קורות חייה

שרה נולדה בראשית המאה, בעיר פינסק, הידועה בקהילתה היהודית הגדולה. היא הייתה הבכורה למשפחה מרובת בנים ובנות. שרה למדה עברית מילדותה ובבגרותה למדה בגימנסיה עברית. מכאן ידיעתה הרהוטה בשפה. היא הייתה פעילה בתנועת הנוער החלוצית ובגיל צעיר עלתה עם קבוצת חלוצים. הם התמקמו בצריף בירושלים, שתי בנות וכמה בנים. הגברים עבדו בבניין והבנות במשק הבית. כעבור תקופה די קצרה, הכירה את בעלה דוד, שגם הוא היה פועל בניין ועברו לגור בשכונת הבוכרים. שם נולדו גלבוע ושושנקה.
לפי סיפוריה, היא אהבה מאוד את התקופה הזאת, אך לדוד היו אחים ביגור והם החליטו להצטרף אליהם. בתחילה עבדה בגן הירק הגדול של קיבוץ יגור, של הימים ההם. אך יותר מאוחר עברה לעבוד בחינוך וזו הייתה עבודתה רוב ימיה.
במלחמת השחרור, נחתה עליה המכה הראשונה - בתה שושנקה - נהרגה בשיירת הרופאים להר הצופים. היא הייתה בין חברי הפלמ"ח, שאבטחו את השיירה.
בשנת 1969, נפטר בעלה ממחלה ממארת אך היא התנחמה בהולדת נכדיה, היא התמסרה להם והייתה גאה בהם.
כאשר תכפו מחלותיה והיא נשארה בודדה ביגור, היא החליטה לעבור אלינו למעגן- מיכאל. פה מצאה בית חם, היא השתלבה מהר בעבודה בפלסאון והרגישה טוב, הרגישה שהיא עדיין מסוגלת לעבוד ולתרום לפי יכולתה. כאשר תש כוחה, עברה לעבוד במועדון ההורים ולבסוף לתחנה האחרונה בחיים - הבית הסיעודי. המעבר היה לה קשה מאוד, היא סבלה ממצב התלות, אף על פי שכולם השתדלו להקל עליה, עד כמה שאפשר. כל מחלה דרדרה אותה יותר ויותר, עד שכשל כוחה, והיא בת תשעים ואחת שנה. כל ימיה הייתה חברת קיבוץ גאה.

יהי זכרה ברוך.
 
 

קשרי משפחה 

בנה  גלבוע בנארי