קורות חייו

אבי נולד ברובע היהודי בעיר סלוניקי אשר הייתה מרכז רוחני של יהדות יוון.
ברובע היהודי חיו היהודים באוטונומיה מלאה, כאשר ועד הקהילה מנהל את כל ענייני היהודים.
על רקע חיים יהודיים ובית מסורתי, התחנכה משפחתו של אבי לאהבת ארץ ישראל, כאשר המנהג לעלות ולהיקבר בארץ הקודש, משמש במסורת המשפחה.
מלחמת העצמאות של היוונים נגד האימפריה העותומנית, מביאה את היהודים תחת שלטון יווני בסלוניקי. עם חילופי השלטון, עובר על יוון, גל של מהפכות ומהפכות נגד, כאשר הרקע הוא - מי יהיה השולט בממשלה המרכזית. בכל התהפוכות האלה היהודים הנפגעים העיקריים בשם הנצרות והצלב.
הצתת הרובע היהודי בסלוניקי ע"י אנטישמיים, שירות בשלושה צבאות - תורכי, צרפתי, ויווני, מביאים את אבי להחלטה שאין עתידו בגולה. מכאן והלאה, מחשבה אחת מלווה אותו- איך מגיעים לארץ ישראל. שלטון האנגלים בא"י אינו מפריע לשאיפתו של אבי. יש רק דרך אחת והיא דרך העלייה הבלתי לגלית. באותו זמן העלייה הבלתי לגלית אינה ממוסדת. מבריחים וגניבת גבולות עולים ממון רב.
אבי מוכר את כל רכושו כדי לממן את העלייה לארץ. עוברים גבול אחד , עוברים גבול שני, הלשנה, ונשארים בגבול הצרפתי. גירוש חזרה ליוון.
עכשיו מחפשים דרך חוקית לעליה. אישור רשיון עלייה תופס רק גילאים צעירים.
אבי מקטין את גילו בשנים רבות, זיוף תעודות עולה בממון, וזו שארית הכסף של המשפחה. כך נשארים באתונה שלוש שנים על המזוודות, עד שרשיון העלייה מגיע, השאיפה לעליה לארץ מתממשת.
כל ימיו ראה אבי בשאיפה זו את תמצית חייו. אך צער רב היה לו לאבי שהוא היחידי מכל משפחתו הענפה, שהצליח להגשימה, וכל השאר נספו בשואה.
צער זה ליווה את אבי כל השנים, ובכל פעם היה מסיים במשפט - "נחמתי היחידה היא הזכות הגדולה שזכיתי לראות בהקמת מדינת ישראל".
ואסיים בהבעת תודתנו הרבה לעובדות המרפאה ולד"ר שפירא על הטיפול המסור שנתנו לאבי.

יהי זכרו ברוך.
 
 
קשרי משפחה 

אשתו -- שמחה ברכה 
בנו --     יעקב ברכה

כלתו----- רינה ברכה