קורות חייו

דן נולד ב- 30.5.1924, בברלין. בית הוריו, היה בית יהודי טיפוסי, אם כי לא שומר מצוות. דן היה בן זקונים ואח לאחותו מרים.
דן היה ילד פעיל וכשרוני. בגיל 5 נכנס לביה"ס, כשהוא כבר יודע קרוא וכתוב, ומכיר את כל סוגי המכוניות.
עם סיום ביה"ס העממי, למרות שהיטלר כבר שלט בגרמניה, עבר דן בהצלחה רבה את בחינות הכניסה לגימנסיה הריאלית, והתקבל כיהודי יחידי, בכל היכל הגימנסיה. זאת הייתה הפעם הראשונה שדן ישב ולמד. כעבור שנתיים הועבר לביה"ס היהודי "תיאודור הרצל". מהר מאד התחבב על הילדים שכינו אותו בשם "בובי".
דן למד לנגן בכינור והראה הישגים מוזיקליים מרשימים. היה נגן בתזמורת ביה"ס. באותו זמן גם הצליח לחסוך מספיק כסף, לרכוש לו אופניים שבהם היה מטייל הרבה בסביבות ברלין.
במרץ 1939 עלה ארצה עם אחותו. באנייה נפגש עם חבריו לעתיד, שהגיעו ישר לחברת "נוער א'", חברה של עלית הנוער בתלפיות.
יחד עם חבריו, למד בתלפיות שנתיים ועם כל נוער א' עבר לעין גב.
דן בלט מהר מאד, בעקשנותו לרכוש לו את העבודה. בעודו ילד ידע לעבוד עם מכוש, ומוקדם מכולם ידע לעבוד על טרקטור. וכך גם רכש לו את עבודת הבניין, בה הצטיין כל ימי חייו.
חבריו מספרים, איך למד את עבודת הבניין בעין גב: בהפסקת הצהרים כשהמחנה היה ריק מאדם, דן חזר למקום הבנייה, הרס מה שניבנה קודם, ובנה את הקיר מחדש. איש לא הרגיש בדבר, עד שזה נודע למרכז הבנייה, שכל כך התפעל מכך, שהחליט ללמד את דן בניה באופן רציני.
ב- 1961, נשלח דן ע"י המשק, ללמוד הנדסאיות בנין בטכניון בחיפה, ובשובו המשיך בריכוז ענף הבניין במשק, תוך ניצול ניסיונו המעשי הרב והשכלתו המקצועית.

אחד הדברים המיוחדים שאפיינו את דן היה יחסו לערבים. דן החליט ללמוד ערבית ואכן רכש לו את השפה. היה לו חלום לחיות איזה זמן בין הבדואים.
קסמה לו פשטות ההליכות שלהם, הקושי של החיים הפרימיטיביים, קסמו לו הרועים. הוא האמין שבכדי להיות קשור לארץ, צריך להכיר את הערבים ולא לפחד מהם.
דן הצטיין באחריות ובמסירות לעבודה, בידע מקצועי מעמיק, בהגינות וסדר.
היה מחמיר וקפדן ולא מסוגל להתפשר עם חוסר דיוק וחוסר תכנון. היה חרוץ ודרש מאחרים מה שדרש מעצמו. לא יכול היה להבין התרשלות בעבודה.

המשפחה היוותה את המחצית השנייה בעולמו של דן. יחסו למשפחה היה רך ועדין.
עיקר גאוותו, הייתה על ילדיו והוא השקיע בהם רבות.
דן לא התאושש מאז מות יובל, בנו בכורו.
הזיכרונות על דן, מקופלים בכל בתינו הראשונים, הפזורים בכל המחנה. כולם נושאים וישאו את זכרו לעד.

ב- 12 בחודש אוגוסט 1970 דן נהרג בתאונת אימונים, בעת שהותו במילואים בצ.ה.ל.

יהי זכרו ברוך.

 
קשרי משפחה
 
בנו  יובל אמיר 
אשתו  יעל אמיר יעלי
חמו הרן לביא
בתו נורית דרור