קורות חייה

אסתר נולדה בגרמניה ב- 22.9.1925, להוריה שרה ומשה קנטורוביץ. אסתר גדלה בבית מסורתי. אחרי עלותו של היטלר לשלטון, סמוך לפרוץ מלחמת העולם, נפתחה דרך להוציא את הילדים, אסתר ושני אחיה. כך נפרדה אסתר בת ה13- מהוריה, שנספו מאוחר יותר בשואה.
עם קבוצת ילדים בני גילה שאורגנה ע"י עלית הנוער, הגיעה לפנימייה בצפון תלפיות בירושלים, לקבוצת "נוער א'". שם חייתה הקבוצה במשטר של לימודים ועבודה. כעבור שנתיים המשיכה מרבית הקבוצה, ואסתר בתוכה, להכשרה נוספת בקיבוץ עין גב.
בגמר תקופה זו התאחדה הקבוצה, עם "קבוצת הצופים א'" - מילידי הארץ ועברה אליהם לפרדס חנה ליסוד קיבוץ חדש, לימים מעגן מיכאל. אסתר הייתה בין מייסדי הקיבוץ. כשעברה הקבוצה לרחובות, יצאה אסתר עם חברים נוספים לעבודת חוץ במפעלי המחתרת של התעשייה הצבאית בסביבות תל אביב, שם גם הכירה את בעלה לעתיד, פסח. ביחד עם פסח ירדו לעבוד במפעלי ים המלח, בסדום, ורק לאחר מכן הקימו את משפחתם ברחובות.
בשלהי מלחמת העצמאות, עם הרחבתו של צה"ל, גויסה ע"י מזכירות הקיבוץ, לצבא הקבע ושרתה בחיל הנשים כקצינה עד לחודש השישי להריונה.
גם לאחר מלחמת יום הכיפורים, גויסה שוב לעזרת ארגון התנדבות נשים לעבודה בימ"חים ועסקה בכך תקופת מה.
אסתר הייתה ידועה בחריצותה הרבה ובפועלה בתחום החברתי. משך שנים ריכזה את ועדת הבריאות ולאחר מכן את ריכוז העבודה, ועשתה זאת כדרכה במסירות ומתוך תחושת אחריות.
לצד מעורבותה הרגשית והמעשית בחיי הקיבוץ, היו ילדיה - דני, עודד ונעמי וטיפוח התא המשפחתי במרכז הוויתה.
בת 53 הייתה כשחלתה לראשונה. לאחר שנותחה נדמה היה שחזרה לחיים רגילים.
בשנים אלו זכתה לראות את שני בניה נישאים ולהיות סבתא חמה לנכדתה הבכירה - מיכל.
כעבור 4 שנים, תקפה אותה המחלה שוב והפעם לא יכלה לה. גם בהיותה בבית חולים הקרינה אישיותה על המבקרים אותה. היא לא התלוננה וניסתה שלא להכביד, תוך שהיא מפנה את המבקרים לנוף המקסים שנשקף מחלונה.
אסתר, אשה מיוחדת ויפה, רגישה לאנשים, אמנות וטבע.
הוכרעה והיא בת 57.

יהי זכרה ברוך.

קשרי משפחה
אשתו של זבולון פסחוביץ