קורות חייה

אמא נולדה ב - 15.5.1923 בגרמניה לאלפרד ועליזה שמוקלר, אחות להנס (אלון). ב- 1933, כשהיא בת תשע, עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בחיפה על הכרמל, מקום מושבם של רבים מ"היקים". אמא למדה בבית הספר הריאלי עם מיטב חברי המשק, דור פרדס חנה.
אמא הצטרפה לקבוצת הצופים א', עברה את פרדס חנה, את רחובות והתיישבה במעגן מיכאל על הגבעה.
ברחובות נפגשו שמוקי ושמולשן ומכאן התחילה מה שנקרא משפחת סמדר.
בשנות החמישים יצאה המשפחה ל"עזרה" לקיבוץ פלמחים לשנתיים וחצי. אמא בתור רפתנית ושמולשן רפתן. בשנת 1973 נגמרה האידיליה. מכאן ועד ה - 25.1.01 היו עליות ובעיקר מורדות במצבה המוראלי והגופני. לצערנו, הלכו ופחתו החברים וכך אמא נותרה בודדה.
אנחנו רוצים שוב להודות לאילנה, לצוות הבית הסיעודי, לד"ר חרמוני ולמי שפגש בנו במשך השנים על השבילים ולא שכח לשאול מה שלום אמא.
תודה לכל אלה שהגיעו ללוות אותה ותודה מיוחדת לכל החברים הטובים שלנו.

* * *

ישנה הקלה מסוימת במוות הזה. ההקלה היא בכך שהסתיימו להן שנים רבות של סבל ובדידות - שני מרכיבים שקשה מאוד לחיות איתם.
ידענו שהיום הזה יגיע, אבל כשהוא בא, אתה מופתע. השנים האחרונות, שהיום נראות כמו נצח, היו קשות ולעיתים קשות מנשוא. הרבה פעמים במשך השנים חשבנו שזהו, זה נגמר. אבל איזה כוח רצון בלתי מוסבר, ואולי זה הרצון לחיות על אף כל הקשיים, החזיר את אמא למעגל ה"החיים".
היה לנו מאוד קשה לראות את אמא הולכת ודועכת, הולכת ומאבדת את שמחת החיים, אפילו למראה נכדיה הקטנים.
זה הרגע להודות לאילנה, שבשבילנו היא קרן אור ומקור של כוח. לשמוקי היא הייתה כדברי השיר "אם ואחות" ומחסן "חלקי חילוף" לגוף ולנפש. בלעדיה, אמא לא הייתה מחזיקה מעמד וכנראה שגם אנחנו לא. אין לנו מילים לתאר את טוב ליבה ואהבתה של אילנה לאמא ולהיפך. אילנה היא חלק בלתי נפרד מאמא ומאיתנו.
תודה רבה ושוב תודה.

יהי זכרה ברוך.

מש' סמדר.
 
 

קשרי משפחה 

בעלה  שמואל סמדר שמולשן
בנה  דורון סמדר 
אביה  אלפרד שמוקלר 
אמה  עליזה שמוקלר