לזכרו של מרדכי מגנוס - מהמשפחה
אבא אדם יפה, אמיץ, חכם וסקרן, איש משפחה שדואג לכל אחד ואחד מאתנו ומלווה אותנו בכל מקום שצריך עזרה.
אבא אדם לומד – למרות שאת חגיגת יום הולדתו ה- 13 חגגו בביה"ס שלו בציון עליית היטלר לשלטון והוא נזרק משם מהר מאד בשל היותו יהודי, הוא לא הפסיק ללמוד כל חייו. כל מסגרת פורמלית ובלתי פורמלית הוא רתם בסקרנות להוספת ידע, דעת וחכמה: בהיסטוריה, במדע, בגאוגרפיה, בכלכלה, בפילוסופיה, באומנות ובעוד נושאים אחרים.
עד יומו האחרון שאב וסחט את האינטרנט בעניין רב.
אבא איש בריא – בריא בחשיבה – אוכל במידה, לא מעשן, ספורטיבי (יום לפני הניתוח עוד הלך בבוקר לשחות בבריכה את שחיית הבוקר שלו).
אבא נולד ב- 1920 בעיר דסאו בגרמניה.
את חייו מאפיינות פרידות ופירוק. משפחתו התפרקה בהיותו בן 10 והוא נאלץ להיפרד מאביו.
בגיל זה, על רקע של גילויי אנטישמיות הוא נאלץ להיפרד מחיי רווחה כלכלית, בגיל 13 מביה"ס ובגיל 16 הוא נפרד סופית מאמו, מסבו ומכל היקר לו והשייך לעולם הילדות שלו .
את אחיו היחיד גרט ז"ל, שהיה מבוגר ממנו, פגש ב- 1956 בארץ. גרט הגיע לשוודיה לפני מלחמת העולם וכך ניצל.
דמות נוספת משמעותית בחיי הילדות של אבא היתה "שווסטר" . שווסטר היתה האומנת שלו. לא היו לה ילדים משלה ואבא היה לה כבן. במשך המלחמה עסקה שווסטר בהצלת יהודים ובכך סיכנה את חייה. לאורך כל חייה, גם אחרי המלחמה, שמר אבא על קשר אתה.
אבא הצטרף לתנועת הבונים והכין עצמו לעלייה לארץ ובניית חיי קיבוץ. בהיותו בן 16 נעמד באומץ ובגאווה מול שוטרים במשרדי הגסטאפו לדרוש דרכון במטרה לעלות לארץ.
את שנותיו הראשונות בארץ חי בתל יוסף יחד עם קבוצת נערים בני 16 שעלו יחד אתו. הוא נכנס לעולם הבוגרים – עבודה והגנה על הישוב. התקופה היתה תקופת מאורעות בארץ .
אבא עבד בנגרות (מקצוע שהצליח ללמוד בגרמניה מנגר אומן אחרי שסיים את ביה"ס).
בתקופה זו אבא ממשיך וקורא בגרמנית מתוך 100 ספרים שהביא אתו מגרמניה ומספרים שהחליף עם חבריו שהביאו גם הם מגרמניה.
מקום משמעותי בחייו של אבא היה קיבוץ קדמה – לאחר גלגולים של הקבוצה בתל יוסף, מעוז וסדום, הוא הגיע לקיבוץ קדמה במטרה לבנות את חייו. פירוק קדמה ב-1962 היה משבר כבד לאבא. 20 שנים של השקעה ירדו לטמיון, לכך הצטרף קושי הפרידה מאפרת שעברה לגור בבארי עם אמה .
אבא, שהרגיש אכזבה עמוקה מן התנועה שבשמה ולמענה מסר את שנות חייו היפות, התכנס פנימה לכוון המשפחה ולימודים – אלה תפסו מקום מרכזי בחייו.
במעגן מיכאל אבא עבד בעבודות שונות, והרבה שנים עבד בנגרות. מעבודתו הפדנטית והיקית נהנו רבים. אנו כמובן יכולנו לבקש שיבנה לנו רהיטים והוא תמיד נענה בשמחה וברצון והתגייס למשימה ביעילות ובמהירות שכה אפיינו אותו.
אנחנו - אמא , אפרת, יואב ואמנון - המשפחות שלנו - הנכדים הרבים - כולנו אהבנו את אבא, הערכנו אותו ושאבנו ממנו כוח וידע. הוא תמיד ידע לייעץ בלי להתערב ולתמוך מבלי להעביר ביקורת.
גם החיים המשותפים של אבא ואמא היו לנו סימן שאפשר לקיים זוגיות של כבוד, שתוף ואהבה לאורך שנים.
קיווינו ליהנות ממנו עוד כמה שנים ולצערנו ליבו לא עמד בניתוח שבחר בו.
גם לניתוח הלך באומץ ובהחלטה מושכלת וברצון לשפר את איכות חייו. האלטרנטיבה לא הייתה מעודדת. הוא ידע את הסיכון של הניתוח ובחר בסיכוי.
אנו המשפחה שלו: מרימי , אפרת, יואב, אמנון, המשפחות שלנו, ועשרת נכדיו נזכור את אבא יפה, אמיץ, בריא וחכם.
--------------------------------------------------------------------------------
הסבא שלי מת - עומר מגנוס
הסבא שלי מת
הייתי בבריכה אתמול כשסבא שלי נפטר. אני הרגשתי עצוב מאד. זו פעם ראשונה שמת ממחלת לב ומניתוח סבא שלי. ניסו להחיות אותו והוא מת.
עכשיו סבא לא יתעורר לעולמים ואני חושב שזה לא יפה שלא העירו את סבא שלי ואמרו לו שהוא ימות.
כל המשפחה עצובה. אמא בכתה. סבא שלי אהב לשחק אתי על השטיח משחק של הקפצות עגולים כשבאתי לבקר אותו בקיבוץ.
אני אוהב לרכב עם סבא שלי על האופניים ולחפש בקופסת הממתקים של סבא ושל סבתא ממתק.
אני אוהב לאכול אצל סבא שלי בחדר האוכל ואני אוהב שסבתא שלי מכינה לחם מטוגן עם ריבה.
סבתא, אני רוצה להגיד לך שאת מוזמנת להיות אתנו לישון אצלנו שלא תהיי לבד ולא תהיי עצובה ותוכלי לראות אתנו כל מיני סרטים ותוכלי לישון לידי.
סבתא, אני אוהב אותך
עומר מגנוס
--------------------------------------------------------------------------------
אבא - סבא שכל כך אהבנו / כתבה אפרת
אבא –סבא שכל כך אהבנו
איך כותבים עליך ואתה כבר לא איתנו?
אני יושבת עם ספר התפילות שנתת לי, שקיבלת לבר המצווה שלך. הדמעות זולגות ומסכת חייך רצה לפני, ואי אפשר לספר בקיצור מסכת חיים העשירה בשמחות ובכאב.
לא היית יהודי מאמין, אבל דווקא ספר זה, שקיבלת עם ההקדשה על פתק קטן מצהיב – דווקא אותו בחרת להביא איתך מגרמניה.
ואני בוחרת להפרד ממך לא בסיפורים על מי היית – כי בשבילי היית הכל: אבא גדול, אבא שתמיד נמצא שם בשבילך, אוזן קשבת ותומכת.
פסוקי התפילה הם שמחברים אותנו לציבור הגדול ועוזרים למאמין לקבל הכל- ואתה לא היית איש דת. נראה שדווקא התרחקת ממנה ומצאת את עצמך יותר בין דפי ספרי ההיסטוריה, מתמטיקה ומדע, והמשפחה – שבשבילה פינית הכל הצידה.
"מה הוא האדם כציץ השדה, כן יציץ בו רוח עברה בו ואיננו, ולא יכירנו עוד מקומו"
כך כתוב בספר התפילות שלך. אדם חייו כצל חולף, בבוקר יצוץ וחלף לערב.
רק בלכתו יבינו בני אנוש בחסרונו. אדם כמוך, לא במותו ייקח הכל – לא ירד אחריו כבודו. ומה שהיית השארת לנו למזכרת. איש של שקט, צניעות, סבלנות וסובלנות.
אבא וסבא שאין לו תחליף, גם במותך אתה כל הזמן כאן איתנו, כמו מביט מהצד בשקט – בלי מילים, מבט שולח כאילו אומר "זו הדרך הנכונה".
לא איש דיבורים אתה – הנחרצות והשגת המטרות שהצבת לעצמך, שתמיד רצית מהר להשיגן – ידעת איך הכי טוב ויעיל לעשות – לנקות את השולחן כדי שהכל יהיה כפי שצריך. כך גם במותך – רצית, אם לסיים, אז עם שולחן נקי – לא להישאר ללא צלם אנוש, תלוי על צווארם של אחרים למעמסה.
תמיד סוליסט היית, וכך גם במותך.
נכנסת צלול לניתוח וסיימת אותו כאדם בריא בנפשו שגופו בגד בו.
אלוהים שמור לי עליו
ותן לאבא כל מה שהוא צריך עכשיו
ואל תחכה שהוא יבקש
כי הוא לא רגיל לבקש
ואמור לו שאנחנו אוהבים אותו כמו תמיד
אבל לא יכולים עוד להגיע אליו
ורק הלב ריק עכשיו.
--------------------------------------------------------------------------------
לסבא מאורי
סבא אתה היית אדם פשוט נפלא ונגר מעולה. אהבתי לשבת אתך ועם סבתא לבד על קפה ועוגה או סתם ארוחת ערב פשוטה לדבר על החיים ולשמוע ספורים שלך ושל סבתא מהעבר.
אני כבר מתגעגע אליך . אני מדמיין את לחיצת היד שלך והשיחה האחרונה שהייתה לנו במכונית כשהיית בדרך לבית החולים ועברת דרכי בהרצליה.
כרגע אני יושב בבית שלך ושל סבתא ומדמיין אותך יושב על הכסא הקבוע שלך ליד השעון הגדול. אני רואה אותך כאילו אתה עדיין כאן מחייך וצוחק אלי.
סבא , אתה תמיד איתי.
אוהב אותך,
אורי.-
------------------------------------------------------------------------------------------------
קשרי משפחה.
אשתו----- מרימי מגנוס