קורות חייו

קרוב ל- 30 שנה חי אתנו סבא יעקב ושבע ימים וסבל הלך לעולמו.
צנוע ונחבא אל הכלים היה הסבא בנוף ציבור ההורים שלנו.
בגיל 21, עולה הוא ארצה מבוקובינה האוסטרית - ספוג רעיונות מהפכה המתחוללת אז באירופה ומאמין נלהב בסוציאליזם ובערך העבודה והאדם העובד. לאמונתו זו נשאר סבא יעקב נאמן כל ימי חייו, למרות האכזבות והתמורות שחלו.
איש עמל היה הסבא משחר נעוריו ועד אחרית ימיו. 60 שנות חייו בארץ היו שרשרת רצופה של עבודה מפרכת, חולי, אכזבות ותקוות.
דרך הניסיון להתיישב בעמק - דרך כיבוש העבודה בעתלית ובים המלח - דרך סלילת כבישים וארגון חבורות - המשיך הסבא לעבוד ולקדוח, לסבול ולקוות. איש העם היה הסבא - בעל הומור יהודי עסיסי, ולמרות התלאות היה אדם אופטימי, ספוג אירוניה וסלחנות.

בשיחות ההורים השבועיות, בהן השתתף בהתמדה - כאשר דיברנו על האמונה הקבלית-חסידית, בתיקון האדם והכלים השבורים של החברה, התלהב ואמר:
"הרי זה מה שאני עושה כל הזמן - מתקן את הכלים השבורים של החברה"...
ואכן כאחד הל"ו, שקד הוא בשקט ובצנעה, על תיקון כלינו השבורים והאמין בתום לב שכך גם ניתן לתקן את שברי האדם והחברה.

יהי זכרו ברוך.