ישרוליק
היית שותפי לחיים 56 שנה. שותף אוהב, דואג, שיהיה לי רק טוב. נשאת אותי על כפיים.
היית אבא למופת,מסור ומשקיען, מוכן לעשות עם הילדים כל מה שאפשר.
היית סבא נהדר ואהוב על נכדיך.
אומצת על ידי כמה ילדים מהקיבוץ להיות סבא גם שלהם.
בנינו יחד משפחה רחבה, חמה ומלוכדת ואנחנו כל כך גאים בה.
החיים שלך היו מלאי פעילות ועשייה בתחומים שונים ומגוונים. פלמ"ח, העפלה, שיווק דגים, שיווק בננות ועוד.
תמכת ועזרת במסירות רבה בקליטת האתיופים והרוסים. זה היה כל כך חשוב לך.
חבר קיבוץ מהדור הישן שמאוד אכפת לו מהקיבוץ, אבל מוכן גם לשינויים המתחוללים בו.
הגעת לגיל 85 – גבך כואב, מתקשה ללכת, מתקשה לשמוע, אבל עם מוח צלול, ער לכל מה שקורה, לומד, מתעמל, שוחה ועובד קשה בגינה שכל כך אהבת וכל כך התגאית בה.
כשהיו שואלים אותך מה שלומך – היית עונה "בהתאם לגילי" כשהייתי מתעצבנת, אמרת "רחל'ה, סבלנות, יהיה יותר גרוע", כשהבנים היו צוחקים עליך, ברוח טובה כמובן, היית אומר תצחקו, תצחקו, כשתגיעו לגילי ילדיכם יצחקו מכם.
חשבתי שיהיו לנו עוד כמה שנים ביחד, אבל הגורל רצה אחרת והכה אותך בצורה אכזרית ומיותרת.
אנו מתנחמים בזה שלא סבלת בכלל. מהרגע שהורדמת לא התעוררת עד לפעימת הלב האחרונה.
תחסר לכולנו
היה שלום,
רחל'ה
--------------------------------------------------------------------------------
אבא
רק לפני כמה ימים היית איתנו, חלק כל כך מלא חיים ומשמעותי בתא המשפחתי שלנו, והיום אנחנו צריכים להיפרד.
הזיכרונות והתמונות מציפים אותי וכמו גלי הים באים ובאים.
אני חושב על הנסיעות המשפחתיות עם סיפורי הנוסטלגיה שכבר ידענו בעל פה ועכשיו הם יחסרו, סיפורי הילדים שהמצאת ועליהם גידלת אותנו ובהמשך את ילדינו ואחר כך כל ילד שהסכים לשמוע.
אני זוכר את עצמי כילד שוחה על גבך הרחב, הבטוח, לאי השטוח, קטיף פטל בתמסח ובשבתות החורפיות את תבשיל הפטריות המסורתי שהכנת. רק בפסח האחרון נסענו לקפריסין כל השבט לחגוג לך יום הולדת 85. בערב התכנסנו כולנו לשמוע את סיפורך האישי על מחנות המעפילים, לראות אותך חי את רגעי העבר ואת האושר שלך לספר על כך לנכדיך היה מראה מרגש מאוד.
גם כשנקפו השנים נשארת ערני, עובד בגינה, מידי ערב מכין לאמא סלט חתוך דק דק, מאזין לכל מהדורת חדשות ושומר על קשר הדוק עם כל המשפחה המורחבת.
שנות חייך היו מלאות בעשייה, מעורבות ואכפתיות.
אני זוכר בשנים האחרונות את ימי השישי כשהגעתי לחדר ואתה ישר מזנק ומגיש לי את העלון ודוח ועדת משק ומאזני פלסאון, עד יומך האחרון צלול, ערני לקורה סביבך, גאה על היש המופלא הזה, על הבית הזה, גאה במעגן מיכאל.
לנגד עיני עוברות תחנות חייך: תל אביב הקטנה, הצופים, הפלמ"ח, דרך רחובות ומפעל הנשק, הדייג, ריכוז קניות, העבודה בגרנות ובפלסאון- מסלול חיים מלא.
היום יותר מתמיד אני מודה לך על שהטרחת אותי לשמוע את כל הסיפורים ואני נפרד בהרגשה שלא נותרו סימני שאלה.
היית איש חזק, ששום מכשול לא עוצר אותו, לא מפחד להתנסות, להתמודד ואני מתוך מחשבה של ילד שכל כך סומך על אבא שלו האמנתי בכוח שלך להתגבר.
רציתי להאמין שגם הפעם, למרות שהפציעה היתה קשה מאוד, אתה תילחם ותנצח.
נלחמנו יחד איתך בסערת רגשות גדולה – אבל הפעם, זה לא קרה.
אני מתנחם בכך שחיית 85 שנים מלאות, מאושרות ובריאות.
עד יומך האחרון היית מלא חיים, שמח בחלקך.
הגשמת חלומות, חיית במקום שמאוד אהבת, הקמת עם אמא משפחה חמה, אוהבת ומלוכדת.
הביחד המשפחתי שבניתם נותן לנו היום את הכוח להיפרד.
הנכדים זכו ליהנות ממך ואיתך עד היום האחרון.
סבא עם נפש צעירה, טוב לב ותמיד מאושר – וכך הם יזכרו אותך.
הפרידה קשה וכבר אתה חסר.
על ילדות מאושרת
על בית חם
על כל מה שלנו נתת והענקת
ועל שפשוט היית שם
אנו הבנים אומרים לך תודה.
דני בשם הבנים
--------------------------------------------------------------------------------
שוב הסתלקה מהחצר... / מוניה אברהמי
דמות מיוחדת שהיתה חלק בלתי נפרד מן השבילים, הדרכים, חדר האוכל ו"בית מתושלח", ובעיקר הסתלקה מעולם הילדים בגילי, בגן ובכיתות בית הספר היסודי.
ישרוליק היה עם המעטים מבין הקשישים שילדים כה רבים הכירו וידעו את שמו. מתלוצץ, משתעשע, מלטף את הראש או מושך באוזן. לאחדים היו קשרים מיוחדים עם סבא ישרוליק. כשהיה מתחבר אליהם בגובה עיניהם ועושה איתם מעשי קונדס מעוררי השתאות. נכדתי שאלה: "אתה הולך ללוויה של הסבא של הילדים?" כך קראו לו.
היו לו עשרות סיפורים, מעשיות צ'יזבטים ועלילות רבות מתקופת הפלמ"ח. בגיוס של פלוגות המחץ הכיר את נוער תל אביב העובד ומשך אותם, בטרם גיוס חובה לצה"ל, ובמאבק האצ"ל והלח"י למחנה הפגנה והפלמ"ח. הוא לא היה צופה, הוא היה איש הנוער העובד מהכשרת רביבים. עולים חדשים, עדות המזרח ואחריהם האתיופים היו עבור ישרוליק מחוז ילדות ונעורים.
סיפורי הסוחר הקיבוצניק מלאו שעות רבות של ארוחות בוקר או צהריים. סיפורי שיווק על בננות, אבוקדו ודגים, בעיקר דגים. מבשל ארוחה מיוחדת "ביאלד אוף אסטוריה", כשניסה למכור לאמריקה "מושטים" שגייר אותם כסנט פיטר הגדלים בכנרת. הוא היה איש עם צבע. צבע את חיינו בלחלוחית ובצבעים מבריקים. תמיד כפוף על הפרחים והשתילים הנבטים והעציצים. היו שאמרו שכלי המרק והסלט שתוכנן למדף התחתון בהפרטת המזון נבנה במיוחד בשבילו.
ישרוליק היה מטיף ברבים: אין "כיסים בתכריכים". הוא ביחד עם רוחלה "כן יקירתי" היו חלוצים בטיולי המשפחה הגדולה והמורחבת על כל בניה ובנותיה, חתניה וכלותיה. כשהמימון להם בא מן הירושה.
שלום לעפרך סבא של הילדים,
תהי נשמתך צרורה בצרור הפרחים.
מוניה אברהמי
--------------------------------------------------------------------------------
קשרי משפחה
חמו גרשון הלפרין