אמא 

סיימת את חייך בשבועיים קשים שהיו לכולנו גם תהליך פרידה.

85 שנות חייך שזורות בתהליך תקומתה של מדינת ישראל. נולדת בתל אביב בשנת 1930, להורים חלוצי העלייה השלישית. כיוון שנולדת סמוך לט"ו בשבט הוענק לך השם תמר. גדלת  תחת המנדט הבריטי – צופים, בית ספר חקלאי, פלמ"ח - חטיבת יפתח. לחמת בהר כנען (צפת), שרתת בבית ההבראה של הפלמ"ח – בית הי"ד, ולאחר השחרור היית בין מקימי קיבוץ פלמחים.

אחרי קום המדינה לקחת חלק בעשייה התרבותית הארץ-ישראלית המתהווה, בעבודתך בהוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד.

בגיל מאוחר (יחסית לימים ההם) פגשת את אבא במסיבה בעין הוד ומאותו רגע לא נפרדתם. מהר מאוד נישאתם ואת עשית שינוי משמעותי בחייך – מרווקה תל אביבית, מבאי "כסית" עברת לחיפה ועם אבא הקמת משפחה ובית.

תודעת השליחות הביאה אתכם בשנת 1969 להצטרף למעגן מיכאל, שחברים רבים בו הכרת מתקופת הצופים בתל אביב.

השפה העברית, הספרים והספרות היו טבועים בך. לאחר שנים אחדות שבהן לימדת עברית באולפן החלת לעבוד בספרייה, שבה הגשמת את כישורייך וזכית לסיפוק מקצועי עצום. אהבת את השיחות עם באי הספרייה וטווית קשרים עם סופרים, עיתונאים וספרנים. בשעות הפנאי תמיד עסקת בעבודות יד, רקמה, סריגה ועוד יצירות, בסבלנות, בדיוק, בטוב טעם.

כשאנו הילדים בגרנו יצאת עם אבא, שוב מתוך תחושת שליחות, לשנת שירות בנערן, ולאחריה זכית להגשים עוד חלום כשיצאת לסמינר הדו-שנתי באפעל. נהנית מאוד מהלימודים האינטנסיביים ויצרת קשרים קרובים עם רבים מחברייך ללימודים ועם המורים.

לעת פרישה היית משתתפת קבועה בפעילויות המגוונות של מועדון ההורים: מלאכות יד, התעמלות, ערבית, מחשבת ישראל ואקטואליה – הכל עניין אותך.

הזוגיות שלך עם אבא הייתה דוגמא ומופת לכולנו, הייתה ביניכם הרמוניה, הערכה הדדית, קירבה, שותפות ומעל לכול: אהבה עצומה. יחד עם אבא היית אמא וסבתא נפלאה.

חיית חיים טובים ומלאי משמעות. תרמת את חלקך על האדמה הזאת. 

נוחי בשלום אמא, סבתא שלנו.

אוהבים אותך

נעמה, יפתח, ענבל, נמרוד, נועה, ניצן, אלון, מאיה, נטע, הדס, דניאל, אוֹרי, ערן, אוּרי, שׂימי ושלומית.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

 רצים לי בראש שברי זכרונות מסבתא.

הקשר המיוחד שלה עם סבא תמיד היווה לי מקור השראה לזוגיות שהלוואי שתהיה לי. סבא שבחורף היה מחמם בגופו את הצד שלה במיטה כדי שתיכנס למיטה חמה, שלט ה"שמור" שסבתא שמה בצד שלו כשנסע לחו"ל.

כשחיבקה אותי תמיד אמרה: "את יקרה שלי".

בחופשים כשהייתי ישנה אצלם, הייתה תמיד מספרת לי לפני השינה סיפורים מותחים ומצחיקים על ימיה בפלמ"ח.

עשית לי ילדות מאושרת סבתא, ואני אתגעגע אלייך מאוד.

נועה (בת של נעמה)

-------------------------------------------------------------------------------------------------- 

תמר – אחות בוגרת

תמר, היית לי אחות בוגרת במשמעות הצרופה ביותר שלה.

גדלנו בילדותנו בלב תל אביב, שכבר לא הייתה כל כך קטנה. בגיל צעיר יחסית עזבת את הבית לפנימייה בבית ספר חקלאי והייתי שומע בעיניים כלות, בחופשותייך, את הסיפורים על שמירות הלילה ועל אימוני החג"ם (שקדם לגדנ"ע) במסגרת ההתגייסות של נוער התיכונים לפעילות ארגוני ההגנה. עם גמר בית הספר התגייסת לפלמ"ח, ומה רבה הייתה גאוותי, יחד עם חרדתי, בזמן מלחמת השחרור 1947-8, ואני נער בן 11-12, כי יש לי אחות בוגרת בגדוד השלישי של הפלמ"ח, שפעל בקרבות שחרור צפת ויתר הגליל העליון ואחר-כך בנגב.

מאוחר יותר, ובמשך כל חיינו, היית לי סמן ומורת דרך בכל מה שקשור לאספקט התרבותי של החיים. בשנותייך בתל אביב היית מעורה מאוד בחיי התרבות של אז. משוררים, סופרים, ציירים, שחקנים ושאר אמנים היו מבאי ביתנו. ממך למדתי מהו ספר טוב, מהו היחס המתאים לאמנות פלסטית, לרקמה, למלאכת יד, ומהי בכלל משמעותה של התרבות המודרנית.

יחסך העמוק לעולם הספר לא פחת כאשר הקמת משפחה לתפארת, תחילה בעיר ואחר-כך בקיבוץ, כשפעלת כל הזמן באולפן ובספרייה.

תמיד היית אבן שואבת לכל חלקי המשפחה, לרבות קליטת קרובינו, שהגיעו מחבר העמים בשנות התשעים. גולת הכותרת במפעלך המשפחתי הייתה הפקת ספר המשפחה "הבית ברחוב החשמונאים", שנעשה באהבה, בטוב טעם, ותוק שימוש אופטימלי בפיסות מידע שנלקטו בשקידה, כמו תמונות ישנות, סיפורי הווי והיסטוריה, שהיו אספקלריה נאמנה של תקופת העלייה השלישית של הורינו ושל חיינו בתל אביב הקטנה. ספרך זה שימש השראה למשפחות רבות אחרות, שדורבנו להוציא ספרים דומים. בית הספרים הלאומי התעשר וההיסטוריה יצאה נשכרת.

על ערש דווי שלך, בחג השבועות, קראתי באוזנייך את מגילת רות. לא היה בכוחך לדבר, אבל הרגשתי את לחיצת ידך בידי. סגרנו מעגל.

תמר, באישיותך, בצניעותך, בדמותך התרבותית, באהבתך לילדייך, לנכדייך ולכל הקרובים אלייך, היית לנו לדוגמא בחייך, כמו גם במותך.

יהיה זכרך ברוך!!

אורי (אחיה של תמר).

------------------------------------------------------------------------------------------------------- 

סבתא תמר, סבתא מהאגדות 

סבתא מהפלמ"ח, סבתא שאוהבת טיולים, סבתא של המילה הכתובה, סבתא שכל מה שרוצים לדעת לשיעורי בית צריך לשאול אותה, סבתא של סבא הכי בעולם, סבתא של טיולים אישיים לנכדים לכבוד יום ההולדת, שעושה הליכות בים גם בגיל 85, שלימדה אותנו נאמנות מהי כשהיתה נוסעת אל סבתא חינייה בשלושה אוטובוסים כדי לסעוד אותה, סבתא שבשנים האחרונות התחברה אל אמא שלה, דרך אביזרים אישיים קטנים שלה שהיא תפרה ורקמה מהם עבודות יד, סבתא שיוזמת ומקיימת את מפגש ההבדלה המשפחתי במוצאי שבת ללמדנו טעימה מהיהדות, סבתא של העציצים בחוץ, זו שרק אצלה הסחלב מחזיק מעמד, סבתא שתמיד ספר ונח צידה. ובשבילי גם סבתא שעזרה לנו לשמור על המסגרת המשפחתית המורחבת הקצת אחרת.

היו לנו כמה שיחות קטנות לאחרונה. ואמרת לי משפט שימשיך איתי כל חיי. אמרת לי: "כשהגעת למשפחתנו עשית אותי מאושרת". ככה, שמת שתי כפות ידייך על לחיי ואמרת. וזהו. אני לא צריכה יותר. עשיתי אותך מאושרת.

​ שלומית