אבא

אבא נולד בגרמניה ב 1922 למשפחה אמידה שגרה בברלין.

הוריו התגרשו כאשר היה תינוק והוא גדל עם אימו ועם לוטה - מטפלת גרמניה צעירה שחינכה ולימדה אותו.

בשנת  1933 בגיל 11 עלה עם אימו לארץ  ושניהם גרו בחיפה.

אבא למד בבית הספר הראלי, בתחילה התקשה מאוד בגלל שלא שלט בשפה העברית אבל עם הזמן התאקלם ולקח חלק פעיל בתנועת הנוער הצופים.

בשנת  1940 סיים את הלימודים. ויחד עם בוגרי הצופים מחיפה התנדב  לעזרת הקיבוצים הצעירים שסבלו ממחסור בעובדים כי רבים מחבריהם התנדבו לבריגדה להלחם בגרמנים.

אבא עם קבוצת בוגרי הצופים נשלח לקיבוץ בית השיטה  שם עבד במשך שנה ולמד להכיר את הקיבוץ. בתום השנה החליטה הקבוצה שברצונה להקים קיבוץ ועברה להכשרה בדגניה שם התאחדה עם צופי הגימנסיה העברית הרצליה. בין חברי הגימנסייה פגש אבא את אמא ולאחר רומן לא ארוך הם נישאו.

אבא ויתר על קריירה ועסקים כי האמין שהצטרפותו לקיבוץ חשובה יותר ובעלת ערך. אבא האמין בשני דגלים האחד המעשה החלוצי של הקמת ישוב חדש בארץ ישראל והשני הקמת חברה צודקת ושיוויונית - הקיבוץ.

יחד עם חברי קבוצתו עבר את גילגוליו של מעגן מיכאל ממחנה הסוכנות בפרדס חנה, דרך מפעל איילון לייצור תחמושת ברחובות בו עבד ועד העליה לכברה והקמת מעגן מיכאל.

אבא עבד שנים רבות בחקלאות. בגן הירק ובבננות ותקופה קצרה גם בדיג אבל שנים לא מעטות מילא גם תפקידים ציבוריים בקיבוץ ובתנועה. בין התפקידים שמילא - ריכוז בית הספר, מזכיר וכן פעיל בתנועת הצופים ובחטיבת בני הקיבוץ.

אבא היה מעורב מאוד בנעשה בקיבוץ ובתנועה. הוא היה בעל דעה שקולה ורבים ביקשו לדעת מהי דעתו ועמדתו בנושאים שעמדו על הפרק.

בגיל יותר מבוגר עבר לפלסאון שם עבד שנים רבות גם כאשר עבר את גיל הפנסיה. אבא האמין שהעבודה היא ערך חשוב ורצה להמשיך לעבוד ולהרגיש חלק פרודקטיבי מהקיבוץ.

לאחר מותה של אמא התחתן עם נעמי איתה חי שנים רבות באהבה.

אבא הרבה לקרוא והתעניין בהיסטוריה האנושית. הוא היה אוטודידקט ולמד כל חייו.

היה אהוב על כולם, חכם, בעל אופי נוח ושקט. הוא יחסר לכולנו.
-----------------------------------------------------------------------
*
מאחר ואבא אהב לתמצת, ודאי שלא היה רוצה שייאמרו הרי מילים ותארים על קברו, ולכן נתמצת גם אנחנו.

יוסי יקירנו, איש משפחתו, משפחותינו.

בן זוג דואג, תומך, אוהב ומוקיר.

אבא אוהב ואהוב, מחבק, מייעץ - אבל רק כשנקרא לעשות כן, בעל לב חם.

סבא נערץ ע"י נכדים ונינים רבים. תמיד , כשעולה שאלה, שאף אחד לא יודע עליה את התשובה חוזר המשפט: תשאלו את סבא יוסי. החבר הטלפוני של כולנו, ויקיפדיה, שלפני ימי האינטרנט.

אדם השמח בחלקו, קשוב ומתעניין בכל הסובב אותו. עניני ומקצר. לפעמים טלגרפי, שלא להאריך מידי ולא להכביר מילים מיותרות.

היה באבא שילוב של עבודה ודעת.

בעבודה ראה ערך חשוב, ומאחר שלא היה אצלו כל מרחק בין האידאה למעשה, הלך לעבוד במקומות ובתפקידים בהם חשב שצריכים לעבוד חברי קיבוץ. כך בדיג ובבננות בשנים המוקדמות יותר, ובפלסאון, על שולחן ההרכבה של אביזרי 63 עד שנשלח לביתו, הרבה אחרי הגיעו לגיל פנסיה, וגם אז המשיך לעבוד במועדון צוותא עד יומו האחרון.

אבא היה צמא דעת, אוטודידקט ולמד כל חייו.

הוא קרא המון,  קרא על פטר הגדול ועל מחקרי מוח, על פסיכולוגיה ופילוסופיה, התמצא בהיסטוריה של עם ישראל ואגן הים התיכון, למד ערבית ורוסית (אצל גרישה).

אבא היה מעורב מאוד בנעשה בקיבוץ ובתנועה. הוא היה בעל דעה שקולה ורבים ביקשו לדעת מהי דעתו ועמדתו בנושאים שעמדו על הפרק.

הוא יחסר לכולנו.