הספד שנכתב ע"י דיאן, בתה של גולדי
Mom was born in New Castle on Tyne in England , the youngest of 5
children. When she was 5 the family moved to
Cape Town, South Africa. She met dad when she was 15 and they married
when she was 24.
They were the most unbelievable, loving couple.
They had a very warm home open to everyone.
Mom was a very good sportswoman, playing league tennis, badminton and
bowls.
She used to volunteer in an old age home and always wanted to help
everyone. We used to call her “Florence Nightingale”. She had a heart of GOLD –
just like her name.
After Dad died on 2nd May 1978, we arranged for Mom to come to
Israel.
When she came to Maagan Michael, she worked in the Machsan Begadim and
went to the Moadon Tsafta and even without speaking Hebrew she managed to win
the hearts of so many people.
She was the most unbelievable mother that we could ever have wished for.
Warm, good sense of humour and never wanted to trouble anyone. Always with a
smile on her face, looking smart, painted nails, earings and lipstick – without
any of those, she said she felt undressed.
Unfortunately she missed her 100th birthday by a month. Three
cousins of ours planned to come to celebrate her birthday and now that she has
gone they are still coming in order to celebrate her good life.
Mom, we are going to miss you terribly. Me going to visit you on a daily
basis at about 17.30 and Margaret having her evening phone calls with you at 8
pm each day. It was unbelievable that until last week we will still playing
rummikub and dominoes. You were amazing at arithmetic. You used to solve pages
and pages of exercises that they gave you to do and never had mistakes. Even
Herman checked you on a few occasions and could not believe it when he never
found an error.
There is so much to say about what a wonderful person you were, but I
dont think I need to mention it as everybody who knew you, knew how wonderful
you were.
The last week you suffered a bit, but thanks to Dr. Yoav, Michal, Elana
and all the staff at the Beit Seudi they managed to make you as comfortable as
possible. It did not make any difference to them that is was the Pesach
Holidays, they popped in all the time to make sure everything was ok.
Your memory will be lovingly remembered by your children, grandchildren
and great-granchildren.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נכתב ע"י דני
לוי
סבתא,
I'm sorry but
I'm going to read this in Hebrew
מאז
שהייתי קטן אהבתי לספר עלייך, למעשה אין מישהו בחיים שלי שלא שמע עלייך, על השיער
השחור שמסרב להאפיר, על עיניים ללא משקפיים, על השיניים הצוחקות ועל יכולות ההליכה
ורכיבת האופניים המדהימות שלך.
יש
דבר אחד שלא ספרתי עליו, אף פעם לא דברתי על העור שלך, אולי זה בגלל שאת שנאת
אותו, הוא לא היה מספיק אסתטי בשבילך. אז היום אני רוצה לדבר עליו, על העור שלך.
העור המשובץ כתמים בעשרות צבעים ובקמטים דקים ועדינים. למרות שלא חיבבת אותו
מעולם, אני תמיד התעניינתי בו. מה הוא מסתיר? ממה כל צבע וכתם נוצרו? מאילו
חוויות? אמנם הכרתי אותך כל חיי, שלושים שנה, אבל זה אפילו לא שליש מהחיים שלך. כל
השנים שעברו עלייך מלידתך בניו-קאסל –אנגליה, דרך החיים והמשפחה שהקמת בקייפ-טאון
ועד הגעתך הנה למעגן מיכאל. כל אחד מהמקומות האלו סיפק לך אינספור חוויות שטבועות
בעור שלך. משחקי הטניס, הבדמינטון או הכדורת שכל-כך אהבת לשחק תחת השמש, כולם
השאירו משהו על העור הזה. למעשה זה סיפור החיים שלך, סיפור חיים של מאה שנה שכתוב
על גבי העור שלך.
לפני
מספר חודשים ישבתי אצלך ודברנו על יום ההולדת שלך, את אמרת שאת לא יודעת אם תגיעי
ליום ההולדת כי זה עוד רחוק, ואני ברוב חוצפתי שאלתי: סבתא את רוצה להגיע אליו? בא
לך לחיות עד אז? בעוד אני חושב לעצמי איזו שאלה מטומטמת שאלתי עכשיו, ושזה כל-כך
לא רגיש מצדי, את כבר ענית שכן, ולמה לא? ואז שמחתי על השאלה, כי ידעתי שטוב לך,
שאת אוהבת את החיים, דבר שלא תמיד מובן מאליו בגילך.
לפני
כמה ימים ישבנו בחוץ, בדיוק אחרי שהסתפרת, אגב תמיד היית מקפידה להראות טוב,
שהשיער יהיה מסודר, עושה רולים, שמה ליפסטיק, לק בציפורניים, עגילים, צמידים ואיזו
שרשרת, שחס וחלילה תתפסי שלא במיטבך, ושאלתי אותך: Safta how
are you? ואת ענית מיד: Not too
bad.
במשך
המון שנים פחדתי מהרגע הזה, את היית דבר כל-כך יציב בחיים שלי, תמיד שם, תמיד
מחייכת, תמיד אוהבת, מוכנה לחיבוק, הייתי כל-כך גאה שאת סבתא שלי, הרגשתי
שזכיתי.
אין
לי מילים לתאר כמה השראה היית עבורי, כמה אהבה ללא תנאים קבלתי ממך וכמה יחסרו לי
החיבוקים והנשיקות ממך. אני נפרד ממך היום בכאב גדול, אבל מסרב להיות עצוב, אני
רוצה לחייך, אני רוצה שכולם יחייכו, כי זכינו, קבלנו מתנה למאה שנים, מאה שנים של
חיים מלאים ומאושרים, בריאים ואוהבים. אני רוצה לחייך כי אני חושב שאת סמל לחיים
במובן הכי מלא שאפשר לדמיין. את חיכית להולדת חיים חדשים לפני שהלכת, כאילו רצית
לתבל את עצב הפרידה שלנו בשמחה.
אז אני מקווה שעכשיו, אחרי שנחת כמה ימים את מתחילה לחגוג את החיים שהיו
לך.
אוהב
אין קץ,
דני
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
לגולדי שלנו
עצוב לנו מאוד שאת כבר
לא איתנו.
אנחנו אוהבים אותך מאוד
ומקווים שטוב לך איפה שאת עכשיו.
את אישה להערצה וסבתא
רבה מדהימה.
אנחנו בטוחים שתגיעי
לגן עדן, כי הלב שלך כולו מלא זהב.
דרך החיים שלך הייתה
מאוד יפה, ותמיד פירגנת, אהבת והיית שם בשביל כל אחד שהיה צריך עזרה, לא משנה מה!
עד לפני כמה ימים עדיין
שיחקת איתנו, דיברת איתנו, אהבת אותנו, וקשה לנו לדמיין אותנו בלעדייך.
אנחנו חושבים שמגיע לך
את כל הטוב והשמחה שבעולם.
את תמיד,תמיד תיהיה
איתנו בלב!
אף פעם לא נשכח אותך...
אוהבים אותך בצורה שאי
אפשר להסביר...
ליהי, בן וזואי...
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
נכתב ע"י
מקסין, אחיינית של גולדי
It was summer holidays I loved the best.
I went to you to give my Mum a rest.
These were the happiest times I had,
I pretended Margaret and Diane were sisters
And Uncle Abe was my dad.
Everything in your home was happy and dear,
Never an argument did I ever hear.
You smiled a lot you were so kind
Even when I was naughty you never seemed to
mind.
You've always had a special place in my heart,
You reached out to me when my life fell apart.
I wonder sometimes if you were aware
How happy I was when you were there.
We have the same birthday and I'm proud to say
You made our day special in every way.
And this is what I want you to know
You're my special aunt and your love makes me
glow.
Here you are in the autumn of your life
A perfect mother who was the perfect wife.
You are loved by people from north to south,
east to west,
And everyone knows you are the best.
So with this poem I send to you,
My thanks, my love, to name just a few.
You are the glue that held me together,
You made my heart as light as a feather.
I am so proud to be your niece
My admiration for you will never cease.
Thank you for being my guiding light.
Maxine
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
Goldie.
Well, you nearly made it to 100,
But instead you decided it was your time to
depart from this world, one month before and save us the dilemma of what to buy
you for your 100 birthday.
I mean, what can you buy a 100 year old lady
who had everything she could ever wish for.
Two wonderful and caring daughters, 5
beautiful grandchildren and 11 gorgeous great grandchildren. What an amazing
legacy to leave behind you. Living in the most wonderful Kibbutz and being
looked after in the Beit Seudie. Being loved by all the people you had
connection with, and also being blessed with good health for so many years,
which allowed you to enjoy life so much.
There isn’t many people like you left Goldie,
you were from the "old stock", strong but gentle, never complaining,
always a lovely smile for everyone who came to visit you, never a bad word to
say about anyone and such a smart lady, playing Rummicube until the end, always
dressed nicely with your earrings and necklaces which always matched your
clothes and nails painted meticulously. Such a lady.
I also remember that every Wednesday evening
Goldie would come and pick up my mum to go and see the movie in the Kibbutz
Cinema. When asked afterwards how the film was, they always gave the same
answer: we don't remember what it was about or who the film stars were but it
was a great movie. Being old and forgetful has its advantages, you can go and
see the same film over and over again and still enjoy it every time.
Goldie you were born in the year 1916 slap
bang in the middle of world war one, which continued until 1918, now that's
going back a long time ago. Actually, a lot of famous film stars also shared
your birthdate, Gregory Peck, Glen Ford, Olivia De Havilland, Peter Finch,
Trevor Howard, Kirk Douglas and Betty Grable, to name but a few.
Goldie was blessed with two wonderful
daughters, Margaret and Diane. Each of her daughters played a special role in
her life, and even though Margaret didn't live near by, every visit was filled
with fun, laughter and memorable times for Goldie.
Margaret was also a huge support to Diane
whenever there was a situation that needed dealing with and willingly offered
her assistance when necessary.
Diane was very fortunate to live here on the
Kibbutz with her mum and this has given her the opportunity to not only spend
lots of quality time with her, but enabled her to be a huge support to Goldie
over the years and especially since her move to the Beit Seudie.
Diane, I'm sure that your time spent with your
mum all these years were cherished, appreciated and enjoyed both by you and
your dear mum.
Never a day went by that you didn’t go visit
Goldie and you are the perfect example to al your family and friends of your
unending devotion, and I am proud to have you as my best friend.
Diane and Margaret, I want to wish you and all
your family long life, hopefully to go in the same path Goldie lived her life
to the full, and if you all inherit Goldie's good genes, then the future looks
bright for all of you.
They say that god works in strange ways, a
window closes and another one opens.
A beautiful new grandson was born the night
before Goldie passed away which signals a new beginning and a sad ending.
Goldie will always have a special place in our
hearts and I am sure she's up there in heaven playing Rummicube and watching
the Tennis.
Goldie you a great innings and now it's time
to rest and I promise that when I go to visit Feigie at the cemetery I will pop
in to say hello.
May your dear soul rest in peace, and please
say hi to Feigie for me when you see each other again.
Your dear friend Carol
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
השבוע
נפרדנו מגולדי, הדיירת הוותיקה ביותר שלנו.
גולדי
נפטרה חודש לפני יום הולדת 100, ובהחלט היו לנו כוונות לחגוג אירוע זה כיאה למעמד
המיוחד.
אך
לבורא עולם יש תוכניות משלו, ונפרדנו ממנה בראשית השבוע.
בשם
כל עובדי הבית, הדיירים ובני משפחותיהם - חיבוק חם לדיאן, מרגרט ובני ביתם.
מיכל שדה,
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------