קורות חייו

לכסי נולד ב- 23 בדצמבר 1921 בוינה. הוריו באו לוינה מכפר קטן באוסטרו - הונגריה. אביו היה מנהל חשבונות והוא היה הצעיר מבין ארבעה אחים במשפחה.
לכסי גדל באווירה של "וינה האדומה". הוא זכר כיצד השתתף - על כתפי אביו - בהפגנות של הסוציאל-דמוקרטים ברחובות וינה. האב נפטר בגיל צעיר ואז אמו פתחה חנות לדברי מתיקה.
במרץ 1938, כשסופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית, לכסי, שהיה חניך בתנועת הנוער נצ"ח (נוער צופי חלוצי), היה בין הראשונים שעלו לארץ, במסגרת עלית הנוער, הישר לעין חרוד. בבואם לעין חרוד, סיפר לכסי, ישנו בזמן הראשון לבואם על מרפסת ביתם של משפחת טבנקין.
שאר בני המשפחה, הצליחו גם הם לברוח בזמן וכך ניצלו כולם מהנאצים.
בשנת 1941, לכסי מצטרף לקיבוץ "קדמה" ויוצא לפלוגה המקובצת של הקיבוץ המאוחד בסדום, לחוף ים המלח. בסדום לכסי עבד ארבע וחצי שנים. שם פגש את מוקה, אתה הוא בונה משפחה, ויחד הם חוזרים ב- 1946 לקבוצת הצופים א', ששהתה אז ברחובות. לכסי לעולם לא סלח לעצמו, שלא התגייס בזמן המלחמה, לבריגדה באירופה.
ברחובות, לכסי מצטרף לתעשיית הנשק ונבחר לוועד הארצי של התע"ש.
כשהקבוצה עולה להתיישבות במעגן מיכאל, לכסי נמנה עם צוות הבניין שהקים את הצריפים והמבנים הראשונים.
ב- 1950 לכסי נבחר להיות גזבר. זו תקופה קשה ותפקיד מייאש. לימים, כשנבחר שנית להיות גזבר, ב- 1970 - כנציג של משק מבוסס - נזכר תמיד ביחס הקשה שזכה לו בעת הגזברות הראשונה, בשנות החמישים.
לכסי ומוקה מגדלים את ילדיהם, עירית, גדעון, ארנון, יורם ויאיר. לאחר הגזברות, לכסי עובד במדגה, עבודה אינטנסיבית מבוקר עד ערב, כשגדעון בנו מבלה אתו תמיד בברכות, כי זו ההזדמנות להיות עם אבא. אחריו, הבן ארנון - הולך בעקבות אביו ונעשה אף הוא איש המדגה.
ב- 1960 לכסי נבחר לשמש כמזכיר הקיבוץ וממלא את התפקיד למשך שנתיים. לאחר מכן החל את עבודתו בהנהלת החשבונות של המשק, ומאוחר יותר עבר לניהול חשבונות בפלסאון.

ב- 1978, לכסי קיבל התקף שיתוק ומאז היו חייו קשים ביותר. הפגיעה הקשה לא אפשרה לו לחזור לעצמו, למרות שלכסי עשה מאמצים גדולים ולא הרפה מניסיונותיו ללמוד, לקרוא, לשוחח, ותמיד חיפש ויזם מגע חברתי. חברים רבים נרתמו לעזור לו ולסייע לכל אורך השנים.
הייתה לו עצמאות ומקוריות מחשבתית ותמיד גילה מעורבות. גם בשבוע האחרון התעניין בעניין הבחירות למועצות הפועלים. וממש בימים האחרונים העלה בפני המזכיר הצעות להבטחת הפנסיה לחברים המבוגרים בקיבוץ.
לכסי נפטר ממחלתו ב- 22 בנובמבר 1989. עד יומו האחרון לא איבד את חוש ההומור ובמצבים הקשים ביותר, שמר על רוח טובה ומבט מחייך על החיים.

יהי זכרו ברוך.
 
 
קשרי משפחה 

אמו  שיינדל דרמר 
בעלה של  מרים דרור מוקה
חם של נורית דרור