קורות חייה
 
אמא ז"ל נולדה בשנת 1900, בעיירה קטנה בפלך פולטבה, רוסיה.
היא הייתה בת הזקונים למשפחתה, אשר התפרנסה, כרב היהודים אז, ממסחר. אביה - איש משכיל ונאור, לא היה דווקא מדקדק במצוות. הוא היה חתום על עיתונות לועזית מחו"ל - דבר די נדיר בימים ההם. אמה - נצר למשפחת רבנים מדורות. אמא למדה בבית ספר רוסי ותמיד סיפרה לנו איך התלמידים ה"שקצים", היו מושכים לה בצמות ומציקים לה. היא הייתה תלמידה מחוננת ויהודיה יחידה בכיתה. לאחר מכן למדה אמא לימודים תיכוניים, בצורה אקסטרנית. מאותה התקופה, נשאר לה יחס מיוחד לספרות והיא הרבתה לקרוא.
אמא דבקה בתנועה הציונית, עוד בהיות זאת במחתרת, בתקופת הצאר. לאחר המהפכה האוקטוברית ארגנה היא, יחד עם אבא, קבוצת צעירים שיצאו בדרך לאודסה. שנה שלמה הם חיפשו אפשרות לעבור את הגבול לרומניה ומשם להגיע לארץ. ואכן, בלילה גשום וחשוך, בסירת מבריחים רעועה, הם צלחו את הדניסטר והצליחו להגיע לרומניה. שנים רבות לאחר מכן - היו ההורים חוזרים ומספרים לנו את נוראות הלילה ההוא, ליל "אקסודוס" שלהם. איך הסירה נבקעה והתמלאה מים, איך הם שאבו את המים בכובעים ובכל הבא ליד. איך אבדו להם כל חפציהם ואיך הם הגיעו s.o.s בעירום וחוסר כל לחוף ה"מקווה".
שנתיים עברו עליהם ברומניה כפליטים, תרים אחרי עבודה כלשהי, גרים בבית כנסת ומצפים לעלייה. האחיות של אמא ואבא, שהיגרו לפני-כן לארה"ב, לחצו עליהם לבוא ולהצטרף למשפחה המסודרת באמריקה. אך אמא סירבה בכל תוקף - היא בשום אופן לא הסכימה ללדת את ילדיה בגולה, ולו אף בגולת "הזהב". ואכן חודשיים לאחר בואם ארצה ב- 1923 נולדתי אני. השנים הראשונות בארץ, היו קשות ביותר לזוג הצעיר. חוסר עבודה, חוסר מגורים, קשיי קליטה באקלים ובשפה (לאמא), נוסף לכך מטופלים בשתי תינוקות. ובכל זאת למרות הכל היה אוהלם ואח"כ צריפם הדל - בית חם לכל עולה חדש בארץ בזמן ההוא. השנים הקשות הללו, נתנו את אותותיהן בבריאותה של אמא.

לפני חמש עשרה שנה, עברו ההורים לקיבוץ. אמא עבדה תקופה מסוימת במחסן הבגדים, הייתה אופה עוגות למועדון החברים, ולאחרונה הייתה עובדת בחדר, עבור "פלסאון".
בשנים האחרונות הלך מצבה הבריאותי של אמא והחמיר. עיניה כהו והקריאה, שהייתה כה רגילה לה - קשתה עליה מאוד. רגליה כבדו והיא רותקה אל הבית. סבלה היה רב מאוד, אך בכל זאת שרתה עצמה בכל והשתדלה, בכל מאודה, לא להכביד על הזולת.
אך לבסוף לא עמדה בעוצמת ייסוריה הגופניים והנפשיים.

יהי זכרה ברוך.

 
 קשרי משפחה
 
בעלה  משה ברשי