קורות חייה

אמא נולדה בשנת 1940, בלימה, אשר בפרו.
בשנת 1960, עלתה ארצה ובאה לאולפן של מעגן מיכאל.
צעירה, מלאה, נשית, מגונדרת ובעלת חדוות חיים.
באולפן היא נתקלה לראשונה בנער מצרי, יפה תואר
ועב בלורית, וחיוכו ממזרי ומבוייש משהו (מאוחר יותר
יסתבר שזהו אבינו מולידנו...). מהיתקלות זו, נולדה אהבה גדולה ומיד אחריה נולדנו אנחנו -
מרגלית, עדה, גיל ומיטל.
אמא הייתה מסורה וחרוצה ואהבה את הקיבוץ וחבריו, בכל מאודה.
במכתב הפרידה שהשאירה לנו אחרי מותה כתבה כך: "כל הקיבוץ נפלא אלי, כמה חברים יש פה, אתם לא יודעים!, אני אהבתי את הקיבוץ, תמיד אהבתי אותו, ופה רציתי לחיות, מהרגע שבאתי לארץ"...
אמא הייתה אשה עבת בשר, חמה ובעלת חוש הומור מיוחד.
כשהייתה רוצה לספר דבר מה מצחיק, היה נקטע דיבורה, בצחוקה המתגלגל שלה עצמה.
אשה דאגנית מאד הייתה, ודאגה זו - חסרת אחיזה במציאות עפ"י רוב - היוותה קרקע דשנה לבדיחות משפחתיות, שמצחיקות אותנו עד היום.
בשנותיה האחרונות חלתה מאוד, אך לא רצתה לספר או לאשר את דבר מחלתה, גם כדי שלא יכאב לנו וגם משום שחשה שאין מרפא למחלתה.
היא מתה בגיל 49, והשאירה אחריה, ים של געגוע וריק גדול.

יהי זכרה ברוך.
 

קשרי משפחה 

אמה  פרידה ליכטיג