קורות חייו
בן ציון נולד ביוני 1910 באחוזה כפרית אמידה בקרבת רוז'יץ שבאוקראינה. ילד עשירי להוריו משה ורבקה אוקסמן. בקיץ 1916, עם התקרב חזית מלחה"ע הראשונה לאזור, מגורשת המשפחה לעיר הסמוכה לוצק.
בנערותו הוא דובר כבר אוקראינית, פולנית, גרמנית, יידיש ועברית - מארגן חוגים לתרבות יהודית באזור ופעיל מאוד במחתרת הקומוניסטית הפועלת בחבל זה של אוקראינה הכבושה ע"י הפולנים. בעקבות פעילות זו מוצא נגד בנץ בן ה - 18, צו מעצר והוא נאלץ לברוח ולעבור לוילנה. בוילנה הוא נרשם ללימודי ספרות כללית, אך ככל הנראה עוסק הרבה יותר בפעילות תנועתית ציונית במסגרת סניף החלוץ בעיר ובקיבוצי ההכשרה הסמוכים. באמצע 1933, הוא "נשלף" ע"י הנהגת פועלי ציון ומתמנה למרכז מערכת הבחירות של בן גוריון בפולין, לקראת הקונגרס הציוני. לאחר הבחירות, בן ציון עובר לוורשה לשנתיים של פעילות אינטנסיבית בתחומי תרבות והסברה במרכז תנועת "החלוץ" וב"קיבוצי ההכשרה" שמנו אז עשרות אלפי חברים.
באוגוסט 1936, עולים בן ציון ורעייתו הראשונה חגית לארץ ישראל. הם מגיעים הישר לקבוצת החוגים, השוהה אז במעיין חרוד. כאן אין הנחות לאנשי רוח, ובן ציון עובד במחצבה בגלבוע, בסבלות בנמל חיפה, ואח"כ מספר שנים בייעור גבעות בית השיטה.
במקביל לעבודתו ביער הוא עוסק בעריכת עלון "שיטים", משתתף בסמינרים ומדריך נוער, בין היתר את נערי ההכשרה הראשונה מתנועת הצופים, אותם יפגוש שוב אישית וקיבוצית כעבור מספר שנים.
ב - 1942, יוצא בן ציון לריכוז תנועת "המחנות העולים" וחוזר כעבור שנתיים להיות מזכיר בית השיטה.
במלחמת העצמאות - בנץ מפקד על מחלקה המגינה על הכאוכב, אך באוגוסט 1948, הוא פושט את מדיו ונשלח לפראג לפעולות חינוך, עליה וכנראה גם רכש. מצ'כיה הוא עובר לפולין, גרמניה ואח"כ ריכוז "דרור" העולמית בפריס.
בנצי חוזר לארץ והולך ללמוד במחזור הראשון של "הקורס הגבוה" באפעל.
במאי 1959, הוא שוב נקרא לדגל ויוצא לשליחות של כשלוש שנים מטעם הסוכנות באלג'יר סחופת הקרבות. את רשמיו מתקופה זו הוא מפרסם בעיתון "למרחב".
עם חזרתו לארץ, הוא מתלבט שנתיים באפעל כמרכז הדו-שנתי ובסיומן עובר למעגן מיכאל לחיות עם אביבה. משנת 1970, הוא מרכז את האולפן לעברית כאן ומלמד בו במשך כעשר שנים. הוא משפיע לא מעט על עיצוב דרכו ואופיו של האולפן.
משנת 1980 ואילך, הוא עובד בפלסאון, שנים רבות בניאגרות ואח"כ במחלקת הרכבה. בתקופה זו הנו מעורב בחיי הקהילה במעגן מיכאל ויותר מכך פעיל בתחומי חינוך, תרבות ונוער בקהילות הסמוכות - עולי חבר העמים באור עקיבא, אנשי ג'יסר א זרקא, פרדיס, בנימינה, זכרון ועוד. על פעילותו זו זכה לתעודות הוקרה רבות ובראשן אות הנשיא למתנדב אותו קיבל בשנת תשמ"ז.
בשנתיים האחרונות נחלש קמעה זכרונו ולעתים היה מתבלבל בין שמות 14 נכדיו, אך למרות זאת, בנצי נשאר פעיל ואנרגטי והקפיד לעבוד בכל יום עד ליום אשפוזו, עקב דלקת חריפה של הלבלב, ממנה נפטר כעבור ארבעה ימים.
יהי זכרו ברוך.
_______________________________________________________________________________
קרבת משפחה
אשתו ------- אביבה
נכדתו -------- דורון
כלתו----------דפני אסף