קורות חייו

לפעמים נדמה, שיש כמין סמל בתאריך מותם וקבורתם של אנשים. היום ערב שמיני עצרת - "החג הזה זמן שמחתנו", מובילים אנו לקבורה את אברהם ססלוב - סבא ססלוב, שיותר מכל, מאפיין אותו שהיה איש שמח.
בימי הקיץ, כאשר עבד בהשקאת הדשאים, ראית אותו בטרם אור, כאשר אור פניו מקדם את הבא לקראתו, ב"בוקר טוב", קשה לשער שיימצא אדם אחד בינינו, שהיה פוגש את סבא ססלוב והלז אינו מאיר אליו פנים. שמחת חיים, שמחה על המתת הזה ששמו חיים, ועם הזדקנותו, כאילו כל יום ויום שחי, הריהו מתנה שיש להודות עליה לכל הברואים כולם.
עשרים שנה חי עמנו ובקרבנו סבא ססלוב. עדים בני משפחתו, ועד הנוף, עדים הדשאים ועדים האנשים, שעשרים שנים אלו היו השנים המאושרות בחייו.
איש "האונזערע פארטיי ואונזערע באויגונג" - איש המפלגה ואיש התנועה שלנו- פועל בעל תחושה ובעל הכרה. נושא מסורת פועלית יהודית מרוסיה של לפני המהפכה. ועם אותה מסורת לקנדה, לאמריקה, לארץ ישראל ולקיבוץ.
ועלילות חייו רבות. נולד ברוסיה הצארית באוקראינה, כבן למשפחה מרובת ילדים ואמידה, כאשר אבי המשפחה עוסק בגידול סלק סוכר, יהודי העוסק בחקלאות.
המשפחה נודדת לקנדה וחוזרת לרוסיה.
מלחמה ומהפכה. ססלוב הצעיר חייל בצבא האדום. יושב בבית סוהר של הפלג האנרכיסטי ומונה "האם באמת מספרם של גרגירי הרימון תרי"ג 613 כמניין המצוות.
בורח לרומניה ונודד שוב לקנדה, עובד עבודת כפיים, עובד בנמל, פעיל במפלגת פועלי ציון, ביתו ועד לאנשי התנועה, ועם עליית אסתר ארצה והתבססותה בקיבוץ, מגיעה המשפחה להתיישב פה בביתנו.

אוהב חיים ובני אדם, השנים אינן משפיעות על יצר התיירות וסקרנותו לטייל, ומדי שנים אחדות הוא מטייל ברחבי העולם, חוזר אל ביתו , אומר שלום עליכם גדול לסובבים אותו וממשיך בשגרת חייו עד לטיול הבא.
תמו חיי יהודי, יהודי פועל, יהודי נודד, אשר הכה שורש באדמה הזו ובה מנוחתו בשמיני עצרת החג הזה
"זמן שמחתנו".

יהי זכרו ברוך.
 
 

קשרי משפחה 

אשתו  צילה ססלוב סיליה