קורות חייו

אורי עצם את עיניו בביתו, במיטתו כפי שביקש, בצהרי יום חמישי 15/4/1999. הוא נפרד מהעולם לאחר התפרצות פתאומית של מחלה ממארת. היה בן 75 במותו, שבע מעט, אך צעיר ברוחו ומצוי בשיאה של פעילות אינטלקטואלית חובקת עולם.

אורי נולד בדרום אפריקה, עלה לארץ כילד והתגורר עם משפחתו ברחוב הירקון בתל אביב בשכנות קרובה למשפחת קיפניס. יחד עם דוני למד בגימנסיה הרצליה והצטרף לתנועת הצופים.
עם עדנה, מנוחה ואחרים הם יצאו להכשרה בדגניה ובהמשך היו בין מקימי קבוצת הצופים א'. משם עבר עם הקבוצה לפרדס חנה, עדר בפרדסים והצטרף לדייגים הראשונים. אח"כ היה בין מקימי "החלקה" ברחובות, ונמנה עם המצילים של פצועי הרכבת הבריטית כאשר האנגלית השוטפת שלו מאפשרת לו להתקרב לאנגלים ולהסיח את דעתם ממפעל התחמושת הפועל מתחת לאפם.
לאחר העלייה על הקרקע בשנת 49 המשיך לעבוד בדייג, היה מזכיר ויצא לשליחות באנגלית. שם הקים את תנועת דרור בלונדון.
בשנות ה - 50 פגש את רות שהייתה כבר עם שתי בנותיה - ענת ומיכל ונישא לה. כמשפחה הם יצאו לשליחות נוספת בארה"ב.

לאורי ורות שני ילדים משותפים - ניר ואלונה.

אורי התעניין במדעי החברה מנעוריו ורק כשהוא בן ארבעים פלוס יצא ללימודים סדירים באונ' תל אביב. עם שובו מהלימודים, אורי מתחיל לעסוק במה שהפך למפעל חייו : לימוד, התנסות ופיתוח של מערכות אנושיות. הוא היה בין מקימי המכון לייעוץ ארגוני של התק"ם והיה פעיל במשך שנים בייעוץ, הדרכה וליווי של קיבוצים, מפעלים וארגונים שונים.
בראשית שנות השמונים, יצאו אורי ומשפחתו לקליפורניה הפעם ללימודים אקדמאים ובגיל שישים הפך לדוקטור במדעי ההתנהגות.
עם שובו לארץ היה בין הראשונים לנסח ולפתח דרכים להתמודדות עם המשבר בקיבוצים. מסמך על התחדשות הקיבוץ שחיבר יחד עם ארבעה חברים אחרים במעגן מיכאל הפך ללהיט בתנועה הקיבוצית.
בין לבין הוא פרסם חמישה ספרים שכמה מהם נלמדים היום באוניברסיטאות בכל העולם. כמו כן, פרסם עשרות מאמרים שחלקם הודפסו בעיתונות הקיבוצית וחלקם פורסמו בעיתונות המקצועית בארץ ובעולם.
בשנים האחרונות, העביר אורי את מוקד פעילותו ללימוד ופיתוח "המדע החדש", שהוא שילוב בין-תחומי בנושא מערכות מורכבות. ספרו האחרון "התמודדות עם האי ודאות" שעוסק בנושא זכה להצלחה רבה ועשה לו שם בינלאומי בתחום.

תקופת השיא בפעילותו של אורי הייתה דווקא בחמש השנים האחרונות לחייו, לאחר פרישתו מהעבודה השוטפת במכון לייעוץ ארגוני ועם כניסתו לעידן המחשבים והאינטרנט. מכאן צמחה מערכת קשרים ענפה ומסועפת עם אנשי מדע בעולם כולו. לאחד מביטויי ההערכה הקבועים זכה בשנה האחרונה כאשר פנו אליו מטעם האו"ם לכתוב את המאמר הפותח על "תיאוריית המורכבות במערכות חברתיות" במסגרת אנציקלופדיה של העולם שתצא לאור בשנת 2000 בהוצאת אונסק"ו.

אורי עסק בצורה אינטנסיבית בעולם ומלואו. אך במוקד חשיבתו עמדו תמיד בני אדם הפועלים בתוך מערכת. הוא חיפש את המפתח ליחסים אנושיים, להקשבה, להבנה, ולשיתוף פעולה יצירתי מתוך אמון.
בקיבוץ הוא ראה, עד סוף ימיו, סיכוי אדיר אך גם פוטנציאל שטרם זכה להתממש.

הייתי רוצה שנראה בזה מעין צוואה רוחנית.

יהי זכרו ברוך.