קורות חייה

ליובה, אשה למודת סבל, שהחיים נהגו בה בקמצנות, ובכל זאת הצליחה למצות אותם ולחיות חיים של טעם - כל עוד לא הדרדרה בריאותה.

אשה לא קלה, נחושה ועקשנית, תכונות שבזכותן כנראה הצליחה לשרוד בתקופות ובמצבים ששחקו אנשים עד דק, ויותר מכל עמד לה חוש ההומור לקבל דברים קשים, לאחר שנוכחה שאין דרך אחרת.

אישה משכילה, מכורה למוסיקה - כבת אמיתית למשפחת קנטור, חכמה, בעלת תבונת כפיים, כשרונית להפליא לשפות, ויותר מכל - עשירה בחכמת חיים. מעלה זו קירבה אליה רבים מכל שכבות הגיל ששאפו לצילה, ונמשכו אל דבריה מלאי ההומור, וביקשו את עצתה בכל התחומים.
ציונית אמיתית היתה ליובה כל ימיה - ואף שילמה על כך את המחיר. כ- 10 שנים בילתה במחנה מאסר בסיביר, ובצדק זכתה בתואר הכבוד - אסירת ציון.

הנה הגיעה כתיירת, כשעדיין היו שערי רוסיה סגורים, ירדה מן המטוס כשכותונתה לעורה - פשוטו כמשמעו, וכשהותר לה להישאר בארץ, באה לחיות אתנו, והקיבוץ האציל והנדיב הזה, אימץ אותה אל ליבו, ברצון ובחום ודאג לכל מחסורה, בנדיבות ובנפש חפצה עד ליומה האחרון.

בת 84, היתה ליובה במותה. 4 שנים אחרונות בילתה בבית הסיעודי, ובהן הרגשנו איך היא מאבדת לאט לאט את הקשר עם המציאות, ומצבה הפיזי הולך ורע. בכל ימיה הקשים זכתה שם לחום ולחיבה שהיו כלטיפה רכה על גופה ונשמתה המיוסרים.

תהיינה כל העובדות זכורות לטוב, על שהקלו עליה בחייה, ועזרו לה למות בכבוד.
בגן עדן תהא מנוחתה.
ט' בטבת תשנ"ה
12.12.1994


ברוסיה למדה לשרוד
ואצלנו המשיכה.
בחוט ומחט
תופרת לה חלבוד'קה.
ביד אומנים
סידרה תסרוקתה
ויצאה אל השביל
להמשיך ולשרוד.
רבת כישורים
מהודרת
תופרת לה חלבוד'קה.
ביד אומנים
סידרה תסרוקתה
ויצאה אל השביל
צועדת מסיביר
אל המולדת.

יהי זכרה ברוך.
 
 

קשרי משפחה 

אחינה  מנחם קנטור מוניה