על ליאת

ליאתי שלי,
לא את לא שלי ולא היית אף פעם! הלוואי שכן!
כמה רציתי ללכוד את השובבות הכל כך מיוחדת שלך, ברשת ההגיון שלי.
אוהבת אותך כל כך, בגלל המקוריות האחרת שלך,
בגלל הרעש הצבעוני הזה, שהוא כל כך ליאת
כמה רציתי שתשזפי אותי באותה קרן אור מיוחדת שלך.
הרגשתי אחרת שהייתי אתך, כאילו בעצם העובדה שאת מוצאת אותי בת שיחה בשבילך, את הופכת גם אותי למיוחדת, לשונה, למעניינת.
הרגשתי לפעמים כמו איזה עוגן של שכלתנות בשבילך, ואילו את היית בשבילי איזה חלון לרגשיות נטולת הגיון, לטירוף שיש בי ובעצם בכל אחד, קצת..
לא תמיד התחברנו, לא התעניינו באותם נושאים, אנחנו טיפוסים שונים כל כך, אולי אפילו הפוכים.

חמודה שלי הלכת,
והשארת אותי שחור לבן.

מורן.

"...אם מישהו אוהב פרח אחד ויחיד,
שאין שני לו בכל מליוני הכוכבים,
הריהו מאושר אף בהסתכלו בכוכבים,
כי יכול הוא לאמור בליבו :
אי שם נמצא הפרח שלי..."

מתוך: "הנסיך הקטן"- אנטואן דה סנט
אכזופרי.



קשרי משפחה

נכדתו של אברהם ברוכשטיין