אודות עליזה


"מתי,
רק הם נותרו לי
רק בהם בלבד
לא ינעץ המוות
סכינו החד"
(רחל)

קשה לספר על עליזה.

עליזה הייתה ילדה עליזה ואופטימית. דבר לא יכול היה לדכאה, לא בית
היתומים, ולא הקשיים במשק.
ילדה הייתה ולא הספיקה להשאיר חותמה.
מותה בא בחטף - והוא אפוף מסתורין.
שאלות רבות לנו - אך אין מי שישיב.
מדוע? למה? איך? - קשר שתיקה.
מה שנשאר לנו ממך - הרבה רגשות אשמה!
רבקה וציון היו ילדים בביה"ס, ואני בצבא. הם לא ידעו מה לעשות -
סמכו על אלה שטיפלו.
עליזה, ילדה בריאה היית, פורחת, וכל כך רצית לחיות!
כמה צר לנו שלא זכית אפילו להגיע למצוות,
לא זכית לסיים את בית הספר,
לא זכית להינשא וללדת ילדים,
לא זכית...
מותך, עליזה, השאיר אותנו באבלות ועצבות רבה.
שנים רבות לעליזות לא היה חלק בחיינו.
שנים רבות לא ידענו חיוך מהו.
שנים לא חשנו שמחה.
שנים רבות חיינו בחרדה תמידית.
שנים רבות התאבלנו מבלי להינחם.
שנים רבות אנו חיים בהרגשה שנגזלת מאתנו - ושיכול היה להיות
אחרת - אילו.... והאילו הזה, אינו מפסיק לכרסם את הלב.
שנים רבות - ולא שכחנו.
מותך, לא היה צריך לקרות, לא היה מוצדק.
וצר לנו - צר.

יהי זכרה ברוך.
 
 

קשרי משפחה 

אחותה צפרירה קולמן
אחיה  ציון מורד 
אביה  עזרא מורד