סבתא

סבתא הלכה לעולמה בבית הסיעודי מבלי שהספקתי להיפרד ממנה לשלום. אנא סלחי לי סבתא יקרה.
חיה קראו לה בעברית, ואכן כשמה הן הייתה - מלאת חיים ואוהבת אנשים. כולם הכירו ואהבו אותה.
מעטים ידעו מה קשים היו חייה. במהלך 84 שנותיה ידעה עוני, רעב, מחלות ובדידות. סבתא נולדה לפני מלחמת העולם הראשונה ועזבה את אירופה לפני מלחמת העולם השניה. מלחמה בה איבדה את משפחתה וקרוביה. למרות הכאב והסבל, מעולם לא איבדה את אמונתה באלוהים, באנשים ובאהבה. המשפחה ושלום בית היו ערכים חשובים לה. תמיד הטיפה לאהבה, לסליחה, לשלום.
בירושלים קראו לה "הכותל הקטן" - שכנים ומכרים היו מגיעים לשפוך את ליבם לפניה, להתייעץ, להתעודד. תמיד הייתה בפיה מילה טובה, תמיד נתנה תקווה. מעולם לא התלוננה על מר גורלה. גם כשהוכרעה על ידי מחלת הפרקינסון לעת זיקנה, קיוותה שתמצא לה תרופת פלא.
סבתא תמיד אמרה שבגלגול הבא היא רוצה להיות יונה. יונה צחורה, המסמלת שלום, אופטימיות ותקווה.
המשוררת לאה גולדברג כתבה :

הוי, מה רב, חפץ החיים של הנוטים למות.
מה נוראה התשוקה ומה ריקה -
להיות, להיות - עוד שנה, עוד שנה.
עוד דור, דורותיים ושלושה. עוד נצח אחד...

נוחי על משכבך, סבתא יקרה, לנצח תהיי בלבנו ובזיכרוננו.

סבתוש יקרה ,

עוד אתמול בשעותייך האחרונות הצלחת לדבר ולחמם לנו את הלב. למרות סבלך וכאבך, מעולם לא התלוננת ולא ביקשת עזרה מאיש.
סבתא של כולם היית, סבתא לנכדייך, לנינייך ולכל הסובבים אותך.
סבתא יפה, טובה, שמחה וחכמה שפתחה את ביתה והעניקה מכל טוב לבה, לכל אדם צמח או חיה. אשה מיוחדת במינה שידעה לחיות את החיים בצורה הכי יפה, למרות כל הסבל והצער שהיו מנת חלקה, ונשארה חזקה ותומכת את כל מי שרק ביקש להישען.
בשנה האחרונה, ראתה סבתא לנגד עיניה את בתה הולכת ונחלשת. אוזלת היד מלהושיע, היא זו שגרמה לה לשקוע בעולם הדממה אליו כבר לא נתנה לנו להגיע. מדי פעם כשהתעשתה שאלה : "מה שלום אמא?" ושוב צללה אל אותו מקום ממנו לא שבה.

אוהבים אותך ומתגעגעים מאוד.

יהי זכרך ברוך.
 
 

קשרי משפחה 

בתה  מזל שגיא