אמא / אריה
אימי זיכרונה לברכה הייתה צדקת גמורה
לא העיוורון גם לא השיתוק לא יכלו לך
לא האלמנות, גם לא אובדן ילדתך, אחותי
גם הם לא יכלו לך
האפלולית חדדה את האבחנה
המילים הפכו קצובות וחדות
האובדן מקור לגאווה
לרוע נירגנת עד יום אחרון
לטוב הרעפת את כל אהבתך
בנדיבות, בעוצמה, בדאגה, בגאווה
בשחור ולבן
כאשר קדרו השמיים מאיימים אפורים
מבשרים עוד אובדן
לראשונה עמדת מנגד בגוף שכשל
צופה מהר נבו בסערה המתרגשת
מבלי עשות דבר
לכודה בבשר המכזיב
בלב הנשבר
לא העיוורון, לא האלמנות, לא הגוף שנשבר
אפילו לא האובדן
יכולת להם אז, יכולת גם עתה
אך לא יכולת עמוד מנגד
בלא עשות דבר.
קשרי משפחה
אימו של אריה וולדנברג