חיפוש


יום חמישי, 24 אוקטובר2024
אבגדהוש
29300102030405
06070809101112
13141516171819
20212223242526
27282930310102

ברכמן רבקה (אדיט) 1922-1963

שם משפחה קודם רוזנר 
שם משפחה ברכמן 
שם פרטי רבקה 
כינוי אדיט 
תאריך לידה 1.6.1922 י"ד סיון תרפ"ב 
תאריך פטירה 16.10.1963 כ"ח תשרי תשכ"ד 
שם האב מנדל 
שם האם רוזה 
שמות האחים פאולה 
שם בן/בת הזוג משה 
שמות הילדים תרצה, יוסי, שאול 
ארץ מוצא וינה - אוסטריה 
מקום קבורה מעגן מיכאל 

קורות חייה

רבקה (אדיט) נולדה בווינה, ב- 6.10.1922. בת בכורה לרוזה ומנדל רוזנר.
הוריה הגיעו לווינה מבוקובינה וטרנסילבניה, שנים מספר קודם.
אביה עבד כפקיד במסילת הברזל האוסטרית והיה חבר פעיל, במפלגה הסוציאל דמוקרטית הווינאית.
אביה של רבקה היה אדם די מיוחד, דייקן, מחמיר, פרט לעבודתו כפקיד במסילת הברזל (עיסוק לא כל-כך יהודי), היה לו תחביב, בצורה של חלקת אדמה קטנה, מחוץ לווינה, בה היה מגדל ירקות, פרחים ודבורים ובה היה מבלה את ימי הראשון והחגים.
רבקה היתה תלמידה מוכשרת ורצינית בביה"ס ואביה קיווה שתלמד רפואה כשתגדל.
משחר ילדותה, נראתה רבקה בוגרת ורצינית מכפי גילה וסבלה מבריאות לקויה.
הוריה נסעו אתה ל"כפר", לשם החלמה וכך הגיעה למקומות רבים לדלמציה, צ'כיה בוקובונה ועוד.
למרות שהוריה לא היו ציונים, הלכה רבקה לתנועת נוער ציונית "המכבי הצעיר" ויחד עם מרבית קבוצתה עלתה ארצה, במסגרת עלית הנוער ב- 1938, לקרית ענבים.
אחותה פאולה יצאה לשבדיה, והוריה הצליחו לצאת לברזיל. רבקה ברצינותה דימתה שמיד תתחיל "לבנות את הארץ", וכשסדרו אותה לעבוד בסיקול, עזבה את העבודה, היות וחשבה ששלחו אותה לשחק באבנים.
ב- 1941, עברה קבוצתה של רבקה לרמת יוחנן ושם נפגשנו, התחתנו ב- 1944 וב- 1945 נולדה תרצה.
ב- 1946, עברנו לקבוצת הצופים ברחובות, בעיקר הודות לרצונה של רבקה לעבור לקבוץ צעיר.
הפגישה של רבקה עם קבוצת הצופים לא הייתה קלה. תרצה הסתגלה קשה למקום החדש, ורבקה לא מצאה את מקומה.
ביולי 1947, נולד יוסי וזמן קצר אחר-כך, נקראתי חזרה לפלמ"ח וירדתי לניר-עם, יחד עם רבקה והילדים, לפקד על נפת הנגב שבקיץ 1947, מפקדת ההגנה כפפה את אזור הנגב, למטה הפלמ"ח.
בניר-עם שהתה רבקה עד לפינוי הילדים והנשים ב- 13 במאי 1948. במשך המאורעות שקדמו לפלישה המצרית, שימש ביתנו בניר-עם, מקום מפגש להרבה חברים, בדרכם למקומות בהם הם שרתו בנגב, רבקה החזיקה את הבית בשקט ובאומץ. רבקה חזרה לקבוץ ברחובות, נבחרה למחסנאית בגדים, התחילה להיות פעילה בקבוץ, והייתה מרכזת ועדת בריאות.
ב- 1951, הצליחו הוריה של רבקה, לאסוף כסף לכרטיס טיסה עבורה, לברזיל, וכך נפגשה אתם לראשונה מאז יצאה מוינה.
באוקטובר 1955, נולד שאול, ו- 6 חודשים אחר-כך, התגלתה המחלה הממאירה. "אני הכי צעירה במחלקה" ציינה רבקה בכאב.
למזלנו, נסענו ב- 1958 לשנתיים לפריז ורבקה הצליחה להיות עם המשפחה והילדים (לפני הלינה המשפחתית), רבקה נהנתה מתרבותה של פריז וגם המחלה הציקה לה ביותר.
ב- 1960 חזרנו ארצה, המחלה התגברה, עוד הצלחנו להביא את אמה לביקור בארץ.
ב-16 באוקטובר 1963, נפטרה רבקה בירושלים. לא הצלחנו למרות רצונה, להחזירה למעגן-מיכאל חיה. ישרה ואמיצה.

יהי זכרה ברוך.
 
 

קשרי משפחה 

אימם של אחיה של נגה ברכמן
אשתו של  משה ברכמן
כלתה של זהבה ברכמן

 

סה"כ 0 נרות נשמה הודלקו
 
בניית אתרים