קורות חייו

הורי הגיעו אלינו בשנת 1956, כמעט מיד עם צאתו של אבי לגמלאות.
אבי העריך ואהב את חיי הקיבוץ שלנו, עוד לפני בואו אלינו ולכן הייתה ההחלטה להצטרף אלינו עם יציאתו לגמלאות, צעד מובן. הוא השתלב בחיי המשק כמעט מיד עם בואו, הייתה לגביו הקלה רבה בחוסר הדאגה החומרית, הוא אהב את השקט והפעילות במשק. השתלב בעבודה, נתן שיעורים לנערי בית הספר במתמטיקה, בהיותו במקצועו גם מורה. יחד עם זאת עסק בעצמו הרבה מאד בלימודים. עוד ביומו האחרון השתתף בשיעור בערבית.
אבי לעולם לא השתעמם, תמיד היו לו הרבה דברים שעסק בהם. הוא צייר תמונות נוף והשתתף בתחרות לציורי בולים. למד שפות כמו צרפתית וערבית כשרק התאפשר לו, צייר מפות אסטרולוגיות והיה מסביר אותן לילדים ועוד הרבה דברים נוספים.
היה מאד אהוב על נכדיו, שנהג לצייר להם ציורים ולכייר חיות שונות להנאתם.
היה אדם מלא כרימון, טוב מזג ומעניין.
הוא מת מות נשיקה, ללא סבל ומצוקה, עוד בבוקר פגש את נכדו שחזר מטיול שנתי, השתתף בשיעור בערבית ולפתע נדם לבו.
היה זה שוק נוראי בשבילנו בניו ונכדיו. אבל עכשיו, כעבור שנים, אנו יודעים כי הוא מת כשם שמתים הצדיקים - במלא אונו, במלוא יכולתו, במלוא כישוריו. מוות שכל אחד מאתנו מאחל לעצמו וכך נזכור אותו תמיד.

יהי זכרו ברוך.
 
 

קשרי משפחה 

אשתו  סבינה כרוך