קורות חייו

גדליה נולד בכ"ג אדר א' תרפ"ד 18.2.1924, בתל-אביב. הוריו גרו אז באוהל דמוי מטרייה, במקום שהוא כיום רחוב בלפור. רק לאחר היוולדו בנה האב סוכה מבד האוהל.
כעבור שנה, האב קיבל עבודה בחברת החשמל. עד אז רעבה המשפחה ללחם.
בגיל שש, כשנכנס גדליה לביה"ס, כבר ידע לקרוא בלי ניקוד. ועם גמר ביה"ס העממי, התקבל לגימנסיה "הרצליה", בתור תלמיד מצטיין, בחצי תשלום. כך כל שנה היה בין המצטיינים והמשיך לקבל הנחה בתשלום.
גדליה היה בן נאמן, ששמר מאד על כבוד ההורים. כשהודיע להוריו על החלטתו ללכת עם חבריו הצופים להתיישבות, הייתה זו הפתעה להורים. אביו תלה בו תקוות ורצה שהבן ימשיך בלימודיו ובבוא הזמן, יעזור לו להתגבר על החסר. אך הוריו לא מנעו ממנו ללכת והאמינו שאין לדרוש ממנו לוותר על מה שיקר לו כל כך.

מנעוריו היה גדליה חבר בתנועת הצופים ופעיל ב"שבט צופי דיזנגוף" והיה בין ראשוני השבט שיצאו להכשרה לקיבוץ.
בשנת 1942, עם סיום לימודיו, יצא עם גרעין הצופים להכשרה בגבת ומשם לגרעין ההתיישבות של צופים א' בפרדס-חנה.
בזכות אופיו העקשני, נלחם גדליה והתמודד עד שהסתגל לעבודה הפיזית, שלא הייתה קלה לו.
למרות הקשיים ולמרות הפקפוקים סביב הרצון להמשיך בלימודים, גדליה המשיך לחיות בקבוצה ולראות בה דרך לעצמו, מתוך צו ותביעה מצפונית.

סגור ומתבודד היה. עדין נפש ואוהב שירה, מאין כמוהו.
חבריו זוכרים את העליזות בה היה שר, תמיד בהתרוננות ובהשתפכות הנפש, וכך מתגבר על קשייו והתלבטויותיו. עד שהתחילה מחלתו להכביד עליו. גדליה סבל הרבה זמן מכאבי ראש קשים, עד שהתברר בביה"ח הדסה בירושלים דבר מחלתו.

בעצת רופאיו נשלח גדליה בליווי ננה, לניתוח בבי"ח במנצ'סטר, באנגליה, שם נותח במאי 1947.
גדליה לא הצליח להתגבר על המחלה וניפטר בנכר ב-5.7.1947.
בגלל המצב הפרוע ששרר אז בארץ, ערב מלחמת השחרור, לא ניתן היה להביא את גופתו ארצה.
רק לאחר שמונה עשרה שנה הובאו עצמותיו ארצה, לקבורה בבית הקברות שלנו.
הובא לקבורה באדמתנו ב- 18.4.1965.

יהי זכרו ברוך.