ברקוביץ יהודית (ג'ודי)

אנו רוצים לומר מעט מילים, שתגענה בדמותה של ג'ודי.
חשוב היה לג'ודי לשמור על ד' אמותיה ועם זאת נתנה תמיד אפשרות לזולת להיכנס ולהסתייע בה.
ג'ודי - רעיה נאמנה הנושאת בעול חינוכם של הילדים, מכירה ומקבלת את המיוחד שבכל אחד ואחד מהם, סבתא מפנקת עד בלי קץ.
ידידה היודעת ליצור יחסים שלווים ונעימים, עם כל הסובב אותה.
מעונינת להשפיע בקיבוץ וגם בארץ, אשת עקרונות, חרוצה ואחראית בכל המקומות בהם עבדה ובכל התפקידים החברתיים אותם מילאה ללא דופי, במסירות ללא גבול, ביושר פנימי, מוסרי ואינטלקטואלי.
בזקיפות קומה
ודרישה מעצמה למצות
מלוא כוחותיה - חייתה
ומחובקת באהבתם של יקיריה והצוות הרפואי והסיעודי שלנו - נפרדה מאתנו כאן בביתנו.
מוקדם הרבה מכפי שרצינו כולנו.

אישה בשחור

אישה בשחור עם נפש צחורה הניפה שלט,
די לכיבוש, בצומת ההומה.

בטרם תאפה עוגת שבת ניחוחה וחמה,
התייצבה האם, נגד שתיקה, למשמרת מחאה,
כחיילת ממושמעת הנרתמת למשימה קדושה.

צעדה נמרצות, מרכיבה זגוגיות עבות,
ידעה לראות רחוק, בעוד רבים אחרים עדיין
שרויים בליקוי מאורות.

כתפיים צרות וגוף כחוש, נשאו בעול המאבק
לעולם צודק, נטול ריש וכיבוש. וגם כאשר
המעמסה הייתה כבדה, ידעה לעמוד זקופה
חדורת אמונה. כי יום יבוא והאנושות לא
תוסיף עוד דאבה.

כיסחת הדשא הירוקה, הייתה כמשב מרענן באפה,
כמה נפלאה בעיניה הייתה
פריחת הכוריזיה. בעמדה מתבוננת ליד מפתן
הכל בו בו עמלה, מעלה מן הסתם, תקווה
לעולם של שלום עם הרבה פריחה.

יהי זכרה ברוך.