלנו יש מלא
פופיקים.
לסבא וסבתא הולכים כל
שישי ולא יעזור בית דין.
אצל סבא וסבתא יש תמיד
הרבה ילדים, צחוקים וויכוחים.
סבא תמיד יעלה לחדר
אוכל בשש, לשמור מקום לכל הברכאים.
סבא שלנו אוהב את
גליקריה וגילה את מרגול עוד בשנות השמונים.
סבא היה אצן מרתון עם
המון מדליות וגביעים.
סבא מאכיל את כל החתולים.
לסבא שלנו יש בוסתן
וגינה מלאה בפרחים, שכל ילדי הקיבוץ מכירים בזכות עץ התותים.
סבא הוא הילד שעלה
מיוון, התגייס לפלמ"ח והיה גיבור שיירות.
היה שומר הראש של בן
גוריון וקושר לפולה את החזיות.
סבא שלנו מחבר אותנו
לצד המזרחי למרות שלא על כולם רואים.
סבא שלנו חינך לערכים,
להשכלה ולתרומה למדינה.
יחד עם סבתא יצר בית
שיש בו אהבה, חום, פתיחות והמון נתינה.
גידלתם משפחה שלא הגודל
אלא האחדות בה היא הגדולה.
סבא, אנחנו אוהבים אותך
מאוד,
הנכדים.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
סבוש יקר שלי
לא
הספקנו להיפרד כמו שצריך כי אני כל כך רחוקה ממך בחצי שנה האחרונה, אבל חשוב לי
שתדע שאתה הכי קרוב ללב שלי.
אני
יושבת פה וחושבת על זה שאני בטוחה ויודעת שאתה גאה ושמח על מה שיצרת, על המשפחה
הענקית והמדהימה שבנית - חזקה, יציבה ואוהבת, סבוש - באמת משפחה לתפארת.
אולי
באמת בגלל שאני כזו רחוקה ויצאתי לעולם הגדול אני מבינה כמה קשה היום להעניק בטחון
לבני המשפחה ואתה סבא, נתת לנו לגדול במקום שנותן לנו לחיות בשלווה ובנחת. בזה
שהגעת עם סבתא לקיבוץ, בעצם גרמת שלילדך ונכדיך לא יחסר דבר לעולם והיום , בעולם
שלנו זה כל כך לא ברור.
החדרת
בילדיך ערכים שעברו אלינו, הנכדים שלך.
אני
רוצה להודות לך על הכל סבוש שלנו, שהיית תמיד שואל, מתעניין, אכפתי ומדהים.
אז
סבוש שלי, אני מקווה שאתה שותה לך איזה ויסקי וקורא מלא ספרים איפה שהוא שטוב לך.
אנחנו
פה לא שוכחים, נזכור אותך לעד.
חיבוק
ענק ממני, שלא הספקתי לתת לך.
אוהבת,
מור
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
יעקב
בילדותך עלית לארץ ישראל מסלוניקי בטרם מלחמה ושואה.
בסלוניקי הייתה יהדות מפוארת, אשר ברובה נכחדה בשואה ובתופת ובתוכה גם חלק מבני משפחתך.
ואתה, יעקב, שייך לדור חלוצים, לוחמי ובוני המולדת והמדינה. בדרכך ובמסע חייך היו גיוס לפלמ"ח, למלחמה, התנדבות ובניית קיבוץ פורח ומצליח והכל מתוך אמונה עמוקה וחזון.
אתה מייצג דור פורץ דרך, מוביל, אשר חי את "באב אל וואד" בדרך אל העיר, שיר הרעות ודודו, ומשמש מופת ודוגמא אישית.
בנית משפחה גדולה ויפה, כל אלה ועוד היו חלק מחייך, ממהות חייך, אשר הקרינו על מעשיך. היית איש ספר, צניעות ופשטות.
אהבתך למדינת ישראל, למעשה הציוני ולאדם - רבה. אלה ועוד השפיעו על עבודתך כארכיונאי, שראית בה שליחות.
אמרת: אין הווה ועתיד בלי שימור, לימוד וידיעת העבר .
בנית במעגן מיכאל ארכיון ייחודי, שהוא מפעל חייך. הארכיון מסודר, נגיש, ממוחשב ומוביל ברמה הטכנולוגית, אך מעל הכל, בארכיון פועם לב אדם. הוא חי, נושם, חם, ומכבד את האדם, כל אדם, על מעשיו וחייו. עבודתך בארכיון לא הייתה טכנית בלבד, עיקרה – אהבה, קשר לארץ, לקיבוץ, לאדמה ולאדם, זו הוויה שלמה.
תרומתך רבת השנים היא גם מחוץ למעגן מיכאל. הארכיון שבנית - פתוח, מלמד ומקרין על ארכיונים מכל חלקי מדינת ישראל.
אט אט אנחנו נפרדים מדור חלוצים, מייסדים, בוני מולדת וקיבוץ. זה עצוב וגם מחייב אותנו הממשיכים.
הלוואי שנהיה ראויים.
יעקב, יהי זכרך ברוך לעד
שלום שלום חבר יקר
רמי אלוני
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
קרבת משפחה
אמו --
שמחה ברכה
אביו --
חיים ברכה