קורות חייו

הייני נולד וגדל בברלין, בבית שומר מסורת, ובשכונה יהודית. להוריו יוצאי פולין היו עוד 3 ילדים. בן ובת גדולים מהייני, ובת קטנה ממנו. בן שש היה כשהנאצים הגיעו לשלטון בגרמניה, ושש שנות לימודיו הראשונות עברו עליו בצל רדיפות. לא אחת חטף מכות מילדי הגרמנים. בשנת 1939, עם פרוץ המלחמה, אביו ברל, נשלח למחנה עבודה, ולאחר מכן למחנה ריכוז בדכאו, שם גם נפטר או נרצח. בשנת 1940, אמו בלומה, צירפה אותו ואת זלי אחיו הגדול, לאחת הקבוצות שרחה פרייר, המצילה המופלאה של ילדים יהודים, הצליחה להוציא מגרמניה ליוגוסלביה, ומשם בדרך לא דרך, ארצה. כאן, נודע לו על מות אביו, ורק אחרי המלחמה עם עלייתה ארצה של אחותו הקטנה, חנה, ניצולת טרזינשטאט, נודע לו על גורל אמו ואחותו הבכורה, ייטי, שנשלחו לאושוויץ ומצאו את מותן שם.
בארץ, והוא עוד לא בן 14, הגיע הייני לפנימיית "עליית הילדים" בצפון תלפיות שבירושלים, שם הוא התוודע לתרבות העברית, לידיעת הארץ והטבע. כעבור שנתיים, יחד עם קבוצתו, אשר התגבשה בינתיים כנוער ב', עבר הייני לעין גב לחיי קיבוץ, לטבע הנהדר של ים כינרת, לעבודה קשה בבננות ולחסך מכאיב בלימודים. לאחר שנתיים בעין גב ותקופת מעבר קצרה בנען, חברי נוער ב' מצטרפים לקבוצת הצופים א' שזה לא מכבר יצאה לעצמאות בפרדס חנה. שם, אחת העבודות הראשונות שלו היתה ייצור פגזי מרגמה 2 אינצ' בבית מלאכה מחתרתי של ההגנה.
לאחר שקבוצת הצופים א' עברה לגבעה שליד רחובות, עבד הייני, אז בן 17, כפועל חוץ חקלאי בתחנת הניסיונות, הדריך בסניף של הנוער הלומד במושבה, ובמשך הזמן אף למד סנדלרות ונהיה לסנדלר של הקיבוץ. בשנת 1947, הייני נשלח כחבר בפלוגת עבודה והגנה למפעל האשלג בסדום, שם הוא היה נהג קטר, שומר ולוחם. באביב 1948, הגיעה ארצה אחותו, חנה, ולאחר זמן מה, הייני קיבל חופשה כדי לפגוש אותה. הוא טס לתל אביב במטוס קטן שקיים את הקשר בין סדום המנותקת לשאר הישוב היהודי, אך המטוס נחת נחיתת אונס בחולות שבין אשדוד לפלמחים. נוסעיו, פרט לשניים שהלכו להזעיק עזרה, רובם פצועים, נרצחו בידי כנופיית ערבים שהזדמנה למקום. הייני שנורה בגבו והתחזה כמת, היה הניצול היחידי. לאחר מספר חודשים בבית חולים, הייני חזר לקבוצה ולעבודה, עת בה הוא גילה שהוא אוהב ילדים ואף יודע לתקשר אתם, ואולי כבר אז הכירו חבריו את תכונתו זו, וכבר אז יעדו לו עתיד כמורה ומחנך.
בשנת 1950, עבר הייני למעגן מיכאל ועבד במשק הצעיר כעגלון, עובד חצר וחקלאי. כעבור 3 שנים, הוא נשלח לסמינר "אורנים" ללמוד הוראה. החלטה זו של הקיבוץ קבעה את דרכו במשך כשלוש עשרות שנים והעניקה לילדי מעגן מיכאל, מורה ומחנך למופת, שאותו ואת אשר הם למדו ממנו הם יזכרו עד סוף חייהם. ב"אורנים" הפכו מדעי הטבע לנושאי התמחותו האהובים. בתקופת עבודתו כמורה, הייני הקים דורות של אוהבי הטבע והארץ, והקרין על חניכיו מרוחו ההומניסטית ומספקנותו האינטלקטואלית.
את עבודתו החינוכית התחיל הייני עם "חבצלת", קבוצת ילדי חוץ הראשונה של הקיבוץ. ב"חבצלת" טיפלה נטקה שכעבור זמן הפכה לאשתו. משפחתם כללה 4 ילדים, ברק, הילה, אביב ונעמה. לאחר שנפרד מעבודתו החינוכית, הפך הייני לזמן מה לפועל ב"פלסאון, אך את עשר שנות חייו האחרונות הקדיש לריפוי בשיטת רפלקסולוגיה ושיאצ'ו. חברי קיבוץ רבים זכו לטיפולו המסור, האוהב והיעיל.
הייני, איש משפחה למופת, היה גם איש טבע, מורה, מחנך, מרפא, חבר וידיד לרבים. הוא מת בדרך בה חי - דרך כבוד ואצילות. מעגן מיכאל הייתה חלקת אלוהים הקטנה של הייני ובה הוא נקבר למנוחת עולמים.

יהי זכרו ברוך.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

קרבת משפחה

אשתו------ גולד -גלזר נתקה