נח

בעל, אבא, סבא, דוקטור ופרופסור יקר ואהוב שלנו - אלו תארי כבוד שזכית להם באהבה ובכבוד רב מאיתנו, בני משפחתך.
קשה מאוד לקלוט שאתה לא יושב בכורסה השחורה עם המשקפיים והעיתון לידך, מחייך ומביט על כולם במבט חם, מכיל ונבון. קשה להבין שאתה - איש אוהב חיים, אוהב אדם, מצוי, מעורב ומעודכן בכל המעגלים שמסביבך - כבר לא לידנו.

המחלה האיומה ממנה סבלת תפסה אותך לפני כחודשיים במהלך חיים עשירים, מלאי עשייה, לימודים ופעילויות פנאי רבות בהן עסקת והתעניינת. בחרת לנסות להילחם במחלה, אך מרגע שהבנת את חומרת המצב, הקפדת להדגיש ולבקש שלא תהיה לנטל על בני משפחתך, שלא תסבול ושהנחיתה תהיה רכה.

ניסינו להיענות לבקשתך זו בכל דרך, להיות איתך, לתמוך, לעזור, להקל ולחבק. מקווים שהצלחנו להמעיט מסבלך. ההחמרה במצב הייתה מהירה, אך שמרת על כבוד וזקיפות קומה עד שנכנעת. הלכת מאיתנו כמו שאנו מכירים אותך - בשלווה, בצניעות ובעדינות אופיינית.

נח נולד בבוקרשט, רומניה, בשנת 1926. במלחמת העולם השנייה היה נער צעיר אשר סולק מבית ספרו עקב היותו יהודי. משם עבר לבית ספר מקצועי ורכש מקצוע כחשמלאי, בו התמחה ועסק כל חייו.
תוך כדי הלימודים עבד בעבודות כפייה תחת המשטר הגרמני.
בשנת 1947, עלה על אניית המעפילים "מדינת היהודים" לארץ ישראל. האנייה הוחזרה ע"י הבריטים לקפריסין ושם שהה נח במחנה עבודה במשך כשנה וחצי.
עם קום המדינה, נח עלה לארץ והשתלב בהכשרה בקיבוץ עין חרוד. משם עבר לקיבוץ גשר, שהיה במצוקה עקב הפגזות חוזרות מהצד הירדני. בגשר הקים נח את ענף הקיטור והחשמל.

הידע והניסיון הרב שצבר בתחום החשמל הביאו אותו לעבוד כמנהל תכנון החשמל בתנועה הקיבוצית בתל אביב. במסגרת עבודה זו פגש והכיר את ג'ודי ומאז דרכיהם השתלבו ולא נפרדו. במעגן מיכאל עבד במסירות, חריצות ובמקצועיות רבה בחשמליה, בקיטור ובפלסאון.

יחד עם ג'ודי הקים במעגן מיכאל בית הומה ילדים ונכדים, שהיו מפעל חייו הגדול. ח"י נכדיו היו גאוותו הגדולה ובכך השקיע יחד עם ג'ודי את מירב כוחותיו וליבו.

נח - היית איש חכם, בעל ידע עשיר ונרחב בכל תחום, אוטודידקט, חוקר ומעמיק. היה לך חוש הומור בריא ושנון, מוסר גבוה, דעות מוצקות בנושאי קיבוץ, מדינה ועולם. אהבת את הקיבוץ בו חיית ואת מדינתך, והקפדת להישאר מעורב ומעורה בדרכך הצנועה.

נזכור אותך בכל רגעי המשפחה הרבים, בהם היית דומיננטי ומרכזי - נתגעגע לסלט הקצוץ והמושקע, לארוחות הסטייקים עם היין המשובח והקבב הרומני שהכנת במו ידייך. נתגעגע לדיונים האינטלקטואליים והפילוסופיים שהיו לנו איתך. תחסר לנכדיך שבילו איתך בהזדמנויות רבות.

נח אהוב - נשמור על ג'ודי היקרה ונמשיך לטפח את המשפחה הגדולה והחמה שעמדת בראשה.

נזכור אותך תמיד בליבנו.

                                                                                                              ג'ודי, ילדייך ונכדייך
___________________________________________________________________________________

נח,

הערכתי אותך על הזוגיות המופלאה עם ג'ודי היקרה - כל כך הרבה כבוד, הרמוניה ופירגון הדדי שנתתם אחד לשני. שימחת וריגשת אותי בתאוות החיים שלך וביכולת למצות וליהנות מהגיל המכובד אליו הגעת - ידעת ליהנות ולהעריך ארוחה טובה, הצגה משובחת, ספר טוב, חופשה מפנקת, בחרת להמשיך להתפתח - ללמוד ולחקור, להיפתח לתחומי עניין חדשים, להעמיק ולהרחיב ידע בהם. 

תמונה שתלך איתי היא אותך הולך יד ביד לטייל עם בני, בן השנה וחצי: בלונדיני נמוך קומה עם סבא שלו, לבן השיער, קרובים כל כך ואתה מתאים עצמך לצעדיו, עוזר לו לקום כשנופל, מנקה את ידיו, חוקר ומתרגש יחד איתו על כל עלה ואבן שמוצא.

תחסר לי מאוד בכל ביקור ובכל מפגש משפחתי. מבטך הרך, חיוכך החם וידייך החזקות הולכות איתי ומחזקות אותי.

נח, אני אוהבת אותך,                                         
                                                                                                                      מיכל שני - כלתך
___________________________________________________________________________________

נח

את נח פגשנו בהרצאות ושיחות במועדון הורים "בצוותא". תמיד עם ספר פנים חמות ונעימות, שואל את השאלות הכי חכמות ומתמצא בכל נושא.
כמובן שהיה בין הראשונים להתייצב בשעוריו של בוריס ז"ל בענייני כלכלה.
הנושאים הקשורים בקיבוץ והשינויים העוברים עלינו נבחנו על ידו בחוכמה ובתבונה, והארותיו היו תמיד מנוסחות להפליא!

תחסר לנו בנוף האנושי שלנו.

                                                                                     דורית היימן, צוות מועדון "בצוותא" וחבריו