חנה שמחוני - אמא וסבתא

נולדה בתל אביב ב-1925, דור שלישי בארץ, הבת הצעירה למשפחה עם שישה אחים ואחיות. המשפחה גרה בנוה צדק ואחרכך ברחוב בורכוב.

מסביב הכל היה פרדסים של ערבים וחולות. בבית כיבדו את המסורת היהודית וחגגו חגים וימי שישי.

אמא למדה בבית ספר "תלפיות", בית ספר לבנות שהיה קרוב לביתה.

הייתה בתנועת נוער "מכבי" ועסקה הרבה בספורט בעיקר כדורסל בו המשיכה במכבי עד גיל 20. זכורה לה במיוחד השתתפותה במכביה ה-2.

בגיל 15 סיימה לימודיה והתגייסה ל"הגנה". בגיל 17 עברה קורס מ"כ והדריכה בעיקר בנות. בגיל 18 עברה קורס מדריכת ספורט והמשיכה בתפקידים שונים. בשנים 1943-6 עבדה במטה "ההגנה" כמקשרת בין כל האנשים החשובים. בתור שליחה של יצחק שדה, שהיה במחבוא מחיפושי הבריטים, הגיעה לרחובות- לגבעת הקיבוצים להביא מידע מסוים. היא התלהבה מה"סוד" של גבעת הקיבוצים והחליטה להישאר ולעזור בתעשיית הכדורים ב"מכון אילון". (עד שנותיה האחרונות, סירבה לגלות לנו היכן התחבא יצחק שדה..). לטענתה של אמא היא נשארה בקיבוץ די במקרה.

בשנת 1947 התחתנה עם אהרל'ה פלד כעבור שנה נולדה תמר ואחר כך אמנון.

כעבור שנים נפרדו דרכיהם של אמא ואבא ואמא נשארה לבד.

אמא חכמה, בעלת ידי זהב, חרוצה, זריזה ויסודית ועם תבונת כפיים , שמילאה בחייה מספר תפקידים בקיבוץ : 10 שנים אקונומית, שנים רבות מרכזת קניות, מזכירה במזכירות הקיבוץ בתל אביב, מחסנאית מוסך ומחסנאית בפלסאון וכן מטפלת של האולפנים הראשונים.

אמא ידעה להירתם למשימות ועשתה זאת מצוין, זכורה לנו בעיקר הירתמותה למשפ' אמיר, לכיתת דוגית לאחר תאונת הדרכים בכיתה ז' ולעזרתו של שמואל הסקי ז"ל.

לצערנו,  בחיי שגרה  התקשתה למצוא עניין, ולא כ"כ התחברה לחיי הקיבוץ.

בסביבות גיל 70+ קיבלה התקף לב ואחר כך שבר בירך ממנו לא השתקמה, ובחרה לא לשתף פעולה.

היא הייתה בבית הסעודי עד יום מותה, ואנו רוצים להודות מכל הלב, לעובדים ולמיכל בראש, על הטיפול המעולה, על המסירות, ועל הקשר המיוחד איתנו.

יהי זכרה ברוך.
מילדיה אמנון ותמר וכל נכדיה (וניניה שלא הכירה)