קורות חייו

שמוליק נולד ב-17 במאי 1924 בברשוב, רומניה. עלה ארצה ערב מלחמת העולם השניה.
ראשית חינוכו הקיבוצי והארצישראלי, עבר עליו במסגרת חברת הנוער בקיבוץ אפיקים. במלחמת העולם, באוקטובר 1942, התגייס לצבא הבריטי, שירת בלוב ובמצרים והשתתף במערכות המלחמה והפלישה לאיטליה. בשובו מן המלחמה ביוני 1946, הצטרף אל חבריו בחצר כינרת, שייסדו אז גרעין להתיישבות על חוף הכינרת.

בשנים הראשונות, שאף להיות נהג ומבוקשו ניתן לו. אהב את המרחבים, את הכבישים החוצים את נוף הארץ, את השליטה ברכב הכבד, ביד אמונה.
בשנים אלה, הגיעה לארץ שושי והחלו להירקם ביניהם יחסים שהפכו לימים לקשרי משפחה יפים ואוהבים - עד ליומו האחרון.
עם פרוץ מלחמת העצמאות, שמוליק מתגייס ליחידות החי"ש באזור, שהיוו את הבסיס לחטיבת גולני בעתיד. הוא משתתף בקרבות על עמק הירדן.

בשנת 1950, שנתיים לאחר עלייתם להתיישבות בקיבוץ מעגן, על חופו הדרומי של ים הכינרת, פרץ המשבר הקשה שפילג את יישובי הקיבוץ המאוחד ואשר לא פסח גם על קיבוץ מעגן הצעיר. שמוליק, ואתו קבוצה גדולה של חברים, בחרו לנטוש את ביתם, והצטרפו לפי צו התנועה, לבית אורן, שהייתה במצב קשה. חברי מעגן הביאו עימם ניסיון חקלאי רב ותרמו רבות לפיתוח ענפי החקלאות בבית אורן. שמוליק היה בין מקימי ענף הבננות, בו עבד וגם ריכז במשך שנים רבות. פעילותו התמקדה בעיקר בשטח המשקי, היה חבר בוועדת המשק, שנים רבות וגם שימש בתפקיד גזבר.
בשנים האחרונות היה תמחירן במפעל של המשק. שמוליק ושושי חיו 37 שנים בבית אורן, לפני שעברו למעגן מיכאל. כאן מצאו בית חם ונרקמו יחסי ידידות, בינם לבין חברי המשק.
שמוליק היה איש רציני, שקט ונעים, מסור מאוד, דבק בנאמנות לערכי הקיבוץ ולעקרונותיו.

ביום ב', כ"ז בכסלו תש"ן, 25 בדצמבר 1989, לא יכול היה שמוליק למחלתו והלך לעולמו והוא בן 65 במותו.

יהי זכרו ברוך.