קורות חייו

סידני, בן שרה ומנשה, נולד בלוס-אנג'לס שבקליפורניה ביום ה' בתשרי תש"י (28.9.1949) ועלה ארצה בשנת תש"ל (1970). הוא למד בארצות הברית בבית-הספר היסודי "קסטר אבניו" ובבית ספר תיכון "ואן נויס" . בבית הספר "פירס קולג'" רכש תעודות הוראה למקצוע המסגרות. את לימודיו בבית-הספר התיכון, שילב סידני בשתי מגמות - מקצועית והומנית - דבר המקובל בארצות-הברית. במסגרת המגמה המקצועית, השתלם סידני במקצוע המסגרות ושימוש במחשבים, ובמסגרת המגמה ההומנית, למד תיאטרון. סיד, כפי שקראו לו ידידיו, ידע למזג להפליא, את נטיותיו ההומניות והטכניות. הוא פיסל במתכת וצייר. הייתה לו גם שמיעה מוסיקלית מצוינת והוא אהב לנגן בחליל ולרקוד. מכל תחביביו, היה המשחק האהוב עליו ביותר ועוד בטרם עלה ארצה היה פעיל בתיאטרון סאטירי בלוס-אנג'לס. משעלה ארצה הגיע סיד לאולפן בקבוץ מעגן-מיכאל, שם הכיר את אשתו לעתיד, דליה, וכעבור זמן הקים גרעין התיישבותי חדש, שהיה מורכב מעולים חדשים.
לאחר תקופת הכשרה בקבוץ בארי, עבר הגרעין להשלמה בקבוץ אייל, ושם נשא סיד את דליה לאשה.
ניסיון ההתבססות של הגרעין, לא עלה יפה וכעבור זמן חזר סיד עם אשתו לקבוץ מעגן-מיכאל. סיד גויס לצה"ל במחצית אפריל 1973 והוצב לחיל השריון.
בבית הספר לשריון, הוכשר כתותחן-טנק, היה חניך מצטיין בקורס וזכה בציונים גבוהים ביותר. לאחר סיום הקורס ניתנה לו חופשה קצרה והוא בא לבלות בביתו שבקיבוץ. אולם חופשתו נקטעה, ביום שפרצה מלחמת יום הכיפורים. הוא הוזעק ליחידתו, שהייתה בין כוחות השריון הראשונים שמיהרו לצאת כדי לבלום את התקפת המצרים בסיני.
ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), שעות ספורות לאחר תחילת המלחמה, נהרג סיד בהפצצת מטוסי האויב.
הוא הובא למנוחת עולמים, בבית הקברות בקיבוץ מעגן-מיכאל. השאיר אחריו אשה ובת, שנולדה ב- 19 באוקטובר 1973 ונקרא שמה הדר אורית הלפמן. לאחר נפילתו במלחמה הועלה לדרגת רב-טוראי. מפקדו של סיד, כתב למשפחה השכולה: "למעשה שירת סיד ביחידה, רק יומיים. אולם בפרק זמן קצר זה כבר התבלט כחייל ממושמע ואהוד, אשר הישגיו המצויינים, בבית הספר לשריון - הלכו לפניו..."
חבריו של סיד, הוציאו לאור חוברת לזכרו.

יהי זכרו ברוך.



קשרי משפחה

אמו שרה הלפמן