קורות חיים
אמא נולדה ב-11.06.33 בנס ציונה ובגיל שנתיים עברה עם משפחתה לגור בכפר סבא, שהיתה אז מושבה חקלאית. הם גידלו תרנגולות, עיזים, עצי פרי ירקות ועוד. אביה של אמא היה פרדסן והיה מומחה להדרים, הוא ניהל גם פרדסים של אחרים.
בבית היה חדר נוסף אותו השכירו רוב הזמן לדיירי מישנה אשר חיו עם המשפחה ביחד. כשלא השכירו גידלו שם אפרוחים.
אמא שלטה בשתי שפות: עברית – אותה דיברה עם אחיה ואביה וגרמנית – אותה דיברה עם אמה אשר לא הסתגלה לשפה העברית.
אמא היתה פעילה בתנועת הנוער העובד והלומד ואחר כך בגדנ"ע שם למדה שימוש בנשק. בבית – היו מאד מעורבים בנעשה בארץ, ואף יצאו להפגנות.
אחיה של אמא – יוסי היה פעיל בלח"י דבר הגרם לסכסוכים ומריבות רבות עם אביו אשר היה מפאייניק.
אחיה עזב את הבית בגיל 15 ואף זייף את גילו כדי שיוכל להתגייס לצבא. בהמשך נהרג מפליטת כדור במהלך שירותו, דבר שהשפיע קשות על אמא והמשפחה.
לאחר התיכון התגייסה אמא במסגרת הנוער העובד והלומד לנח"ל, עשתה את השל"ת במעגן מיכאל ושם פגשה את אבא.
אבא ואמא מעולם לא התחתנו כי התנגדו לכפייה הדתית, וגידלו 4 ילדים ב"חטא" הם עברו לנווה אור ל"שנת עזרה" יחד עם הבנות כשנה לפני מלחמת ששת הימים. בשנת 1984 שוב יצאו לשליחות, הפעם למשמר דוד עם יוחנן.
לפני 6 שנים נפטר אבא ממחלת הסרטן לאחר שנתיים שהיה חולה.
אצל אמא התגלתה המחלה 4 שנים מאוחר יותר ואחרי שנתיים של סבל רב, הלכה לעולמה.
יהי זכרה ברוך,
המשפחה
--------------------------------------------------------------------------------
אמא - דברי פרידה של הילדים והנכדים בלוויה
אימא,
רק לפני שבוע חגגת יומולדת 71 וכששאלנו אותך איך אפשר לשמח אותך ביקשת רק שינה מתוקה עד הסוף. אז לפחות את זה קיבלת, וכמו שנכדתך האהובה מעין אומרת "עכשיו כבר לא כואב".
בילדותינו היינו נוסעים כל המשפחה לטיולים ארוכים עם שינה בחוץ באוהלים, צעדות ושחיה בחופי סיני ואחר כך לקחת את הנכדים, כל פעם את אלו בגיל המתאים, לטיולים בטבע בארץ ובחו"ל כשאת מלמדת אותם על צמחים ובעלי חיים.
עם Desi עבדת בפרך 5 שנים על הוצאת תואר ראשון בחינוך (אמרת שבחיים לא למדת ככה ומה את אשמה שכלתך רוצה תואר, והשבעת אותה שתואר שני לא עושים ).
הבייבי שלך זו הגינה, שאין מי שעובר לידה ולא נעצר להתפעל. שעות דיברת על הצמחים שבה ועד הרגע האחרון אספת זרעים לשנה הבאה.
ועכשיו נשארנו כולנו יתומים
וכבר מתגעגעים.
הילדים והנכדים.
--------------------------------------------------------------------------------
לסבתא - רק רציתי לומר לך כמה דברים- מאור
לסבתא:
רק רציתי לומר לך כמה דברים:
רציתי לבקש סליחה שלא אמרתי לך מספיק עד כמה שאני אוהבת אותך ועד כמה שאת חשובה לי, את בטח יודעת.
רציתי להגיד לך שאני אף פעם לא אשכח אותך וכך גם כל מי שמכיר או הכיר אותך, רציתי לספר לך שבקרוב יהיה לי יום הולדת 17 ואת כבר לא תהי שם.
רציתי להגיד לך שהחיים נמשכו ויימשכו כרגיל גם כששלך לא.
למרות שהחיים לא עוצרים מלכת ושכולם ימשיכו ויגדלו, ימשיכו ויתפתחו, לא נשכח אותך.
ככל שיחלוף הזמן, כך פחות יכאב אבל לא נשכח.
רציתי לבקר אותך, אבל לא הספקתי...
רציתי להגיד לך שאני בוכה בשבילך אבל אני שמחה, כי כבר לא כואב לך...
באהבה,
נכדתך אור.
--------------------------------------------------------------------------------
מדרור חתנך
מרים היקרה אשר מכאן עקרה,
רק נפטרה ובליבנו בור פערה.
אנו, אשר זמננו בעולם קצוב,
באנו לביקור קצר וסופו לעיתים עצוב.
זה עולמך אשר נשמת אפו נגמרה
ונראה שזמנך היה לתקופה כה קצרה
וכל עמלך נשאר לעולם יצירה
מרים, כה חבל שחדלת לחיות,
כי אנו איתך רצינו לבלות.
מותך השפיע עלינו, לא פחות מהמחלה,
אולם לך, כנראה, היווה הקלה.
אנו נרבה בקינות, אולם לא הרבה ניתן לעשות,
שכן את עימנו חדלת להיות.
אין אנו חושבים שכך נועדת לסבול יומם וליל,
ואותנו הפחד מבלבל.
גופך ונישמתך נפרדו לדרכים שונות,
ואנו נקווה שאלו דרכים נעימות.
אנו נמשיך בחיים, גם אם לעיתים הם קשים,
ולכך נקדיש רק את החיוכים.
מרים, המשיכי לשמור עלינו מלמעלה
ואנו, את מחשבותינו וגעגועינו לך נקדיש בלילה.
אורחים אנו בעולם הזה, וחיינו כצל חולפים.
דרור, חתנך.
--------------------------------------------------------------------------------
לזכרה של מרים טמפלהוף יעקב
לזיכרה של מרים טמפלהוף יעקב
את מרים פגשתי בצמתים חשובים בחיי.
בנערותי בעת עבודתי בלול המטילות ובבית האמון פגשתיה לראשונה,בדרך הדוגמה האישית שלה בצניעות בפשטות ובשקט יצגה בעיני את ערכי העבודה החשובים:
אחריות, מסירות וחריצות, כשכל אלו מלווים בחשיבה ובידע רב.
למפגש נוסף זכיתי בלידתי את בתי הבכורה ליאור, עדיין בלינה המשותפת בפעוטון בצד השני היה ג'וזי (יוסי) בנה הפעוט, שם נפגשנו בעת ההשכבה בעיקר.
מאד התפעלתי ממנה כאם, התייחסה לילד בכבוד רב, כאדם ובאהבה רבה.
זוכרת את תשובותיה הענייניות והחכמות כשיוסי הקשה בשאלותיו,גם פה קיבלתי צידה כאם מתחילה.
בשנים האחרונות פגשתיה לעיתים בשעות הבוקר בפלסאון,
כשהיא כבר בשלהי יום עבודתה.
היתה אשה אנושית, אינטליגנטית, עסקה בעיקר,
אשה שלא בזבזה זמנה בטפל.
היתה אשת משפחה ועבודה.
יהי זכרה ברוך.
עליזה גונן.
--------------------------------------------------------------------------------
קשרי משפחה
אשתו של שאול יעקב
אימו של יוסי יעקב