קורות חייה

אימי, הגיעה אלינו בשנת 1956, מיד עם יציאתו של אבי לפנסיה, מעירית חיפה.
הם היו מן ההורים הראשונים במשק. הרבה סידורים והקלות, שאפיינו את חיי ההורים לאחר זמן, עדיין לא היו נהוגים ולכן הייתה השתלבותם וחייהם בתוכנו לא קלים.
אימי שהייתה רגילה לחיות כל חייה בעיר, עם אפשרויות התרבות והחברה שבה, נתקלה בקשיים רבים, לחיות בחברה צעירה וקטנה כשלנו, באותם הימים. היא הייתה מטבעה אישה חברותית ופעלתנית ולאחר זמן קצר מצאה את מקומה, בשמירה בבית התינוקות, בשעות שההורים בילו בחדריהם עם ילדיהם היותר גדולים. היא מאד אהבה את העבודה הזו והייתה גאה ביכולתה לתרום למשק ולהקל על ההורים.
גם מבחינה חברתית, היא השתלבה מהר בחברת ההורים המועטים שהיו אז במשק, עסקה הרבה בסריגת סוודרים ואפודות לתינוקות ובבילוי עם משפחתה.
מחלת הלב הקשה שפקדה אותה מיום עלייתה ארצה ועקב התנאים הקשים שבהם חיה המשפחה בתחילת דרכה עוד החריפה, נתנה סימניה גם בחייה אצלנו, היא שהתה הרבה בבתי חולים ודברים רבים נמנעו ממנה עקב מצבה. למרות זאת, היו חייה אתנו רצופים בסיפוק והנאה, בחוסר דאגה חומרית והכרת תודה למשק, שאפשר לה זאת.
היא נפטרה בגיל צעיר יחסית, בהשאירה אחריה בעל אוהב ומשפחה בקיבוץ ובעיר, שהתקשתה מאד להשלים עם לכתה.

יהי זכרה ברוך.
 
 

קשרי משפחה 

בעלה  אהרון כרוך